- הוסף לסימניות
- #1
זה יכול להיות אח/ות שלך,
אולי חבר/ה קרוב/ה.
לא תמיד זה נראה לעין, אבל מבפנים הלב שבור לרסיסים.
מרגישים שקופים בין כל כך הרבה חברים.
אז הם בורחים הרחק, אל קצה ההר. שם הם לבד.
הלבד הזה, אף פעם לא יכול לפגוע. אולי רק עצם היותו?!....
---
רחוק הוא שם על קצה ההר,
גופו שרוע על ארץ חרבה.
ירוק הוא, לצידו השיח המר,
עומד נטוע על אדמה יבשה.
מטה ראשו השחוח, מביט,
עליו קמולים, מתפוררים.
רוצה לגעת אך ידו מסיט,
עליו של השיח מתחננים.
רואה בהם שוועה ורצון,
לחיות עוד רגע, רק שנייה.
שועה הוא לתחינתם ביגון,
תלויות בו עיניהם בהודיה.
אילו הייתי עשב עם שורשים,
מפלחת המחשבה את ליבו.
אילו נולדתי שיח, ללא חברים,
משלחת היא חץ הישר למרכזו.
לא הייתי שרוע,
על האדמה.
לא הייתי פגוע,
מהחברה.
וכמו נשמעו בקול מחשבותיו,
נפתחו פתע שערי שמים ברעם.
ולא לעגו המה ככולם לפגיעותיו,
נשפכו בבכי, דמעות של זעם.
גשם מר של כאב,
השתתפות.
דמעות של אוהב,
אבהות.
---
ואולי נצליח אנחנו להיות שם.
על יד אלה שצריכים אותנו.
אולי חבר/ה קרוב/ה.
לא תמיד זה נראה לעין, אבל מבפנים הלב שבור לרסיסים.
מרגישים שקופים בין כל כך הרבה חברים.
אז הם בורחים הרחק, אל קצה ההר. שם הם לבד.
הלבד הזה, אף פעם לא יכול לפגוע. אולי רק עצם היותו?!....
---
רחוק הוא שם על קצה ההר,
גופו שרוע על ארץ חרבה.
ירוק הוא, לצידו השיח המר,
עומד נטוע על אדמה יבשה.
מטה ראשו השחוח, מביט,
עליו קמולים, מתפוררים.
רוצה לגעת אך ידו מסיט,
עליו של השיח מתחננים.
רואה בהם שוועה ורצון,
לחיות עוד רגע, רק שנייה.
שועה הוא לתחינתם ביגון,
תלויות בו עיניהם בהודיה.
אילו הייתי עשב עם שורשים,
מפלחת המחשבה את ליבו.
אילו נולדתי שיח, ללא חברים,
משלחת היא חץ הישר למרכזו.
לא הייתי שרוע,
על האדמה.
לא הייתי פגוע,
מהחברה.
וכמו נשמעו בקול מחשבותיו,
נפתחו פתע שערי שמים ברעם.
ולא לעגו המה ככולם לפגיעותיו,
נשפכו בבכי, דמעות של זעם.
גשם מר של כאב,
השתתפות.
דמעות של אוהב,
אבהות.
---
ואולי נצליח אנחנו להיות שם.
על יד אלה שצריכים אותנו.
הנושאים החמים