עזרה להוריד את הכבוד ---

[חיימשלי]

מה אפשר לעשות עם מישהי שמאוד קשה לה להוריד את הכבוד (לא תמיד מדובר באמת בלהוריד את הכבוד, אלא מרגיש לה ככה, אפילו על דברים שאחרים לא יבינו במה מדובר)
אני מדברת על רמה שהיא מוכנה לעשות הכל, כולל הכל מסביב, העיקר לא משהו שיראה כאילו היא נכנעה
יש דרכים לעזור? לכוון?
דחוף לי ממש. תודה

** אני שואלת כי היא רוצה לצאת מזה ולא מצליחה **

 

[רותם054]

יעוץ מקצועי.

דרך אתר אינטרנטי תקבלי תשובות אנונימיות מבלי באמת לקבל מידע מקיף או סיבה למקור הבעיה.
כאן כולם יכולים לענות לך סיסמאות או קלישאות שהיא בוודאי מכירה ויודעת.
אם היא תפנה לייעוץ, מישהי תשב אתה אחד על אחד ותעזור לה עם האתגרים שלה ללא שיפוטיות ומלא מקצועיות.

אם היא פחות בקטע, תמיד אפשר לקרוא ספרים לתיקון המידות כמו אורחות צדיקים, מסילת ישירים וכו...

 

[יהיה בסדר !!!!!!!]

יעוץ מקצועי.

דרך אתר אינטרנטי תקבלי תשובות אנונימיות מבלי באמת לקבל מידע מקיף או סיבה למקור הבעיה.
כאן כולם יכולים לענות לך סיסמאות או קלישאות שהיא בוודאי מכירה ויודעת.
אם היא תפנה לייעוץ, מישהי תשב אתה אחד על אחד ותעזור לה עם האתגרים שלה ללא שיפוטיות ומלא מקצועיות.

אם היא פחות בקטע, תמיד אפשר לקרוא ספרים לתיקון המידות כמו אורחות צדיקים, מסילת ישירים וכו...

זה מראה יותר נחיצות לפנות לייעוץ מקצועי........

 

[יוסי מחשבים]

אין כמו הדרך הישנה והנכונה: לקרא ספרי מוסר כמו מסילת ישרים ואורחות צדיקים העוסקים בנושא הגאווה.
(עריכה: אני רואה שכבר כתבו למעלה, רק רציתי להעיר שזו צריכה להיות האפשרות הראשונה הרבה לפני יעוץ מקצועי, ספרי מוסר זהו יעוץ מקצועי).

 

[החוט המשולש]

אגב, הכי טוב לעבוד על זה מגיל צעיר, אבל טוב אחרית דבר מראשיתו

 

[חיימשלי]

זה לא כבוד שנובע מגאווה
זה סוג אחר של כבוד. נובע יותר מפחד לדעתי

 

[הווה פשוט]

יעוץ מקצועי כמובן,
אבל.
אם זה לא פוגע ממש במהלך החיים, וסובל דיחוי, יש מקום לנסות טיפול עצמי.
עליה להזכר בסיטואציות שבהן היא סרבה (או "פחדה", -כמה נכון, חיימשלי!) להכנע, ולנסות לשחזר מה עבר לה בראש באותו זמן, מה יקרה אם היא תכנע? ובעיקר ברמת הזהות האישית, כלומר מה זה אומר ע ל י ה כשהיא נכנעת, ואם היא מקבלת תשובה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, הרי שהיא עולה על "אמונת יסוד פנימית" שיש לה, שמנהלת לה את החיים. כמו "אני לא באמת שווה משהו" "אני בסכנה שידרכו עלי", ברגע שהיא זיהתה את זה, וזה מרגיש לה נכון. הגיע הזמן לערער את האמונה הזאת ולחשוף את עיוותי ההגיון שמאחוריה.
ואז לאזור אומץ ולהתחיל בהחשף למצבים שבהם היא נכנעת, בתחילה בדברים מאד קטנים, ועדיף בהתחלה לעשות זאת בדמיון. ותוך כדי ההחשפות לחוש את השינוי בהרגשה איך זה כשהיא מחזיקה במחשבה את האמונה הישנה, ואיך זה עם אמונה חדשה ומשופרת.
לאט לאט להגדיל, את רמת הקושי, ולעשות זאת גם בפועל. עד שהחרדה מפני הכניעה תתפוגג כשהתודעה תבחין שאין שום סכנה לאישיות שלה בכניעה.
כדאי גם לתת איזשהו פרס על כל הצלחה, כדי לבצע התניה של הפעולה ה"מסוכנת" עם תחושה טובה.

 

[יוסי מחשבים]

זה לא כבוד שנובע מגאווה
זה סוג אחר של כבוד. נובע יותר מפחד לדעתי

זה כיבוס מילים.
זה בדיוק התיאור של כבוד שמוציא את האדם מן העולם (אבות ד,כא ופירש התפאר"י "הוא הגאות, גם עבור זה יבזבז כל אשר לו ויסתכן").

 

[EfratHL]

הרבה פעמים יכול לנבוע מחרדה חברתית.

 

[מאיר 4134]

אם הרעיון הוא לקבל הרגשת ענווה, שאלתי את CHATGPT איך זוכים לענווה וזאת תשובתו

 

[מציאותית]

זה כל כך אנושי והגיוני
אנחנו בחיים כל הזמן נלחמים על הערך שלנו
רק כל אחד תופס את הערך שלו בקטע אחר
היא לא רוצה להתפס כחלשה
*ואני לא מתיימרת לאבחן*
רק זה כיוון שיכול להיות
תנסי לשאול אותה
מה יקרה אם תיכנעי?
אם תראי שאת חלשה?
מה יקרה לך?
מה יחשבו עליך?
ואולי אפילו ממש לעשות סימולציה
לדמיין את ה״שפלות״ שהיא תרגיש
מה קורה לה שם?
ואז יעלו לה קולות של התנגדות למה ״אסור״ לה לעשות את זה
להבין את עצמה
להבין שזה מה ש״שומר״ לה על הערך שלה
שזה הכי אנושי וקיומי בעולם!!!
אחרים זה בזה שהם יתפסו כ״יראי שמים״, אחרים זה שידעו שהם ״מעודכנים״
אחרים זה שידעו שהם ״בעלי חסד״ וכד׳ (תנסו לראות עם עצמכם מה התנאי שלכם לזה שאתם בעלי ערך...)
אבל בכא לכל אחד יש משהו שהוא נלחם עליו למען הערך שלו!!!!
הערך שלנו כאילו ״תלוי״ על התנאי הזה
רק כשאני כך וכך אז יש לי זכות קיום, אני בעל ערך כאן...
אנחנו צריכים ללמוד להוריד את כל התנאים..
לדעת שעצם זה שאנחנן כאן, נושמים, אנחנו ראויים להיות כאן!! אנחנו בעלי שווי של מילארדים!! בלי קשר לכלום!! גם אם אנחנו רח״ל חטאים....
עדיין הקבה מנשים אותנו כי אנחנו ראויים לכך! הכי בעולם!
לא צריך הוכחות מבני אדם, יש לנו את זה מבורא עולם בכבודו ובעצמו!!!!

בהצלחה!!

 

[רותם054]

זה כיבוס מילים.
זה בדיוק התיאור של כבוד שמוציא את האדם מן העולם (אבות ד,כא ופירש התפאר"י "הוא הגאות, גם עבור זה יבזבז כל אשר לו ויסתכן").

זה סימפטום.
היא כותבת שזה נובע מפחד וחרדה, זה מקור הבעיה, שם היא תצטרך טיפול מתמשך.
ממה היא חרדה?
ולמה היא כ"כ פוחדת?
התשובות לשאלות הנ"ל הן הסיבה לכבוד שלה!!
ברגע שתפתור אותם, ככל הנראה לא תסבול מהמידה הזאת יותר.

 

[יוק]

זה סימפטום.
היא כותבת שזה נובע מפחד וחרדה, זה מקור הבעיה, שם היא תצטרך טיפול מתמשך.
ממה היא חרדה?
ולמה היא כ"כ פוחדת?
התשובות לשאלות הנ"ל הן הסיבה לכבוד שלה!!
ברגע שתפתור אותם, ככל הנראה לא תסבול מהמידה הזאת יותר.

זה הדרך שבה הפסיכולגיה משתמשת בשביל להצדיק כל דבר שהבן אדם עושה(כולל דברים חמורים ביותר)
אני לא חולק על כך שיש בזה מן האמת אבל ספרי המוסר מלאים בדרכי ההתמודדות עם המידה עצמה ולא בנסיון לחפש תירוצים למה זה קורה (ועל הדרך להסיר אחריות...).

 

[קרעפט]

שתי נקודות למחשבה.

א. העולם טועים בהכנעה (רבי נחמן מברסלב)
הכנעה אין פירושה שאני מוריד את הראש
כי באמת זה קשה
זה לחיות בעולם אחר שבו הכבוד לא תופס מקום מרכזי כל כך בזהות העצמית שלנו

ב. אדרבא הרי אמרו חז''ל איזהו מכובד המכבד את הבריות
אם כן היא צריכה לכבד אחרים
וברגע שיהיה לה כבוד אמיתי ממילא הכבוד הדמיוני יפוג....

 

[רותם054]

זה הדרך שבה הפסיכולגיה משתמשת בשביל להצדיק כל דבר שהבן אדם עושה(כולל דברים חמורים ביותר)
אני לא חולק על כך שיש בזה מן האמת אבל ספרי המוסר מלאים בדרכי ההתמודדות עם המידה עצמה ולא בנסיון לחפש תירוצים למה זה קורה (ועל הדרך להסיר אחריות...).

בלי קשר לפסיכולוגיה או ספרי מוסר.
אני מדברת על הרציונל שבדבר
אתה מסכים שהיא סובלת מחרדה/פחד, הרי היא כתבה את זה בפרוטרוט
אותו כבוד שהיא נלחמת עליו זה לכאורה מסכות ועוד מסכות.
נניח שהיא תטפל במידה הנ"ל, ותקרא ספרים ותפעל על פי הכתוב בהם.
ברור שאם היא לא תטפל גם בעצמה זה יתפרץ לה שוב במקום אחר, במסכה אחרת.

ועוד משו, לא ברור לי למה זה נקרא חוסר אחריות לנסות להבין את עצמך ואת שורש הבעיה, הרי דווקא זה מראה שכן אכפת לי מעצמי בזה שאני חוקרת את עצמי כדי בסוף להיות אדם טוב יותר, לא?

 

[חיימשלי]

בלי קשר לפסיכולוגיה או ספרי מוסר.
אני מדברת על הרציונל שבדבר
אתה מסכים שהיא סובלת מחרדה/פחד, הרי היא כתבה את זה בפרוטרוט
אותו כבוד שהיא נלחמת עליו זה לכאורה מסכות ועוד מסכות.
נניח שהיא תטפל במידה הנ"ל, ותקרא ספרים ותפעל על פי הכתוב בהם.
ברור שאם היא לא תטפל גם בעצמה זה יתפרץ לה שוב במקום אחר, במסכה אחרת.

ועוד משו, לא ברור לי למה זה נקרא חוסר אחריות לנסות להבין את עצמך ואת שורש הבעיה, הרי דווקא זה מראה שכן אכפת לי מעצמי בזה שאני חוקרת את עצמי כדי בסוף להיות אדם טוב יותר, לא?

תודה @רותם054
לא כולם חייבים להבין על מה אני מדברת וזה בסדר.
שמחה שיש אנשים שמבינים

@מציאותית תודה. כתבת דברים נכונים
הבעיה שהיא מודעת למה היא מפחדת, ויודעת מה יקרה אם היא "תכנע" ראשונה (כלום בעקרון)
היא יודעת הכל בראש, אבל בפועל לא מסוגלת לעשות מעשה.
זה לא קורה לה הרבה, רק מול אנשים קרובים אליה - ככה שזה מסביר מעולה את הפחד שלה

 

[מציאותית]

@מציאותית תודה. כתבת דברים נכונים
הבעיה שהיא מודעת למה היא מפחדת, ויודעת מה יקרה אם היא "תכנע" ראשונה (כלום בעקרון)
היא יודעת הכל בראש, אבל בפועל לא מסוגלת לעשות מעשה.
זה לא קורה לה הרבה, רק מול אנשים קרובים אליה - ככה שזה מסביר מעולה את הפחד שלה

כל כך מוכר..
מול הקרובים שרגילים לראות אותנו בגרסה מסויימת. קשה נורא לעשות שינוי!
מבורך ככל שיהיה...
אנחנו לא רוצים שיסתכלו עלינו כאילו ויאמרו: ״ואי תרצה לא הכרתי אותך ככה.. מה קרה לך?״ והיותר גרועים: ״עשית טיפול?..״
אז אני הייתי מציעה להסתכל לפחד בעיניים
מה התרחיש הכי נורא שיכול לקרות לולי ההגנה הזאת?
וכשאנחנו מסתכלים לפחד בעיניים אוטומטי הוא נהיה קטן יותר, אפשר לאחוז בו, ואני כאן השלטת. הוא לא מנהל אותי...

אני חובבנית שלמדתי על החיים
לא לקחת את זה כמשהו מקצועי, אין לי רשיון..