התייעצות חוצפה שמלווה בקללה מזעזעת - עזרה

[element]

אני קצת חסרת מילים.
הבכור בן 8, ילד מבריק ושקט בדר"כ, הנחיתעלי 'חתיכת-מהלומה',
לא קיבל משהו שהוא רצה, (לא היתה בכל מקרה אפשרות לספק לו את זה אבל גם אם כן)
וקילל בצורה שזעזעה אותי ופשוט לא עניתי מרוב שוק.
פעם ראשונה. ולא רוצה שתהיה אפשרות לפעם שניה, מצריך ייעוץ? טיפול? או לקוות שחד פעמי ולעבור הלאה ולהראות שלא מתייחסים? מה דעתכם?

 

[אבי2000]

לעניות דעתי,
דבר ראשון לוודאת שהוא הבין את חומרת דבריו,
בלי זה א"א להתחיל,
דבר שני לשוחח איתו בפרטיות ושם להגיד לו שיחה רצינית...
ואז.. כן, להפוך את העולם, כלאמר לתת לו עונש קשה כדי להראות לו את חומרת הדברים,
אבל,
אין צורך שכל האחים ייראו שמענישים אותו,
בלי השפלה,
אחרי זה מגיע הימין מקרבת, אבל הרבה ימין,
בלי זה לא שייך להתחיל כלום..
ובימין לדבר איתו עד כמה ה' אוהב אותו ואתם שמחים ממנו, וזכות מעלת שמירה על הפה.

גם אבל צריך לבדוק מדוע הוא שבר כללים,
שזה כבר חשבון נפש בשבילכם,
ולא, חס וחלילה מלשפוט אתכם, אלא רצוי לראות אם יש גם מה לשפר אצל ההורים, ןלא להפיל ישר רק הילדים,
ושוב, אין לנו הכירות מוקדמת או משהו כזה,
אז.. בבקשה לא להיפגע...

 

[מטעמים]

פעם ראשונה. ולא רוצה שתהיה אפשרות לפעם שניה, מצריך ייעוץ? טיפול? או לקוות שחד פעמי ולעבור הלאה ולהראות שלא מתייחסים? מה דעתכם?

קחו בחשבון שלפעמים ילדים שומעים ביטויים כלשהם,
והם חוזרים עליהם בלי לדעת כלל מה הם, ובאיזה הקשר בכלל אומרים אותם.

יכול להיות לפעמים שילד מביע אכזבה בקול, ואין לו דרך לבטא את זה,... אז הוא פולט ביטוי שהוא שמע, ואין לו מושג ירוק מה זה ובטח שזהוא לא מעלה על דעתו שזו קללה.

לפעמים...

 

[ברוך ר]

אני קצת חסרת מילים.
הבכור בן 8, ילד מבריק ושקט בדר"כ, הנחיתעלי 'חתיכת-מהלומה',
לא קיבל משהו שהוא רצה, (לא היתה בכל מקרה אפשרות לספק לו את זה אבל גם אם כן)
וקילל בצורה שזעזעה אותי ופשוט לא עניתי מרוב שוק.
פעם ראשונה. ולא רוצה שתהיה אפשרות לפעם שניה, מצריך ייעוץ? טיפול? או לקוות שחד פעמי ולעבור הלאה ולהראות שלא מתייחסים? מה דעתכם?

דבר ראשון, טוב שלא הגבת מיד, זה בטח היה מחריף את התגובה שלו
דבר שני אולי עובר עליו משהו ? הוא לחוץ ממשהו ?
עבר איזה משבר ?
אולי יושב לו משהו בלב שמציק לו אז הוא התפרץ
כמו שקודמי אמר, צריך לשבת איתו לשיחה רצינית, אבל ברוגע בלי כעסים ולהבהיר לו את חומרת הדבר
אולי בזמן אחר לשבת איתו רגוע ולבדוק אם משהו מציק לו ע"י שיחה סחור סחור

 

[מיכל חגירה]

זה חמור, ברור, ואכן צריך לנהוג בחומרה, כעס הפנים.
אבל, לזכור רק, בלב פנימה, שכולנו בתקופה משונה, כל הילדים בבית בלי מסגרת וזה הוציא את רוב הילדים מהפרופורציה.
אצלך זה התבטא בזה ואצל אחר במשהו אחר.
זה כמובן לא מצדיק, אבל בשביל ההורים צריך גם לזכור את זה בצד אחורי כלשהו.

דבר נוסף,
אין לי מושג מה אמר, אבל קחי בחשבון שלפעמים ילד אומר מילה שאינו מבין אותה בכלל. הוא אמנם יודע שזו מילה לא טובה, והיא חוצפה אך לא יודע מה חומרתה. אצלך זה 10 בסולם ריכטר, ואצלו 5.
בהצלחה, תתפללו שד' ייתן לכם את המילים הנכונות לעשות את זה כראוי וביעילות.

 

[בינה אנושית :)]

צריך בלי לבייש (ילדים גם צריכים כבוד,בדיוק כמונו...) להיות החלטי-
בבית שלנו לא אומרים כאלו מילים. נקודה.
אתה ילד כ"כ חכם ואולי שמעת ילדים שהתבלבלו או לא יודעים עד כמה זה חמור המילים האלה
אבל מעכשיו תדע-בבית שלנו-לא מדברים ככה.
הוא ירגיש את ההחלטיות שלכם על זה ויבין שמעריכים אותו ואת הרמה שלו ושזה לא היה במקום.

 

[אי פה אי שם]

אני קצת חסרת מילים.
הבכור בן 8, ילד מבריק ושקט בדר"כ, הנחיתעלי 'חתיכת-מהלומה',
לא קיבל משהו שהוא רצה, (לא היתה בכל מקרה אפשרות לספק לו את זה אבל גם אם כן)
וקילל בצורה שזעזעה אותי ופשוט לא עניתי מרוב שוק.
פעם ראשונה. ולא רוצה שתהיה אפשרות לפעם שניה, מצריך ייעוץ? טיפול? או לקוות שחד פעמי ולעבור הלאה ולהראות שלא מתייחסים? מה דעתכם?

גם אם זה נראה שהוא ממשיך אח"כ כרגיל, בפנים הוא מחכה לראות מה תעשו, וזה חתיכת מבחן בשבילו ובשבילכם.
לא להתייחס - ממש ממש לא מומלץ.

 

[מיכל ב']

כבר כתבו כאן:
לוודא שהוא בכלל הבין שזו קללה חמורה.
ולומר לו בהחלטיות שלא מדברים כך בשום אופן בבית שלנו.
ולא לעשות מזה חגיגה כדי שלא יחליט לנסות שוב..

 

[ב גנץ]

בנוסף על מה שכבר כתבו

צריך לדעת שכשילד שומע משהו מחוץ לבית,
הוא רוצה לדעת איך להתייחס למה ששמע בחוץ,
והוא מנסה בבית כדי לראות אצל ההורים איך התגובה שלהם,

אחר כך כל ילד מנצל את המידע למה שצריך
(אחד לדעת שזה לא טוב, ואחד לדעת איך ללחוץ על ההורים.

אבל הכי חשוב בכל זה
אם הילד אמר את זה
הוא שמע את זה ממישהו
ואם לא יפרידו אותו - בחכמה
מהחברה ששם שמע את מה ששמע
ומהחברה שהבינו שאמרו משהו לא טוב
שלא תהיה הפתעה חס ושלום
ממילים שהמשיך לשמוע ולא אמר בבית

 

[גלבוע]

לבדוק מאיפה הילד שמע את זה.....
לפעמים מי שמלמד ילדים מילים לא יפות גם מבצע מעשים לא יפים.

 

[-LIGA]

מצריך טיפול, ברור, אבל של ההורים.
הקב"ה נתן לכם את הילד, הוא סומך עליכם ויודע שאתם יכולים לטפל בו.
לא צריך בשלב הזה לערב גורמים מבחוץ ולעשות פיל מנמלה.
ומברכת אותך שזה היה חד פעמי.

 

[חיה וקיימת]

גם לדעתי דבר ראשון לבדוק מאיפה הוא למד לדבר ככה
ילד בן 8 מבריק ושקט לא משנה סגנון דבור ביום בהיר.
חשוב שתאמיני שזה לא הוא
רק אחרי בירור העובדות ומה הוא מבין ומה לא יש מקום לחינוך.

 

[בדוח]

אם הוא כן יודע שזה דבר שאסור לומר והוא התכוון לעשות משהו חמור, כן צריך להעניש.
כשילד פורץ גבול שגם הוא יודע שזה אסור, העונש יוצר גבול.

 

[סלולר בזול]

בד"כ ילד בגיל 8 לא מבין את הקללה שהוא אמר מןמלץ לקחת אותו להליכה -טיול קצר ולהסביר לו בצורה יפה שאינה משתמעת לשני פנים שאצלינו בבית לא אומרים דבר כזה בחיים.

 

[תנחש מי]

דבר ראשון, טוב שלא הגבת מיד, זה בטח היה מחריף את התגובה שלו
דבר שני אולי עובר עליו משהו ? הוא לחוץ ממשהו ?
עבר איזה משבר ?
אולי יושב לו משהו בלב שמציק לו אז הוא התפרץ
כמו שקודמי אמר, צריך לשבת איתו לשיחה רצינית, אבל ברוגע בלי כעסים ולהבהיר לו את חומרת הדבר
אולי בזמן אחר לשבת איתו רגוע ולבדוק אם משהו מציק לו ע"י שיחה סחור סחור

זה יכול להיות נכון אבל אסור לטעות ולחשוב שבגלל שעובר על הילד תקופה קשה או התמודדות קשה שנתחשב בעונש שמגיע לו (אם מגיע?!) אם חלילה נוותר לילד בתקופתו הקשה זה לא יעזור לא לילד עם ההתמודדות שלו בעניינו הפרטי וכמו"כ לא להורים עם חינוך הילד ומניעת התקרית בפעם נוספת אלא שיש להשתמש עם "שמאל דוחה וימין מקרבת"
והכל לפי העניין
בהצלחה רבה לכולנו והרבה נחת מיוצאי חלציכם

 

[ברוך ר]

זה יכול להיות נכון אבל אסור לטעות ולחשוב שבגלל שעובר על הילד תקופה קשה או התמודדות קשה שנתחשב בעונש שמגיע לו (אם מגיע?!) אם חלילה נוותר לילד בתקופתו הקשה זה לא יעזור לא לילד עם ההתמודדות שלו בעניינו הפרטי וכמו"כ לא להורים עם חינוך הילד ומניעת התקרית בפעם נוספת אלא שיש להשתמש עם "שמאל דוחה וימין מקרבת"
והכל לפי העניין
בהצלחה רבה לכולנו והרבה נחת מיוצאי חלציכם

לא אמרתי לוותר !
כתבתי שלא לנהוג בהתפרצות כעס, אלא לטפל ברוגע ובתקיפות לאור חומרת הדבר. במקביל לבדוק את המצב הרגשי שלו
שמאד יכול להיות שיש לו מצוקה.
הרב שטיינמן אמר מספר פעמים שאין כזה דבר ילד חוצפן אלא יש ילד שהרבה מרגיז אותו והוא מגיב בצורה כזו (על אף שזה לא מצדיק את ההתנהגות, אלא רק מסביר)

 

[עריכה ת]

פעם ראשונה. ולא רוצה שתהיה אפשרות לפעם שניה, מצריך ייעוץ? טיפול? או לקוות שחד פעמי ולעבור הלאה ולהראות שלא מתייחסים? מה דעתכם?

חשוב שיבין שאין מקום לדיבור כזה בבית, עם זאת חלילה לעשות עסק מיותר מדבר חד פעמי זה מתכון לצרות צרורות - בצרורות ה"י.

 

[שוהם307]

אני זוכר כשהייתי ילד בן שש, אמרתי לחבר שלי בקול בהפסקה איזה מילה גסה שלא היה לי צל של מושג מה זה אומר בכלל, והמזכיר שמע את זה ומה שהוא עשה לי ה' ישמור, הוא הכניס אותי לחדר מורים והייתי צריך לחזור בפני כל מורה ומורה מה המילה שאמרתי, ושוב, ילד בן 6 קטן ומסכן, שאין לו שמץ של מושג מה אמר, והמזכיר הטיפש הזה עשה כזה בלגן...

 

[יוסף רייכל]

בהמשך לכל הדברים המחכימים כאן.
צריך לדעת שגם אם לא הגבתם באופן אקטיבי וחד - הילד קיבל כבר את המשוב ממכם בשנייה הראשונה, ע"פ הבעות הפנים ושפת הגוף שהגבתם, כגון - הלם / כעס / פחד / עלבון.

ולכן התגובה היזומה שלכם צריכה להיות בהתאם, היינו אם הגבתם חלש מידי, השיחה אתו תהיה נוקשה יותר.
ואם האינסינקט שלכם היה מבט מאיים או משהו כזה, אז הוא הבין כבר שעשה משהו חמור עכשיו רק צריך להסביר לו על כך.

כמו"כ אם ההתפרצות שלו הגיעה מתחושה של חוסר אונים (שיטור יתר) התגובה צריכה להיות רכה במיוחד.