כללי זכויות יוצרים (חלק שלישי ואחרון)

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י שלמה;83498:
אבל האוטובוס נוסע בלאו הכי?
אני חושב שצריך למצוא את החוט הדק שמקשר בין חוקי התורה
לבין חוקי ה......... שלולי הם, איש את רעהו........
אז מניעת רוח לא נקראת גזל.
אך במכירת דברים ששיכים למישהו אחר, יש כאן ב'ידיים' איסור של לשלוח יד במלאכת רעהו. והיזק ליוצר התמונה

נכתב ע"י ונתנו10;83506:
ההשפעה של ההוצאות מחיר הדלק כשאני נכנס לאוטובוס או לא נכנס מזערי וכנראה לא שווה פרוטה. בא נדבר על רכבת, שם ודאי זה לא משפיע אם יש לו עוד 70 ק"ג יותר או פחות. ובא נדבר גם שאני ישלם להם פעם בחודש נסיעה אחת לכסות את הוצאת הדלק.
אני מדבר לשיטתך שמניעת רווח זה לא גזל גם כשמישהו אחר שרוצה לשלם לא ישלם עכשיו כי אין מקום באוטובוס בגללך.

זאת לא שאלה של כמה זה מוריד ממנו או מפריע לו.
האוטובוס שלו, והוא יכול לגבות תשלום על הכניסה אליו.
ומשא"כ כאן שזה לא שלו, כמ"ש בחלק א' שאין כזה דבר קניין רוחני.

"כי אולם כל ענין אמיתי ישוב כוזב, אם ייוחס לנושא בלתי הגון לו, או אם ילקח שלא בגבולו"
(רמח"ל בהקדמה לס' דרך ה')

אין שום חוט שמקשר בין חוקי הגויים האנושיים לתורת ה' תמימה
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י שלמה;83498:
אני חושב שצריך למצוא את החוט הדק
אם למשל מישהו יקח עבודה ממני שאני עשיתי, פשוט מגיע למחשב שלי ולוקח משם איזה עבודה שהשקעתי בזה 10 שעה עבודה.
זה גם לא יהיה גזל, רק מניעת רווח, כי אני לא יכול להשתמש בזה?
ואצטרך לעבוד עכשיו שוב 10 שעות לחשוב ולעצב רעיון חדש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
היי, לקחת מהמחשב שלך - זה שונה.
הוא לוקח ממך. כאן מדברים על דיסק שקניתי בחנות. הוא שלי. לא לקחתי מאף אחד שום דבר, ועכשיו מותר לי לעשות בו כרצוני.
וה"ה לפורום צילום, מאחר והתמונות אינם שייכות למי שמוריד, ואין רשות להוריד כלל, אבל אם תהיה רשות להוריד - ייתכן ולא יהיה ע"ז זכיות יוצרים לגופה של הלכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לפי רוב הפוסקים - אין ד"ד בא"י.
אם אתה מחו"ל - אכלת אותה:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י RCpro;83523:
היי, לקחת מהמחשב שלך - זה שונה.
הוא לוקח ממך. כאן מדברים על דיסק שקניתי בחנות. הוא שלי. לא לקחתי מאף אחד שום דבר, ועכשיו מותר לי לעשות בו כרצוני.
וה"ה לפורום צילום, מאחר והתמונות אינם שייכות למי שמוריד, ואין רשות להוריד כלל, אבל אם תהיה רשות להוריד - ייתכן ולא יהיה ע"ז זכיות יוצרים לגופה של הלכה.

לא נכון.

כל עוד שאין כאן לקיחה פיזית, הלכתית זאת לא לקיחה.
האיסור הוא מצד אחר - להשתמש פיזית במחשב שלך לצורך העתקה ממך, שזה ודאי דבר שאתה לא מרשה.
וממילא בפורום צילום אפשר להעתיק חופשי. :(

כמובן שזה מגעיל לעשות כזה דבר.
אבל זה לא דברים שאפשר לתת/לא לתת עליהם רשות.


סיפור חביב, להראות שפלגיאט (גניבה ספרותית בלעז) זה דבר עתיק מאוד:

בזמירות שבת יש זמר שנקרא "יום שב"ק הוא".
וזה לשון הבית האחרון:
"קולי קולות יחדלון, ושירי יגדלון, בי כטל יזלון, ואל ישיגו גבולי, באורח שיר נפל חבלי, התקוששו ואל תשמשו, בנזר שיר שפרה לי"
מספרים שמישהו גנב מהמחבר את השיר לפני שהוא גמר אותו, השלים אותו, והפיץ אותו ע"ש עצמו.
כשהוא הצליח להחזיר את הדפים לעצמו, הוא הוסיף את הבית הזה כתוכחה לגנב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
קנין רוחני זה כמו דבר תורה, רעיון דבר שאין בו ממשות.
תמונת צילום זה דבר שיש בו הגדרה גשמית לכל דבר.
לא קיבלתי הסבר על מה ששאלתי קודם:
אדם מוכר תמונה;
יש לו כל מיני הוצאות שקשורות לצילום, מעבר לעלות המצלמה .
האם לדעתך כשהוא מכר לפלוני את תמונה, אתה חושב שהוא כיסה את הוצאות הצילום,
כך שמעבר לתמונה הראשונית כל פרסום של התמונה ע"י מישהוא אחר נחשבת רווח בלבד?
כאן מניעת רווח לא נחשבת גזל או לנזק?

אדם שמסיע נוסעים בהסעה, הוא לא גובה מחיר כמו שעלה לו הרכב,
הוא משקלל את העלויות בזמן ובלאי לפני הרווח.
האם ידעת שרוב בעלי העסקים , רק אחרי כמה שנים מתחילים להרוויח?
כך שאם מכרתי תמונה לאדם במחיר הוגן בשבילו, אין לו שום סמכות לגזול ממני את התמונה, בכך שאנשים לא יקנו את התמונה ממני.

אין לי בעיה שיבוא אליי אדם וירצה ממני קניית תמונה במחיר שיצדיק את קניית הזכויות.


אני חושב שיבוא זמן וימכרו יצירות דרך גוי (ראה היתר מכירה)
כך שלגוי לא תהיה בעיה ללכת לערכאות.
היהודי לא צריך ערכאות ולא בית דין. הוא רוצה שכר על עבודתו
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
פעם אחרונה:
זה שאתה יכול לראות את התמונה ואפי' להדפיס אותה, לא הופך את התוכן שלה לקניין שלך.
ומי שמעתיק אותה לא לוקח ממך כלום פיזית.
מי שיעשה לך את זה הוא מושחת, אבל מבחי' הדין זה מותר.


רבותי,
תבינו: יש 2 צדדים למטבע.

אתם לא יכולים ליהנות מתוכנות מועתקות מצד אחד, ומצד שני לצפות שלא יעתיקו ממכם.
את כל הטענות על הפסדים, צועקים גם אלו שאתם משתמשים ביצירות שלהם.

גם אני הייתי שמח אם היה אסור להעתיק ספרים שאני מוציא, אבל זאת המציאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י ונתנו10;83488:
גם במקרה שאם לא היית עושה את הפעולה, אנשים כן היו קונים את זה?
למשל, הלכתית לדעתך אני יכול ליכנס לאוטובוס בלי לשלם כי זה מניעת רווח. וזה שלשני לא יהיה מקום לשבת, ולא יכנס לאוטובוס (בארץ כמובן זה לא שייך, שם נדחסים...) ולא ישלם, זה רק מניעת רווח ולא גזל?

יש הבדל עצום בין ב' הדברים כי לגרום שאנשים לא יקנו זה אכן רק מניעת רווח וגם (או יותר נכון) רק גרמא, משא"כ ליכנס באוטובוס בלי לשלם היא גזל גמור, בגלל שנסיעה באוטובוס הוא דבר ששוה כסף ממש והוא שייך לחברה, והרשות להשתמש בזה הוא רק ע"י תשלום.

בענין מה שכתב על "שיור בקנין" לא הבנתי (וכמדומה ששמעתי כך) דכל שימוש בין ישיר ובין בעקיפין שאפשר ליעשות ע"י חפץ אפי' אם אינו עיקר תשמישו, נכלל בשימוש החפץ, אמנם יש לדון מצד אחר, דאולי לא שייך לשייר בעלות לעצמו אם אינו בעלות ששוה כסף, כלומר בשלמה אם משייר לעצמו זכות להשתמש בחפץ מדי פעם זהו שנקרא שיור, אבל שכל השיור הוא רק לזה שלקונה יהיה אסור להעתיקו, ונחלקו בזה הדברי חיים והאבנ"ז. (שמה מדובר במי שמכר בית לחבירו בתנאי שהקונה לא יעשה שם חנות).
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אין לי ענין (או כח) לכנס לוויכוח הזה, אבל רציתי להדגיש שכל הצדדים להיתר הם רק לצורך עצמו. מי שעוזר לאחרים ל"גנוב" (באופן שהשני היה קונה) עובר על איסור מזיק. חוץ מזה מי שמרויח מיצירה של השני באופן שגורם למניעת רווח (לדוגמא -- שעכשיו יהיה פחות קונים), יש תשובה מהנודע ביהודה שמחייב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אני לא מבין...

אני יכול למכור למישהו מוצר בתנאי, נכון?
על כל דיסק/ספר/תוכנה וכו' קיים משפט זכויות יוצרים, וזה בעצם תנאי.

נמכר בתנאי שלא להעתיקו וכדו', מה שאומר שבמעבר על התנאי, המכירה בטלה ולכן זה גזל.

חוץ מזה, שאפשר להגיד על כל חפץ שהוא כלום... מה זה בס"ה אוסף דפים עם טיפות דיו אקראיות שניתנות לקריאה. וגם תמונה זהו אוסף פיקסלים צבועים, וגם שיר זהו אוסף רעשים מקרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
תסתכל בחלקים הקודמים, יש קישורים בתחילת המאמר
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י LMNT;83684:
אני לא מבין...

אני יכול למכור למישהו מוצר בתנאי, נכון?
על כל דיסק/ספר/תוכנה וכו' קיים משפט זכויות יוצרים, וזה בעצם תנאי.

נמכר בתנאי שלא להעתיקו וכדו', מה שאומר שבמעבר על התנאי, המכירה בטלה ולכן זה גזל.

.


לכאורה לא שייך לאסור מכח תנאי, שאדרבה כל אחד יעתיק והמכירה בטלה שיבוא המוכר לקחת את החפץ והוא ישאר אם העותק!, וממילא ע"כ הכוונה הוא לשיור בקנין כנ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י מחשבת;83691:
לכאורה לא שייך לאסור מכח תנאי, שאדרבה כל אחד יעתיק והמכירה בטלה שיבוא המוכר לקחת את החפץ והוא ישאר אם העותק!, וממילא ע"כ הכוונה הוא לשיור בקנין כנ"ל.

תסתכל גם אתה במאמרים הקודמים
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ראשית, יש לך זכות גדולה שאתה מבצע תיקון גדול,
בכך שאתה מלמד זכות על עם ישראל מבחינת 'עם אחד תכנה אחת'.
ליבנת את הנושא בין חיוב, לבין האסור אך פטור, דהיינו 'נבל ברשות התורה'

הנושא הובהר ונטחן הידק במאמרים לפני זה, שעל דבר רוחני בפרט רעיון וכדומה, אין עליו זכות יוצרים (גם על פי ערכאות).
העתקה לעצמך, אי אפשר לאסור,
כי התורה גורסת, ש"שלי שלך" ( או שבעצם כולם שלו.)
הרי 'כלל גדול בתורה' של 'ואהבת לרעך כמוך' ומטרתה: לעזור לזולת.

יש הבדל בין העתקת תכנה שברעיון אפשר איתו ליצור דברים,
לבין העתקת יצירה שכבר נוצרה.
יש הבדל בין שימוש באור של השכן, לבין כניסה לבית מלון שומם, שבלאו הכי לא נכנסים ואין כאן שום נזק, אלא רק מניעת רוח.
כאן זה הרבה יותר מכך, אם אדם נכנס לגור במלון, למשך שבוע, הוא לא יכול לטעון שהוא קנה את המקום ויכול לעשות בו שימוש מה שהוא רוצה, מעבר למה שניתן לו, כמו לקחת את הברזים הביתה.
או שאם עבר שבוע, ימשיך לגור בו, כי המקום שלו.
זה ברור שהכסף ששילם הקונה הוא על חלק יחסי בהוצאות.
כך גם לגבי יצירה שבאה לידי ביטוי על ידי הוצאות בכסף,
הקונה שרכש את התמונה, לא יכול עם ה'קניה' שלו לגרום שפחות אנשים יקנו את היצירה

אגב, מעניין האם בתורה 'תופסת' הגבלת השכרת/מכירת דירה למגורים שתהיה רק למגורים ולא לעסקים וכדומה. ובאם הקונה ביצע הפרה יש כאן מקח טעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בנוגע לאגב - בודאי שתופס. ולכאו' ה"ה לתמונה שנמכרת עבור פרסום ח"פ.
מה שודאי לא תופס - זה מה שכתוב על התקליטורים של גרינטק. בדיחות לא יכולות לתפוס בדיני ממונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לפי מה שאתה אומר, מותר לי לגנוב דיסק, לצרוב אותו ולהחזיר אותו לחנות...
כי את הגניבה החזרתי, והעותק, כבר לא קשור למקור..
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אסור לגנוב גם ע"מ להחזיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י שלמה;83963:
ראשית, יש לך זכות גדולה שאתה מבצע תיקון גדול,
בכך שאתה מלמד זכות על עם ישראל מבחינת 'עם אחד תכנה אחת'.
ליבנת את הנושא בין חיוב, לבין האסור אך פטור, דהיינו 'נבל ברשות התורה'

הנושא הובהר ונטחן הידק במאמרים לפני זה, שעל דבר רוחני בפרט רעיון וכדומה, אין עליו זכות יוצרים (גם על פי ערכאות).
העתקה לעצמך, אי אפשר לאסור,
כי התורה גורסת, ש"שלי שלך" ( או שבעצם כולם שלו.)
הרי 'כלל גדול בתורה' של 'ואהבת לרעך כמוך' ומטרתה: לעזור לזולת.

יש הבדל בין העתקת תכנה שברעיון אפשר איתו ליצור דברים,
לבין העתקת יצירה שכבר נוצרה.
יש הבדל בין שימוש באור של השכן, לבין כניסה לבית מלון שומם, שבלאו הכי לא נכנסים ואין כאן שום נזק, אלא רק מניעת רוח.
כאן זה הרבה יותר מכך, אם אדם נכנס לגור במלון, למשך שבוע, הוא לא יכול לטעון שהוא קנה את המקום ויכול לעשות בו שימוש מה שהוא רוצה, מעבר למה שניתן לו, כמו לקחת את הברזים הביתה.
או שאם עבר שבוע, ימשיך לגור בו, כי המקום שלו.
זה ברור שהכסף ששילם הקונה הוא על חלק יחסי בהוצאות.
כך גם לגבי יצירה שבאה לידי ביטוי על ידי הוצאות בכסף,
הקונה שרכש את התמונה, לא יכול עם ה'קניה' שלו לגרום שפחות אנשים יקנו את היצירה

אגב, מעניין האם בתורה 'תופסת' הגבלת השכרת/מכירת דירה למגורים שתהיה רק למגורים ולא לעסקים וכדומה. ובאם הקונה ביצע הפרה יש כאן מקח טעות.

שלמה, אני לא בא לפגוע בך, אבל נראה לי שכבר אין לי מה להתווכח אתך.

אני בא אליך עם הלכות וסברות הלכתיות (ויש לי גם מקורות לחלק גדול), ואתה בא אלי עם כל מיני סברות שזה לא מוצא חן בעיניך, לא נחמד, וכד'.

מה שברור לך, ברור בתורה להיפך, לענ"ד. וכמ"ש לעיל באורך.

גם אני מסכים שזה לא תמיד נחמד, ובמקרים מסויימים גם שחיתות, לעשות את זה. אבל זאת לא טענה שמשנה את הדין.

כשאני לומד סוגיא, אני משתדל ללמוד אותה מבלי להחליט מראש מה תהיה התוצאה.
צריך להתאים את הראש שלך לתורה, ולא את התורה לראש שלך.

ושוב, לא באתי לפגוע.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

השבוע סוף סוף הרגשתי מעצבת ראויה לשמה.

כל יום צצה קולגה אחרת שמספרת לי על העתקה חדשה שהעתיקו ממנה, ומראה דוגמאות מזעזעות בשקיפותן - אבל ממני אף אחת מעולם לא העתיקה כלום! הרגשתי לא מוערכת :)


לפני שנתיים עיצבתי לבמבוק, הלא היא מרב הצלמת המוכשרת, את הלוגו הזה:

1753814989268.png

ועודכנתי השבוע שיש לוגו תאום שלו שמסתובב בעולם. כמה תאום? ברמת הופרדו בלידתם. אותם צבעים, אותו פונט, אותה נראות. אותו תחום - גם החקיינית היא צלמת... יותר שכפול מזה לא יכול להיות.

יש תופעה הזויה שהולכת ורווחת לאחרונה במגזרנו הקטן

אנשים שמחליפים באופן גורף בין המושג 'העתקה ל'השראה'.
במקום לעבוד כמו שצריך וליצור מהלב והראש של עצמם, הם פותחים פינטרסט, 'הפסקת פרסומות', אתרים של קולגות - מחפשים משהו שנראה יפה, ויוצרים גרסה נוספת שלו. מקסימום משנים קצת צבע או פונט או מיקום.
כשפונים אליהם ושואלים מה זה ועל מה זה, מקבלים את אחת משתי התשובות הבאות:

"לא העתקתי, רק לקחתי השראה"
"זה אמור להיות מחמאה בשבילך"


גניבה אינה מחמאה

כנראה שלא ניכנס לבנאדם הביתה, נגנוב לו את הפמוטות, ונגיד שזו מחמאה בשבילו שיש לו פמוטות ששווים גניבה.
לא אמורים לנרמל את התופעה הזו, ולא אמורים לכבס מילים. אנחנו מגזר שאמון על יושרה ועל מצפון - איך מציאות כזו קורית בצורה כל כך רווחת?

זה לא רק פגיעה ביוצר, גם נזק ללקוח

כשפתחתי את הנושא הזה השבוע, קיבלתי המון תגובות כואבות מבעלי עסקים. אנשים שהשקיעו המון כסף בפרסום מקורי, מדויק, כזה שמבדל אותם, ואחרי חודשיים או שנה קם מתחרה קטן, חמוש בגרפיקאית סוג ד’, מעתיק אחד לאחד, והורס להם את כל התדמית. עשרות אלפי שקלים - לפח.

מישהי כתבה לי שההעתקה הייתה כל כך שקופה, שאנשים הגיעו עם הפלייר של המתחרים לחנות שלה - ודרשו את ההנחה שפורסמה שם!

אדריכלית שיתפה שאליה הגיע פעם מישהו, בירר מחירים, אמר שזה יקר - ולא סגר .אחרי חודשיים היא רואה אותו משתף בגאווה צימר חדש, שמועתק אחד לאחד מצימר שהיא עצמה עיצבה, ושמופיע אצלה באתר. הוא כנראה נכנס לאתר, עשה "לקיחת השראה", ושכפל בדיוק.
כשהיא פנתה אליו הוא אמר שהיא צריכה להיות מוחמאת שמעתיקים ממנה.

אמנית שיוצרת יודאיקה מדהימה עבודת יד, מצאה חיקוי עלוב של כתובה שעיצבה באתר מתחרה (וכשפנתה אליהם נענתה באדישות 'לקחנו השראה מפינטרסט'. אגב האתר הזה בדיוק טורח לכתוב בכל פינה שאסור להעתיק מהם כי יש זכויות יוצרים. כנראה שהזכויות הן חד צדדיות). ועוד ועוד סיפורים מקוממים ומרתיחים ממש.

מה ההבדל בין השראה להעתקה?

הרבה פעמים מעצבות עושות את זה בתום לב. הן באמת לא מתכוונות לרע, ובטוחות שזה בסדר ושזה נחשב השראה. אז בואו נברר מה זה באמת השראה:

השראה זה לראות משהו יפה, לקחת ממנו רעיון כללי או כיוון מסוים, וליצור משהו חדש לגמריי משלך. עם הסגנון שלך, החשיבה שלך והטאצ’ האישי שלך.

העתקה זה לקחת את אותו הדבר כמעט כמו שהוא, עם אותם צבעים, קומפוזיציה או אלמנטים, לשנות קצת - זה כבר לא מקורי ולא תמיד חוקי. כשאת שמה את שתי העבודות זו לצד זו, הן נראות בנות דודות? כנראה שאת עדיין ברמת העתקה.
השראה זה ללמוד, לפתח ולתת פרשנות אישית. העתקה זה לעשות קיצור דרך על חשבון מישהו אחר.

להעתיק זה פלילי

אפשר לתבוע על זה, אגב, ולקבל עד 100,00 שח אפילו בלי הוכחת נזק. תבדקו משפטית ותראו. אבל עזבו שניה את הערכאות והתביעות. כי תכלס רוב האנשים לא באמת יתבעו. אין להם כוח לזה.

בכנות, מול עצמך, בסוף היום, רק את והמסך: זו באמת העבודה שלך? הלב שלך שלם איתה? את מרגישה בנוח להציג ללקוחה עיצוב שלא את יצרת - ולקחת עליו תשלום מלא?
אי אפשר לרמות את הלב, ואי אפשר להשתיק אותו.
את יודעת לבד אם זה נולד ממך, או אם פשוט חיקית. הלב לא משקר.

ואם אין לב? לפחות שיהיה היגיון


גם אם ההעתקה 'חוקית' - מעצבת עם יושרה וכבוד מקצועי לא תעשה את זה. זה פוגע באמינות שלך, במקצועיות שלך.
זה לא רק לא מוסרי - זה גם לא חכם. להעתיק ממישהי אחרת זו הצהרה שאין לך סגנון, שאין לך מקוריות. זו פרסומת עצמית גרועה.

בסוף, זה לא רק מצפון. זה הפסד תדמיתי ואישי לטווח ארוך.

אם נראה לך שאף אחד לא יודע, תחשבי שוב

לפני כמה שנים מעצבת אחת, נגיד ששמה זילפה, עיצבה סדרת מודעות לאיזשהו ארגון. סדרה מהממת, מאופיינת מאד, עם שילוב צבעים ייחודי וטכניקה מסוימת שיוצרת נראות מזוהה.

תקופה לאחר מכן גרפיקאית בשם סניוריטה (בדוי!) העתיקה את הכל אחד על אחד לארגון מקביל - כולל הצבעים, הנראות, הפונטים והטכניקה, שמה קרדיט ופרסמה. (והשקט הנפשי הזה שבו שמים קרדיט על עבודה מועתקת הוא תופעה בפני עצמה. זה כמו לשים את הפמוטות הגנובים בחלון ולכתוב 'אני סניוריטה וגנבתי אותם')

זילפוש היתה באיזשהו כנס בתור מרצה, ושיתפה את סדרת המודעות הנ"ל. סניוריטה ישבה בקהל וקברה את פניה האדומות בטלפון. ואת הסיפור קיבלתי ממישהי שישבה מאחוריה וידעה על ההעתקה. יש מצב שזילפה לא יודעת אפילו מכל הסיפור - אבל סניוריטה יודעת, והקולגות יודעות, והשם יודע. וזה עצוב ומעורר רחמים.

אנחנו מגזר קטן ועולם קטן. הסיכוי שלא יעלו על חיקוי - הוא נמוך. את האנרגיות שמשקיעים על 'השראות' - עדיף להשקיע ביצירה. כל כך הרבה יותר משתלם.

תודה לקולגות שעזרו לי בכתיבת הפוסט הזה: רותי שפירא, כבי אלטמן, יפי שורץ, אורטל רחמים, יעל זפרני. הדיוקים והדוגמאות שלהן העשירו אותו המון.

שתפו את הפוסט הזה הלאה. אני מעדיפה להאמין שרוב המעתיקניות פועלות מתמימות וחוסר ידע. ביחד נעשה פה שינוי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה