- הוסף לסימניות
- #1
כולנו רואים את זה סביבנו: נדמה שבדור האחרון, חצי מהאנשים פתאום "רגישים לגלוטן", סובלים ממעי רגיז, או פשוט מרגישים כבדות ונפיחות אחרי אכילת לחם או חלות בשבת.האם מערכת העיכול האנושית השתנתה פתאום ב-50 השנים האחרונות?התשובה של המדע היא לא. מערכת העיכול שלנו לא השתנתה – החיטה שלנו השתנתה מהקצה אל הקצה.
כשהתחלתי לחקור את הנושא לקראת פסח (תקופה שבה רגישויות הבטן צפות אצל רבים), נחשפתי לכמה נתונים מדעיים מרתקים שפשוט לא מדברים עליהם מספיק:
1. זה לא (רק) הגלוטן – הכירו את חלבוני ה-ATIמתברר שהחיטה המודרנית טופחה בעשורים האחרונים במטרה להיות עמידה בפני מזיקים. איך? על ידי הגדלה דרסטית של רמות חלבונים הנקראים ATI (Amylase-Trypsin Inhibitors). חלבונים אלו הם מעין "חומר הדברה טבעי" של הצמח. מחקר מפורסם של פרופ' דטלף שופאן מאוניברסיטת מיינץ (2012) הוכיח שהחלבונים האלו בדיוק הם אלו שמעוררים תגובה חיסונית ודלקתית במעי אצל בני אדם שאינם חולי צליאק!
אחרי שנים של חיפושים אחר פתרון שהוא גם מהודר הלכתית וגם בריא לגוף, יש השנה בשורה אדירה:חבורת אברכים יזמה פרויקט היסטורי וגידלה (בגידול בוטיק של כ-1,000 קילו בלבד לכל הארץ) זני חיטה מקוריים ומסורתיים של ארץ ישראל. ללא שום הנדסה גנטית (Non-GMO), כפי שהיא גדלה כאן אלפי שנים.החיטה נקצרה בהידור רב ("שמורה משעת קצירה"), ונאפתה למצות חבורה דקיקות.
מאות אנשים עם מעי רגיז שניסו מצות מהחיטה העתיקה הזו דיווחו בהתרגשות שהם הצליחו לאכול כזית (ואפילו יותר) והבטן נשארה רגועה וקלילה, לצד טעם וארומה שפשוט אי אפשר למצוא במצות הרגילות.
בגלל שמדובר בגידול ייחודי, המלאי לפסח תשפ"ו מוגבל מאוד וקרוב לסיום.לכל מי שרוצה לקיים את המצווה מתוך אכילה של "סולת מן המובחר" אמיתית ולסיים את ליל הסדר בתחושה קלילה, מוזמן ליצור קשר:
026485060
כשהתחלתי לחקור את הנושא לקראת פסח (תקופה שבה רגישויות הבטן צפות אצל רבים), נחשפתי לכמה נתונים מדעיים מרתקים שפשוט לא מדברים עליהם מספיק:
1. זה לא (רק) הגלוטן – הכירו את חלבוני ה-ATIמתברר שהחיטה המודרנית טופחה בעשורים האחרונים במטרה להיות עמידה בפני מזיקים. איך? על ידי הגדלה דרסטית של רמות חלבונים הנקראים ATI (Amylase-Trypsin Inhibitors). חלבונים אלו הם מעין "חומר הדברה טבעי" של הצמח. מחקר מפורסם של פרופ' דטלף שופאן מאוניברסיטת מיינץ (2012) הוכיח שהחלבונים האלו בדיוק הם אלו שמעוררים תגובה חיסונית ודלקתית במעי אצל בני אדם שאינם חולי צליאק!
2. צניחה דרסטית במינרליםבמסגרת מה שנקרא "המהפכה הירוקה", מדענים קיצרו את גבעול החיטה (חיטה ננסית) כדי שתוכל לשאת יותר גרעינים מבלי לקרוס. התוצאה? השורשים הפכו רדודים, והחיטה הפסיקה לשאוב מינרלים מעומק האדמה. מחקר היסטורי מדהים מ-2008 שבדק דגימות חיטה שנשמרו ברצף משנת 1843, גילה שמאמצע שנות ה-60 נרשמה צניחה של עשרות אחוזים בכמות הברזל, האבץ והמגנזיום בגרעיני החיטה שאנו אוכלים.למי שרוצה להעמיק, הנה המחקר מכתב העת Journal of Experimental Medicine:https://rupress.org/jem/article/209/13/2395/41235
3. הפתרון: חזרה ל"חיטת אבותינו" (זני המורשת)מחקרים חדשים ממש מהשנה האחרונה (2024), מראים שזני חיטה קדומים והיסטוריים (כמו אמר, איינקורן, וזני דורום של ארץ ישראל), מכילים מגוון נמוך משמעותית של אותם חלבונים מעוררי דלקת (ATI), והעמילן שבהם מתעכל בצורה נכונה ואיטית יותר.לציטוט המדעי מהמאגר הרפואי PubMed:https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19013359/
ומה הבשורה לפסח השנה?אם ביומיום לחם לבן עושה לנו כבד, הרי שבפסח – כשאוכלים מצה (שלא עברה התפחה ופירוק) – הבטן של רבים מאיתנו משלמת מחיר כבד.הנה מחקר עדכני מ-2024 מ-ACS Publications שמראה את ההבדל החד בין חיטה עתיקה למודרנית:https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acs.jafc.4c05959
אחרי שנים של חיפושים אחר פתרון שהוא גם מהודר הלכתית וגם בריא לגוף, יש השנה בשורה אדירה:חבורת אברכים יזמה פרויקט היסטורי וגידלה (בגידול בוטיק של כ-1,000 קילו בלבד לכל הארץ) זני חיטה מקוריים ומסורתיים של ארץ ישראל. ללא שום הנדסה גנטית (Non-GMO), כפי שהיא גדלה כאן אלפי שנים.החיטה נקצרה בהידור רב ("שמורה משעת קצירה"), ונאפתה למצות חבורה דקיקות.
מאות אנשים עם מעי רגיז שניסו מצות מהחיטה העתיקה הזו דיווחו בהתרגשות שהם הצליחו לאכול כזית (ואפילו יותר) והבטן נשארה רגועה וקלילה, לצד טעם וארומה שפשוט אי אפשר למצוא במצות הרגילות.
בגלל שמדובר בגידול ייחודי, המלאי לפסח תשפ"ו מוגבל מאוד וקרוב לסיום.לכל מי שרוצה לקיים את המצווה מתוך אכילה של "סולת מן המובחר" אמיתית ולסיים את ליל הסדר בתחושה קלילה, מוזמן ליצור קשר:
026485060
הנושאים החמים