נכתב ע"י eden7115;912486:
על זה אומרים:
הגבר הוא הראש.
אבל האשה היא הצוואר, היא מזיזה את הראש לאן שהיא רוצה
כתוב "והוא ימשול בך" למה לא כתב והוא ישלוט בך, או והוא ימלוך בך וכדו'?
אכן תרגום אונקלוס תירגם ל'ישלוט'
שורש המילה הוא 'משל"
אם זכה, הרי שהוא משל לאישה למלכות שמים, שע"י האיש האשה יודעת להמשיל למלכות שמים. והאותיות 'משל' הופכות למילה 'שלם' = והיו לבשר אחד.
דבר נוסף, משלי א פרק א' פסוק ו'
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם.
אז משל = פשט
מליצה = רמז
דברי חכמים = דרוש
וחידותם = סוד
הגאון מווילנא מפרש, משל, תורה שבכתב מכנה בשם משל, כי המשל תמיד מובן.
אז הגבר שהוא בחינת חכמה הוא המשל שהוא פשוט יותר מהאישה שהיא בחינת בינה שיחד מהווים דעת (שאל כל חבד'צקער).
והנה תראו שמצד הבינה נשאלות השאלות, ומצד החכמה עונים את התשובות.
וכמו שכתבתי לעיל, לעיתים השאלות מובילות לתשובה מתבקשת, וע"י זה היא גורמת לרצון הבעל.
והגאון מוילנא ממשיך, שהמשל הוא כלבוש לנמשל, ואכן הגבר חיצוני, והאשה מצטנעת שהוא מענין הבינה. ואישה שיחצנית, מאבדת מטובה ואת מהותה.
במשלי פרק יז פסוק ב'
עבד משכיל ימשול בבן מביש
והגאון מפרש, שהוא אפילו עבד, רק שהוא משכיל... ימשול אף בבן מביש ונוטל חלקו בירושה.
אכן, האשה מחמת החטא (אגב המילה 'חמת' הוא 'ארס' היינו ארס החטא), איבדה את חלקה, ואינה מקבלת חלק אלא ע"י בעלה ובניה שמשלחת אותם ללמוד תורה.
אם לא זכה אז המילה משל מקבל משמעות של "משל ולשנינה"
והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגן ה' שמה (פרשת כי תבוא, דברים כח.)
אם כן אם הבעל רשע, הרי שהאשה אף אם גם היא רשעה, הרי שהיא בזה לו ואינה מכבדתו.
כל לה' המלוכה ומושל בגויים.
לגבי היהודים הקב"ה מולך, שהוא בהסכמה שאין מלך בלא עם, אך מגויים הוא מושל בעל כרחם.
על כן לפי זה, והוא ימשול בך, על כרחך. ואין הכוונה נגד רצונה, אלא כיוון שפוסקים ע"י חכמה, הרי שגם אם אין היא מבינה טעמם של דברים, עליה לציית.
וזאת במידה שהאיש אוחז בדרך החכמה שהיא התורה, אך אם אין הוא הולך בדרכה, הרי שבוודאי שתהיה האשה מבחינת 'כנגדו'
והנה אותיות עזר הן זרע, ואותיות כנגדו הן כדגנו.
שהזרע הוא המצב לפני ההתפתחות החיטה השעורה וכו', והדגן לאחר שהבשיל והתפתח.
על הזרע להרקיב לפני שהוא גדל.
אם האיש עניו ומרקיב את דעתו, היינו מבטל את דעתו המוצקה ושוקל שוב ושוב, הרי שהאשה לעזר, שנצרך הנקבה להבשיל הזרע.
אך אם הוא בבחינת דגן, היינו עומד על דעתו שכבר נעשה, הרי שהיא מתנגדת לו, כי הרי לא נצרך אליה להוליד את הרעיון, ואין לה חלק בה.
וכל מה שכתבתי כרגע, הוא המצאת הרגע להסביר את שכתבתי לעיל וגם להדגים את טכניקת הפעולה.
הנושאים החמים
