זוכרים את קמפיין ההסתה של אגד?

[יואל ארלנגר - קקטוס]

את/ה נוסע/ת באוטובוסים לפעמים?

לפחות חצי מחיי הבוגרים ביליתי באוטובוסים..

 

[פלספלס]

לפחות חצי מחיי הבוגרים ביליתי באוטובוסים..

נו נו

 

[אסתיג]

אמנם, מאד מקומם לקרוא התייחסות כזאת בוטה לציבור החרדי, תוך הכללה גורפת.
אם כי אי אפשר להתעלם מהתופעה המיוחסת לפרטים בתוך הציבור, הדברים לא נכתבו ללא קרקע פוריה מתחתם... ואין המדובר רק ביחס לאגד, המבין והמחכים יבין כי יש דברים בגו - במרחב הציבורי, בו לעיתים לצערנו יש שחושבים כי מדובר בביתם הפרטי, גם שם חובה לחנך לסדר וניקיון ושמירה על רכוש, אולם בבית הפרטי כל אחד ינהג ויחנך כרצונו ויצפה לתוצאות בהתאם... מחובתנו לתקן ולגרום כל אחד בפני עצמו ומשפחתו שלא תהיה סיבה לקביעה הזאת של אגד , שלא לגרום לפתחון פה.

 

[הני מושקוביץ]

מזכיר לי שהייתי יום אחד על האוטובוס בנסיעה ארוכה מהצפון למרכז.
היתה שם אישה לא חרדית שהעלתה כלב, וילד שלפי מה שהיה נראה החלה באותו רגע בתהליך הגמילה איתו.

הכלב הקיא כל הדרך ולכלך את המושבים...

והילד-איך שעלתה איתו הפשיטה אותו לגמרי ואפשרה לו לעשות ככל העולה על רוחו.

הטינופת הגיעה למצב שפשוט לא יכולנו לשבת שם, כל הנשים הכבודות ניתרו על המושבים כדי להגיע ליציאה הרצפה היתה יותר גרועה מרפת מצויה.

כל הנוסעים התלוננו על המצב.

הנהג טען ש"אתם סתם מגזימים" ואפילו לא הלך לבדוק...

כן, לפעמים גם בציבור הכללי יש מפגעים שיש מה לצלם.
אגב, נסעתי מס' פעמים באוטובוסים לא מהדרין.

נאלצתי להסתובב עם אטמים ע"מ שלא להפגע מכל הזוהמה שנשמעה שם והצחוק הפרוע והשטויות והבדיחות...

 

[פלספלס]

מזכיר לי שהייתי יום אחד על האוטובוס בנסיעה ארוכה מהצפון למרכז.
היתה שם אישה לא חרדית שהעלתה כלב, וילד שלפי מה שהיה נראה החלה באותו רגע בתהליך הגמילה איתו.

הכלב הקיא כל הדרך ולכלך את המושבים...

והילד-איך שעלתה איתו הפשיטה אותו לגמרי ואפשרה לו לעשות ככל העולה על רוחו.

הטינופת הגיעה למצב שפשוט לא יכולנו לשבת שם, כל הנשים הכבודות ניתרו על המושבים כדי להגיע ליציאה הרצפה היתה יותר גרועה מרפת מצויה.

כל הנוסעים התלוננו על המצב.

הנהג טען ש"אתם סתם מגזימים" ואפילו לא הלך לבדוק...

כן, לפעמים גם בציבור הכללי יש מפגעים שיש מה לצלם.
אגב, נסעתי מס' פעמים באוטובוסים לא מהדרין.

נאלצתי להסתובב עם אטמים ע"מ שלא להפגע מכל הזוהמה שנשמעה שם והצחוק הפרוע והשטויות והבדיחות...

נו באמת, ילד חרדי זרק דינמיות....

 

[מלי]

כתבה שהתפרסמה באתר קוקר היום:
האוטובוסים טסים – הדלתות נטרקים על החרדים
תושב מודיעין עילית כותב טור מקירות ליבו, המיועד לנהגי קווים באוטובוסים הפנימיים, בתוך העיר, המתנהגים ברובם לאחרונה בצורה מאוד אכזרית כלפי הנוסעים.
נהג 'קווים' יקר! אחרי תקופה של כשנה בה אנו מקבלים את שירותי חברת 'קווים' שהחליפה את 'סופרבוס' במודיעין עילית, נבקש להעלות את הרהורי הלב על הכתב, בתקווה שהדברים יפלו על אוזניים קשובות.
חודשים ארוכים טרם נכנסה לתמונה חברת 'קווים' שמענו רבות על שמה הטוב של החברה בשלוחתה האחרת הפועלת בביתר – 'עילית'.
סיפרו לנו על אנושיות מיוחדת, על אדיבות, על אוזן קשבת במשרדי החברה, על נהגים אדיבים ובעיקר אנושיים המנצלים את תפקידם לסייע לנוסעים ולא כקרדום להלום בו בכוח על ראשי הנוסעים המזקקים לשירותיהם.
לא נעלה כעת זיכרונות על תפקודה של חברת סופרבוס מבחינה זו, שכן אין טעם להעלות מהאוב דברים שאין בהם כבר צורך ואינם הלכה למעשה.
קוים
רק נזכיר כי הציבור במודיעין עילית המתין כבר בכיליון עיניים ליום בו האוטובוסים החדשים, נושאי הכיתוב המצויר של חברת 'קווים', יעלו על כבישי עיר התורה והחסידות לשם ולתהילה ויחלו לשרת את ציבור התושבים בצורה מכובדת ונאותה.
ואכן, היום המיוחל הגיע. בברכת שהחיינו ליוו אלפי עיניים בוהקות את האוטובוסים המבריקים שמילאו את רחובות העיר וצהלת ילדים מרוגשים קידמה את פני הנהגים החדשים.
האמת, לא האמנו למראה עינינו. שנים הורגלנו כבר למראות של נהגים הבורחים לאנשים, לנוסעים המנופפים בידיהם בייאוש לנהג הטורק את הדלת בפרצופם, אך ורק עבור חטאם הנורא שהם הופיעו למקום חצי שבריר שניה לאחר שהנהג החליט כבר לסגור את הדלת.
שנים היינו צופים בחמלה על אימהות מסורות המנסות להעלות את עגלת התינוק על האוטובוס תוך שהן נאבקות עם הנהג המנסה לסגור עליהן את הדלתות, שנים ראינו ילדים מתוסכלים כי הנהג ברח להם בפרצוף והסתכל עליהם {במראה} בחיוך מרושע – ישמעאלי בדרך כלל.
שנים ראינו את 'ביטול התורה' הרב שנגרם לאברכים שמיהרו לכולל או בחורים שמיהרו לישיבה ואיחרו את האוטובוס בשבריר שניה הודות לנהגים הרווים נחת מכל הזדמנות לעצבן עוד נוסע מסכן.
אבל, פתאום ראינו מחזה מעניין. כשהחברה החדשה נכנסה ראינו שהעולם לא בהכרח אמור להיראות כך. ראינו את נהגי 'קווים' אדיבים ומלאים סבלנות. נעצרים ברוגע בכל תחנה וממתינים בסבלנות עד שאחרון הנוסעים יעלה. ואם מישהו רץ במרחק מטרים ספורים הם מואילים בטובם להמתין לו רגע.
שפשפנו עיניים בתימהון נוכח המציאות שנגלתה לנו, כאשר אף נהג שסגר לגמרי את הדלת, התעלה מעל עצמו ופתחה שוב, עבור אדם, ילד או אם לתינוקות שאיחרו בשניות בודדות למעמד סגירת הדלתות ההיסטורית בישראל.
כל זה היה לנחלת העבר. מדובר היה רק בחודשים הראשונים מאז כניסתה של 'קווים' לעיר.
מאז חלפו כנראה מים רבים בנחל חפציבה… ומשהו השתנה פתאום. אין לנו מושג מה קרה. האם רוח רעה חלפה על נהגינו האדיבים (לשעבר!) או משהו השתבש אי שם בקדקודים של החברה {תרתי משמע…) או מה?!
פתע חזרו שוב כל המראות הזכורים לנו למרבה הצער היטב מימי סופרבוס. פתאום התברר כי "לא אלמן ישמעאל". הרשעות האכזרית הטבועה ב'גנים' שלהם, אינה קשורה בדווקא לטיב הבוס המעביד אותם. הנהגים הם כנראה אותם נהגים ו"הים אותו ים".
כיהודים המשתדלים ללמד זכות על יהודים, אנו מעדיפים להכליל רק את הנהגים שאינם בני ברית בקטגוריה האמורה, שכן הם הינם רוב בניין ומניין של הנהגים. אם כי כלל לא בטוח כי הנהגים היהודים נוהגים אחרת. ייתכן שההתרועעות עם חברים רעים משפיעה אף עליהם.
אנו משגרים פניות ל'קווים' שוב ושוב, מתקשרים נזעמים להתלונן על נהג זה ועל אחר. ניתן לומר לזכותם כי אכן הם מקבלים כל פניה ושוקלים אותה בכובד ראש, כך לדבריהם.
מה שכן, בשטח לא נראה שום שינוי. השגרה נמשכת כרגיל. האוטובוסים ממהרים ליעדם כטילים והדלתות הנסגרות באכזריות ממשיכות ליירט את האזרחים בפרצופם. אלו האחרונים ממהרים להימלט לממדי"ם מאימת זעם הנהגים שאינם מבינים מה בכלל רוצים מהם…
"זה החוק"! "כך החוק אומר"! – זאת התגובה הספונטנית שהנהגים מדקלמים כל אימת שמאן דהו מעיר להם על ההנהגה האכזרית. כנראה היועץ המשפטי של 'קווים' הורה לענות כך. אם אומנם זה החוק במדינת ישראל, אז אל תבואו בבקשה בטענות כאשר ביום מן הימים הציבור ידיח אתכם מהאשכול בחסות החוק. לפי קצב האדיבות שלכם זה יקרה בהקדם.
שמענו גם טענה מוזרה המתגלגלת בפי הנהגים – אלו הניחנים במעט אנושיות ומוכנים לנהל דיאלוג עם נוסעים ממורמרים. הם טוענים שהציבור במודיעין עילית דורש מדי הרבה ואי אפשר כלל לרצות אותו. כמה שנותנים לו הוא אינו מרוצה ויש לו טענות.
מעניין להזמין צוות מומחים לאסטרולוגיה שיסבירו לנו כיצד מזג אוויר מסוים של מקום עלול להשפיע על מבנה נפשם ועל תכונותיהם הקוגניטיביות של רבבות תושביו שכולם יחשבו וידרשו בצורה אחידה מוצר שבכל מקום בעולם אף אחד אינו חולם לקבל אותו בדמות: – שירות אנושי של נהגי אוטובוסים.
נהג אדיב! אם מכתב זה התגלגל לידך, אנא אל תשליך אותו מיד למגרסה ללא שימת לב. אם אותך הדברים לא מעניינים, אנא: תעביר אותו הלאה לחבריך, להנהלה, למישהו שאולי יתעניין בזה ויעשה משהו בנידון.
אם אין לך טיפת רחמים על יצורי אנוש, אז סליחה, לא התכוונו אליך. שלום ולא להתראות!

 

[חדשני]

כתבה שהתפרסמה באתר קוקר היום:
האוטובוסים טסים – הדלתות נטרקים על החרדים
תושב מודיעין עילית כותב טור מקירות ליבו, המיועד לנהגי קווים באוטובוסים הפנימיים, בתוך העיר, המתנהגים ברובם לאחרונה בצורה מאוד אכזרית כלפי הנוסעים.
נהג 'קווים' יקר! אחרי תקופה של כשנה בה אנו מקבלים את שירותי חברת 'קווים' שהחליפה את 'סופרבוס' במודיעין עילית, נבקש להעלות את הרהורי הלב על הכתב, בתקווה שהדברים יפלו על אוזניים קשובות.
חודשים ארוכים טרם נכנסה לתמונה חברת 'קווים' שמענו רבות על שמה הטוב של החברה בשלוחתה האחרת הפועלת בביתר – 'עילית'.
סיפרו לנו על אנושיות מיוחדת, על אדיבות, על אוזן קשבת במשרדי החברה, על נהגים אדיבים ובעיקר אנושיים המנצלים את תפקידם לסייע לנוסעים ולא כקרדום להלום בו בכוח על ראשי הנוסעים המזקקים לשירותיהם.
לא נעלה כעת זיכרונות על תפקודה של חברת סופרבוס מבחינה זו, שכן אין טעם להעלות מהאוב דברים שאין בהם כבר צורך ואינם הלכה למעשה.
קוים
רק נזכיר כי הציבור במודיעין עילית המתין כבר בכיליון עיניים ליום בו האוטובוסים החדשים, נושאי הכיתוב המצויר של חברת 'קווים', יעלו על כבישי עיר התורה והחסידות לשם ולתהילה ויחלו לשרת את ציבור התושבים בצורה מכובדת ונאותה.
ואכן, היום המיוחל הגיע. בברכת שהחיינו ליוו אלפי עיניים בוהקות את האוטובוסים המבריקים שמילאו את רחובות העיר וצהלת ילדים מרוגשים קידמה את פני הנהגים החדשים.
האמת, לא האמנו למראה עינינו. שנים הורגלנו כבר למראות של נהגים הבורחים לאנשים, לנוסעים המנופפים בידיהם בייאוש לנהג הטורק את הדלת בפרצופם, אך ורק עבור חטאם הנורא שהם הופיעו למקום חצי שבריר שניה לאחר שהנהג החליט כבר לסגור את הדלת.
שנים היינו צופים בחמלה על אימהות מסורות המנסות להעלות את עגלת התינוק על האוטובוס תוך שהן נאבקות עם הנהג המנסה לסגור עליהן את הדלתות, שנים ראינו ילדים מתוסכלים כי הנהג ברח להם בפרצוף והסתכל עליהם {במראה} בחיוך מרושע – ישמעאלי בדרך כלל.
שנים ראינו את 'ביטול התורה' הרב שנגרם לאברכים שמיהרו לכולל או בחורים שמיהרו לישיבה ואיחרו את האוטובוס בשבריר שניה הודות לנהגים הרווים נחת מכל הזדמנות לעצבן עוד נוסע מסכן.
אבל, פתאום ראינו מחזה מעניין. כשהחברה החדשה נכנסה ראינו שהעולם לא בהכרח אמור להיראות כך. ראינו את נהגי 'קווים' אדיבים ומלאים סבלנות. נעצרים ברוגע בכל תחנה וממתינים בסבלנות עד שאחרון הנוסעים יעלה. ואם מישהו רץ במרחק מטרים ספורים הם מואילים בטובם להמתין לו רגע.
שפשפנו עיניים בתימהון נוכח המציאות שנגלתה לנו, כאשר אף נהג שסגר לגמרי את הדלת, התעלה מעל עצמו ופתחה שוב, עבור אדם, ילד או אם לתינוקות שאיחרו בשניות בודדות למעמד סגירת הדלתות ההיסטורית בישראל.
כל זה היה לנחלת העבר. מדובר היה רק בחודשים הראשונים מאז כניסתה של 'קווים' לעיר.
מאז חלפו כנראה מים רבים בנחל חפציבה… ומשהו השתנה פתאום. אין לנו מושג מה קרה. האם רוח רעה חלפה על נהגינו האדיבים (לשעבר!) או משהו השתבש אי שם בקדקודים של החברה {תרתי משמע…) או מה?!
פתע חזרו שוב כל המראות הזכורים לנו למרבה הצער היטב מימי סופרבוס. פתאום התברר כי "לא אלמן ישמעאל". הרשעות האכזרית הטבועה ב'גנים' שלהם, אינה קשורה בדווקא לטיב הבוס המעביד אותם. הנהגים הם כנראה אותם נהגים ו"הים אותו ים".
כיהודים המשתדלים ללמד זכות על יהודים, אנו מעדיפים להכליל רק את הנהגים שאינם בני ברית בקטגוריה האמורה, שכן הם הינם רוב בניין ומניין של הנהגים. אם כי כלל לא בטוח כי הנהגים היהודים נוהגים אחרת. ייתכן שההתרועעות עם חברים רעים משפיעה אף עליהם.
אנו משגרים פניות ל'קווים' שוב ושוב, מתקשרים נזעמים להתלונן על נהג זה ועל אחר. ניתן לומר לזכותם כי אכן הם מקבלים כל פניה ושוקלים אותה בכובד ראש, כך לדבריהם.
מה שכן, בשטח לא נראה שום שינוי. השגרה נמשכת כרגיל. האוטובוסים ממהרים ליעדם כטילים והדלתות הנסגרות באכזריות ממשיכות ליירט את האזרחים בפרצופם. אלו האחרונים ממהרים להימלט לממדי"ם מאימת זעם הנהגים שאינם מבינים מה בכלל רוצים מהם…
"זה החוק"! "כך החוק אומר"! – זאת התגובה הספונטנית שהנהגים מדקלמים כל אימת שמאן דהו מעיר להם על ההנהגה האכזרית. כנראה היועץ המשפטי של 'קווים' הורה לענות כך. אם אומנם זה החוק במדינת ישראל, אז אל תבואו בבקשה בטענות כאשר ביום מן הימים הציבור ידיח אתכם מהאשכול בחסות החוק. לפי קצב האדיבות שלכם זה יקרה בהקדם.
שמענו גם טענה מוזרה המתגלגלת בפי הנהגים – אלו הניחנים במעט אנושיות ומוכנים לנהל דיאלוג עם נוסעים ממורמרים. הם טוענים שהציבור במודיעין עילית דורש מדי הרבה ואי אפשר כלל לרצות אותו. כמה שנותנים לו הוא אינו מרוצה ויש לו טענות.
מעניין להזמין צוות מומחים לאסטרולוגיה שיסבירו לנו כיצד מזג אוויר מסוים של מקום עלול להשפיע על מבנה נפשם ועל תכונותיהם הקוגניטיביות של רבבות תושביו שכולם יחשבו וידרשו בצורה אחידה מוצר שבכל מקום בעולם אף אחד אינו חולם לקבל אותו בדמות: – שירות אנושי של נהגי אוטובוסים.
נהג אדיב! אם מכתב זה התגלגל לידך, אנא אל תשליך אותו מיד למגרסה ללא שימת לב. אם אותך הדברים לא מעניינים, אנא: תעביר אותו הלאה לחבריך, להנהלה, למישהו שאולי יתעניין בזה ויעשה משהו בנידון.
אם אין לך טיפת רחמים על יצורי אנוש, אז סליחה, לא התכוונו אליך. שלום ולא להתראות!

אנו בביתר משום מה סובלים מחברה זו יותר ממודיעין עילית.
לאחר שהם כבר קנו את שמם כחברה הכי טובה ונוחה לציבור החרדי, כעת הגיע תורם לעשות קצת צרות,
הנה למשל הנסיעות מבני ברק לביתר כל ערב האוטובוסים מלאים ללא מקומות ישיבה ועמידה, הנהג נעצר בכניסה לעיר ואומר שהוא לא מוכן להמשיך הלאה עד שלא יהיה לו יותר מעשרה אנשים בעמידה, כשהוא מבטיח שמגיע עוד שתי דקות אוטובוס חילופי , מתנדבים כמה אנשים לרדת, ואז מתחיל הסיוט של לחכות חצי שעה בחום הבני ברקי וכשמגיע האוטובוס המיוחל כמובן שיש רק מקומות בעמידה.
סיפור זה קרה לי אישית שלש (!!!) פעמים בחצי שנה האחרונה ועל פי עדויות נוספות זה קורה הרבה מאד ובפרט כשמישהו ביתרי מחתן בבני ברק.
כמו כן אוטובוסים של תגבור הם האוטובוסים הבין עירוניים הקבועים מידי יום שישי, כשזה כולל המתנה של כרבע שעה (במצב הטוב) לגובה בכניסה לעיר ועוד כרבע שעה תהליך הגביה.
וכן כל פניה על נהג שלא עצר בתחנה או מאחר ביציאתו אפילו אם הם ראו זאת בג'י פי אס, והם מודים שכך היה, ואף אם אפרט להם את ההפסדים שהיו לי מכך, תמיד העניין יועבר לטיפול ואף פעם הם לא יתנו פיצוי אפי' קטן ואפי' אם נגרם נזק - בדוק ומנוסה.
אגב, לכל המעוניין שמעתי ויתכן שהולך להיות מישהו שירכז את כל התלונות נגד חברה זו ויפנה איתם למשרד התחבורה ואולי אף לבית המשפט.
אצלנו בביתר אומרים שמאז שקיטלגו אותם כחברה הטובה ביותר אין שירות בחברת "קווים - עילית".
ולתושבי שאר הערים.
נכון שאתם קוראים בעיתונים שאנחנו חוגגים עם התחבורה שלנו אל תחשבו שאנחנו עושים חיים.