דרוש מידע לאן נאבדו הקישואים של עמנואל?

  • הוסף לסימניות
  • #3
קניתי היום, היה בשפע
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לא הבנתי אף פעם בשביל מה צריך אותם.
ירק בלי טעם.
מה את שמה במרק?
ואננחנו משתמשים בעיקר בשבת- במרק ובסלט- קישואים מטוגנים (כשיש זמן וכוח)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
במשנת יוסף יש
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
גם אצלנו בירושלים אני רואה מחסור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
באושר עד בשמגר בירושלים
היו יפהפיים ממש!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כנראה הזמנת אחרי שנגמר
כי לנו יש, ובשפע
ממשנת יוסף בעמנואל
(וגם שבוע שעבר היה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בירושלים יש מחסור
אבל ניתן למצוא!
לא הבנתי אף פעם בשביל מה צריך אותם.
ירק בלי טעם.
אחד הירקות האהובים עלינו
מלאכול חי בסלט ירקות.....
ועד פשטידות (עם המון מחמאות)
וממשיך במרקים וכן בסלטים מטוגנים!
על טעם ו.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בירושלים יש מחסור
אבל ניתן למצוא!

אחד הירקות האהובים עלינו
מלאכול חי בסלט ירקות.....
ועד פשטידות (עם המון מחמאות)
וממשיך במרקים וכן בסלטים מטוגנים!
על טעם ו.....
קישוא חי?????????
ומה אתם מברכים משנה הבריות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
  • הוסף לסימניות
  • #20

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

חייו של איוון האיכר נעים סביב שדה הקישואים הגדול שמאחורי הבית שלו.

כל יום, מייד כשזורחת השמש, איוון הולך לשדה שלו, חורש וזורע, משקה ומדשן, מגדל את הקישואים שלב אחרי שלב עד שמגיע זמן הקטיף.

כשמגיע הקטיף, איוון קוטף את כל היבול שגידל, ונוסע אל היריד כדי למכור את הקישואים לסוחרים.

כך נעים לו חייו של איוון - גידול קישואים, קטיף, ומכירה ביריד.

שנה אחת, בדרך אל היריד הצטרף אל איוון זקן הכפר. הוא הקשיב לכל סיפוריו המתרברבים של איוון, איך גם השנה הוא בהבנתו ובניסיונו גידל את הקישואים מהרגע שהם היו זרעים קטנים באדמה ועד שהם גדלו דיים והוא קטף אותם.

אמר לו הזקן: "אל לך איוון לזקוף את הצלחת הקישואים למעשה ידיך בלבד, שכן אילולי השמש הזורחת על השדה, החום והכוח שהיא נותנת בקישואים, הם לא היו מצליחים לגדול כלל וכלל."

איוון לא היה מרוצה מדברי הזקן. כוחו ועמלו בלבד הם אלו שמגדלים את הקישואים. אלו דברי שטות דיבר הזקן, הלא זה ממש ברור שהשמש הרחוקה אינה יכולה להשפיע על הקישואים שבגינה, וברור שגם בלעדיה הקישואים היו גדלים לתפארת הודות להשקעתו.

אך את דברי הזקן איוון לא הצליח לשכוח. ומכיוון שהזקן החכם חשב שהשמש היא זו שנותנת לקישואים את הכוח לגדול, איוון החל לשנוא את השמש.

סטפן, שכנו של איוון, היה גנב. הוא לא ראה בכך פחיתות כבוד. כל אחד מהאנשים בוחר את המקצוע המתאים לו. זה היה המקצוע שלו.

כמובן הוא היה עובד רק בלילות. למעשים שכאלו אין מקום כשהשמש מאירה, ומכיוון שסטפן רצה לגנוב שעות נוספות, והשמש היא זו שמנעה ממנו את זה, סטפן שנא את השמש.

גרגורי היה צעיר קל דעת. הוא לא היה צריך סיבה כדי לשנוא משהו. גם הוא שנא את השמש.
~ ~ ~

כשמישהו תלה מודעה על "אסיפת חירום בנוגע להשפעת השמש על החיים בכפר", הם הגיעו כולם.
מכיוון שכבר מהמודעה היה אפשר להבין להיכן נושבת הרוח, הם הגיעו מוכנים לאסיפה.
איוון הביא איתו את המספריים הגדולים איתם הוא קוטף את הקישואים, סטפן הביא איתו את הגרזן שהוא קנה בעיר, זה שאף דלת לא נשארה נעולה כשהיא פגשה אותו. גם גרגורי הגיע. הוא, בשונה מאיוון וסטפן לא הביא איתו נשק. מעולם לא נזקק לו, הוא משתמש בידיים.

אפילו הפריץ הגיע, כשהוא חמוש ברובה הצייד שלו.

וכך עמדו להם בכיכר העיירה איוון וסטפן, גרגורי והפריץ, כשכולם מסכימים שאי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. הפתרון היחיד הוא לאחד כוחות, ויחדיו לכבות את השמש.

כתום כל הדיבורים, הגיע שלב המעשים. הפריץ כיוון את הרובה אל השמיים, דרך אותו, וירה.

הם הכריזו מלחמה.

מלחמה נגד השמש.​



סיכום IA:
קטעי הטקסט מתארים סיפור אלגורי על איכר, גנב, צעיר חסר דעת, ופריץ, שכולם שונאים את השמש מסיבות שונות ומחליטים לכרות ברית כדי "לכבות" אותה. לאחר מכן, המקור מסביר שסיפור זה משמש כמשל שבו השמש מייצגת את התורה הקדושה. הדמויות השונות בסיפור מייצגות טיפוסים של אנשים שמתנגדים לתורה: אלה שחושבים שהצלחתם באה רק ממעשיהם, אלה שהתורה מפריעה למעשיהם הלא-מוסריים, אלה ששונאים ללא סיבה, ואלה שמצטרפים ללא אינטרס ברור. המקור מדגיש את הנלעגות והחוסר היכולת של המאבק בתורה, ומשווה אותו לניסיון לכבות את השמש, תוך מתן מסר של חוסר פחד מפני אלה המנסים לפגוע בה.
תודה ל @צביה ר. על התמונה ועל ליטוש התוכן.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה