חידה - מי חיבר את הגדת המלבי"ם?

[vhsvchch]

ואם כבר בתעלולי הגדות עסקינן, ראוי להזכיר חמור מזה - הגדת מהר"ל המזויפת. מצ"ב מאמר נאה על כך, שנוגע באגב גם באגדה על ה'גולם מפראג'.
- - -
תעלולים שיווקיים ניתן למצוא גם בעובדה שבכל שנה יוצאות עשרות הגדות על שמם של גדולי ישראל כאשר הקשר בין הסיפורים לבין ההגדה מקרי בהחלט, ומן הסתם ברובן אין מקיימים סיפור יציאת מצרים. [למשל סיפור על ירושלים כאשר מוזכרת המילה ירושלים וכן הלאה]. בלי חלילה להשוות את המו"ל המוכשר לזייפן דלעיל.

כמדומני שההקדמה של ספר הישר (שהודפס מאות שנים קודם לכן) דומה להפליא להקדמות של הרב רוזנברג, יש דברים בגו?

 

[מ. י. פרצמן]

אם הייתי מוציא ספר שכתוב על כריכתו 'חיים ולדר', ובפנים כתוב בענק 'חיים ולדר', ורק מי שיקרא בעיון יראה שכתבתי 'בדרכו של חיים ולדר' - זה יהיה תרגיל שיווקי לא רע, אם כי לא כל כך כשר...

מעניין אותי מה דעתכם המלומדת על זה.

גיליתי את הספר הזה על השולחן בסלון.
עדיין חוקרת להבין איך בדיוק הגיע הספר הזה לתוך הבית פנימה, ועל ידי מי,
בינתים, בתור סופרת:
הרמתי אותו, בדקתי את השם ואת שם הסופר.
למה? כי תמיד בודקים קודם כל כדי למצוא ידידים.

אך---
אויה!
אסון ושבר.
אין. אין שם סופר.
[סתם לא מתאפקת מלשחרר עקיצה: אולי שם הסופר הוא שם סופרת, וזה לא צנוע לכתוב שמות של נשים.
סליחה, סליחה... תסלחו לי על הסטת הנושא הבלתי מקצועית הזאת. חטאתי.]

בקיצור, תעלומת השם האבוד מיד לא הריחה לי.
משהו שם לא מצא חן בעיני.
נראה שיש סיפור.
מצוין! אני אוהבת סיפורים.
(הם השראה לא רעה לתחום כלשהו שאני עוסקת בו.)

בכריכה האחורית מצאתי קרדיט ראשון - דני ספרים.
ובפנים, כל הזכויות שמורות להם. שיערב ויבושם.

בתוך הספר, פנימה, בעמוד הראשון, כתוב: עריכה ועיצוב: צ' פרנקל
שזה מצוין! בדיוק מה שאיבדתי
אבל שני דברים:
ראשון: למה רק בפנים? למה לא על הכריכה? מי מוציא ספר בלי שם הסופר על הכריכה?
שני: הספר הזה לא נראה לי יהודי. הוא נראה לי "מגויר", כי הכניסו שם כמה קטעי יהדות, אבל המקור באנגלית והמקור נראה אתאיסט לחלוטין. ככה שצ' פרנקל לא נראה לי שם הסופר.
אם כך, נשארנו עם השאלה המקורית.

מי יבוא נבון וישיבני תמיהתי.

 

[מ"ם]

עריכה ועיצוב: צ' פרנקל

ציפי פרנקל, גרפיקאית חרדית חסידת גור. הוציאה עוד ספרים דומים וחוברות עבודה.

ספר זה, וכן "האטלס היהודי", הם תרגום מסדרה בריטית עם תוספות והתאמה לציבור החרדי.

 

[Natan Galant]

מעניין אותי מה דעתכם המלומדת על זה.

גיליתי את הספר הזה על השולחן בסלון.
עדיין חוקרת להבין איך בדיוק הגיע הספר הזה לתוך הבית פנימה, ועל ידי מי,
בינתים, בתור סופרת:
הרמתי אותו, בדקתי את השם ואת שם הסופר.
למה? כי תמיד בודקים קודם כל כדי למצוא ידידים.

אך---
אויה!
אסון ושבר.
אין. אין שם סופר.
[סתם לא מתאפקת מלשחרר עקיצה: אולי שם הסופר הוא שם סופרת, וזה לא צנוע לכתוב שמות של נשים.
סליחה, סליחה... תסלחו לי על הסטת הנושא הבלתי מקצועית הזאת. חטאתי.]

בקיצור, תעלומת השם האבוד מיד לא הריחה לי.
משהו שם לא מצא חן בעיני.
נראה שיש סיפור.
מצוין! אני אוהבת סיפורים.
(הם השראה לא רעה לתחום כלשהו שאני עוסקת בו.)

בכריכה האחורית מצאתי קרדיט ראשון - דני ספרים.
ובפנים, כל הזכויות שמורות להם. שיערב ויבושם.

בתוך הספר, פנימה, בעמוד הראשון, כתוב: עריכה ועיצוב: צ' פרנקל
שזה מצוין! בדיוק מה שאיבדתי
אבל שני דברים:
ראשון: למה רק בפנים? למה לא על הכריכה? מי מוציא ספר בלי שם הסופר על הכריכה?
שני: הספר הזה לא נראה לי יהודי. הוא נראה לי "מגויר", כי הכניסו שם כמה קטעי יהדות, אבל המקור באנגלית והמקור נראה אתאיסט לחלוטין. ככה שצ' פרנקל לא נראה לי שם הסופר.
אם כך, נשארנו עם השאלה המקורית.

מי יבוא נבון וישיבני תמיהתי.

נתקלתי לא מעט ספרי קריאה חרדיים שהמחברת מתביישת בעצמה. אין שם. רק קשקוש סתמי וקצר על העטיפה. 'נעמה', 'חדווה', 'תרצה'. זה אפילו לא שם בדוי, סתם יציאה לא ברורה. בעיניי זלזול מוחלט בקוראות/ים.

ואם הקוראת ממש רוצה לכתוב למחברת תגובה על הספר?
אין בעיה, תשלחי מכתב ל- ת.ד. 12345 ירוחם.

למה? הרי יש לך מייל, למה שלא תפרסמי אותו ותוכל/י לקבל משוב מהקוראות/ים?