התייעצות כתבו הצעות לקידום החברה

[א. פרי]

פעם הייתי בחשיבה צרה וראיתי רק את עצמי.

התהליך שעברתי הוביל אותי לחשיבה של 'עצמי' (כי כל אדם ראשון לעצמו, כמובן!) ואז 'אנחנו' ואני מבינה שאני חלק מהכלל.
אני חושבת שהכסף שיש לי או שיש לאנשים אחרים שייך לכלל, וזה משאב של כולנו.
לכן, בין השאר, אני משתדלת להרבות בצדקה, ואני גם מוכנה לקבל צדקה וסיוע להפקת הספרים שלי, לדוגמה.
(וכן הבנתי כיום שכסף לא נועד רק לחיסכון אישי אלא כסף אמור לממש את הפוטנציאל שלו, ויש הרבה מאוד מה לעשות בכסף לטובת הכלל).

אני חושבת שהכישרונות שלי ושל אנשים אחרים שייכים לכלל.

וכן, שמותר שיהיה לי טוב, לא לקחתי את הטוב לאף אחד ואם יש טוב או הצלחה לאנשים אחרים אני צריכה לשמוח, גם כי זה מוכיח שגם לי יש פוטנציאל להגיע לטוב..


אני מאמינה שככל שיותר אנשים יחיו ביציבות, מתוך תחושת שיוויון והבנה שיש לכולנו אינטרס שהעולם יתנהל בטוב לכולם, ככה נמצא פתרונות יצירתיים להפוך את העולם לטוב יותר.

דוגמאות איך ניתן לקדם את העולם: (כרגע זה יותר חשיבה ששמעתי לא פעם, מעניין אם יש לה היתכנות להפוך לנורמה חברתית):

בסופר ובחנויות יתגמלו בכל קניה את המוכרת/הקופאית בסך חמש אחוז מהקניה.
או שהקונים יביאו טיפ קבוע לקופאים.
גם המטפלות והגננות יזכו לקבל טיפ.
ובעצם כל נותן שירות יקבל טיפ על עבודתו.
באופן הזה מקבלי שכר מינימום יזכו בעליית שכרם.
זה הבסיס לחברה טובה, הכרת הטוב לאנשי העמל שאף אחד לא סופר אותם.

יש לי רעיונות נוספים, אשמח שתכתבו גם אתם בתגובות.

 

[י. שלמה כהן]

זה רעיון חמוד, אבל.
א. במסעדות וכו זה התחיל כטיפ ונהיה כמו חלק מהשכר וזה מאבד את האפקט.
ב. מי כאן הולך להוציא 5% כל רניה לצורך המטרה הנעלה הזו?

מבחינת הכרת הטוב: לדעתי מילה טובה, אמיתית, מכל הלב, תעשה את העבודה לא פחות ואולי יותר.

מבחינת יציבות כלכלית בעולם: וואו זה כבר המים העמוקים.. זה כבר תחום לכלכלנים הגדולים (לפעמים, יש דברים שנראים לנו 'האזרח הקטן' כבלתי מובנים ולמה הוא עשה ככה ופלוני אנטישמי ופלמוני שונא חרדים' אבל כשלומדים לעומק מבינים שבסה"כ הם יודעים מה שהם עושים, וגם אם לא מסכימים איתם אידאולוגית עדיין הם לא שולפים יציאות מהשרוול. ע"ע קיצוץ הקצבות ב 2003 ועוד)