שיר להשליך

[נאו ממש]

ריבונו של עולם, אם נדבר גלויות
לפעמים לא ברור לי
מה מצפים ממני להיות
הלחץ משתק את בינתי
ולרגע
שכחתי מי זה היגיון בריא
ומהו רוגע

אסור להתפעל הרי
מנצנוצים של הגלות
אבל אני מוצאת את עצמי
אחוזת התפעלות
מהתסריט המשוגע הזה
שיצרת
אוחזת בשיניים מילים
שאמרת
קולות של אמונה ומנגד של ייאוש
מטריפים את דעתי
מונעים ממני לחוש
את היד החמה שמלטפת
את ראשי
את הנשמה שלי
שמשתוקקת לשיר

כל
כל מה שקורה
הכול באהבה
הכול לטובה
כל כך לטובה
והעולם המכוסה
זה שלא רואים בו את הטוב
זה פשוט בגלל
שהוא הרבה יותר קרוב
ואור שם מסנוור
עוצמתי הרבה יותר
ממה שגלוי
ומתוק
אבל אבא
אני רוצה את הטוב הגלוי
הטיפה יותר רחוק
רק שיהיה מתוק

ריבונו של עולם אני יודעת
שבאמת באמת אני לא יודעת כלום
והעולם הזה כל כך מתעתע
שהשביל הישר ביותר
מתגלה כתלול ועקום
איפה הייתי כשחילקו לכולם ביטחון
כנראה בתור של המחשבות העמוקות
אז הגעתי למסקנה
שבמקום להשתגע
צריך את כל העצב לנקות

לשחרר את הגב מכובד השק
לזכור שאפשר להשליך
אתה הרי תמיד תתפוס אותו
ותיתן לי שוב כוח להמשיך

 

[תוכי צבעוני]

וואו כתיבה יפיפיה
ומסר מטלטל....