הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #2
בשעה שבע בבוקר.
המציאות הכתה במוישי לא דרך הרעש של הילדים הקופצים על מיטותיהם, אלא דרך הריח המגעיל.
שילוב של יין זול, דבק פלסטי, וריח של "שומים" שכבר באו לשימוש, הוא פקח את עינו והנה התגלתה לפניו מחזה משעשע, מישהו שוכב על המיטה ממש לידו עדיין לבוש חצי מתחפושת של כהן גדול כשהציץ עקום, והחושן היה דבוק לו באורח פלא לגרב שמאל.
הוא לא הצליח להבין מיהו הלז , אבל הנה הוא מסתכל על עצמו והבין כבר הכל, זה אני ?!.
אה אתמול היה פורים נזכר מוישי ידידינו משכבר, והחליט לצאת לראות מה קורה בחוץ .
בשעה שבע ועשרה בבוקר .
הסלון נראה כמו זירת פשע, סלסלאות הקיאו מתוכן ופלים בטעם לימון, שאיש לא חפץ בהם,
וממתקים מוזרים שנוצרו כנראה רק כדי למלא נפח במשלוחי מנות, התגלגלו כשיכור המתגלגל ברחובה של עיר.
הוא ניסה להיזכר מי היה הידיד שנתן לו את הליקר הביתי בטעם שוקולד-ערק [הוא כבר לא ידיד], ונדר נדר חרישי שמהיום הוא עובר למים מינרליים בלבד.
אשתו, ציפי, כבר עמדה שם, מנסה לגרד כתם של יין ממפה לבנה עם מבט של מי שעומדת להכריז מלחמה כוללת נגד כל היריבים שלה משנות דור האבק, והפירורים של אוזני ההמן.
"פורים שמח" מילמל מושי בקול צרוד של חזן לפני נעילה , היא רק הצביעה על הכיור, שם נערמו כלים מכלים שונים לצד כוסות חד-פעמיות דביקות.
הוא נזכר בסיסמאתו שבו נהג לעודד את עצמו בשעת הדחק לשרוד זה הסוד, והבין שהנה כלתה אליו הרעה ,
מוישי יקירי הוא שמע קול מוכר, אתה יודע מצוין איפה הסבון כלים. פסח עוד חודש ופורים נגמר לפני חמש דקות.
אני רק הולך לשחרית וכבר חוזר, ענה לקול שדיבר אליו ,
בינתיים ציפי עדיין מחכה.
המציאות הכתה במוישי לא דרך הרעש של הילדים הקופצים על מיטותיהם, אלא דרך הריח המגעיל.
שילוב של יין זול, דבק פלסטי, וריח של "שומים" שכבר באו לשימוש, הוא פקח את עינו והנה התגלתה לפניו מחזה משעשע, מישהו שוכב על המיטה ממש לידו עדיין לבוש חצי מתחפושת של כהן גדול כשהציץ עקום, והחושן היה דבוק לו באורח פלא לגרב שמאל.
הוא לא הצליח להבין מיהו הלז , אבל הנה הוא מסתכל על עצמו והבין כבר הכל, זה אני ?!.
אה אתמול היה פורים נזכר מוישי ידידינו משכבר, והחליט לצאת לראות מה קורה בחוץ .
בשעה שבע ועשרה בבוקר .
הסלון נראה כמו זירת פשע, סלסלאות הקיאו מתוכן ופלים בטעם לימון, שאיש לא חפץ בהם,
וממתקים מוזרים שנוצרו כנראה רק כדי למלא נפח במשלוחי מנות, התגלגלו כשיכור המתגלגל ברחובה של עיר.
הוא ניסה להיזכר מי היה הידיד שנתן לו את הליקר הביתי בטעם שוקולד-ערק [הוא כבר לא ידיד], ונדר נדר חרישי שמהיום הוא עובר למים מינרליים בלבד.
אשתו, ציפי, כבר עמדה שם, מנסה לגרד כתם של יין ממפה לבנה עם מבט של מי שעומדת להכריז מלחמה כוללת נגד כל היריבים שלה משנות דור האבק, והפירורים של אוזני ההמן.
"פורים שמח" מילמל מושי בקול צרוד של חזן לפני נעילה , היא רק הצביעה על הכיור, שם נערמו כלים מכלים שונים לצד כוסות חד-פעמיות דביקות.
הוא נזכר בסיסמאתו שבו נהג לעודד את עצמו בשעת הדחק לשרוד זה הסוד, והבין שהנה כלתה אליו הרעה ,
מוישי יקירי הוא שמע קול מוכר, אתה יודע מצוין איפה הסבון כלים. פסח עוד חודש ופורים נגמר לפני חמש דקות.
אני רק הולך לשחרית וכבר חוזר, ענה לקול שדיבר אליו ,
בינתיים ציפי עדיין מחכה.
- הוסף לסימניות
- #3
וזה הוא הקטע השני אני ממש אשמח לביקורת והארות
שבוע אחד אחרי פורים :
מוישי מצא את עצמו עומד בפתח של "אושר עד" כמי שעומד לפני כיבוש עזה וגלילותיה.
ביד אחת הוא אחז בעגלה עם גלגל קדמי סורר שהרעיש כמו טנק בנסיעה מהירה, וביד השנייה את "הרשימה" דף שהיה פעם מכתב מאסיפת ההורים של שמוליק בנם בכורם, שאותה מילאה נוות ביתו בכתב יד צפוף וחסר רחמים.
תזכור מוישי, הדהד קול בראשו, לא סתם אקונומיקה, את זאת עם הריח של האורנים הכתומים, ואוי ואבוי שתחזור מבלי ספוג הפלא בחבילה התעשייתית.
הוא ניווט את העגלה בין שישיות קולה למשטחי ה XL, ובין טור מסירי השומנים לטור של ניירות הטואלט.
כשהגיע לטור מסירי השומנים הרגיש כנידון להורג מחנק, שדה קרב כימי. ריח חריף של מסירי שומנים למיניהם עמד באוויר, ומוישי הרגיש שהריאות שלו עוברות הגעלת חמץ תוך כדי הליכה מהירה.
הוא נעצר מול מדף המטליות. היו שם מטליות מיקרופייבר בשלל צבעים צהוב, כחול, וורוד. מה ההבדל? תהה בקול.
הצהוב למטבח, הכחול לחלונות, והוורוד זה כדי שיהיה לך ממה להתבלבל אם עדיין לא התבלבלת, ענה לו יהודי מזדמן עם עגלה מלאה בשישיות של נוזל רצפות, מוישי החליט לקחת משלושתם ליתר ביטחון.
מוישי הביט בעגלה. שמונה קילו אבקת כביסה, גלון של "דרקון" להסרת שומנים, וארסנל מטליות שיכול לנגב את הכתמים מההיסטוריה השחורה של תקופת מנדט הבריטי. העגלה כבר לא סתם הרעישה, היא נאנקה תחת הנטל
כמו נושאת מטוסים בים סוער שוצף וגואש. הוא ניגש לתור לקופות בתחושה של לוחם שחוזר מהחזית, מתפלל שהספרות על הצג לא יגרמו לו לאירוע לבבי.
הוא הגיע הביתה בשארית כוחותיו, סוחב את השקיות הכבדות במעלה המדרגות [כי הבן של יענקלביץ הרס את המעלית בפורים] הוא פתח את הדלת בבעיטה קלה, והניח את השקיות מידו הימנית על ריצפת המטבח של פסח [שהוא משמש בן היתר גם לסוכה, ולמשרד של אבא, אבל התואר מטבח של פסח הוא קיבל.] ושם את המסיר השומנים גדול המימדים על השיש כאילו הוא תוקע דגל בפסגת האוורסט, חייך חיוך גדול וחיכה לשמוע מנוות ביתו שבינתיים הגיעה לזירה,
מצוידת במטפחת קשורה היטב ובמבט של גנרל שבוחן את האספקה שהגיעה לקו החזית. היא עברה על השקיות במהירות, שלפה את ה"דרקון" ובחנה את התווית.
נו מוישי, הספקת לקנות גם אקונומיקה עם הריח של האורנים הכתומים? שאלה בלי להרים את הראש.
בוודאי, הוא ענה בגאווה.
הוא חיכה למילת הערכה, אולי אפילו לאיזו מחמאה קטנה על הגבורה ב'אושר עד', אבל ציפי כבר הניחה את ה"דרקון" בידו. יופי. עכשיו, לפני שתוריד את המעיל, יש כתם על הגזית של פסח אם כבר הבאת את הדרקון, בוא נראה אם הוא באמת נושף אש.
מוישי הרגיש איך הברכיים שלו, שעדיין רעדו מהטיפוס במדרגות, מאיימות לקרוס. הוא הסתכל על המטבח הצפוף, על השקיות שעוד צריך לפרוק, ועל הכתם שהביט בו מהגזית בחוצפה.
הוא לקח נשימה עמוקה, תפס את מסיר השומנים ביד אחת ואת הסמרטוט הוורוד ביד השנייה והתחיל בעבודה.
"לשרוד זה הסוד" הוא מילמל לעצמו חרישית כשסיים לנקות רבע מהכתם ונשאר ללא טיפת כוח,
הוא שפשף את הארון והתפלל שהמשיח יגיע לפני "שהדרקון" תגמור לו את הריאות.
שבוע אחד אחרי פורים :
מוישי מצא את עצמו עומד בפתח של "אושר עד" כמי שעומד לפני כיבוש עזה וגלילותיה.
ביד אחת הוא אחז בעגלה עם גלגל קדמי סורר שהרעיש כמו טנק בנסיעה מהירה, וביד השנייה את "הרשימה" דף שהיה פעם מכתב מאסיפת ההורים של שמוליק בנם בכורם, שאותה מילאה נוות ביתו בכתב יד צפוף וחסר רחמים.
תזכור מוישי, הדהד קול בראשו, לא סתם אקונומיקה, את זאת עם הריח של האורנים הכתומים, ואוי ואבוי שתחזור מבלי ספוג הפלא בחבילה התעשייתית.
הוא ניווט את העגלה בין שישיות קולה למשטחי ה XL, ובין טור מסירי השומנים לטור של ניירות הטואלט.
כשהגיע לטור מסירי השומנים הרגיש כנידון להורג מחנק, שדה קרב כימי. ריח חריף של מסירי שומנים למיניהם עמד באוויר, ומוישי הרגיש שהריאות שלו עוברות הגעלת חמץ תוך כדי הליכה מהירה.
הוא נעצר מול מדף המטליות. היו שם מטליות מיקרופייבר בשלל צבעים צהוב, כחול, וורוד. מה ההבדל? תהה בקול.
הצהוב למטבח, הכחול לחלונות, והוורוד זה כדי שיהיה לך ממה להתבלבל אם עדיין לא התבלבלת, ענה לו יהודי מזדמן עם עגלה מלאה בשישיות של נוזל רצפות, מוישי החליט לקחת משלושתם ליתר ביטחון.
מוישי הביט בעגלה. שמונה קילו אבקת כביסה, גלון של "דרקון" להסרת שומנים, וארסנל מטליות שיכול לנגב את הכתמים מההיסטוריה השחורה של תקופת מנדט הבריטי. העגלה כבר לא סתם הרעישה, היא נאנקה תחת הנטל
כמו נושאת מטוסים בים סוער שוצף וגואש. הוא ניגש לתור לקופות בתחושה של לוחם שחוזר מהחזית, מתפלל שהספרות על הצג לא יגרמו לו לאירוע לבבי.
הוא הגיע הביתה בשארית כוחותיו, סוחב את השקיות הכבדות במעלה המדרגות [כי הבן של יענקלביץ הרס את המעלית בפורים] הוא פתח את הדלת בבעיטה קלה, והניח את השקיות מידו הימנית על ריצפת המטבח של פסח [שהוא משמש בן היתר גם לסוכה, ולמשרד של אבא, אבל התואר מטבח של פסח הוא קיבל.] ושם את המסיר השומנים גדול המימדים על השיש כאילו הוא תוקע דגל בפסגת האוורסט, חייך חיוך גדול וחיכה לשמוע מנוות ביתו שבינתיים הגיעה לזירה,
מצוידת במטפחת קשורה היטב ובמבט של גנרל שבוחן את האספקה שהגיעה לקו החזית. היא עברה על השקיות במהירות, שלפה את ה"דרקון" ובחנה את התווית.
נו מוישי, הספקת לקנות גם אקונומיקה עם הריח של האורנים הכתומים? שאלה בלי להרים את הראש.
בוודאי, הוא ענה בגאווה.
הוא חיכה למילת הערכה, אולי אפילו לאיזו מחמאה קטנה על הגבורה ב'אושר עד', אבל ציפי כבר הניחה את ה"דרקון" בידו. יופי. עכשיו, לפני שתוריד את המעיל, יש כתם על הגזית של פסח אם כבר הבאת את הדרקון, בוא נראה אם הוא באמת נושף אש.
מוישי הרגיש איך הברכיים שלו, שעדיין רעדו מהטיפוס במדרגות, מאיימות לקרוס. הוא הסתכל על המטבח הצפוף, על השקיות שעוד צריך לפרוק, ועל הכתם שהביט בו מהגזית בחוצפה.
הוא לקח נשימה עמוקה, תפס את מסיר השומנים ביד אחת ואת הסמרטוט הוורוד ביד השנייה והתחיל בעבודה.
"לשרוד זה הסוד" הוא מילמל לעצמו חרישית כשסיים לנקות רבע מהכתם ונשאר ללא טיפת כוח,
הוא שפשף את הארון והתפלל שהמשיח יגיע לפני "שהדרקון" תגמור לו את הריאות.
- הוסף לסימניות
- #4
- הוסף לסימניות
- #6
@החריף איזה רעיון מעולה להפוך את זה לסדרה בהמשכים!
נהניתי מאוד מהקטע החדש. ההומור במינון מדוייק ומשעשע, והכתיבה טובה ויפה.
אלה מוצלחים במיוחד:
קטע מצויין! נשמח לקרוא עוד מעלילותיו של מוישי האומלל : )
רק מזכירה את מה שכתבתי גם פעם קודמת, ושימת לב לזה ממש יכולה לשדרג את חוויית הקריאה:
- תמיד לשים גרשיים בהתחלה ובסוף ציטוט, כדי שיהיה מובן מתי אחת מהדמויות מדברת.
- לשים לב לפיסוק נכון.
נהניתי מאוד מהקטע החדש. ההומור במינון מדוייק ומשעשע, והכתיבה טובה ויפה.
אלה מוצלחים במיוחד:
קטע מצויין! נשמח לקרוא עוד מעלילותיו של מוישי האומלל : )
רק מזכירה את מה שכתבתי גם פעם קודמת, ושימת לב לזה ממש יכולה לשדרג את חוויית הקריאה:
- תמיד לשים גרשיים בהתחלה ובסוף ציטוט, כדי שיהיה מובן מתי אחת מהדמויות מדברת.
- לשים לב לפיסוק נכון.
- הוסף לסימניות
- #10
אחרי שסחב את חומרי הניקוי מאושר עד, מוישי חשב שגרוע מכך לא יכול להיות. הוא המשיך ללכת לכולל כרגיל,
אבל יום אחד התברר לו שטעה. השלב הבא בתוכנית של ציפי היה "ניקוי רכבים".
"מוישי," היא אמרה לו בעודו מנסה לעכל חצי פיתה עם שוקולד וזיתים, "המכונית נראית כמו סניף של מאפיית אנג'ל. יש שם שאריות מהטיול של סוכות, ופירורי ביסקוויטים מהחורף שעבר. קח את השואב התעשייתי, ותחזור רק כשיהיה אפשר לאכול ישירות מהשטיחים – לא שמישהו יאכל שם, חס וחלילה אבל שיהיה אפשר."
מוישי ירד לחניה עם שואב אבק שנראה כמו, פצצת מצרר אחרי שיגור. הוא התחיל לשאוב בלהט, נלחם במקומות המסתור שבין המושבים. לפתע, הצינור השתנק. "קלאק" מתכתי נשמע, והשואב התחיל להוציא עשן שחור ומסריח.
"לא עכשיו," חשב מוישי בייאוש, "רק לא עכשיו." הוא ניתק את השואב המעשן מהתקע והביט בו כאילו בגד בו חבר קרוב. לרגע הוא שקל לעלות הביתה ולהודיע על התקלה, אבל אז הוא הרים את המבט וראה את הצללית של ציפי נעה בנחישות מאחורי החלון. הוא הבין מיד שאין לו לאן לברוח.
"לשרוד זה הסוד", הוא סינן לעצמו ולקח נשימה עמוקה [של אבק]. מכורח המציאות, וכשגבו אל הקיר, מוישי הפשיל את שרווליו באנחה כבדה.
הוא הכניס את ידו עמוק לתוך החריץ האפל והמאיים שמתחת למושב הנהג, מגשש בחשיכה בין קפיצים חלודים ופירורים דוקרניים.
ראשונים יצאו שלושה מסטיקים ורודים שאיבדו את הצורה שלהם והפכו למאובנים מתקופת בית שני, אחריהם בקבוק הוויסקי הקטן שמוישי החביא שם "ליתר ביטחון" לפני פורים ושכח מקיומו, ומוצץ ישן ומצהיב.
לרגע, מוישי לא הבין מה הוא רואה. הוא ניגב את האבק מהמוצץ. זה היה המוצץ האהוב של שמוליק, בנם הבכור, זה שנעלם לפני שנים. בבת אחת, שטף אותו גל של זיכרונות. הוא זכר את הלילות הלבנים שבהם שמוליק הקטן בכה בלי הפסקה, בכי שקרע את קירות הבית. בכי שרק המוצץ הזה ידע להשתיק. הוא זכר את הבהלה שאחזה בהם כשגילו שהמוצץ נעלם, את החיפושים הנואשים בכל פינה, את ההבטחות לילד הקטן שאולי ימצאו אותו "מחר".
מוישי חייך במרירות. "אז כאן היית כל השנים, בוגד קטן," הוא לחש למוצץ. הוא זכר את הכאב בלב כששמוליק נרדם בסוף הלילה, בלי מוצץ, אחרי שעות של בכי. מי היה מאמין שדווקא עכשיו, בשיא הלחץ של פסח, הוא ימצא פיסת עבר כזאת?
הוא הביט בבקבוק הוויסקי, ובמוצץ של שמוליק, וחשב להעלות אותם הביתה ולתת לציפי להחליט מה יהי גורלם .
אבל אז, משהו משך את העין שלו עמוק יותר בפנים, צמוד למסילה של הכיסא. פינה של נייר חום ומקומט.
הוא הכניס את היד שוב, נאבק בקפיצים החלודים, ושלף החוצה מעטפה דהויה. "מה זה עכשיו?" רטן לעצמו, "עוד רשימה מקייטנת תרפ"ט?"
הוא פתח את המעטפה בזהירות, והלב שלו החסיר פעימה. בפנים, מקופלים ושקטים, נחו חמישה שטרות של מאתיים שקל. זה היה הכסף שהוא הכין בשביל להחזיר את ההלוואה מיענקלביץ' השכן שלקח כדי לסגור את הקנייה של סוכות, ובמשך חצי שנה הוא היה בטוח שהוא איבד אותו בדרך להחזיר לו. הוא זכר את הבושה כשעבר ליד יענקלביץ' במדרגות, ואת התירוצים המגומגמים על "הצ'ק שבדרך".
מוישי הרגיש שהעייפות העצומה שהייתה לו נעלמה כאילו לא הייתה. הוא הביט למעלה אל החלון בקומה השלישית. ציפי עדיין עמדה שם, מתיזה ספריי כחול על הזכוכית בתנועות נמרצות של לוחמת למען איכות הסביבה. היא לא ידעה שמתחתיה, בתוך המאזדה המיוזעת, בעלה הפך הרגע לאדם העשיר ביותר בשכונה.
הוא ליטף את המעטפה שבכיס המכנסיים, הרגיש את עובי השטרות, וחייך לעצמו. עכשיו, כששואב האבק שבק חיים והוציא עשן כמו קטר ישן, הוא לא נלחץ. הוא פשוט לקח סמרטוט לח והתחיל לשפשף את הריפוד, כשהסימפוניה החמישית של בטהובן מלווה אותו בשריקות.
הוא ידע שבערב, כשיענקלביץ' יעבור לידו בבית הכנסת, הוא סוף סוף יוכל להסתכל לו בעיניים ולהגיד 'יענקלביץ', הצ'ק הגיע.
הוא הביט פעם אחרונה במוצץ של שמוליק ובוויסקי, והחליט להשאיר אותם בשקית הזבל. יש דברים שצריך לבער מן העולם, ויש דברים – כמו אלף שקל וקצת שקט נפשי – שצריך פשוט לנצור.
הוא עלה במדרגות, שתי מדרגות בכל פעם, מוכן ומזומן למשימה הבאה של ציפי.
"מוישי נעמד מול דלת הבית, ניער מעצמו את פירורי הביסקוויטים האחרונים והחליק את המעטפה עמוק פנימה. הוא פתח את הדלת וראה את ציפי מגרדת המקרר.
בלי להסתובב היא שואלת אותו "האוטו נקי?" "כשר וישר" ענה מוישי
"אפילו מצאתי שם כמה דברים מהעבר" אמר בחיוך, הוא רק שכח לציין שחלק מהעבר הזה הגיע עם דיוקנו של נתן אלתרמן. ובניגוד למוצץ של שמוליק ולוויסקי את זה הוא לא הולך לבער.
אבל יום אחד התברר לו שטעה. השלב הבא בתוכנית של ציפי היה "ניקוי רכבים".
"מוישי," היא אמרה לו בעודו מנסה לעכל חצי פיתה עם שוקולד וזיתים, "המכונית נראית כמו סניף של מאפיית אנג'ל. יש שם שאריות מהטיול של סוכות, ופירורי ביסקוויטים מהחורף שעבר. קח את השואב התעשייתי, ותחזור רק כשיהיה אפשר לאכול ישירות מהשטיחים – לא שמישהו יאכל שם, חס וחלילה אבל שיהיה אפשר."
מוישי ירד לחניה עם שואב אבק שנראה כמו, פצצת מצרר אחרי שיגור. הוא התחיל לשאוב בלהט, נלחם במקומות המסתור שבין המושבים. לפתע, הצינור השתנק. "קלאק" מתכתי נשמע, והשואב התחיל להוציא עשן שחור ומסריח.
"לא עכשיו," חשב מוישי בייאוש, "רק לא עכשיו." הוא ניתק את השואב המעשן מהתקע והביט בו כאילו בגד בו חבר קרוב. לרגע הוא שקל לעלות הביתה ולהודיע על התקלה, אבל אז הוא הרים את המבט וראה את הצללית של ציפי נעה בנחישות מאחורי החלון. הוא הבין מיד שאין לו לאן לברוח.
"לשרוד זה הסוד", הוא סינן לעצמו ולקח נשימה עמוקה [של אבק]. מכורח המציאות, וכשגבו אל הקיר, מוישי הפשיל את שרווליו באנחה כבדה.
הוא הכניס את ידו עמוק לתוך החריץ האפל והמאיים שמתחת למושב הנהג, מגשש בחשיכה בין קפיצים חלודים ופירורים דוקרניים.
ראשונים יצאו שלושה מסטיקים ורודים שאיבדו את הצורה שלהם והפכו למאובנים מתקופת בית שני, אחריהם בקבוק הוויסקי הקטן שמוישי החביא שם "ליתר ביטחון" לפני פורים ושכח מקיומו, ומוצץ ישן ומצהיב.
לרגע, מוישי לא הבין מה הוא רואה. הוא ניגב את האבק מהמוצץ. זה היה המוצץ האהוב של שמוליק, בנם הבכור, זה שנעלם לפני שנים. בבת אחת, שטף אותו גל של זיכרונות. הוא זכר את הלילות הלבנים שבהם שמוליק הקטן בכה בלי הפסקה, בכי שקרע את קירות הבית. בכי שרק המוצץ הזה ידע להשתיק. הוא זכר את הבהלה שאחזה בהם כשגילו שהמוצץ נעלם, את החיפושים הנואשים בכל פינה, את ההבטחות לילד הקטן שאולי ימצאו אותו "מחר".
מוישי חייך במרירות. "אז כאן היית כל השנים, בוגד קטן," הוא לחש למוצץ. הוא זכר את הכאב בלב כששמוליק נרדם בסוף הלילה, בלי מוצץ, אחרי שעות של בכי. מי היה מאמין שדווקא עכשיו, בשיא הלחץ של פסח, הוא ימצא פיסת עבר כזאת?
הוא הביט בבקבוק הוויסקי, ובמוצץ של שמוליק, וחשב להעלות אותם הביתה ולתת לציפי להחליט מה יהי גורלם .
אבל אז, משהו משך את העין שלו עמוק יותר בפנים, צמוד למסילה של הכיסא. פינה של נייר חום ומקומט.
הוא הכניס את היד שוב, נאבק בקפיצים החלודים, ושלף החוצה מעטפה דהויה. "מה זה עכשיו?" רטן לעצמו, "עוד רשימה מקייטנת תרפ"ט?"
הוא פתח את המעטפה בזהירות, והלב שלו החסיר פעימה. בפנים, מקופלים ושקטים, נחו חמישה שטרות של מאתיים שקל. זה היה הכסף שהוא הכין בשביל להחזיר את ההלוואה מיענקלביץ' השכן שלקח כדי לסגור את הקנייה של סוכות, ובמשך חצי שנה הוא היה בטוח שהוא איבד אותו בדרך להחזיר לו. הוא זכר את הבושה כשעבר ליד יענקלביץ' במדרגות, ואת התירוצים המגומגמים על "הצ'ק שבדרך".
מוישי הרגיש שהעייפות העצומה שהייתה לו נעלמה כאילו לא הייתה. הוא הביט למעלה אל החלון בקומה השלישית. ציפי עדיין עמדה שם, מתיזה ספריי כחול על הזכוכית בתנועות נמרצות של לוחמת למען איכות הסביבה. היא לא ידעה שמתחתיה, בתוך המאזדה המיוזעת, בעלה הפך הרגע לאדם העשיר ביותר בשכונה.
הוא ליטף את המעטפה שבכיס המכנסיים, הרגיש את עובי השטרות, וחייך לעצמו. עכשיו, כששואב האבק שבק חיים והוציא עשן כמו קטר ישן, הוא לא נלחץ. הוא פשוט לקח סמרטוט לח והתחיל לשפשף את הריפוד, כשהסימפוניה החמישית של בטהובן מלווה אותו בשריקות.
הוא ידע שבערב, כשיענקלביץ' יעבור לידו בבית הכנסת, הוא סוף סוף יוכל להסתכל לו בעיניים ולהגיד 'יענקלביץ', הצ'ק הגיע.
הוא הביט פעם אחרונה במוצץ של שמוליק ובוויסקי, והחליט להשאיר אותם בשקית הזבל. יש דברים שצריך לבער מן העולם, ויש דברים – כמו אלף שקל וקצת שקט נפשי – שצריך פשוט לנצור.
הוא עלה במדרגות, שתי מדרגות בכל פעם, מוכן ומזומן למשימה הבאה של ציפי.
"מוישי נעמד מול דלת הבית, ניער מעצמו את פירורי הביסקוויטים האחרונים והחליק את המעטפה עמוק פנימה. הוא פתח את הדלת וראה את ציפי מגרדת המקרר.
בלי להסתובב היא שואלת אותו "האוטו נקי?" "כשר וישר" ענה מוישי
"אפילו מצאתי שם כמה דברים מהעבר" אמר בחיוך, הוא רק שכח לציין שחלק מהעבר הזה הגיע עם דיוקנו של נתן אלתרמן. ובניגוד למוצץ של שמוליק ולוויסקי את זה הוא לא הולך לבער.
- הוסף לסימניות
- #15
קיבלתי למייל התראה על פרק חדש ורציתי להגיב, אבל בגלל התקלה באתר זה קורה רק עכשיו...
ומתברר שבצדק:
מפרק לפרק זה הולך ומשתבח!
פרק מצויין, כתיבה מרתקת, קלילה ומעלה חיוך.
ושאפו על הגרשיים בציטוטים.
מחכים לפרק הבא...
אהבתי את הרעיון של סדרה בהמשכים,
ומתברר שבצדק:
מפרק לפרק זה הולך ומשתבח!
פרק מצויין, כתיבה מרתקת, קלילה ומעלה חיוך.
ושאפו על הגרשיים בציטוטים.
מחכים לפרק הבא...
- הוסף לסימניות
- #18
*תמשיכי : )
פרוגבוט
תוכן שיווקי
אשכולות דומים
קטע הומור
ישראל אע"פ שלא חטא- ישראל הוא
קבלו רצף עובדות מעניין:
אם אתם קוראים את מה שכתוב פה, אתם כנראה חברים בקהילת הכתיבה.
אם אתם יכולים להגיב למה שכתוב פה, אתם בטוח בקהילת הכתיבה.
אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה אתם יודעים שזו כבר פעם שנייה שאני נדפק עם אתגר לפני החגים. (אבל זה לא קשור, אז אל תקראו את השורה הזאת... אה, כבר קראתם? לא משנה, תשכחו ממנה ותעברו פשוט לקרוא את ההמשך...)
אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה שפרסמתם כאן קטע כלשהו. כל קטע - שיר, סיפור קצר או אולי אפילו סיפור בהמשכים. (ובמקרה ושפר מזלכם, יכול להיות שגם הצלחתם לא רק להתחיל אחד כזה, אלא גם לסיים אותו...)
וזה מה שהוביל אותי לאתגר הבא:
כתבו קטע קצר הממשיך סיפור / שיר שכתבתם כאן בעבר (סיקוול בלע"ז), או מספר מה קרה לפניו (פריקוול בלע"ז). אפשר שהקטע יספר מה קרה לגיבורים 20 שנה אחרי, 20 שנה לפני, יומיים אחרי, דקה וחצי לפני, או כל פריקוול / סיקוול שעולה על דעתכם. (בשיר פשוט אפשר לכתוב קטע שממשיך את השיר או נותן אליו הקדמה.)
אפשר גם לשלב בין השניים, ולכתוב קטע שתחילתו היא פריקוול וסופו הוא סיקוול והאמצע הוא הסיפור המדובר, אך לא תינתן תוספת ניקוד משמעותית לעושה כן. (אבל אולי כן איזו תוספת קטנטנה...)
אה, ובגלל שעכשיו אנחנו מתקרבים לחג הדיקטים-והקישוטים-הנופלים הססגוני, המשך הסיפור צריך להיות קשור בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לחג הסוכות / למוצריו.
שימו לב! אם יועלה קטע מסיפור בהמשכים שעדיין מפורסם כאן הוא יפסל מידית, בנוגע לסיפור שכבר הסתיים, הרשות נתונה להוסיף קטע ככל העולה בעיניי רוחכם.
שימו לב 2! חובה לקשר לקטע המקורי בתחילת הסיפור. קטע שייעדר ממנו המקור ייפסל גם הוא במידיית.
אורך האתגר הוא ממינימום של 20 מילה ועד למקסימום של 1500.
האתגר ייסגר במוצ"ש פרשת נח, ג' חשוון התשפ"ו, בשעת חצות ליל בדיוק!
בברכת חג שמח לכולם! (רק במטותא מכם, אל תשכחו לשאוב מים בששון ממעייני הישועה. (מקסימום אפשר לבקש מהגש"ש שעובד שם, הוא יעשה את זה בשבילכם בחינם.))
לריכולים, פלפולים, מלמולים ושאר פירות מקולקלים.
שכוייח ל @Ruti Kepler על ההשראה לאתגר (עם הסיפור שהתפרסם במוסף של 'משפחה'), למיה קינן שכתבה פריקוול לאיסתרק באחד ממוספי סוכות הישנים ובזכותה התווסף שאר הרעיון, ולעוד רבים וטובים מהסופרים שעשו ועושים זאת, ובכך תרמו גם הם במקצת לפיתוח האתגר.
אם אתם קוראים את מה שכתוב פה, אתם כנראה חברים בקהילת הכתיבה.
אם אתם יכולים להגיב למה שכתוב פה, אתם בטוח בקהילת הכתיבה.
אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה אתם יודעים שזו כבר פעם שנייה שאני נדפק עם אתגר לפני החגים. (אבל זה לא קשור, אז אל תקראו את השורה הזאת... אה, כבר קראתם? לא משנה, תשכחו ממנה ותעברו פשוט לקרוא את ההמשך...)
אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה שפרסמתם כאן קטע כלשהו. כל קטע - שיר, סיפור קצר או אולי אפילו סיפור בהמשכים. (ובמקרה ושפר מזלכם, יכול להיות שגם הצלחתם לא רק להתחיל אחד כזה, אלא גם לסיים אותו...)
וזה מה שהוביל אותי לאתגר הבא:
כתבו קטע קצר הממשיך סיפור / שיר שכתבתם כאן בעבר (סיקוול בלע"ז), או מספר מה קרה לפניו (פריקוול בלע"ז). אפשר שהקטע יספר מה קרה לגיבורים 20 שנה אחרי, 20 שנה לפני, יומיים אחרי, דקה וחצי לפני, או כל פריקוול / סיקוול שעולה על דעתכם. (בשיר פשוט אפשר לכתוב קטע שממשיך את השיר או נותן אליו הקדמה.)
אפשר גם לשלב בין השניים, ולכתוב קטע שתחילתו היא פריקוול וסופו הוא סיקוול והאמצע הוא הסיפור המדובר, אך לא תינתן תוספת ניקוד משמעותית לעושה כן. (אבל אולי כן איזו תוספת קטנטנה...)
אה, ובגלל שעכשיו אנחנו מתקרבים לחג הדיקטים-והקישוטים-הנופלים הססגוני, המשך הסיפור צריך להיות קשור בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לחג הסוכות / למוצריו.
שימו לב! אם יועלה קטע מסיפור בהמשכים שעדיין מפורסם כאן הוא יפסל מידית, בנוגע לסיפור שכבר הסתיים, הרשות נתונה להוסיף קטע ככל העולה בעיניי רוחכם.
שימו לב 2! חובה לקשר לקטע המקורי בתחילת הסיפור. קטע שייעדר ממנו המקור ייפסל גם הוא במידיית.
אורך האתגר הוא ממינימום של 20 מילה ועד למקסימום של 1500.
האתגר ייסגר במוצ"ש פרשת נח, ג' חשוון התשפ"ו, בשעת חצות ליל בדיוק!
בברכת חג שמח לכולם! (רק במטותא מכם, אל תשכחו לשאוב מים בששון ממעייני הישועה. (מקסימום אפשר לבקש מהגש"ש שעובד שם, הוא יעשה את זה בשבילכם בחינם.))
לריכולים, פלפולים, מלמולים ושאר פירות מקולקלים.
שכוייח ל @Ruti Kepler על ההשראה לאתגר (עם הסיפור שהתפרסם במוסף של 'משפחה'), למיה קינן שכתבה פריקוול לאיסתרק באחד ממוספי סוכות הישנים ובזכותה התווסף שאר הרעיון, ולעוד רבים וטובים מהסופרים שעשו ועושים זאת, ובכך תרמו גם הם במקצת לפיתוח האתגר.
24 תגובות
הצטרפות לניוזלטר
איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
לוח מודעות
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- ברוריה2266
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- wg
- נוצר:
- פורממן
- נוצר:
- יהונתן כץ
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- נופש עם נוף לכנרת
- נוצר:
- שותף בעסק
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
- מתחם האירוח והנופש
- נוצר:
Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית
🌊 Royal Water Villa – סוויטה עם בריכה פרטית 🌊...
וילת ''נופש בגבעה” – חופשה ברמה אחרת באשקלון!
וילת “נופש בגבעה” אירוח ברמה אחרת...!!
פתוחה...
חופשה משפחתית יוקרתית: 5 חדרים בקו הים 🌊
נופש יוקרתי על הים: דירת 5 חדרים מרווחת (2...
יחידה לזוג באזור גן ורשא
יחידה מהממת ומטופחת נקיה לפסח עם ממ"ד!!
במרכז העיר
דירת נופש משופצת ונקיה ברמה!
דירה נקיה מאוד, אפשר לקבל במייל תמונות, צמודה...
דירת נופש בקריית שמואל עם נוף עוצר נשימה לכנרת
דירת הנופש נמצאת במרכז קרית שמואל ליד השטיבלאך...
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים לדירת 3 חדרי שינה בנתניה לפסח!!
מחפש להחליף דירת 3 חדרי שינה בירושלים בדירת 3...
דירת נופש מפנקת מושכרת לכל חג הפסח ב4000 ש"ח
דירה אירוח
דירת אירוח מפנקת ונעימה לזוג או...
צימר זוגי / משפחתי מפנק בישוב הנופש מיצד!!
צימר מפנק ומרווח, המותאם במיוחד לזוגות ומשפחות...
דירה נופש יחודית ברובע היהודי בסמיכות לכותל
ברח' שונה הלכות, בסמיכות לכותל (2 דקות הליכה)...
3 חדרי שינה. עד 12 איש. 12 דק הליכה מהכנרתת
דירת נופש בטבריה - חדשה ויוקרתית
מתחם גדול מתאים במיוחד לשבתות גיבוש ושמחות ולכל מטרה
מתחם נאה ומסודר בלב בני ברק שקט ביוחד
אירוח...
בית כפרי בבר יוחאי- מושלם למשפחות
🌻 בית כפרי עם 5 חדרי שינה, אפשרות להוספת...
דירה משפחתית מהממת לנוף!!!
דירה שמורה ומהממת ונקיה לכיוון הנוף כולל מרפסת...
דירת נופש לפסח נקיה ומטופחת
דירת נופש נקיה מרוחות ומטופחת
משכירים לכל הפסח...
סוויטה זוגית מפנקת בקו ראשון לים
✨ חופשה זוגית מושלמת בקו ראשון לים! ✨
סוויטה...
המקום המושלם לנופש גלילי קסום ומושקע.
מושלם לנופש משפחתי כולל מרפסת עם נוף מטורף...
memories /נופשים בעתיקה סוויטת פסגת הארי
בלב העיר העתיקה של צפת, ברחוב האר״י 18, מחכה...
memories / ממוריז נופשים בעתיקה
צימר מרווח ומפנק בצפת העתיקה – חופשה קסומה עם...
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון בוטיק!
יחידה חדשה, יוקרתית ומושקעת ברמה של מלון...
דירת נופש חדשה ומרווחת בהר שמואל 5 דקות מירושלים
דירה להשכרה חדשה מרווחת ויפה !!
בהר שמואל...
דירת נופש קומת קרקע בהר שמואל
דירה נקיה ומוסדרת קומת קרקע בשכונה שקטה ונעימה...
דירה עם מרפסת נוף לכנרת ומירון
דירה משופצת ומקסימה, ריהוט חדש, מרפסת עם נוף...
נווה עמוס- וילת נופש ברמה גבוהה
וילת נופש יוקרתית וחדשה, 7 חדרי שינה מרווחים...
Reactions: אוראל סולטן, דג הכסף, נתנאל היוצר ועוד 9 משתמשים12 //