כללי זה נראה לכם נורמלי?

[אפרתה]

לדעתי הענין פה הוא אחר-
מחיר לכל יצירה- גרפית או אחרת- הוא על פי גודל החשיפה שלה והריוחיות שלה. לדוגמא- ודאי שעיתון של 50 אלף עותקים ישלם יותר מעלון שכונתי של 2000 עותקים. והמחיר שהיוצר דורש עבור היצירה הוא בד"כ בהתחשב ביכולת הלקוח ובהתאם לשימוש שיעשה בחומר. זו לא מכולת שבה אתה קונה מוצר כפי שהוא ומכין איתו מה שאתה רוצה.
תכל'ס אם היא לא אמרה מראש שזה לשני גנים הגרפיקאית חישבנה כמה הלקוחה יכולה ותרצה לשלם וכך גבתה. ברגע שזה הופך להיות משהו מסחרי ועיסקי המחיר צריך להיות אחר.
בכל מקרה- היות שהגננות מתואמות ביניהן לא נראה לי שאחת תפסיד מחברתה, הן בטח תכננו להתחלק בתשלום. אז תוספת של 50% נראית לי הוגנת מאוד. ואני לא גרפיקאית.
לדעתי הגננת היתה צריכה לשאול אותה באופן עניני והיא צריכה לענות שהדפסה חוזרת ללקוח נוסף וכו' היא תוספת של 50% במחיר ולדעתי זה הגון ביותר.

 

[סטודיו נועה]

אולי צריך למקד טיפ טיפה...אם מעצבים כרטיס ברכה יש מחיר שונה לעיצוב אם הלקוחה מכינה אלף או מאה אלף?
וגננות בכלל מה הם מחפשות בכלל אצל מעצבות?
שלנו הולכת למרפ''ד יש שם תבניות מוכנות לעיצוב ומדפסות שאין היום לכל גרפיקאית..

 

[צילומנציה]

אני לא מצליחה להבין את ההנחה הבסיסית והמובנת כל כך לכולכם- שהעבודה לעולם שייכת לגרפיקאית.
לקוח משלם במיטב כספו עבור העיצוב. העיצוב הוא מוצר לכל דבר, ומרגע שקנה אותו הוא שייך לו.
להיפך- איך שאני רואה את זה גרפיקאי שמשתמש שוב בעיצוב זהה ללקוח אחר- זה גזל בעיני. אבל זה כמובן, נושא למורי הלכה.

 

[אפרת 10]

א. מאד מקובל לקחת על עבודות למכירה יותר...
קחי לדוג׳ בשאטר, קניית תמונה עולה x,
אך קניית תמונה עם רשיון לשימוש מכירה (הדפסה כל חולצות, כרטיסי ברכה, מכירת קנווסים) עולה בתעריף הרבה יותר גבוה, גם אם העמדת קנווסים למכירה עם התמונות ואחד לא נמכר לא יחזירו לך את הכסף, ובכ״ז עצם העובדה שקנית למטרה הזו היית צריכה לשלם יותר, זה דבר מאד מקובל.

ב. אם מדובר על אחוזים, אז אכן בהסכם של אחוזים יש סיכון גם לחוסר רווח אם המוצר לא נמכר.... (אם לא מבטחים מראש מחיר בסיס)

צילומנציה, יש לך כאן תשובה...
הזכויות יוצרים לא עוברות לגננת! אלא נשארות אצל הגרפיקאית!
הגננת רוצה למכור, לשווק ולהפיץ? זה כבר סכום אחר

 

[eden7115]

אני לא מצליחה להבין את ההנחה הבסיסית והמובנת כל כך לכולכם- שהעבודה לעולם שייכת לגרפיקאית.
לקוח משלם במיטב כספו עבור העיצוב. העיצוב הוא מוצר לכל דבר, ומרגע שקנה אותו הוא שייך לו.
להיפך- איך שאני רואה את זה גרפיקאי שמשתמש שוב בעיצוב זהה ללקוח אחר- זה גזל בעיני. אבל זה כמובן, נושא למורי הלכה.

צילומנציה - הטעות שלך מתחילה מהנחת יסוד מוטעית.
עיצוב אינו מוצר כי אם יצירה, ויצירה לעולם נשארת של בעליה, אלא אם כן הוא מכר את זכויותיה. זה מה שנקרא "זכויות יוצרים".
כמו שזמר שיצר דיסק יכול למכור לך אותו, אך ברגע שקניתי אותו לא קנית את הזכויות על השירים ואינך יכול לעשות בהם ככל העולה על רוחך (להעתיק, למכור, לשנות וכו') - כך גם בעיצוב. זכויות היוצרים נשארים אצל היוצר.

להשתמש שוב ושוב באותו עיצוב ללקוחות שונים זה כבר דבר אחר.
אם מדובר בגרפיקאית ששיטת העבודה שלה היא לקחת מחיר זול מאוד על עבודה (כמו למשל כרטיס ברכה), והרווח שלה הוא מכך שהרבה לקוחות לוקחים את אותו העיצוב - זה מקובל.
אך אם מגיע לקוח לגרפיקאית במיוחד ומשלם תעריף מלא על עיצוב ייחודי עבורו, אין זה הוגן שהגרפיקאית תשתמש באותו עיצוב ללקוחות נוספים.

 

[צילומנציה]

סליחה אבל יש הבדל מאד גדול בין שימוש מסחרי לשימוש פרטי, כולכם מדברים על מכירות בכמויות ענק, והמקרה הזה מדבר על שימוש פרטי לחלוטין להעניק את הגרפיקה לחברה שלה, היא לא הולכת להרוחי על זה כסף. (מקסימום לחסוך בעלויות).
בכלל, אחרי מספר שאלות שהפנינו לרבנים התברר לנו שלא כל כך פשוט הענין של זכויות יוצרים עפ"י ההלכה (כמובן מדובר רק על שימוש פרטי). יתכן שיש בזה דעות חלוקות, אבל הרב ששאלנו (מו"צ חשוב ממודיעין עילית) אמר שיש צורך בניסוח מיוחד וארוך כדי לאזור על מישהו למשל לצלם מתוך ספר . כל הניסוחים כגון "אין לצלם אפילו לא דף בודד" וכו' לא תופסים, לדעתו, מבחינה הלכתית. הידעתם איפה יש ניסוח הלכתי? בספר המסורת של הרב חשין- רוצו לקרוא את המגילה ששם כתוב- וזה תופס מבחינה הלכתית עד כדי כך שאפילו לניילן את הספר לשמירה יש בעיה (אולי לא יפה מצידו לחייב הורים לרכוש לכל ילד, אבל זו זכותו). מה דעתכם למשל על הגדלת תמונה מתוך ספר כדי לתלות בבית בחדר ילדים? יש מוציאי ספרים שניסו לאסור! המו"צ הנ"ל הורה לבן אדם שמותר לו- אבל שימו לב- בירר קודם האם קנה את הספר ושילם עליו.
בקיצור יש הבדל בין החוק ובין ההלכה. ואין פה יפה או לא יפה, רק מותר או אסור, והיום יש מוקדים בבתי דין שעונים כמעט 24 שעות על כל שאלה קטנה ככל שתהיה, תתרגלו להשתמש בזה ותגיעו רגועים לעולם הבא

 

[ariels]

יש הבדל גדול בין לצלם תמונה מתוך ספר ולתלות בחדר הילדים אצלי בבית, לבין לקחת עבודה שעשו עבורי ולחלק אותה לחברות שלי בחינם.
מאחר ולפי החוק המעצבת היא בעלת העבודה היא בהחלט לא חייבת להסכים להכין כמות כפולה במחיר זהה. והיא יכולה לתמחר בכמה שנראה לה. הרי יש פה חוזה, יש פה הזמנת עבודה מסודרת, שאמורים להיות לה תנאים ברורים, וכאשר יש שינוי בתנאים הגיוני בהחלט שיהיה שינוי במחיר (היא גם יכולה להחליט שהיא לא לוקחת תוספת, אבל זו החלטה שלה בתור בעלת העבודה).

המצב שונה אם הגרפיקאית היא עובדת שכירה, שאז באמת כל מה שהיא עושה לא שייך לה בשום צורה, אלא לבוס בלבד.

 

[brod]

רגע, מה ההגדרה המדויקת של שכירה?

 

[Nahum]

אני לא מבין את העקשנות של מעצבים מסוימים להשאיר אצלם את הזכויות על העבודה.

כשאני משלם למעצב שיעשה לי עבודה, העבודה שייכת לי. בדיוק כמו הארון שהזמנתי אצל הנגר שלי, שגם הוא יצירת פאר מושלמת, ובדיוק כמו חבילת הגבינה 9% אחוז שקניתי הבוקר בצרכניה.

מה ההבדל בכל זאת? שאת הארון והגבינה אי אפשר לשכפל ולהפיץ לעומת עבודה גרפית אותה אני יכול לשכפל כאוות רצוני, מאחר וזה חומר דיגיטלי ולא פיזי.

מילא אם המעצב עיצב את העבודה מיזמתו, והוא מעמיד אותה למכירה לכל מאן דבעי - ברור לי שקניתי רק את זכויות השימוש ולא זכויות הפצה וכו'.
אבל אם אני ביקשתי מהמעצב לעצב את זה בשבילי, ושילמתי לו על כל דקה בה הוא השקיע על העבודה, למה שזה לא יהיה שלי לגמרי???

ועוד: מה אכפת למעצב מה אני עושה עם העבודה? הוא עשה את שלו וקיבל את שכרו. אני יכול להפיץ ולמכור את זה בעשרות אלפי עותקים, ואני יכול לזרוק את זה לפח. הוא את כספו קיבל, את עבודתו עשה נאמנה, וכאן נפרדות דרכינו עד העבודה הבאה.

 

[ariels]

אני לא מבין את העקשנות של מעצבים מסוימים להשאיר אצלם את הזכויות על העבודה.

כשאני משלם למעצב שיעשה לי עבודה, העבודה שייכת לי. בדיוק כמו הארון שהזמנתי אצל הנגר שלי, שגם הוא יצירת פאר מושלמת, ובדיוק כמו חבילת הגבינה 9% אחוז שקניתי הבוקר בצרכניה.

מה ההבדל בכל זאת? שאת הארון והגבינה אי אפשר לשכפל ולהפיץ לעומת עבודה גרפית אותה אני יכול לשכפל כאוות רצוני, מאחר וזה חומר דיגיטלי ולא פיזי.

מילא אם המעצב עיצב את העבודה מיזמתו, והוא מעמיד אותה למכירה לכל מאן דבעי - ברור לי שקניתי רק את זכויות השימוש ולא זכויות הפצה וכו'.
אבל אם אני ביקשתי מהמעצב לעצב את זה בשבילי, ושילמתי לו על כל דקה בה הוא השקיע על העבודה, למה שזה לא יהיה שלי לגמרי???

ועוד: מה אכפת למעצב מה אני עושה עם העבודה? הוא עשה את שלו וקיבל את שכרו. אני יכול להפיץ ולמכור את זה בעשרות אלפי עותקים, ואני יכול לזרוק את זה לפח. הוא את כספו קיבל, את עבודתו עשה נאמנה, וכאן נפרדות דרכינו עד העבודה הבאה.

אף אחד לא אמר שחובה עליה להתעקש, רק שזה נתון לשיקולה האישי ואם היא תתעקש - החוק בהחלט לצידה.
בוודאי שכולנו בני אדם עם ראש על הכתפיים, ואף אחד לא מעוניין להכנס בלקוחות ולגרום לאי נעימויות.
מצד שני,
חשוב להבהיר מה מותר ומה אסור לעשות עם קובץ שהלקוח מקבל.
אם התנאי שלי הוא שהלקוח לא יעביר זאת הלאה או יערוך זאת, והוא אכן אישר את העבודה עם התנאי הזה (כי אין תחילת עבודה בלי אישור עקרוני על התנאים) - הרי הלקוח מחוייב לכך.
באותה מידה אני יכולה לכתוב - העבודה לשימושו החופשי של הלקוח לעשות בה כרצונו ולהפיצה בכל אמצעי ומדיה שיבחר. האם אכתוב זאת בחוזה? כמובן שכן - אם העבודה אכן דורשת הפצה מהסוג הזה.

בקיצור -
כאשר התנאים מוסכמים מראש, הראש נשאר שקט.
וכמובן שתמיד אפשר לבוא לקראת אם רוצים לפרגן, או להגמיש מעט כאשר זה מתאפשר.

 

[ניצן]

סתם לידעתכם, לגננות אין הרבה כסף והן משתדלות לתת לילדים דברים יפים במעט כסף שיש להן, לבוא ולרכב על גביהן או להגיד אל תעבדו איתן-זה לדעתי לא יפה,
גילוי נאות-אני גננת
אמנם אני עושה בשבילי את כל הגרפיקות ולא צריכה עזרה מאף גרפיקאית, אבל אני יודעת כמה גננות צריכות את הגרפיקה בכל תחום, וכמה כסף יש להן לשלם על זה.