כשהיד מחליטה שהיא לא בקטע

  • הוסף לסימניות
  • #1
מכירים את זה?
בתור ילדה, תמיד רדף אותי הפחד הזה--- שיום אחד הציפורים יצייצו, השמש תזרח והכישרון יתפוגג. ואני לא ידע יותר לצייר.
לפעמים אני נתקפת באיזה דז'ה וו כשהיד שלי לא מוכנה להוציא כלום. האמת שהיא כן מוציאה, אבל בלי קשר לרמת הציור שהיא שירבטה אתמול.
כל עוד הנזק בכניעה לשיגונותיה של היד היה שער חסר במחברת, דיינו. אך כשלקוח יושב לי על הווריד וההשראה ממני והלאה--- השירבוטים המאולצים גורמים לי להתקף חרדה רציני.

איך אפשר לבסס עבודה על מוזות?

נו, טוב, זה לא קורה תמיד. אבל גם פעם בחודש חודשיים מספיק לי כדי למצוא את עצמי קורעת ת'ריאות אחרי דד ליין עם תוצאות שאני לא מתחברת אליהן, וכשאני יודעת בפירוש שהייתי יכולה להגיע לתוצאה הרבה יותר טובה, עם רק היד הייתה מסכימה לציית לי.

מכירים את זה, כאילו אין סנכרון בין המוח ליד?

מה אתם עושים במצב כזה, כשהיד שלכם מחליטה שציור לא מתאים לה?

יום מקסים לכולם, וקשר פורה בין כל האיברים:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מזדהה עם הכתוב. לצערי - מכירה את זה מקרוב, מידי פעם...:(

קרה לי כמה פעמים שמחוסר ברירה הלקוח קיבל תוצאה , אמנם יפה ולשביעות רצונו, אך אותי זה לא סיפק ולא הייתי מרוצה, וקרה גם שאח"כ המשכתי לשבת עליו - להוסיף ולשפץ עד שבסוף זה השביע את רצוני... אבל כמובן שזה קרה בזמן של "מוזה" ובלי הלחץ של הלקוח... ממש מתסכל!

אני חושבת שאין הרבה מה לעשות, חות מלהתפלל כמובן להרבה הרבה סיעתא דשמיא על כל צעד ושעל, ולזכור שזה מתנה מופלאה מה', והוא כל יום מחדש נותן את הכוח, היכולת, הרעיונות והכשרונות. זה לא היד!!!

ועוד משהו קטן - לא לצייר כי אני חייבת! לעשות הפוגה קלה - לפטפט בטלפון, לעסוק בתביב אחר, לצאת להתאורר לכמה סידורים, ולשוב להתיישב על המחשב במרץ מחודש ועם "מוזה" רעננה ומשת"פ!!!:)

(נ.ב. סימן האזהרה ליד ההודעה נלחץ לי בטעות, לא ידעתי איך מבטלים...:eek:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
את מתארת מצב נפוץ מאוווווד בין ציירים ומאיירים, בעיקר בתחילת דרכם.
כמה שעות ישבתי מול הסינטיק הוגה במחשבות עמוקות האם כדאי לטחון אותו במטחנת מצות יד, או לפוצץ אותו לגורמים דעאש סטייל.
הפתרון, הוא לחרוק שניים, ולהמשיך, להמשיך ולהמשיך. לפעמים ממש נראה שזהו. נגמר הכשרון. סה לה פיני. איטס אובר. אבל לא. אם ממשיכים וממשיכים, ושואבים השראה מציירים, ומנסים כיוונים שונים של סגנונות ציור, בסוף הכל מתיישב טוב.
בהצלחה. וסליחה שיצאתי מורה כיתה ו' או קאוצ'ר חינמי ביוטיוב.
אבל ככה זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מזדהה לגמרי עם כל הנאמר לפני... [זוכר את השיעורי/ציורי בית בקורס איור בפרוג:eek:],
הכי חשוב נראה לי לא להתייאש ולצייר "בלי לחץ" [מה שמאוד קשה מול לקוחות],
בסוף זה יבוא בעזה"י.
בהצלחה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ואח"כ, אחרי שלעסתי את האינטוס, וחיברתי סיסמאת גנאי ליצירה, וניסיתי והזעתי והכרחתי והתפללתי וייחלתי וקישקשתי ומחקתי בזעם וחוזר חלילה,
יום יבוא ולא יהיו יותר מרידות?
כאילו, אתם הדגולים, תמיד שולטים ללא מיצרים על היד, ולא סובלים מאי אלו התקוממויות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כל השראה באה מלמעלה, בכל תחום וללא תיזמון!
תעדנה הסופרות, התופרות, הציירות, האדריכליות, השפיות, וכד'
זו רק הכרה והודאה על השראה שהושפעה עלינו בהפתעה
ובתפילה לס''ד לעתיד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אין שום היגיון להאשים את היד, הרי ב"ה היא עובדת רק זה לא מה שרצית הקב"ה שולח לכולם מגדול ועד קטן, מצייר הכי זוטר ועד הכי דגול כדי להזכיר לו שלא הוא האחראי על מה שהוא עושה\ הציור שיצייר, זה לא היד זה ה'! זה ה' שמבקש ממך להרפות! "הרפו ודעו כי אני ה'". להתעצבן זה הדבר האחרון שצריך לעשות! להתפלל הכי נפלא- לחדש את הקשר עם הבורא להתחבר למקור שלנו שממנו אנו שואבים את הכח, הכישרון והדמיונות הכי מופלאים! להתרעננן- מבורך ביותר! גם היד עייפה לפעמים והראש שלא נדבר- קצת התחשבות לא תזיק.
פאניקה בכלל לא בתמונה! ובקיצור עשייה מבורכת והתקשרות לבורא יתברך:)

(הדברים האלה אני אומרת אותם לא רק לך גם לי ואולי אפילו יותר בשבילי...בגלל שזה קורה הרבה שאנחנו מרגישים שידינו על העליונה אז אנחנו כועסים, מתעצבנים ומאשימים! ואת מי?- הכי מגוחח את איברנו ואת עצמנו, מי אנחנו בכלל?, זה זעק לי כי אני נכשלת בזאת לצערי הרבה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
עוד הערה, טכנית לחלוטין: כשמשתמשים באינטוס, הרבה יותר קל לצייר ביד על דף, לסרוק למחשב ולעבוד על הציור שם, מאשר להתחיל את הכל במחשב, זה בהחלט לא תמיד הולך כמו שרוצים...
לכן סינטיק משתלם מאוד ומצדיק את המחיר שלו. מה לעשות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
היי, אני לא מדברת על ההסתגלות ללוח גרפי (תורה בפני עצמה)
אלא על פיקשוש בציור ידני אפילו, שאין קשר בין התוצאה הילדותית והגוחכת שעל הדף לבין היכולות האמתיות.

ברעיוני- אהבתי את הנקודה שזו תזכורת מי שולט בכל.
אבל במעשי, מעניין אותי מה אתם עושים במצב כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
התשובה לשאלתך, בדרך הטבע, היא כן.
אם יש גרעין כישרון, אהבת היצירתיות, ועידוד מסביב,
עם הזמן והנסיונות דברים משתפרים מאוד.
יכול לקחת שנים עד שדברים ממש מחליקים מהיד , ויכול להיות שפשוט מתרגלים לעבוד קשה וזה רק נדמה שזה קל, אבל דברים משתפרים. כן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לא קראתי את הכל, אבל את הבעיה שלך יש לכל אומן.
בשלב מסוים המצב של "בלי מוזה" יהיה מספיק משופשף בשביל להוציא אומנות טובה.
בשלב של ההשראה, כבר תהיי ליגה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נראה לי במצב כזה, עוזבים את אומנות הציור ועוברים לאומנות הכתיבה, זו לא פעם ראשונה שאת משתמשת באומנות זו בפורום, והיא לא פחות מוצלחת מכשרון הציור המדהים שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יפית, אצלך הכשרון לא בכיוון להגמר - הוא רק התחיל! :)
ברור שמכירה את התחושה, תמיד יש תקופות כאלו,
והעידוד הוא שזה עובר ושזה נורמלי.
כיום, כשיש לי גל של מוזה והצלחה, אני ממהרת לרכוב עליו ולהספיק כמה שיותר,
בידיעה שמן הסתם מחר או מחרתיים תבוא השקיעה...
ואז אקטר שאני לא יודעת לצייר, שאני רוצה להיות עוזרת בית,
שבכל מקצוע אחר מרוויחים יותר ועובדים פחות, ושאני לא מצליחה להספיק כלום.
ואז שוב תזרח השמש, וחוזר חלילה...
:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ואני דווקא חושבת שהציורים שיוצאים ב"תקופה הזו" הם משרתים מטרה של תרגול ומאמץ. גם אם אינם יוצאים כפי שרציתי, הם גורמים לציורים האחרים לצאת "כמו שצריך".
זה קורה לי הרבה, מעצבן אמנם, במיוחד כשיש דד-ליין, אבל אז צריך מעט להרפות מהלחץ ולהבין שיש גם לתקופות הללו תועלת (גם אם זה לא באופן גלוי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לוידת כמה היד אשמה...
נראה לי שהכל תלוי בראש - אם יש השראה הכל יכול לרוץ ואם אין - אז כלום לא זז :eek:

הרבה ס"ד!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה