מידע שימושי לב המאפליה- רשמיו של רופא במחלקת קורונה

[גלבוע]

למה ככה?
האנשים האלו לא ראו חודשיים את הבית כדי להציל אנשים אחרים!
שמעתי איזה רופא שאמר שהוא עובד כ"כ קשה במחלקת קורונה
ואח"כ יוצא וראוה אנשים מזלזלים וזה מוריד במטובציה
כי הוא מרגיש שאין לו גיבוי מהעם
תקשיבו אנחנו עם שיודע כ"כיפה לעזור ולתצוך בעת צרה
אז באו ניישם את זה גם עכשיו...

את בטוחה שהגבת להודעה הנכונה?

 

[אסתי אחת]

ליאור רוזנטל.

קשה לכם להיות סגורים בבית? בתשעת הימים האחרונים עשיתי ארבע תורנויות, כל אחת מהן נמשכה 26 שעות, כאשר שתיים מהן ברצף ביום כיפור (48 שעות רצופות).
מתוך ה 216 שעות האחרונות, הייתי 106 שעות סגור בבי"ח, כשאת מרבית הזמן "ביליתי" באגף הנשימתי המוגבר המטפל בחולי קורונה ובמטופלים החשודים ככאלה, במחלקה לרפואה דחופה.

קשה לכם לעטות מסכה על הפה והאף כאשר אתם יוצאים מהבית לשעה או שעתיים? מרגישים מחנק? מזיעים? זה מגרד? תארו לכם מה זה להיות שעות רבות ברצף במיגון מלא - סרבל, כובע, מסיכת n95, משקף, ערדליים וכפפות כפולות, בתוך חדר סגור, כאשר אתם מנסים לבצע פעולות מצילות חיים או אפילו "רק" כי אתם צריכים לבדוק, לקחת בדיקות דם ולעשות אקג למטופל/ת מאומתת. נסו לדמיין איך זה לנסות לעשות פעולה פשוטה, כשהמשקף מתמלא אדים, אתם מזיעים ורטובים לחלוטין, המסיכה חונקת ואסור לכם לגעת בכלום, מחשש שחלילה תדבקו בעצמכם או תדביקו אחרים. דמיינו את תחושת המחנק, הבחילות והסחרחורות אחרי שלא אכלתם ושתיתם כבר כמה שעות טובות, תחת מעטה המיגון הכבד, מזיעים ומסוחררים מהפחמן הדו חמצני שאתם שואפים, כי מרוב שיש מטופלים, לא הצלחתם לצאת לרגע מהאגף.

מתגעגעים לחברים ולמשפחה? מתקשים שלא להפגש? נסו לדמיין מה זה להסביר לאדם בריא, בן 50, שאין לכם ברירה אלא להרדים ולהנשים אותו, שאתם לא יודעים אם זה יעזור, ולעמוד לצידו כאשר הוא מספר זאת בטלפון לבני משפחתו ונפרד מהם, אולי בפעם האחרונה. נסו לדמיין מה זה להחזיק לו את היד ביד אחת, ולהזריק לו את חומר ההרדמה ביד השניה, כשהוא רועד מפחד ומבקש מכם להבטיח לו שהכל יהיה בסדר, כשאתם לא יכולים להבטיח לו שום דבר.
נסו לדמיין את עצמכם עומדים מחוץ לדלת של מטופל חרדי בן 26 מאומת שאינו מגיב, כאשר המלווה שלו, מחלים בעצמו, עומד בבגדי החג, עטוף בטלית, ומתפלל בזמירות סליחה ותחנון, שישוב להגיב. דמיינו את עצמכם מסתכלים במצלמות ורואים אותו אוחז לו את היד ומבקש ממנו, מאלוקים ומכם, להציל אותו.

דמיינו את עצמכם צריכים להחליט - האם אתם מאפשרים למלווה לשהות ליד בן משפחתו ברגעיו האחרונים, כאשר בעצם הוא מסכן את עצמו בהדבקה בקורונה, כשאף אחד לא יודע מה יהיו השלכותיה.

נסו לדמיין את עצמכם צריכים לבחור לאן תלכו קודם - למטופלת שמפרכסת ללא הפסקה, לסבתא המבולבלת שננטשה לבד במלר"ד ושלא מפסיקה לצרוח ולנסות לברוח הביתה, למטופל שמחכה כבר שעות רבות לדעת מהן התוצאות של הבדיקות שלו והאם הוא מתאשפז או משתחרר או למטופלת שקרסה בדרך עם מדא ונכנסת לחדר הלם במצב לא יציב.

דמיינו את עצמכם מנסים להשאר אנושיים, אמפתיים, סבלניים, אחרי מעל ל 20 שעות ערות. נסו לחשוב איך הייתם מרגישים אם הייתם צריכים לקבל החלטות, לחשב מינונים, לבצע פרוצדורות שיכולות להציל או לעלות בחיי אדם.
נסו לחשוב איך זה מרגיש לנהוג הביתה אח"כ, כשאתם בקושי מצליחים להחזיק את העיניים פקוחות או לזכור איפה שמתם את האוטו, לפני יומיים כשהגעתם לתורנות.

לצערי, זו המציאות היומיומית שלנו. בזמן שאולפני החדשות מלאים במומחים, יועצים, כתבים ודיווחים. גרפים ומספרים נזרקים לכל עבר. כן או לא הפגנות. כן או לא בתי כנסת, בפועל, בבתי החולים, הזכויות הבסיסיות של הצוות הרפואי נרמסות ללא הרף. כן או לא קריסה? עברנו את הרף? שחיתות? מחדל? המון סיסמאות ומילים גדולות שנזרקות לאוויר, ולא ברור לאן הן מובילות מלבד לפילוג, שנאה ואלימות.

רוצים לעזור? שימו מסיכה על הפה והאף, שמרו על מרחק, המנעו מהתקהלויות. תשמרו על עצמכם ועל היקרים שלכם. תנהגו בכבוד, בחמלה ובסבלנות לצוות הרפואי שמטפל בכם, השמעו להנחיות. זוהי הדרך היחידה שלנו להתגבר על המגפה הזו ואולי לשוב למשהו שיזכיר לנו את השגרה שכולנו רוצים לשוב אליה.
.

זמן רב הלילה שכבתי וחשבתי על הטור המטלטל הזה.
כולנו מתעסקים עם נתונים הנחיות אזהרות קנסות והתרגזויות לאין ספור.
ופה נלחמים הלוחמים האמיתיים -עייפים עד מוות,כמו שזה נשמע.
הוא רק הניח לפנינו התרשמות כנה בלי פוליטקיות ובלי שנאת ישראל
לקרוא ולהפנים.

קרובת משפחתי אחות ביולדות -היא מספרת על יולדות רבות שחולות לאחרונה והיא חוזרת ממשמרות מותשת ומבוהלת מלהדבק.
אין מצב שתסרב לבוא לעבוד או תיקח חופשת מחלה הגם שהיא בסיכון מסויים.
הם עושים עבודת קודש אמיתית.
ורק מבקשים לצאת מהבועה ולהשמר ככל האפשר.

 

[מרובע]

במודעת אבל: השכן שלי מהקומה // טור
הייתי בטוח שמדובר ב"אח של השכן שלנו לקומה". אמרתי לרעייתי: "תראי, זה בדוק אחיו, דומה לו שתי טיפות מים". אבל למחרת ראיתי בכניסה לבנין, מודעת אבל...
חרדים18.10.2020 | 13:56

הרב מעודה ז"ל צילום: באדיבות המשפחה

לפני כמה ימים, ראיתי בחדשות את תמונתו של הרב שמריה מעודה ז"ל שנפטר מקורונה.

הייתי בטוח שמדובר ב"אח של השכן שלנו לקומה". אמרתי לרעייתי: "תראי, זה בדוק אחיו, דומה לו שתי טיפות מים".

אבל למחרת ראיתי בכניסה לבנין, מודעת אבל.

זה היה הוא. השכן שלי לקומה, זה שהאיר פנים לי ולילדיי כל פעם מחדש, החבר הטוב מהמעלית, חבר ללא מילים, כולו נעים הליכות קודש, ת"ח ענוותן, סמל ומופת לאצילות ואהבת חינם.

שולחנות השבת שלו על שלל נכדיו ומשפחתו הענפה היוו לנו דוגמא מעבר לחלון.

תפקד כמו שור, יצא יום יום ללימודו, והאיר פנים לכל שכניו.

מחלות רקע? ממ.. לא הייתי מאמין שישנן, אבל שמעתי משכן, שהיו.

אבל מכ'פתלי? איזו משמעות הייתה להן? הבן אדם חי בעט נשם תפקד.

נשמר? כן! זוכר, שאלמנתו ביקשה ממני גמרא שבת, כי בעלה כעת לומד בבית. כעת ראיתי בסטטוס של משפחתו את גמרתי בשימושו. כמה שבועות לפני פטירתו, לפני שחלה.

ככה, לבד, בבית. לא מפספסים, אין תירוצים.

המחשבה שנפטר אולי בגלל צעיר שלא נשמר הורגת אותי. ועל כך הכותרת...

שכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו עם עצמו - "כמה אני משתדל לא להדביק ולא להידבק".

עזבו הנחיות, עזבו קלישאות.

ואני שואל,

את ר' מוישה שלא עוטה מסיכה בתפילה, כי ישנו פסק של ת"ח אחד ויחיד, שאוסר - האם בכל הלכות תפילה אתה מהמחמירים, לא עובר לפני המתפלל, ולא מפספס לעולם זמן ק"ש?

את ר' דוד שלא מוכן לוותר על תפילה בבית מדרש סגור וממוזג כי יש ענין להתפלל בבית תפילה - מעולם לא התפללת במנין אמצע טיול מהיר, או במטוס אל על מעורב? (ולא ירושלמי...)

את איציק הפוליטיקאי המוביל בקבוצת הוואטסאפ הטיפוסית, שטוען שהכלכלה והעסקים הקטנים חשובים מכל - האם חשבת עם עצמך, האם באמת "אני נפגעתי כלכלית מזה" או "אני רעב ללחם" ולכן אני מפר הנחיות, או שאני עסוק בדיבורים בעוד פרנסתי מתקתקת בדיוק כשנת 2019, והפרותיי מגובות בתיאוריות בלבד?

את שמוליק החושש לדיכאון ההמון וטוען בתוקף ש"הדיכאון הורג יותר" האם אתה עצמך בדכאון? או רק עסוק בדאגה לעם ישראל?...

את לאה שמתחרפנת עם הילדים בבית, וגם דואגת לאמהות עוללי ישראל, שמא יקרסו מהסגר - האם את באמת על גבול אבדן השפיות?

ובכן,

מי שמחמיר בכלל ההלכות / קורס / מדוכא / מתחרפן - שיעשה מה שהוא רוצה. אין הנחיות אין קורונה, הכל פוליטיקה, הכל קלישאות. אני מוכן לקבל את כלל הטענות. איש באמונתו יחיה.

אך אלו שנהנים מכל רגע, או אלו הסובלים באיפוק ובשפיות, תשמרו על השכן שלכם.

תשאירו את הרב מעודה חי.