ויקהל ויעמוד על נפשם (22)

[מ"ם]

ב"ה.



וַי-קָהָל יָקָר קָדוֹשׁ!
הַדַּרְשָׁן כָּךְ אָמַר.
צָרוֹתֵנוּ עָבְרוּ רֹאשׁ,
הַמַּצָּב קָשֶׁה וּמַר.

צָרֵנוּ קָמִים עָלֵינוּ,
דּוֹרְשִׁים שִׁוְיוֹן בַּנֵּטֶל.
אֵיךְ נִתְמוֹדֵד כֻּלָּנוּ,
עִם עוֹד מַס וְהֶטֵּל?

גַּם בְּחוּ"ל לֹא מַשּׁוּ,
מַשְׂכֹּרֶת הַשְּׁנוֹרֵר צוֹנַחַת.
רַבּוֹיְסַי, אַל תַּחֲשׁוּ,
זוֹ שְׁעַת חֵרוּם מוּכַחַת!


לְפֶתַע קוֹל נֶפֶץ הֵעִיר,
אֶת אֵלּוּ שֶׁנִּמְנְמוּ.
הַיִּתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר,
וְהָעָם פֹּה נִרְדְּמוּ?

הַאִם מְחַבֵּל מִתְרוֹצֵץ
עָלָה פִּגּוּעַ בְּחַלּוֹנֵנוּ?
אוֹ בָּלוֹן גַּז שֶׁהִתְפּוֹצֵץ,
חָלִילָה, אוֹי לְנַפְשֵׁנוּ!

שֶׁמָּא מֵיכַל הַדְבָּרָה,
נִפְתַּח כָּעֵת בַּמָּקוֹם?
אוֹ תְּאוּנַת דְּרָכִים מָרָה,
שֶׁל רֶכֶב בִּכְבִישׁ עָקֹם?


עַד שֶׁמְּקוֹר הָרַעַשׁ נִמְצָא,
חַלּוֹן שָׁבוּר בִּקְצֵה הָאוּלָם.
וּלְצִדּוֹ בָּחוּר לְבַן-חֻלְצָה,
תָּמִים, עוֹמֵד נִכְלָם.

- לָמָּה שָׁבַרְתָּ?
זָעֲמוּ כְּנֶגְדּוֹ.
- לַדְּרָשָׁה הִפְרַעְתָּ,
אֵין מָחוּל כְּבוֹדוֹ!

זוֹ שְׁעַת חֵרוּם - הָרַב אָמַר,
הִזְכִּיר הַבָּחוּר הַגָּרוּם.
וְעַל הַמַּדְבֵּקָה מְפֹרָשׁ נֶאֱמַר:
"נַפֵּץ זְגוּגִית בִּזְמַן חֵרוּם"...

 

[משויטט]

החטיף השבועי הזה ממכר! ייש"כ.

מזכיר לי משום מה משהו שקרה לאחרונה, כשבאמצע תפילת לחש בבית הכנסת, החל פלאפון של מישהו לזמר בקול גדול. זה היה בדיוק לאחר שתפסו שם חיזוק עצום בהשתקת הסלולרי בזמן תפילה, ולכן הצלצול ההוא גרר גל של נקישות זועפות ודפיקות על הסטנדרים נו הו ושה וכל זה, וגם הצצות מלאות זעם אל מחלל קדושת התפילה שהאדים כרימון בשל.
עד שמישהו המתיק את הדינים כשצעק בקול "יעלה ויבוא", וכולם צחקו וחזרו לתפילתם שלווים ושמחים בבניין שלם..

 

[מ"ם]

מזכיר לי משום מה משהו וכו'

תיאור חי ממש. אפשר להרגיש שנמצאים שם.

וזה בפרט:

גל של נקישות זועפות ודפיקות על הסטנדרים נו הו ושה וכל זה