בקשה ילדה שעושה לעצמה קשרים בשיער

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה עושים??
ככה היא מרדימה את עצמה כל לילה, עושה לעצמה "רסטות" בשיער
בבוקר אני גוזרת לה את הקשרים
והשיער שלה נהיה דליל וקצר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תאספי לה לקוקו ,
אחיין שלי נרדם רק במגע עם שיער ולכן עושים לו קוקו בכל ערב לפני השינה ומתוך שינה הוא מסלסל לו ת'שיער
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
וואי מוכר לי מעצמי כשהייתי קטנה!!
חח עשית לי נוסטלגיה... זה היה ממכר
ממליצה לאסוף לצמה לפני השינה
ואם רלוונטי לגיל- לתת לה לשחק בשעער של בובה במקום עד שנרדמת
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מוכר, אצלנו נפתר ע"י קוקו קבוע, הגם שהוא היה נראה קצר ומצחיק מאד
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
קוקו
ואז צמה
מאוד מאוד עוזר למישהי שאפילו שיער פזור בלי לגעת עושה קשרים
בהצלחה וסיעתא דשמיא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מנסיון-
הראיתי לה כל בוקר מה קרה בלילה..בלי לכעוס
רק להסביר! וואוי ,עכשיו צריך לגזור ולא יהיה לנו שיער ארוווך....
והיא הפסיקה.

זה לא קורה תוך כדי השינה אלא רק בהירדמות

מה עושים??
ככה היא מרדימה את עצמה כל לילה, עושה לעצמה "רסטות" בשיער
בבוקר אני גוזרת לה את הקשרים
והשיער שלה נהיה דליל וקצר...

נ.ב. (אני שמתי לב שזה בא לה ביחד עם מוצץ
וגמלתי אותה מידית מהמוצץ.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אולי לשים לה סרום??
אני לא נסיתי רק מעלה רעיון
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מנסיון-
הראיתי לה כל בוקר מה קרה בלילה..בלי לכעוס
רק להסביר! וואוי ,עכשיו צריך לגזור ולא יהיה לנו שיער ארוווך....
והיא הפסיקה.
לי זה לא עבד
היא דוקא נהנית לראות את הגושים שנתקעים במברשת...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אמא שלי עד 120 סובלת מפוסט פוליו שהיה לה בגיל בשנת 1956-7. אחרי כן החלימה לכאורה לחלוטין והכל היה בסדר אבל עם הגיל התעוותה לגמרי, רגל אחת פשוט הסתובבה ויש לה יום סד מלא על הרגל
עד לאחרונה הסתירה מאיתנו את ה"כתם הנורא" כך שלא ידעה שזה פוסט פוליו ולא ידעה שזכאית לקצבה
אחד האחים שלי דחף אותם לפנות ל.... הם לא הצליחו להוציא כלום כי ביטוח לאומי דרשו את גליון האשפוז שלה
בתל השומר סרקו בזמנו את כל התיקים, והתיק שלה נסרק רק חלק ממנו ולא כולו ולכן ב.לאומי לא מאשרים קצבה

בנוסף היום היא לא יוצאת בכלל מהבית ללא ליווי מחשש נפילה, נאבקת בשיניים לנהל את הבית אבל יש דברים שאבא שלי (עושה בקושי) או הילדים / הנכדים.
ניסינו להגיש לב.לאומי בקשה להכרה ב"בן זוג מסייע" אבל גם זה לא אשרו לה

אני חייבת לציין שלמרות שרופא אמר לה שהיא חייבת ללכת עם הליכון או מקל 3 רגליים כדי שלא תיפול בבית, היא מסרבת ורק תומכת בקירות
כשאמרנו לה שרק שיהיה בבית לפני הגשת תביעה לב.לאומי היא מסרבת מחשש שאם יהיה בבית, היא כאילו תקלל את עצמה שצריכה את זה :(

בקיצור, אשמח להמלצות למי כדאי לפנות
בס"ד



ווואו, חייבת לשתף במשהו,

חייבת.



אני אישית משתדלת לכבד הורים,
אוהבת את המצווה הזאת,
מבינה, ומתחברת אליה.
אבל כמו כולנו, לא תמיד קל.
לא תמיד הדבר הענק הזה-
הוא מה שבא ובזורם לעשות.

היום פגשתי חברה שלי,
חברה טובה מהילדות.
אני זוכרת אותנו קטנות,
גדלנו ביחד, התפתחנו,
היינו חברות שנים.
גדלנו, החיים עשו את שלהם,
וכל אחת פנתה לעיסוקיה,
בנתה לעצמה את החיים
שטובים בשבילה.

תמיד מאז שהיינו חברות
היה משהו שונה,
לא דיברנו עליו, אבל ידענו
אמא שלה הייתה לא נורמלית.
לא "לא נורמלית" של גרביים נוזלים,
מדברת מוזר, הולכת עקום.
לא, אמא שלה דווקא הייתה נראית
תמיד בטופ, תמיד בשיא.
אבל הפה שלה היה גדול, לא פיזי,
מילולי.

היא הייתה חולה בנפש.
היא יכלה להראות הכי נחמדה
אבל שלא היה את מי להרשים,
זה היה מסוכן,
חברה שלי עברה אלימות מילולית קשה,
בשנים שהייתה הכי צריכה לשמוע מילים טובות,
בזמנים שהכי צריך חיבוק חם, מעריך.
לחברה שלי לא היה את זה.
אני לא אפרט כי זה קשה לי לכתוב על זה,
אבל משפטים כמו "חבל שילדתי אותך", או-
"אם לא תתעוררי בבוקר- זה לא יפריע לאף אחד"
היו מילים שהיא התרגלה לשמוע.
מצמרר, כן. זה נשמה קטנה,
טובה, כל כך טובה.
ששומעת מילים שהיא לא צריכה לשמוע.
לא מגיע לה. זה לשקר לה.
זה לקרוע לה את הנפש,
שהיא גם ככה לא יציבה.

לחברה שלי לא הייתה ילדות קלה,
אבל כשהיינו ביחד, היינו שתי ילדות
נהנות, צוחקות, משחקות.
לא הבנתי כמה החיים שלה שונים.
רק כשגדלתי יותר, התחלתי להבין,
שאני לא מבינה בכלל,
ממה שהגיבורה הזאת עוברת.
אבל היו דברים שראיתי, ששמעתי.
הרווחה התערבה, המשפחה התפרקה
והיא נשארה לבד. עברה בין דירות,
חיפשה את עצמה בעולם המטורף הזה.
היו לה משברים, קשיים מכל הכיוונים
אבל היא החליטה שהיא נלחמת,
שהיא מנצחת. מול כל הסיכויים.
כששאלתי אותה מאיפה הכוחות שלה
היא אמרה לי:
"התיקון שלי זה להיות אמא,
אבל הכי טובה שאני יכולה להיות".

כל הנ"ל הקדמה למשפט ששמעתי היום
מהמלאכית הזאת.
נפגשנו במקרה, אחרי הרבה זמן.
ותוך כדי דיבור היא אומרת לי
"את יודעת, לא היה לי קל,
הנפש שלי סבלה המון, אבל
שתדעי, שאין לי אפילו 1%
שנאה על אמא שלי, שום אחוז.
ואם אני אגיד לך שכן, זה יהיה שקר.
ואת יודעת למה?
כי כל אמא בטבע שלה,
אוהבת את הילדים שלה,
רוצה לעשות את המקסימום בשבילם,
אבל לאמא שלי הייתה מוגבלות
והיא, אני בטוחה- עשתה את המקסימום,
המקסימום שלה, ביכולות שלה
אז איך אני אכעס עליה??
איך אני לא אאהב?!"

עמדתי מצומררת מול הנסיכה הזאת.
אין לי מילים, לפני שנים הייתי שם עדה,
איך היא מצליחה להוציא את המילים
הכל כך נדירות האלה מהפה שלה?
לא היה לי מה להגיב.
רק החלטתי להסתכל מחדש על המצווה-
"כיבוד הורים".

הזכות לכבד את האנשים שעושים בשבילנו-
את המקסימום שלהם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה