מידע שימושי כניסה לתחום ייעוץ משכנתאות

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
סיימתי קורס ייעוץ משכנתאות ויש לי ידע תיאורטי. איך מתחילים לעבוד בפועל? איך אפשר להשיג דריסת רגל ראשונית בתחום? אשמח לכל עצה ומענה. תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אולי תתחיל שכיר אצל מישהו,

בהצלחה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 201
    • A
    האם ניתן לשלב ייעוץ משכנתאות- בין הסדרים?!
  • A1234 //
    • שלום וברכה לכל היועצים המומחים כאן בפורום
    ברצוני להתייעץ איתכם ואשמח מאד שתקדישו לי דקה ותגיבו
    רציתי לברר איתכם האם שייך ללכת וללמוד ייעוץ משכנתאות בצורה יסודית ומקיפה
    ולאחר מכן לעבוד כעצמאי אך להתעסק עם היעוץ כל יום בין השעות 1-4 [בין הסדרים]
    האם זה רלוונטי ?
    וכן לכמה תיקים רגילים זה יגביל אותי לחודש?
    וכמובן אשמח לשמוע כל מחשבה או טענה שקשורה לכך
    תודה רבה ענקית!!!
    • תודה
    Reactions: rikigra1 //
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    א.ד.מ.
    אתה היחיד שענה פה הפוך, אשמח אם תרחיב.
  • 48
    • ד
    התייעצות יצירת קורס דיגיטלי- כדאיות? רווחיות? איך זה עובד?- אשמח לכל מידע!
  • דירה חדשה //
    • שלום וברכה,

    אשמח להתייעץ מעל במה חשובה זו בנושא יצירת קורס דיגיטלי על כל הבטיו.

    רקע:
    אני עובדת שכירה במשרד ובמקביל לימדתי השנה מטעם סמינר מסוים קורס במסגרת לימודי מקצוע במסלולים.
    מדובר בקורס אליו היה צריך להרשם בנפרד (כמעט כל בנות הקבוצה במסלול נרשמו) וכן התשלום עליו היה בנפרד כתוספת, כיון שהקורס לא נכלל בתכנית הלימודים, אלא מדובר בהעשרה.
    מדובר בסמינר די חלוץ בתחום, רובם ככולם של הסמינרים לא הכניסו אותו (עדיין..)
    אציין כי מדובר בתחום שהוא "נישה" מסוימת במקצוע. ל"נישה" הזו יש הרבה אופקי התפתחות וכיוונים וכן השכר הממוצע בשוק גבוה יותר משאר המשרות במקצוע ה"רגיל". אך עדיין מדובר ב"נישה"... (תלוי באופי אם מתחברים לתחום או לא...)
    אציין כי קיבלתי פידבק ממש טוב על הקורס הזה... הם מהתלמידות והן מגבוה...

    עלה לי רעיון ליצור קורס דיגיטלי מהחומר הזה.

    מטרת הקורס:
    -חשיפה והיכרות עם עולם המושגים בתחום.
    -תוספת נסיון וידע לצורך השתלבות במשרדים העוסקים בתחום.
    לא מכין לפתיחת עסק עצמאי בתחום.
    (לצורך דיוק, ה"נישה" הזו מכילה מספר תתי תחומים שכל תת תחום הוא "מקצוע" בפני עצמו ויש עסקים שנותנים שרות ספציפי רק לו. לכן בעיקר מדובר בחשיפה כללית לעולם המושגים, שפת המקצוע , עקרונות בסיסיים, העשרת ידע, תרגול טכני וכו)

    הקורס משלב ידע תאורטי, ידע טכני, חשיפה נרחבת לתחום וכן הדרכה ותרגול מעשי.

    קהל יעד:
    כיוון שהקורס לא מכין לפתיחת עסק עצמאי כלשהו, אלא בעיקר להשתלבות במשרדים העוסקים בתחום, מן הסתם קהל היעד אמור להיות תלמידות הלומדות את המקצוע/ בוגרות/ מחפשות עבודה במקצוע, הן באופן פרטני והן כקורס דיגיטלי מטעם הסמינר/ מקום הלימודים. (יעבוד? מן הסתם בסמינר הפורמט יהיה בלמידה ללא אינטרנט, ע"י אונקי וכד'..)

    אציין כי אני לא מכירה קורסים דיגיטליים בתחום (אולי קורס אחד, פחות או יותר אותו תחום, לא יודעת מדויק...)
    ובכללי מדובר בתחום שעד כה כמעט ולא נלמד במסגרת לימודית, מי שנכנסה לתחום הוכשרה בעיקר במשרדים אליהם נכנסה (כמוני...) עדיין יש משרדים כאלה, אבל רובם כבר כן דורשים נסיון / רקע בתחום וכו'...

    הרעיון ממש בשלב ראשוני וגרעיני ויש לי כמה שאלות עקרוניות לדעת אם בכלל כדאי לי להכנס לזה...

    1. איך אני יכולה לדעת האם זה יצליח? מדובר הרי בהשקעה של ממש הכוללת הכנת שיעורים מוקפדים והקלטות רבות, בנוסף עריכת תוכן עזר כתוב, יצירת פורמט, שיווק וכו'
    2. בהתחשב בקהל היעד שצוין לעיל, באיזה פורמט הכי מומלץ ליצור את הקורס? האם דיגיטלי ממש באתר וכו (איך עושים את זה? למי פונים? מה ההשקעה? עלויות?) או מספיק חומר בדיסק אונקי..?
    3. כיוון ומדובר גם בתרגול מעשי (בתכנה במחשב) הכולל הנחיות וכו'- האם מקובל לתת אפשרות לשאול שאלות? לקבל הדרכה פרטנית? (נתקע משהו/ לא עובד/ לא מסתדר וכו..) ואם כן, איך עושים את זה?
    4. שיווק- איך???
    5. תמחור- איך??? לפי מה??

    ואני בטוחה שיש עוד הרבה שאלות שעוד לא חשבתי עליהן או שאני עוד לא יודעת לשאול אותן...🫣
    אשמח אם תציפו לי כאלו...
    וכן- טיפים/ עצות מנסיון/ רעיונות/ חוות דעת/ עידוד...
    כל תגובה תעזור
    תודה מראש 🙏
    7 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המו"ל // שירות מהיר
    לגבי הזמן לגמרי נכון לגבי מערכות לקורסים, אני מכיר 2 טובים (בשניהם השתמשתי): סקולר האקדמיה הישראלית
  • 78
    • א
    תחרות ליועצי משכנתאות אנושיים
  • אז נדברו //
    • תחרות ליועצים אנושיים: רייזאפ נכנסת לתחום ייעוץ המשכנתאות

    חברת הפינטק מכניסה רגל לתחום נטילת משכנתאות ומיחזורן, בזכות הבנקאות הפתוחה שמאפשרת לה גישה למידע. התהליך הדיגיטלי אמור לשפר את תמהיל ההלוואות ולהוזיל עלויות, אך האתגר הגדול שלה הוא להרחיב את מאגר הלקוחות

    כלכליסט

    חברת הפינטק רייזאפ, שמספקת שירותי תכנון פיננסי למשקי בית באמצעות בינה מלאכותית, נכנסת לשוק ייעוץ המשכנתאות, שמתנהל זה שנים על מי מנוחות בשליטה של יועצי המשכנתאות. בחודש האחרון החברה החלה בפיילוט, ובימים הקרובים תחל בקמפיין.

    ייעוץ משכנתאות נחשב משימה מורכבת. ככל שההחזר החודשי יותר נוח לכאורה, כך העלות הכוללת של המשכנתא, לאורך עשרות שנים, יקרה יותר. מנגד, החזר חודשי גבוה מדי עלול להכניס משפחה לסחרור כלכלי. לכן אחת המשימות המרכזיות של היועץ היא למצוא את נקודת האיזון בין יחס החזר למזעור עלויות כוללות. המשימה הזו הפכה למאתגרת יותר בשנים האחרונות, עם עליית הריבית, האינפלציה והזינוק במחירי הדירות, שייקרו את החזרי המשכנתאות.

    רייזאפ נכנסת לתחום הזה בהליך שהוא דיגיטלי לחלוטין: לקוחות החברה בעלי משכנתא קיימת יוכלו לקבל ללא עלות הערכה ראשונית אם וכמה יוכלו לחסוך דרך מיחזור. בשלב השני, ככל שלקוח מעוניין למחזר או ליטול משכנתא חדשה, הוא יקבל המלצה על תמהיל בהתאם לנתוניו האישיים. הגורם האנושי ייכנס רק עכשיו: יועץ מטעם החברה יפגוש את משק הבית ויבצע התאמה סופית לצרכיו.

    בשלב השלישי, יועץ יבצע את המו"מ מול הבנק וילווה את המהלך עד לחתימה. עלות התהליך תהיה 6,000 שקל. לא מדובר במחיר שובר שוק, אך נמוך מהממוצע. לפי אתר מידרג, טווח העלות של יועץ משכנתאות הוא 5,000–10,000 שקל, כאשר הממוצע עומד על 7,850 שקל.

    בישראל נלקחות מדי שנה כ־100 אלף משכנתאות חדשות, כאשר 61% מהן נעזרות ביועץ. בנוסף, מבוצעים כ־50 אלף מיחזורים פנימיים בבנקים, מחציתם גם כן בליווי יועץ. כלומר, היקף השוק המיועץ עומד על כ־85 אלף משכנתאות בשנה.

    HkLhRI0Dlg_0_0_1231_1465_0_x-large.jpg

    בענף פועלים לפי הערכות, כ־2,750 יועצים, אך אין נתונים רשמיים בשל היעדר הרגולציה. הצעת חוק לאסדרת התחום תקועה בוועדת השרים לחקיקה מנובמבר האחרון. המגבלה היחידה כיום חלה על הבנקים, שאסור להם לשלם עמלה ליועצים או לספק להם הטבות. לעומת זאת, בשוק החוץ־בנקאי אין הגבלה.

    ברייזאפ מקווים שהעובדה שאין פיקוח או דרישות רישוי תקנה להם לא רק יתרון טכנולוגי, אלא גם יתרון של מוניטין. ייעוץ משכנתאות הוא מקצוע חדש יחסית, שהתפתח בעשור וחצי האחרונים. אמנם כ־60% מהיועצים חברים בהתאחדות יועצי המשכנתאות, שהוקמה ב־2016, אך אין לה סמכויות פיקוח וללקוחות אין דרך לוודא את איכות השירות.

    מנגד, האתגר של רייזאפ הוא לא רק לחדור לשוק אלא גם להרחיב אותו. לפי בנק ישראל, ככל שהדירוג הסוציו־אקונומי נמוך יותר, כך גדלה הנטייה להיעזר ביועצים. ביישובים בדירוג 1, 79% מהלווים נעזרים ביועץ; לעומת 50% בלבד בדירוג 10. ביישובים חרדיים הנתון עומד על 80%, וביישובים ערביים על 76%, לעומת 58% ביישובים יהודיים שאינם חרדיים.

    "השוק המיועץ מתמקד במשכנתאות חדשות, לא במיחזורים, כי לשחקנים הקיימים אין כלים דיגיטליים לתת מענה מהיר — ויש כאן פוטנציאל צמיחה עצום", אמר יובל סמט, מנכ"ל ומייסד רייזאפ. לדבריו, החברה שוקלת להתרחב גם מחוץ לישראל בתחום המשכנתאות, בעיקר בבריטניה.

    כניסת רייזאפ לתחום ממחישה את הפוטנציאל הגלום ברפורמת הבנקאות הפתוחה, שנחקקה ב־2022 וטרם הושלמה, ונועדה להגביר את התחרות בתחום הפיננסי. עיקרון הבסיס פשוט: המידע הפיננסי שייך ללקוח ולא לגוף שמנהל אותו, וללקוח הזכות להעביר את המידע לכל גוף שיבחר. רייזאפ היא אחת מ־22 חברות שקיבלו רישיון במסגרת הרפורמה.

    לצד היתרון הגדול שבכניסת חברות טכנולוגיות לענף, הדבר גם מייצר פער רגולטורי: חברות הפינטק נהנות מגישה למידע, בעוד יועצים פרטיים אינם יכולים לקבל רישיון מתאים, כך שהחוק אינו מאפשר להעביר להם את המידע. היוצאים מן הכלל הם רואי חשבון ויועצי מס, המוכרים כמקצועות מפוקחים. כך, כל עוד לא הוסדר מקצוע ייעוץ המשכנתאות בחקיקה, ליועצי המשכנתאות אין דרך להדביק את הקידמה ולשכלל את התחרות בענף.
    HkLhRI0Dlg_0_0_1231_1465_0_x-large.jpg
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    משכנתאות ncm
    משכנתאות ncm
    למה שיהיה להם גישה לדווח יתרות?
  • 2 3 4 3K
    • כ
    מידע שימושי די לאבחונים, לא לומדים מקצוע.
  • ככר השוק //
    • התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
    אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
    או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
    מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
    ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
    אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

    ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
    יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
    אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
    רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
    * הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
    * מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
    * מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

    אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

    רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
    בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
    התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

    ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
    אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

    לגבי "לעבוד במחקר"
    זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
    למחקר מגיעים ב2 צורות.
    1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
    העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

    מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

    2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אלו דברים, נחליאלי(ת), רבקהא ועוד 25 משתמשים28 //
    67 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נחליאלי(ת)
    כן, ראיית חשבון זה אותו דבר תכנות או אדריכלות, גם באוניברסיטה יש שני תארים - הנדסאי = מה...
  • 78
    • F
    השקעות נדל"ן דירה ראשונה להשקעה בחדרה מה דעתכם על התנאים
  • forrss2 //
    • שלום,

    אני צריכה עצה טובה ממי שמבין בתחום הנדלן.

    קרובת משפחה שלי רוצה לקנות דירה להשקעה. היא מסתכלת על דירות חדשות שעתידות להיבנות בפרויקט פינוי בינוי בחדרה, באזור הרכבת.
    מה שהציעו לה זה לשלם עכשיו 10 אחוז, ואת כל השאר רק בזמן מסירה בעוד בערך חמש שנים. ויש פטור ממדד תשומות הבניה.

    המחירים שם בערך ככה:
    דירת 3 חדרים גדולה סביב 2 מיליון ש״ח.
    דירת 4 חדרים סביב 2.5 מיליון ש״ח.

    הקבלן אומר שיש סעיף בחוזה שנקרא הלוואת קבלן. לפי ההסבר שלו זה אומר שאם הקבלן יצטרך לקחת הלוואה בשביל הפרויקט, הוא יכול לקחת עד 50 אחוז מערך הדירה, והוא זה שמשלם את ההחזרים של ההלוואה, אבל הקונים צריכים לקחת את ההלוואה.

    אני באמת לא מבינה בנושאים האלו ורוצה לשמוע מה אתם חושבים.
    האם זו עסקה שנשמעת טובה?
    מה היתרונות והחסרונות?
    איך המחיר ביחס לשוק?
    האם יש שם פוטנציאל טוב להשכרה באזור ההוא?
    והאם הסעיף של הלוואת קבלן זה דבר מקובל או שצריך להיזהר ממנו?

    אשמח לכל עצה והכוונה. תודה רבה מראש!
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    דניאל נבון
    דניאל נבון
    היי, אם תוכלי לפרט היכן הפרויקט ממוקם (מבחינת רחוב ואולי אפילו את השם שלו) אז אוכל יותר לסייע...
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה