דרוש מידע כמה הייתם משלמים כדי שתהיו פטורים/ות מהכנת סנדוויצ'ים בבוקר?

[291]

אם משהו היה מכין את הסנדוויצ'ים, וכל בוקר זה היה על יד ביתכם. כמה הייתם משלמים לו?
איזה ממרח הייתם בוחרים? וכמה משלמים על סנדוויצ'ים מושקעים או לא מושקעים?
כמה על אחד וכמה על שלושה או ארבעה?
האם הייתם רוצים שזה יראה בייתי? או שלא אכפת לכם?
אשמח גם לשמוע מאיזה עיר המגיבים כאן.
אשמח גם לקבל טיפים נוספים...
תודה מראש לכל המגיבים.

 

[הרי זהב]

לא קשה לי להכין, לכן לא הייתי משלמת.
בכל מקרה זה מסובך מאוד להזמין, כי טעמם של הילדים משתנה מיום ליום ולכל ילד משהו שונה וכו'.

 

[מריומה~]

לפעמים בא לך לשלם על זה כל הון שבעולם בכדי שיהיה למי להכין.

 

[סבא ישראל]

בד"כ הייתי מעדיף להכין לבד ובפעמים שאני לחוץ הייתי קונה

ירושלים

 

[גימפעל]

חלק מהכנת הכריכים זה היחס האישי לילדים, וזה לא שייך לקנות בעד כל הון שבעולם.

 

[נופל וקם]

אני הייתי מעוניין בכריכים בריאים באמת! (מחמצת, כוסמין, ללא סוכר וכדו').
גיוון קל,
באריזה אסטטית
ובמחיר סביר.

ב''ב

 

[יאלילי]

לפעמים בא לך לשלם על זה כל הון שבעולם בכדי שיהיה למי להכין.

לעצמך את לא מכינה?

 

[מריומה~]

לעצמך את לא מכינה?

סנדוויץ'? לא. ארוחה או משהו לאכול כן

 

[ציפי-ה]

אישית,
יש תקופות שהייתי משלמת בהחלט על שרות כזה.
5 לממרח פשוט
10 לבריא ומושקע

בצורה שהילדים בוחרים מתוך מעין תפריט/קטלוג אפשרויות
מה המילויים המועדפים עליהם
ב4-5 הימים בשבוע הקרוב.

כמו בתקופות של שמחה (לפני ואחרי לידה)
שהבקרים עייפים ולחוצים.
תקופות של עומס (ערים חצי לילה ומתעוררים ברגע האחרון..)

ממני הילדים מצפים לזרום עם רצונות מתחלפים
ולתפקד מאה אחוז בענין
אבל אם הם ידעו מראש שהשבוע הם בחרו את הסנדוויץ
זה יוריד את מפלס המתח בהחלט.

 

[מעגלת פינות]

אישית,
יש תקופות שהייתי משלמת בהחלט על שרות כזה.
5 לממרח פשוט
10 לבריא ומושקע

בצורה שהילדים בוחרים מתוך מעין תפריט/קטלוג אפשרויות
מה המילויים המועדפים עליהם
ב4-5 הימים בשבוע הקרוב.

כמו בתקופות של שמחה (לפני ואחרי לידה)
שהבקרים עייפים ולחוצים.
תקופות של עומס (ערים חצי לילה ומתעוררים ברגע האחרון..)

גם אני, ממש כך

 

[צילומנציה]

וואלה, לפני שעה וחצי, אמרתי לבעלי
כמה כיף שיש עדיין ילד שצריך להכין לו סנדוויץ', וכמה קשה יהיה לי, אוטוטו, כשיתחיל ישיבה

 

[ציפי-ה]

חלק מהכנת הכריכים זה היחס האישי לילדים,

זה נכון בתנאי שהיחס הוא חיובי ומגדל.

אצלנו,
המטרה העיקרית שהילד יצא בהרגשה טובה
ועם כריך שיהיה לו נחמד לאכול ולשבוע..

לכן להרגשתי,
אם יש ימים לחוצים שפוגעים ביישוב הדעת,
עדיף שהיחס האישי יהיה ממילה טובה ומפרגנת
על הבחירה המוצלחת שלו.
מאשר "מחמאה" עצבנית על אותו בחירה
בגלל שעכשיו אין לי סבלנות/זמן לממש את חלומותיו.

 

[בן ציון הלמ]

כמו רוב הדברים, האמת יותר מורכבת מתגובה אחת.
לגדל ילדים זו זכות גדולה, ותענוג שאין למעלה ממנו.
הרגשת סיפוק בחיים ושליחות.
אבל מה נעשה, שיש ימים שאפילו לעצמינו אין לנו כוח,
בקושי גררנו את עצמינו מהמיטה,
ומלאכת השכמת הילדים ושליחתם עם חיוך היא לא פשוטה בכלל.
מורכב, מאתגר. אבל ממלא אותך בסיפוק !

 

[בנימין רוזה גל]

שהילד אוכל סנדוויץ'
הוא אוכל את הלב שאמא שמה לו בפנים,
עם ממרח של תשומת לב,
עם פרוסות של איכפתיות בפנים
עם גרגרים של חיוכים בפנים,
את זה אתם רוצים לקחת?!

 

[רפ]

לפעמים בא לך לשלם על זה כל הון שבעולם בכדי שיהיה למי להכין.

איזה תגובה קרציה

אם הבנתי נכון, מריומה רצתה למחות על הניסוח של הכותרת.

 

[בנימין רוזה גל]

בין המצרים צריך ללמד זכות על ישראל ישרכח!

 

[מילולית]

אני חושבת שאם יש אפשרות כספית אז למה לא מידי פעם?
ובהקשר לתגובה על הלב של אמא שבתוך הלחם:
כשהילד אוכל סנדויץ' מושקע שטרחו לשלם עליו
הוא מרגיש את הלב של אמא שככ דאגה לו גם כשהיא עסוקה וטרודה

 

[ynf]

שהילד אוכל סנדוויץ'
הוא אוכל את הלב שאמא שמה לו בפנים,
עם ממרח של תשומת לב,
עם פרוסות של איכפתיות בפנים
עם גרגרים של חיוכים בפנים,
את זה אתם רוצים לקחת?!

ב''ה מידי בוקר כשאני מכין לילדים את הסנדוויץ
אני נזכר באימי הצדקת ע''ה
ובסנדוויץ המיוחד עם הפשטות שהיתה מכינה כל בוקר בשארית כוחותיה
ועל זה אני לא רוצה לוותר בעד שום הון שבעולם

גם כשיכול לקרות לעיתים רחוקות ויש לחץ ומקבל לחמניה זה עם סוג של צביטה חבל שלא מרחתי לו משהו
תודה לה' שזכינו לדורות המשך
ישנם כאלו שמצפים בכליון עיניים שנים רבות לכך

 

[מריומה~]

אם הבנתי נכון, מריומה רצתה למחות על הניסוח של הכותרת.

ממש לא. להאיר את הכאב שלא תמיד זה רק נמצא במקום שרוצים להתפטר או פינוק כזה לפעמים יש אמהות או יותר נכון נשים שהיו עושות הכל בכדי שיהיה למי להכין. זה הכל

 

[ציפי-ה]

הוא אוכל את הלב שאמא שמה לו בפנים,
עם ממרח של תשומת לב,
עם פרוסות של איכפתיות בפנים
עם גרגרים של חיוכים בפנים,

אם כתבה את זה אמא שמכניסה לב,
ואת יכולה להעיד על עצמך
שכל יום כל יום תמיד ללא יוצא מן הכלל
את מכינה את הסנדוויץ מתוך תשומת לב ועם גרגרי חיוכים
את צודקת שאת בוכה על אפשרות להזמין כריכים מוכנים.

אם כתב את זה אבא,
שנח לו מאד שגם בזמני חולשה/חולי/עומס
האשה מתמודדת גם עם הכנת כריכים לפי גחמות הילדים
בנוסף להלבשת הילדים, דאגה שיכניסו משהו לפה
ויצאו בזמן ובהרגשה טובה
אז מבחינתי זו סיבה לבכי..