מדריך חדשות חמות מתחום המשכנתאות - מגבלת 2/3 פריים, הולך להיות מעניין..

  • הוסף לסימניות
  • #1
כל אלה פה שמתכוונים לקחת משכנתא בקרוב -
חברים, לעצור! לא לזוז!!

כפי שרבים וטובים ממכם בטח יודעים, ח"כ קרעי מהליכוד שהיה יוזם הצעת החוק להסיר את מגבל ה2/3 לפריים שאמורה היתה להקל על ציבור הלווים לוקחי המשכנתאות, זעם מאד - הבנקים בפועל לא ממש הקלו על הלקוחות, ואולי אפי' רתמו את הענין להגדלת הרווחים שלהם עצמם.
איך, שאלתם? אז זה פשוט מאד. אם עד היום כשהיינו לוקחים משכנתא ששליש ממנה מוצמד לריבית פריים - הבנק עוד היה מוריד כ-0.5 אחוז משלו, עכשיו החלו הבנקים לצ'פר את עצמם, ובמקום להוריד מהמרווח, הם עוד מעלים אותו למעלה.. 0.2% - 0.4% ואפילו 0.7% המקרים קיצוניים, תלוי כמה הבנק רוצה אותך אצלו במאגר הלקוחות שלו.
בקיצור, יצא מצחיק מכל הסיפור..
הנה המכתב, מוזמנים לקרוא:
מכתב מח''כ שלמה קרעי.jpeg


בהמשך ישיר לכך, התפרמה היום - כתבה בווינט
:
המשכנתאות במסלול הפריים: הנגיד איים, הבנקים החלו להתקפל"
.לאחר שפרופ' אמיר ירון סימן לבנקים שלא ישלים עם מחירי המשכנתאות, הם החלו להורידם ומנסים להגיע איתו להבנות
במערכת הבנקאית הביעו אתמול (ד') הפתעה מהמסר החריף של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בנוגע למחירי המשכנתאות במסלול הפריים. בנק ישראל פרסם שלשום הודעה ולפיה הוא לא מרוצה מכך שביטול מגבלת הפריים במשכנתאות לא גולגל כמצופה ללקוחות מבחינת המחיר, וכי הוא בוחן נקיטת צעדים נגד הבנקים אם המצב לא ישתנה.

גורמים במערכת הבנקאית מציינים כי בעקבות המסר המאיים, כבר אתמול נרשמה ירידה מסוימת בציטוטי ההצעות למשכנתאות. עם זאת, בבנקים מבינים כי זה לא מספיק והם מקיימים שיחות עם בנק ישראל ומעבירים לו נתונים. ההערכות הן שבימים הקרובים הצדדים יתאמו ציפיות וייתכן שכבר בשבוע הבא נראה שינוי משמעותי יותר ברמות המחירים. "המטרה היא להגיע להבנות בהקדם, כך ששיווי המשקל יושג עד סוף החודש אז ההקלה תיכנס לתוקף לממחזרי המשכנתאות - קהל יעד מרכזי שאמור ליהנות מהשינוי", ציין גורם באחד הבנקים.

המשכנתא במסלול פריים היא החלק הזול ביותר במשכנתא, ובפועל היא סובסדה על ידי שאר המסלולים. ההקלה של בנק ישראל הביאה לגידול בחלק המסובסד במשכנתא, אולם הבנקים לא רצו שהדבר יפגע להם ברווחיות, ולכן העלו את הריביות במסלול זה.

בבנק ישראל אמנם צפו שהריבית במסלול הפריים תעלה בעקבות ההקלה, אך לא בשיעור כה חד. כך למשל בעוד במשכנתא תחת המגבלה הישנה הריבית עמדה על פריים מינוס 0.5%, במשכנתאות של שני שלישים בפריים, הריבית כבר טיפסה לפריים פלוס 0.2% בממוצע. כך, במקום הציפייה להוזלה של מאות שקלים בהחזר החודשי של המשכנתא, בפועל הוא ירד בממוצע בעשרות שקלים בלבד. בבנק ישראל ככל הידוע גם לא אהבו את המצב בו בחלק מהמקרים בנקים הציעו משכנתא עד שליש בריבית פריים נמוכה אך כשמשקל מסלול הפריים עלה אפילו ל-35%, כבר ביצעו הקפצה משמעותית בריבית, במקום לעשות עלייה רציפה ומדורגת.

כעת בבנקים כבר מחלחלת ההבנה שהם לא יוכלו לשמור על רמת רווחיות דומה לזו של טרום ההקלה. בבנקים מציינים כי הפחתה של מאות שקלים בהחזר החודשי של המשכנתא משמעותה ירידה של מאות מיליוני שקלים בשנה בהכנסות
מתחום זה".
------------------------------------------------------------------
אני יכול להוסיף כאן למדורת הבאזז' עוד ולספר לכם, שבקבוצות הוואטסאפ הסגורות של יועצי המשכנתאות, רצים דיווחים על קבלת אישורים (בינתיים הם כמובן עקרוניים), להצעות ל2/3 פריים עם ריביות מינוס לא רעות בכלל, מה שמשדר לכולם (ובפרט לעוסקים בתחום), חברים! להתכונן היטב, הולך להיות פה אקשען..

לסיכום בשלב זה:
המלצתי היא, חברים נוטלי המשכנתאות! הכינו לעצמכם כוס קפה, צלחת עוגיות, ופשוט תתיישבו בנוחות על הגדר ותמתינו..
ימים יגידו.

נ.ב. בעזרת ה' ככל שיהי והתפתחויות מעניינות ודרמטיות בשוק הזה, אשתדל להביא ולהשאיר אתכם בעניינים. בינתיים מי שמעוניין להיות בטוח שהוא מקבל ממני עדכונים שוטפים - חמים ושווים בעניין, או להתייעץ באופן אישי - יכול לשלוח/להצטרף לקבוצה במייל: keseffchachamאין לכתוב כתובת מייל
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
א. תודה על המידע.

ב. באופן אישי, אני לא חושב שכדאי להמתין, למי שיש לו כבר משהו מוכן,
כגול נכס להשקעה או שרוצה לסגור על דירת מגורים.

אם זה היה מענק שלא מקבלים אלא מתאריך מסויים, הייתי אומר להמתין,
אבל כאן, שזה עניין של משא ומתן, צריך פשוט שהיועץ יעשה מו"מ הכי טוב.
כפי שכתבתם, שהבנקים אכן החלו "להתקפל".
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
א. תודה על התודה.
ב. אני חושב שכדאי כן להמתין. ראשית, כבר בימים הקרובים אמורה להתפתח מגמה ממש חדשה בתחום, וכיוונים חדשים - שכרגע אף אחד לא יודע מה בדיוק תיהיה, אבל יודעים שכנראה יהיה משהו..
ג. אין קשר למשא ומתן של יועץ - כל עוד הבנקים עוד לא קיבלו החלטות הנהלה איך להתנהל עם הסיפור הזה, כמה מרווח מותר לקחת וכו' + הבנקים המון בניסוי ותעייה כעת ע"ז (ואת זה שמעתי בעצמי מאחד המנהלים), לא כ"כ יעזור היועץ, מכיון שהפקיד בעצמו לא יכול לחשב את "שאיפות" בנק ישראל, והוא ייתן את מה שכרגע ידוע לו שיש אפשרות מטעם הבנק שבו הוא עובד, וזה עוד לא משהו.. כנראה שההתקפלות של הבנקים או ההתנהלות החדשה הולכים להיות טובים ושווים יותר מזה, ולא במעט.
ד. מתי כן כדאי לא לחכות? - אם מישהו חושש שכבר בימים הקרובים:
1. הוא יפסיד את העסקה הגדולה בחייו (הדירה שלו).
2. איחור בתשלומים לפי החוזה, שיישא קנס
3. אם למישהו יש מידע על זינוק בריבית בנק ישראל/ירידות מחיר קשות באגחי"ם הממשלתיות - שוב, בימים הקרובים
שילך לסגור משכנתא,
אבל אם התשובות על שלושת השאלות - לא, להערכתי כדאי להמתין.

גילוי נאות, אני יועץ משכנתאות, ומנטור לכלכלה התנהגותית מטעם ארגון "מסילה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אכן ניכר מדבריך שאתה איש מקצוע,

אני אגב, מלווה משקיעים
ואכן התכוונתי לשלושת התנאים שהצבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
טוב. אז השאלה למען האמת מצויינת..! וכמו בכל שאלה מצויינת תלוי את מי שואלים..
כי מתחת לפני השטח הדברים רוחשים, ושינויים מתרחשים, אבל לא תמצאו אותם בהכרזות לאומה.
למה?..
כי הבנקים מצידם לא רוצים מצד אחד להוריד ברווחים שלהם לטובת העם שבשדות [ספויילר: הבנקים אינם ביטו"ל, וגם לא עמותה מלכ"ר לעזרת משפחות במצוקה], הבנקים הם לחלוטין גוף עסקי-רווחי, שיעשה הכל ע"מ להרוויח וכמה שיותר - ומה יותר טוב מעסקאות מפוטמות ועסיסיות כמו המשכנתאות שבמחי כמה חתימות הבנק מנכה לעצמו כמה מאות אלפי ש"ח ?!.. אבל זה כאמור רק מצד אחד..
מצד שני - לאף אחד אין רצון וחשק ל"התחיל" עם נגיד הבנק שממונה על ההגבלים שלהם, ולגרום לו לצאת מהכלים, ואח"כ גם לשבור אותם..
תשאלו אותי: מאיפה לך כל החכמה הזאת ?!..
אז האמת ששאבתי את הכיוון חשיבה הזה, גם מבין השורות, וגם מהוכחות בשטח.
נתחיל דווקא מבין השורות.
בעיתון 'גלובס' - (באותו תאריך שבו פתחתי את האשכול 04/02) - פורסמה כתבה שכותרתה היתה:
'קרב ההאשמות והתירוצים של הבנקים: האם הטבת המשכנתאות תגיע לצרכנים?' - ואחרי שהובא כל מה שאתם כבר יודעים ממה שנכתב כאן למעלה (וכו'..), כתב שם אריק מירובסקי, מה היתה תגובת הבנקים.
ובכן, "ברוב הבנקים מסרבים להגיב באופן רשמי. בשיחות רקע טוענים בכירים במערכת, כי בפועל חל שינוי קטן מאוד בעלות ההלוואות, וזאת בין היתר משום שמסלול הפריים עם הריביות הנמוכות, "סובסד" לאורך השנים על ידי המסלולים האחרים - ריבית קבועה וריבית משתנה. עם הסרת המגבלה ה"סבסוד" ירד במידה ניכרת, ועל כן הם נאלצים להעלות את ריבית הפריים עצמה. לטענת אותם בנקאים בבנק ישראל אף נפלו קורבן למה שהם כינו "פופוליזם פוליטי", שמגיע מצידם של כמה חברי כנסת, שהצהירו בימים האחרונים כי בבנקים לא מעניקים הנחות אמיתיות לציבור.
הבנק היחיד שהסכים להתייחס לציטוט הוא לאומי. אורי יוניסי, ראש חטיבת הלקוחות, מסר כי: "לאחר ההודעה של בנק ישראל, פנינו אליהם על מנת להציג את הנתונים מאז הרפורמה. אצלנו בלאומי, בין חודש דצמבר למחצית השנייה של ינואר, חלה ירידה משמעותית בריבית הכוללת ללקוח, שבאה לידי ביטוי בהפחתה של אלפי שקלים בסך ההחזרים של המשכנתה, וזה עוד בדצמבר, החודש הכי תחרותי בשנה.
"לכן, לומר שהרפורמה לא עובדת זו אמירה מקוממת שאין לומר אותה בהכללה. אם יש בנקים אחרים שעשו אחרת - שיפנו אליהם! לבנק ישראל יש את כל הנתונים הרלוונטיים".

ולסיכום נאמר שם בכתבה:
'מה עכשיו? למרות הרמיזות בבנק ישראל על כך שהם עשויים לנקוט צעדים, אין כרגע צפי לפעולה קרובה מצידו בנושא. מבדיקתנו אנשי בנק ישראל ימשיכו בתקופה הקרובה בעיקר לנטר את המשכנתאות שבשוק. הבנקים מצידם, גם לא מצהירים על שינויים צפויים כלשהם, אך התנהלותם בשבועות הקרובים תקבע הרבה באשר לעתיד'.

מה שאני מבין ממה שקורה לפי זה - הבנקים מנסים עדיין לשמור על מרווחי רווח יפים, קשה להם להיפרד מהקצפות המתוקות של המשכנתאות, ולעבור ללקק במקום זה גבינה לבנה 5% לאורחת בוקר.. בשביל זה הם מנסים לא לעורר דובים, ובטח לא למשוך באוזן של אף כלב.
אם תכריחו אותם לדבר - הם יתקוממו, שמה פתאום! חלה רפורמה, יש הוזלות, אנחנו מרוויחים היום הרבה פחות, וכו'.
את האמת שמאחורי הכלים - זו שהבנקים ממש אבל ממש לא היו רוצים שתדעו, אשאיר לכם לפוסט הבא..
זה -
כתבה מס' 3 - הסרת מגבלת הפריים. מה קורה כשהבנקים נלחצים..
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9
מה יהיה למעשה?
ומתי?
@Y996
שוב כרגיל, שאלותיך מצויינות.
בגלובס סיימו את הכתבה: התנהלותם בשבועות הקרובים תקבע הרבה באשר לעתיד .
תקרא קצת מה שכתבתי בפוסט ההוא, וסיימתי מה נראה לי.. (לא הרבה ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אתה סיימת שלדעתך לא יהיה שינוי.
ומצד שני אתה אומר לחכות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אתה סיימת שלדעתך לא יהיה שינוי.
לא. אז לא הבנת אותי (כנראה לא הסברתי את עצמי).
יהיה שינוי - בוודאות.
מה? כמה? למי? מתי? ושאר ירקות..
את זה אף אחד עוד לא יודע לענות.
מה שאנחנו כן יודעים - זה שהבנקים רוצים שהשינוי יהיה כמה שיותר מינורי (ואת זה ידענו תמיד, וזה גם מה שההיגיון אומר) - ובנק ישראל והלקוחות רוצים כמה שיותר דרסטי,
אזכנראה משהו יתמצע, אבל עוד מוקדם מידי לדעת מה וכו'.
אם מישהו יודע היום מה יהיה בדיוק מצב הריביות בעתיד - הוא או שוטה או קטן.. (או שקרן..)
אני לא זכיתי להימנות על אחד משלושת אלה..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

תחרות ליועצים אנושיים: רייזאפ נכנסת לתחום ייעוץ המשכנתאות

חברת הפינטק מכניסה רגל לתחום נטילת משכנתאות ומיחזורן, בזכות הבנקאות הפתוחה שמאפשרת לה גישה למידע. התהליך הדיגיטלי אמור לשפר את תמהיל ההלוואות ולהוזיל עלויות, אך האתגר הגדול שלה הוא להרחיב את מאגר הלקוחות

כלכליסט

חברת הפינטק רייזאפ, שמספקת שירותי תכנון פיננסי למשקי בית באמצעות בינה מלאכותית, נכנסת לשוק ייעוץ המשכנתאות, שמתנהל זה שנים על מי מנוחות בשליטה של יועצי המשכנתאות. בחודש האחרון החברה החלה בפיילוט, ובימים הקרובים תחל בקמפיין.

ייעוץ משכנתאות נחשב משימה מורכבת. ככל שההחזר החודשי יותר נוח לכאורה, כך העלות הכוללת של המשכנתא, לאורך עשרות שנים, יקרה יותר. מנגד, החזר חודשי גבוה מדי עלול להכניס משפחה לסחרור כלכלי. לכן אחת המשימות המרכזיות של היועץ היא למצוא את נקודת האיזון בין יחס החזר למזעור עלויות כוללות. המשימה הזו הפכה למאתגרת יותר בשנים האחרונות, עם עליית הריבית, האינפלציה והזינוק במחירי הדירות, שייקרו את החזרי המשכנתאות.

רייזאפ נכנסת לתחום הזה בהליך שהוא דיגיטלי לחלוטין: לקוחות החברה בעלי משכנתא קיימת יוכלו לקבל ללא עלות הערכה ראשונית אם וכמה יוכלו לחסוך דרך מיחזור. בשלב השני, ככל שלקוח מעוניין למחזר או ליטול משכנתא חדשה, הוא יקבל המלצה על תמהיל בהתאם לנתוניו האישיים. הגורם האנושי ייכנס רק עכשיו: יועץ מטעם החברה יפגוש את משק הבית ויבצע התאמה סופית לצרכיו.

בשלב השלישי, יועץ יבצע את המו"מ מול הבנק וילווה את המהלך עד לחתימה. עלות התהליך תהיה 6,000 שקל. לא מדובר במחיר שובר שוק, אך נמוך מהממוצע. לפי אתר מידרג, טווח העלות של יועץ משכנתאות הוא 5,000–10,000 שקל, כאשר הממוצע עומד על 7,850 שקל.

בישראל נלקחות מדי שנה כ־100 אלף משכנתאות חדשות, כאשר 61% מהן נעזרות ביועץ. בנוסף, מבוצעים כ־50 אלף מיחזורים פנימיים בבנקים, מחציתם גם כן בליווי יועץ. כלומר, היקף השוק המיועץ עומד על כ־85 אלף משכנתאות בשנה.

HkLhRI0Dlg_0_0_1231_1465_0_x-large.jpg

בענף פועלים לפי הערכות, כ־2,750 יועצים, אך אין נתונים רשמיים בשל היעדר הרגולציה. הצעת חוק לאסדרת התחום תקועה בוועדת השרים לחקיקה מנובמבר האחרון. המגבלה היחידה כיום חלה על הבנקים, שאסור להם לשלם עמלה ליועצים או לספק להם הטבות. לעומת זאת, בשוק החוץ־בנקאי אין הגבלה.

ברייזאפ מקווים שהעובדה שאין פיקוח או דרישות רישוי תקנה להם לא רק יתרון טכנולוגי, אלא גם יתרון של מוניטין. ייעוץ משכנתאות הוא מקצוע חדש יחסית, שהתפתח בעשור וחצי האחרונים. אמנם כ־60% מהיועצים חברים בהתאחדות יועצי המשכנתאות, שהוקמה ב־2016, אך אין לה סמכויות פיקוח וללקוחות אין דרך לוודא את איכות השירות.

מנגד, האתגר של רייזאפ הוא לא רק לחדור לשוק אלא גם להרחיב אותו. לפי בנק ישראל, ככל שהדירוג הסוציו־אקונומי נמוך יותר, כך גדלה הנטייה להיעזר ביועצים. ביישובים בדירוג 1, 79% מהלווים נעזרים ביועץ; לעומת 50% בלבד בדירוג 10. ביישובים חרדיים הנתון עומד על 80%, וביישובים ערביים על 76%, לעומת 58% ביישובים יהודיים שאינם חרדיים.

"השוק המיועץ מתמקד במשכנתאות חדשות, לא במיחזורים, כי לשחקנים הקיימים אין כלים דיגיטליים לתת מענה מהיר — ויש כאן פוטנציאל צמיחה עצום", אמר יובל סמט, מנכ"ל ומייסד רייזאפ. לדבריו, החברה שוקלת להתרחב גם מחוץ לישראל בתחום המשכנתאות, בעיקר בבריטניה.

כניסת רייזאפ לתחום ממחישה את הפוטנציאל הגלום ברפורמת הבנקאות הפתוחה, שנחקקה ב־2022 וטרם הושלמה, ונועדה להגביר את התחרות בתחום הפיננסי. עיקרון הבסיס פשוט: המידע הפיננסי שייך ללקוח ולא לגוף שמנהל אותו, וללקוח הזכות להעביר את המידע לכל גוף שיבחר. רייזאפ היא אחת מ־22 חברות שקיבלו רישיון במסגרת הרפורמה.

לצד היתרון הגדול שבכניסת חברות טכנולוגיות לענף, הדבר גם מייצר פער רגולטורי: חברות הפינטק נהנות מגישה למידע, בעוד יועצים פרטיים אינם יכולים לקבל רישיון מתאים, כך שהחוק אינו מאפשר להעביר להם את המידע. היוצאים מן הכלל הם רואי חשבון ויועצי מס, המוכרים כמקצועות מפוקחים. כך, כל עוד לא הוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות בחקיקה, ליועצי המשכנתאות אין דרך להדביק את הקידמה ולשכלל את התחרות בענף.
מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר
את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה