למבינים בעם. מה ההגדרה של לחן?

[Studio Bit]

שמעתי ממקור מוסמך (אך לא אימתתי) שיש בזה כללים ברורים של רצף תיבות מסוים (נדמלי 4) שאם הועתקו אחד לאחד זה נחשב הפרת זכויות יוצרים

ישנו שיר של יעקב שוואקי שאני לא זוכר את שמו שהוא גנוב מפתיח של אחד השירים של בעלזא עם שינוי קטנטנן מנסה להזכר כרגע לא הולך אולי בהמשך אני אעלה וזה אחד הדברים המוזרים שבאמת נפגשתי עם גניבה...

 

[י. טל]

אם אתם מחפשים ''גניבות''...
אז: כנשר יעיר קינו...(נדמה לי משה גולדמן) ו: שמחתי באומרים לי...
נסו לשיר את שניהם ותגלו שהם על אותה המנגינה...
וכן אבינו מלכנו (עממי - ר' אליעזר קאליש) ו: ניגון צאנז המושר על פיוט חי ה' ...
מקווה שהבנתם אותי...

 

[Studio Bit]

אם אתם מחפשים ''גניבות''...
אז: כנשר יעיר קינו...(נדמה לי משה גולדמן) ו: שמחתי באומרים לי...
נסו לשיר את שניהם ותגלו שהם על אותה המנגינה...
וכן אבינו מלכנו (עממי - ר' אליעזר קאליש) ו: ניגון צאנז המושר על פיוט חי ה' ...
מקווה שהבנתם אותי...

דרך אגב על השיר כנשר עצמו היה ויכוח מי הלחין אותו וחוץ מזה זה הכי יפה לשיר בשבתות התאחדות את שתי השירים אחד אחרי השני ולהעביר באמצע בתים וכו' וכו'

 

[Srool]

לא כל קטע דומה הוא 'גניבה'.
לפעמים זה נעשה באופן לא מודע. כל מלחין מקבל השראה ממוזיקה שהוא שמע לאורך שנות חיו, ומן הסתם הוא פיתח סגנון מסוים בהשפעתה.

מותר לקחת קטע מלחן רק באישור המלחין המקורי (ואולי תגיע מצידו דרישה לרשום אחוז מסוים מהלחן על שמו באקו"ם ו/או בקרדיטים), אחרת אתם חשופים לתביעות.
החוק קצת אפור בנושא הזה, אבל לא כדאי להיכנס לשם, כי אפשר לקבל תביעות על סכומים גדולים.

יש אמנים שמשתמשים ב'סימפולים' - קטעים מההקלטה המקורית. גם לדברים האלו צריך אישור.
אני מכיר שיר שכל הבית שלו הולחן על מנגינת של פתיחה של שיר אחר, מההקלטה המקורית.
זה דבר מאוד נפוץ בשוק המוזיקה העולמי, אבל צריכים אישור כחוק. לא כדאי להסתבך.

במסגרת לימודי המוזיקה שלי הייתה לנו הרצאה של עו"ד מומחה בתחום זכויות היוצרים - אייל ברוק, ובאתר שלו יש מדריך שלם בנושא, אפשר להוריד מכאן (רק צריך להשאיר כתובת מייל והקובץ יישלח אליכם):

מדריך זכויות יוצרים:
http://lp.vp4.me/r6ar

האתר שלו: https://www.brook-law.co.il

 

[progitm]

יש חוק יחסית ישן ובינלאומי בענין, שמעל מקטע מסוים אולי באמת 4 תיבות מלחן אחר נחשב הפרת זכויות יוצרים (וגניבת לחן),
פחות זה לא נחשב ,

השאלה באמת איזה אורך מקטע...

 

[נפתול]

אם אתם מדברים על זכויות יוצרים מבחינה משפטית יש גם את הצד ההלכתי למי שאכפת לו (אני מקווה לכולם...), ושם זה יותר ברור
ברור שמי שחידש חידוש בהלכה או אגדה אפי' שאולי למד\ראה באיזה ספר כלשהוא מאז שנולד- וזה הרי קורא במגרת היותינו סביב התורה נון סטופ- אין זה נחשב גניבה לטעמי כי זה קנה שביתה אצלו בראש והוא חלק מהעניין ומתחבר אליו
ולכן אם אדם הלחין שיר מהראש והוא מגלה אח''כ שזה ממש מזכיר שיר אחר- זה אחרי הכל לחן שלו. הוא יוצר שלו, אא''כ הוא במודע נזכר בשיר ומעתיק- זה כבר נידון חדש.

 

[cantor]

יש חוק יחסית ישן ובינלאומי בענין, שמעל מקטע מסוים אולי באמת 4 תיבות מלחן אחר נחשב הפרת זכויות יוצרים (וגניבת לחן),
פחות זה לא נחשב ,

השאלה באמת איזה אורך מקטע...

מה שאני שמעתי שמבחינת גניבת לחן ע"פ חוק היינו 8 תיבות

 

[horseman]

דעתי האישית
אין כזה דבר לחן גנוב!!!
שהרי לחן הינו יצירה כל שהיא שמבטאת את ההשראה (מוזא) של המלחין בשעה שהוא יצר אותה, א''כ אך טבעי שכיוון שכולנו חיים באותו קוסמוס (אני מקווה) וכולנו עוברים במצבים מסוימים שחוזרים על עצמם בכל בן אנוש, הרי שההסתברות לכך שכמה מלחינים יהיו באותו השראה גבוהה מאוד...
אם כי יש לסייג ולומר: הסיבה שרוב הלחנים אינם בדיוק אותו דבר נובעת מכך ששני מלחינים שנמצאים באותו השראה בדרך כלל יפרשו אותו ויסבירו אותו באופן שונה...
(הראיה לכך היא, שהרי כולנו נהנים לשמוע כמה וכמה יצירות המבטאות את אותו ההשראה.)
באשר לחוקתיות העניין אז איך אומרים עם כל הכבוד (ואין לי כבוד) לזכויות היוצרים הם אינם יכולים לאסור הלחנה שדומה ללחן אחר, כמו שאי אפשר לאסור על שום בן אדם להסביר את עצמו במילים של האחר...
רק שהם אולי לא יכירו בלחן כלחן שלו...
לסיכום כל מלודיה היא לחן, השאלה של מי?...

לא כל אדם שהלחין ניגון הוא בעל מוזה ללחן אלא בעל מוזה להדבקת קטעי מוזיקה.......
גם ילד בין 6 טיפה מוזיקלי יכול להדביק קטעי מוזיקה האם נקרא לזה לחן?.
העניין הוא אדם שיודע גם להיכנס למוזה אדם בעל רגש ולא טכני...
וגם לפרש אותה בנגינה, יש אנשים שמפרשים למשל בציור או בכתיבת שיר חרוזים וכו'.
ואז אם הוא גנב קטעים זה בסדר כי הוא במוזה מסוימת
אני חושב שהמבחן הוא האם הוא מצליח להמציא גם מלודיות חדשות וגם לגנוב מדי פעם זה בסדר [כמובן אם יש ביקוש...] אבל אם הכל גנוב אז שיחליף מקצוע.....
מישהו פעם אמר לי שלמד תאוריית מוזיקה ושם הראו להם תמונות מסוימות שהם היו צריכים להלחין אותם את מה שהם חשים......

 

[Violinist]

לא כל אדם שהלחין ניגון הוא בעל מוזה ללחן אלא בעל מוזה להדבקת קטעי מוזיקה.......
גם ילד בין 6 טיפה מוזיקלי יכול להדביק קטעי מוזיקה האם נקרא לזה לחן?.
העניין הוא אדם שיודע גם להיכנס למוזה אדם בעל רגש ולא טכני...
וגם לפרש אותה בנגינה, יש אנשים שמפרשים למשל בציור או בכתיבת שיר חרוזים וכו'.
ואז אם הוא גנב קטעים זה בסדר כי הוא במוזה מסוימת
אני חושב שהמבחן הוא האם הוא מצליח להמציא גם מלודיות חדשות וגם לגנוב מדי פעם זה בסדר [כמובן אם יש ביקוש...] אבל אם הכל גנוב אז שיחליף מקצוע.....
מישהו פעם אמר לי שלמד תאוריית מוזיקה ושם הראו להם תמונות מסוימות שהם היו צריכים להלחין אותם את מה שהם חשים......

לחן נובע בדרך כלל מאיינפל ולא מחיבור קטעי מוזיקה
זה יכול לקרות כשאנשים מאוד מאוד עצובים או באיזה קטע של שמחה או סתם איזה מוזה שנופלת
ומי שמנגן על כלים רואה את זה בעיקר שיש תקופות שאתה מרגיש צורך לפרוק את הרגשות על הכלי שלך ואז אתה יכול להצליח וכזה מצב לדעתי בכלל לא גניבת לחן זה לחן שנבע ממני ישר מהנשמה
נ.ב. וזה הקטע שהכי קשה בימי בין המצרים וספירת העומר וכדו כשאתה חושב על זה אתה כן נכנס לקטע ואתה רוצה לפרוק אבל אתה תקוע

 

[מוטי נאה]

דיון שאפשר לכתוב עליו קונטרס.
הבית השני של מלאכי רחמים - שהולחן על ידי חיים קלצקין ומושר על ידי מ.ב.ד.
הוא בעצם אותו לחן שהולחן ע"י רכניץ לכי הדלקתי נרותי שמושר ע"י הנ"ל.
השינוי היחיד הוא בטמפו. אולי יחוס הוא איטי. וכי הדלקתי הוא פאנק.

האם זה נקרא שהראשון גנב מהשני?
השיר מדבר בנוסח שונה, לוקח למקום שונה. ולא דומה לא כמעט.
כך שגם ההגדרה של 8 תווים שחוזרים על עצמם היא לא תמיד נכונה (רגשית כמובן).

כך גם כד יתבין ישראל של גרינברגר (בני פרידמן)
מול כשהקדוש ברוך הוא יושב של פינקי וובר (מענדי ורדיגר)
שביררתי לעומק - שתי הלחנים שכבו במגירה המון זמן כשהאחד לא יודע מהשני. בוודאות.
משמע מקור ההשראה הוא שלישי.

לדעתי זה נושא הראוי לדיון, אבל לא בר הכרעה אמיתית.