טירוף מערכות

[אי פה אי שם]

אביבה בכתה כל הלילה.
דור ניסה להרגיע ולעודד, עד שנסגרו שמורות עיניו ואתם גם יחד שפתותיו המלחששות דברי ניחומים.
וזה לא שלדור עצמו אין דפיקות לב מואצות, אלא שדור יודע - על יד אביבה מוכרחים להראות חזקים.
"הוא רק ילד", בכתה תמרורים. "בקושי הספיק משהו בחייו, למה, למה דווקא גל?"..

ביום שישי ניסו להפעיל את כל הקשרים והאמצעים שהיו להם. והיו להם. דבר לא עזר.
אוירת מלחמה באויר. וגל שלהם, הילד עם העיניים התכולות והצלולות נשלח לחזית. לעומק החזית.
הדיווחים בכלי התקשורת היו מפחידים. דברו שם על תרחישים מסמרי שער. תיאורים מזוויעים.

ואביבה לא יודעת נפשה. "בבקשה מתוק שלי", התייפחה. "תשלח כל שעה הודעה שאתה בסדר. שלא נפגעת".

בבוקר שיצאה למכולת לבדוק אם הגיעו הביצים, חשה את המבטים והלחשושים שמאחורי גבה.
"שרק תחזיק מעמד". "לא פשוט בכלל". "בעלי אומר שגל וחבריו יצאו למבצע התאבדות"..

בבקשה ממכם אנשים טובים, אם אם אתם רואים את גל שם על גבול ז'בוטינסקי, תעדכנו את אביבה שהוא בסדר, פליז..

 

[קופי 100]

".. וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו בראשי."