כללי 'זכות התורה מתאחר אחר יגיעה רבה' -

  • הוסף לסימניות
  • #23
מיוחד מאד!!! וממש מתאים לקישוט קיר
סתם מתעניינת, איזה חלק מה"שאטר" ומה צולם לבד כי ראיתי בתחילה איזשהו סימן מים שלהם?
בכל אופן כרגע זה נראה מושלם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י ליז;1505242:
מיוחד מאד!!! וממש מתאים לקישוט קיר
סתם מתעניינת, איזה חלק מה"שאטר" ומה צולם לבד כי ראיתי בתחילה איזשהו סימן מים שלהם?
בכל אופן כרגע זה נראה מושלם!

אה בקטנה...היו חסרים לי שני ספרים במדף מאחורה................
.
.
......

סתם,
כל הארון
והנר.
בעצם החלק הצילומי הוא האיש עם הספרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
רחלי זה מיוחד מלא אוירה!
כמו שכתבו, תסדרי את הטפוגרפיה כדי שזה יהיה מושלם (יש בעיות של ריווחים לא שווים בין השורות)
ומה - את עושה הסבת מקצוע לעיצוב גרפי?? יש עתיד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י ביקי;1505264:
רחלי זה מיוחד מלא אוירה!
כמו שכתבו, תסדרי את הטפוגרפיה כדי שזה יהיה מושלם (יש בעיות של ריווחים לא שווים בין השורות)
ומה - את עושה הסבת מקצוע לעיצוב גרפי?? יש עתיד!

זה בטיפול,תודה..!!

אממ...את ההסבה עשיתי מגרפיקה לצילום :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מדהים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מיוחד מאד!
טביעת האצבע ה"יחודית" שלך ניכרת גם כאן :)
הצבעים מהממים!

הקטע של הטיפוגרפיה צריך טיפול,
ובעיקר כדאי לשים לב ליישור שחסר כאן להשלמת המראה האסטטי.
 

קבצים מצורפים

  • יישור-01.png
    KB 210.3 · צפיות: 15
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י לנדא;1505319:
מיוחד מאד!
טביעת האצבע ה"יחודית" שלך ניכרת גם כאן :)
הצבעים מהממים!

הקטע של הטיפוגרפיה צריך טיפול,
ובעיקר כדאי לשים לב ליישור שחסר כאן להשלמת המראה האסטטי.

איזה עקומה יצאתי..............:eek::eek:

תודה,עוזר לי מאד..!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
יפה מאד!מאד ! מאד!
רק לי נראה שהשולחן גבוה מידי? או שזה בעצם ילד? או שזה גובה של בימה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י poto12;1505348:
יפה מאד!מאד ! מאד!
רק לי נראה שהשולחן גבוה מידי? או שזה בעצם ילד? או שזה גובה של בימה....

זה איש...וזה השולחן שהוא ישב לידו...
אולי בגלל שלא רואים את הרגליים זה נותן תחושה...
תודה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הצילום והעיבוד - מקסים!
הטיפוגרפיה דורשת עוד עבודה, לא רק ישור אלא טיפול שורש
למשל -
המעבר צבעים מקשה על הקריאות
הרווח בין השורות מוגזם, וגם לא שווה בכל השורות
יש להרחיק את האותיות מהפרחים כדי שיהיה מקום "לנשום"
והכי חשוב לדעתי -
המשפט ממש מבקש שתתני לו איזושהי קומפוזיציה קצת יותר מיוחדת מאשר רק מירכוז
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י ariels;1505731:
הצילום והעיבוד - מקסים!
הטיפוגרפיה דורשת עוד עבודה, לא רק ישור אלא טיפול שורש
למשל -
המעבר צבעים מקשה על הקריאות
הרווח בין השורות מוגזם, וגם לא שווה בכל השורות
יש להרחיק את האותיות מהפרחים כדי שיהיה מקום "לנשום"
והכי חשוב לדעתי -
המשפט ממש מבקש שתתני לו איזושהי קומפוזיציה קצת יותר מיוחדת מאשר רק מירכוז

תודה רבה..!
אני עובדת על זה...
מודה באשמה,טיפוגרפיה לא הצד החזק שלי...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת אם לא בריתי?
ב"ה

אתם, שמדברים נגד לומדי התורה.
אתם, שהפכתם את לימוד התורה למעשה פלילי.
אתם, שהחלטתם לכלוא בחורי ישיבות על עוון ההשתמטות, כלשונכם.
אתם, שיצרתם משוואה שאומרת: כשיש מלחמה, כולם צריכים להתגייס לשורות הצבא, כי במלחמה צריך את כל הבנים מגויסים כדי להילחם.
אתם, שסברתכם היא שותפות בנטל.

אם היינו מקשיבים לכם, הרי שאז לא היו בתי המדרש מלאים בבחורים השוקדים על דברי התורה.
האם חשבתם שלבטל את התורה הזאת, הקיימת והנצחית, זה מה שיוביל את עם ישראל לשמירה והגנה?

אם תחשבו לרגע לכמה שמירה אנו נצרכים, הרי שצבא שלם לא יכול להגן מפני יום של חרון אף ה'.
האם כל מה שעברנו, החל מהשביעי לעשירי, אינו מצביע באופן הכי מדויק שיכול להיות על מהלך על-טבעי?
כי אם אויבינו היו מסכימים פה אחד על אותו היום ואותה השעה, הרי שלא היו עוזרים כל כלי המלחמה וכל החכמים וכל החיילות כולם.

ראינו כמה נזק יכול להיגרם מכמה טילים איראניים, ורק מי שהיה מחובר למצבת פיקוד העורף יודע על רמת ההכנות לקראת קטסטרופה שהייתה יכולה להתרחש חלילה.

אין חולק על כך שהצבא וחייליו עושים עבודת קודש מתוך מסירות נפש אדירה.
כל חייל שיוצא לקרב משאיר צוואה, ויודע שיש סיכוי שהיא אכן תתממש.
זו מסירות נפש שאין כמותה, וזו זכות אדירה של עם ישראל.

וכל חייל שליבו דופק ופועם בעוז לקראת משימה של סיכון חייו בשטח אויב, מבקש שני דברים:
האחד, שמירה והגנה עצומה מלמעלה,
והשני, שתהיה בידו הזכות לשרת ולהגן בגופו על עם ישראל.

ואם השמירה מלמעלה מגיעה רק בזכות קיום התורה, הרי שכל חייל מבקש בעומק ליבו, שיהיה מי שישקוד על התורה למענו ולמען השמירה על כל עם ישראל.

התורה מוטבעת בנפש כל יהודי, וכל יהודי מתחבר אליה, מי בגלוי ומי בסתר, ובליבו פועמת קדושת התורה.
ומי שיבוא וילעג ויקרא: "לכו תילחמו עם התורה", כעת צריך לקום ולעשות מעשה.

או במילים אחרות: לא מספיק ללמוד תורה, צריך להכניע את האויב עם טנקים.

לאותם אלו אני קוראת את הקריאה שלי:
אתם, שמאמינים שבכוח הצבא להכניע את האויב.
אתם, שחושבים שכולם צריכים להיות שם במלחמה הזאת, כולל לומדי התורה.
האם אתם חושבים שטנק לבד יכול לשמור על עם קטן, מוקף באויבים?

ומה הסיבה שיש שנאה כל כך עמוקה כלפי עם ישראל?
אולי תתבוננו בשורש של הדברים?
אולי תשכילו להבין שהצבא הוא שליח של בורא עולם לשמירה על עם ישראל.

ואם ניקח את חוד החנית, שהוא לימוד התורה הקדושה, לב ליבו של עם ישראל, כיצד תהיה שמירה על העם?
הלא קודשא בריך הוא, ואורייתא, וישראל, חד הוא, הם דבר אחד.

היה מן הראוי שכל לוחם ילך ויבקש מלומד תורה בתחנונים:
למד לזכותי.
למד למען השמירה עליי ועל כל העם.

היה מן הראוי שאנחנו, כעם, נבקש את לימוד התורה הזה, נכבד אותו, נייקר אותו, ונרומם אותו.

לימוד התורה, והשמירה האדירה שהוא מביא אתו, זה הבסיס של הקיום שלנו.
"אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי".

אז כן, הרבה שליחים לו למקום, כדי להגן על עם ישראל: יש את לומדי התורה ויש את הלוחמים.
אבל האם אתם חושבים על כך שאתם מוותרים על השמירה הכי גבוהה שיכולה להיות, באמצעות דיבורכם?

הלא על הבל פה של לימוד התורה מתקיים העולם כולו, מתקיימים עם ישראל, וזו השמירה שתוביל אותנו לגאולת עולמים.

השומרים, ששומרים על הגחלת, למרות ועל אף.

ואם אתם, אלו שמבקרים את לומדי התורה, מוכנים ללחום בלי שמירה ובלי הגנה,
ואם מתי מעט שמעדיפים לחשוב שהכוח הפיזי הוא העיקר, ומוכנים להשפיל את לומדי התורה,
הרי ששפלותם היא רוממותם.

ואם הושפלנו על קיום העולם, ואם הושפלנו על עבודת השמירה, יבוא יום שנתרומם.
נוכל לראות אז את הכוח העצום, הכוח הרוחני.
נוכל לראות אותו במוחש.
נוכל לראות עננים של שמירה, שנוצרו כתוצאה מכוח לימוד התורה.

ואז כל מי שלא האמין, ואפילו נלחם בלימוד התורה, ובפרט בשעת מלחמה, יבין שכל המלחמה הייתה על התורה ועל לימודה.

ואם יש בכם חיבור של מסירות נפש בשביל עם ישראל, כדאי מאוד שתדברו במעלת לומדי התורה, והיה זה שכרכם.

לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל־כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ: (שיר השירים פרק א פסוק ג)
"לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים" -
שְׁמָנֶיךָ אותיות נשמה.
נשמת עם ישראל, אין כמותה.
היא מקבלת את כוחה מבורא עולם עצמו, כמו שנאמר: "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ"
הנשמה מקבלת מבורא עולם, ודי למתבונן.

כשרואים את מסירות הנפש של הלוחמים, אי אפשר שלא לראות את הקדושה האדירה, העל־טבעית, שכולה נמשכת מכוחו של בורא עולם.
וכששומעים את לימוד התורה הקדושה, אי אפשר שלא לחוש את הקדושה האדירה היוצאת מתוך המילים.

כל מי שמתבונן, יכול להרגיש זאת.
ודי למבין.
שיתוף - לביקורת עשה למען תורתך
ב"ה

אותי לימדו כמה כללים לחיים, שהולכים איתי לאורך כל הדרך:
  1. דברים בעלי ערך יקרים ונדירים יותר.
  2. דברים בעלי ערך קשים יותר להשגה.
  3. דברים בעלי ערך עולים ביוקר, וככל שהדבר בעל ערך גבוה יותר, כך תשלם עליו יותר.
  4. כדאי לגלות את ערכם של הדברים, לבנות "סדר עדיפויות" בחיים, ולחתור להשיג את הדברים היקרים ביותר.
אחר כך לימדו אותי מהו הדבר היקר ביותר בעולם:
  1. בורא העולם, והקשר הישיר עמו, זהו הדבר הגבוה ביותר שקיים.
    לימדו אותי שאפשר ליצור חיבור כאן, בעולם הזה, בדרכים רבות ולהגיע לקשר קרוב עם בורא העולם.
    הקו, הוא המקום הגבוה ביותר להשגה, הקיווי אל ה' יתברך: "קיויתי ה' קיוותה נפשי".
  2. לימדו אותי גם את הדרך להגיע לקשר עם הבורא, באמצעות התורה והמצוות, ובאמצעות התפילה.
ומאז אני מכוונת את ליבי לחבר את החוט המשולש: קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל עמו, באהבה.

אני יודעת שלהגיע להישג דורש ממני כמה דברים:
ראשית, להכיר בדבר, כלומר להבין שיש כאן את הדבר היקר ביותר.
שנית, לנסות להשיג אותו.
ושלישית, להסכים לשלם את המחיר.

אלא שהמחיר יקר מאוד, כיאה לדבר היקר ביותר שקיים. איני מדברת רק על ויתורים חומריים כדי להשיג הישג רוחני, אלא על מעבר לכך, היכולת להתחבר דורשת מאמץ עצום.
לא קל להפוך את עולמך ורצונותיך לרצון רוחני.

גם אם יש בך רצון רוחני, לא תמיד תדע איך לתרגמו לחוויה רוחנית.
גם אם תרצה לעשות את רצון בוראך, לא תמיד תבין את הקשר שבין הרצון הרוחני למעשים רוחניים, חשובים ככל שיהיו.

כדי ליצור את החיבור עליך להעמיק בעניין, ללמוד אותו, לקרבו אל שכלך, לרצונך ולחווייתך.
ברגע שאתה מבין את התהליך, אתה לומד לרצות את הקשר, לומד לשמוע באוזניך את מילות התורה והתפילה, ולומד לאהוב את התורה והתפילה.

ואז אתה מרגיש חיבור עצום. אבל גם אז החיבור הזה חייב עבודה; הוא לא בא בקלות, אלא מתוך התרכזות, מתוך כוונה, מתוך מחשבה.
כמו שכל חיבור דורש חכמה, כך גם החיבור הרוחני דורש חכמה.

ההבנה הזאת היא מצד אחד כוח רוחני חזק, ומצד שני, דורשת ממך מאמץ אדיר.
כשאתה נוגע במאמץ הזה אתה מבין שזהו המחיר של החיבור והקשר לבורא עולם.

זהו מאמץ רוחני שמצד אחד מזין את הנפש ומקדם אותך, ומצד שני דורש השקעה רבה.

ואחת הדרכים להגיע למקום הרוחני היא דווקא באמצעות הכמיהה, ההתרפקות, הנינוחות, הקבלה, ההקשבה והמתינות.
וזהו בדיוק ההפך מן המאמץ.

השילוב הזה, של רצון וקיווי, של התרכזות והשקעה מצד אחד, ומנגד התרפקות ונינוחות, הוא שילוב נדיר. זהו חיבור רוחני שמביא אותך אל המקום שאליו אתה שואף.

וברגע שאתה מגלה את הסוד הזה, אתה חי, אבל באמת.

וכל זאת לא כתבתי אלא כדי להסביר את עומק התורה הקדושה, שעליה עומד העולם.
עמוד התורה יקר עד מאוד, ובאמצעותו, החיבור שלנו אל ה' יתברך.

וכל זה איננו אלא פתיחה להבין מהו עמוד התורה, היקר מכל, שהוא חיינו ואורך ימינו.

כאשר נתבונן בעיניים רוחניות נוכל לראות כיצד התורה היא יסוד הקיום, יסוד היקום.
וכמו כל דבר יקר ערך בעולם הרוחני, כאשר נמצאים במצב של גלות, הדבר מוסתר, ולעיתים חלילה אף מבוזה.

ככל שערכו עולה, כן הכוח שכנגדו מנסה להשפילו.
וכאשר לומדי התורה מושפלים, הרי זו עדות לרום מעלתה. אנו רואים את ההשפלה, אך בעין רוחנית ניתן לראות דווקא את ערכה האדיר של התורה הקדושה.

ובגלות הזאת אנו רואים גם את הקושי להשיג את מעלתה הגדולה של התורה, וגם את בני התורה מושפלים.

ואתה, בורא עולמים, רואה ויודע את מסירותם של בני התורה למען שמך.
יש לך, בורא עולם, שמות רבים, ואנו שואלים: מהו שמך הקשור בתורה?
הלא הוא הסיום בברכת התורה: "המלמד תורה לעמו ישראל".

ובאותה ברכה אנו מבקשים: "ונהיה אנחנו וצאצאנו יודעי שמך".
אם כן, עשה למען שמך זה! עשה למען תורתך, למען יחלצון ידידך, הלא המה לומדי התורה הקדושה.

ואם הגענו ל"יהיו לרצון אמרי פינו" ואם הגענו אל הסוף,
אז בבקשה: כאשר לומדי התורה מושפלים,

הרם קרן ישראל עמך,
הרם קרן משיחך,
הרם קרנם של לומדי תורתך לשמה,
למען שמך הגדול והקדוש!

ואם התורה היא החיבור שלנו אליך, היא הקיווי שלנו אליך,
תן לכל אחד ואחד מעם ישראל להכיר בחיבור הזה, לייקר אותו, להבין את חכמתו ואת שורשו.
תן לבניך לרצות את התורה, לבחור בתורה.

מאחלת לכל בניי היקרים ולכל עם ישראל, המתחילים את "זמן אלול":

שתרגישו, אשריכם, תלמידי חכמים.
ושיהיו דברי תורה חביבים עליכם ביותר.
ושכל עם ישראל יזכו לטעום מן היין המשובח הזה, ליהנות, להתחבר ולהעריך.

והכי־הכי, לקוות.
לראות מהרה בתפארת עוזך.

ממני, אמא שאוהבת תורה,
אוהבת אותך, אבא,
ואוהבת את עמך.
ומקווה - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
  • תודה
Reactions: אוראל סולטן1 //
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה