הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אני אוהב את הבית שלי. את הריח המיוחד של הרהיטים הישנים, את רחש חלונות העץ הנרעדים במסילותיהם, הקירות המתפוררים חסרי הבידוד, אפילו טפטוף הברז במטבח מהווה חלק אינטגרלי ברקע יחד עם צקצוקי הלטאות, גרגור היונים ושקשוק כנפי העטלפים.
ישנם אנשים המחזיקים בביתם אקווריום עם שנים שלושה דגים שתקנים, בפינה זנוחה בסלון. אצלנו בבית חיים עשרות או מאות יצורים קטנים וגדולים, מהם שותקים מהם דברנים חלקם יפי תואר וחלקם מעוותי מראה, משל הוצאו מספר בדיוני. המתבונן באריחי הרצפה בביתי יכול לזהות אותם, מעין חתך רוחבי של שכבות מאובנים חיים המביטים במבט חולמני או לוחמני, אצורים בתוך האריחים ומחכים לרגע שבו תשבר הבלטה וירוצו הם אל החופש.
גם כתם הרטיבות ליד האמבטיה קיבל צורה של צל אדם בעל שיעור קומה כפוף מעט, אולי קרוב משפחה של הרב שצויר בפחם על ידי נרות השבת בוויטרינה. הסדק שנוצר בקיר בסלון קיבל צורה של טרנטולה ענקית. הילדים מספרים שבשעות הלילה המאוחרות צועדת הטרנטולה ומתמקמת במרכז השבר בחלון שקיבל צורה של קורי עכביש.
לפני חודש בערך אשתי החליטה שהיא רוצה לשפץ. המטבח הארכיאולוגי כבר לא מספיק לכל העדר, אמרה, ובצדק. למחרת הזמנו קבלן מפורסם שהגיע, הציץ, נתן הצעת מחיר, והלך.
כשאין ברירה אין ברירה, שברנו חסכונות והלכנו על זה.
עכשיו אני נמצא בחנות קרמיקה מול עשרות דגמים של אריחים מתים חסרי חיות, שתיקה לבנה אחת ארוכה, המהדהדת מקצה החנות ועד סופה.
אם ראיתם אדם יושב ובוכה ליד מכולה מלאת פסולת בניין, סביר להניח שזה אני.
ישנם אנשים המחזיקים בביתם אקווריום עם שנים שלושה דגים שתקנים, בפינה זנוחה בסלון. אצלנו בבית חיים עשרות או מאות יצורים קטנים וגדולים, מהם שותקים מהם דברנים חלקם יפי תואר וחלקם מעוותי מראה, משל הוצאו מספר בדיוני. המתבונן באריחי הרצפה בביתי יכול לזהות אותם, מעין חתך רוחבי של שכבות מאובנים חיים המביטים במבט חולמני או לוחמני, אצורים בתוך האריחים ומחכים לרגע שבו תשבר הבלטה וירוצו הם אל החופש.
גם כתם הרטיבות ליד האמבטיה קיבל צורה של צל אדם בעל שיעור קומה כפוף מעט, אולי קרוב משפחה של הרב שצויר בפחם על ידי נרות השבת בוויטרינה. הסדק שנוצר בקיר בסלון קיבל צורה של טרנטולה ענקית. הילדים מספרים שבשעות הלילה המאוחרות צועדת הטרנטולה ומתמקמת במרכז השבר בחלון שקיבל צורה של קורי עכביש.
לפני חודש בערך אשתי החליטה שהיא רוצה לשפץ. המטבח הארכיאולוגי כבר לא מספיק לכל העדר, אמרה, ובצדק. למחרת הזמנו קבלן מפורסם שהגיע, הציץ, נתן הצעת מחיר, והלך.
כשאין ברירה אין ברירה, שברנו חסכונות והלכנו על זה.
עכשיו אני נמצא בחנות קרמיקה מול עשרות דגמים של אריחים מתים חסרי חיות, שתיקה לבנה אחת ארוכה, המהדהדת מקצה החנות ועד סופה.
אם ראיתם אדם יושב ובוכה ליד מכולה מלאת פסולת בניין, סביר להניח שזה אני.
