שיתוף - לביקורת להיות אני הנכונה...

[ילדה של אלוקים]

תמיד חיפשתי את השקט, בין כל הסערות שהציפו אותי.
הרעש הרגיש כמו מבול שממאן לעצור,
ואני מדרדרת איתו כאילו היה הר של חול.

תמיד חיפשתי שלא ידעו מי אני, גם האנשים הקרובים אליי.
רדיפה אחרי אימה עליי לאבד אותי,
כולם מחפשים אותי כשאני עדיין לא מצאתי את עצמי.

תמיד חיפשתי את הרוגע בכל מקום שהייתי.
הלחץ סגר עליי, ולא השאיר לי מקום.
ואני נדחסת בתוך עצמי, כאילו אני איזה מחבוא, מסתור.

תמיד חיפשתי לשים את עצמי מקום ראשון לפני כולם.
המחיקה העצמית גמרה אותי לרסיסים.
אנשים דורכים עליי כשאני לא בניתי עדיין שרירים.

תמיד חיפשתי וחיפשתי,
ואז זה בא.
השקט,
הרוגע,
הייתי במקום הראשון,
אף אחד לא ראה אותי...
ואז שוב חיפשתי וחיפשתי...

חיפשתי הפעם הפוך,
שיספרו אותי, שיראו אותי.
פחדתי להיעלם בשקט,
והרוגע גמר עליי.
ומרוב ששמתי אותי מקום ראשון, כבר דרכתי על כולם.

ואז הבנתי
שלא את זה אני מחפשת,
אלא את האיזון.

ברעש למצוא שקט.
בין האנשים לראות גם את עצמי.
ובלחץ להתנהג ברוגע.
ולהכיר לאנשים אותי, הפנימית.


מאחלת לכולם למצוא את האיזון בכל דבר

 

[להאמין ביכולות שלי]

מזדהה
כתוב מאוד יפה, תהליך מדהים!
מתאים כבסיס לסיפור מרתק.
קראתי יותר מכמה פעמים. מסר חשוב.

 

[להאמין ביכולות שלי]

כתבתי גם משהו קצת דומה, מקווה שזה בסדר לשתף כאן:

יום אחד אני אצליח להתנתק מרעשי הרקע.

ואגיע למקום של מרחב של עצמי.

עם המון שקט והרבה אהבה לעצמי

בלי אגו

בלי מחשבה סביב ה'אני'

בלי רצונות

אלא סתם ככה

אני

 

[ילדה של אלוקים]

כתבתי גם משהו קצת דומה, מקווה שזה בסדר לשתף כאן:

יום אחד אני אצליח להתנתק מרעשי הרקע.

ואגיע למקום של מרחב של עצמי.

עם המון שקט והרבה אהבה לעצמי

בלי אגו

בלי מחשבה סביב ה'אני'

בלי רצונות

אלא סתם ככה

אני

וואו ממש יפה ומובן.
באמת שזאת תפילה חשובה...