דרוש מידע מאמר תורני שנותן כח. מי יכול/ה להמליץ?

[23600]

תודה

 

[תבונות]

אני התענגתי השבוע ושאבתי כח מהמאמר המצורף
קצת רמה גבוהה,
אבל שווה ומחזק!

טעמו וראו כי טוב.

 

[שרלוט]

באר הפרשה
ממליצה מאד!

 

[23600]

תודה, אני מחפשת כחלק

באר הפרשה
ממליצה מאד!

אני צריכה את זה לחלק מתכנית בנושא "כח" (גיל 28),
זה לענין?

 

[שם עט]

"אני מאמין באמונה שלימה בתחיית המתים" מאמר מחזק לאמהות המסורות


אחת הנקודות שהרב עזריאל טאובר זצ"ל הרבה לשנן באזניהן של נשות ישראל
הצדקניות, שכידוע העיקר האחרון בי"ג עיקרים זה "אני מאמין באמונה שלימה בתחיית
המתים".
כולם בטוחים שהעיקר אמונה הזה
הוא נישה צדדית כזו ששייכת לנוף של בית הקברות, אבל לא, ר' עזריאל היה מזדעק
ואומר: אמונה בתחיית המתים, המשמעות שאין דבר מת שום דבר בעולם לא מת.
כאן ר' עזריאל היה פונה לאמהות ואומר: אחת הסיבות העיקריות למה אם בישראל
מגיעה הרבה פעמים לתחושה של ליאות ושחיקה הסיבה הפשוטה היא: בגלל שעקרת בית
כמעט כל מה שהיא עושה זה משהו ש-מת.
בישלת אתמול ארוחת צהרים. איפה זה היום? מת. היה אתמול, עכשיו צריך שוב.
במשך כל הבוקר עבדת קשה לסדר את הבית. לא חלפו שעות ספורות ושוב כל הבית הפוך.
איפה הסדר שעשית הבוקר? מת. אף אחד לא מאמין שפעם היה פה סדר.
אתמול כיבסת, תלית וקיפלת. והיום, שוב מה קרה? איפה הבגדים הנקיים של אתמול?
מת. מה שהיה אתמול מת. היום צריך הכל מחדש.
כן. זו מפת החיים של אישה. יש לציין שמרוב שנשות ישראל הורגלו בכך ונולדו לכך,
הן לא קולטות עד כמה זה מתכון בדוק לשחיקה. ותכל'ס זה מה שאשה עושה כל היום כל
מה. שהיא עשתה אתמול – מת היום, וכל מה שהיא עושה היום – מת מחר.
וזו הסיבה שגם אשת חיל הכי חרוצה
יום אחד מוצאת את עצמה בשחיקה: "די. אין לי כח". בטח. המירוץ שלא נגמר סביב
השעון הוא מתיש.
ועל הנקודה הזו התמקד ר' עזריאל ואמר: אמונה בתחיית המתים פירושה שאצל יהודי
אין דבר מת.
אם בישראל מגדלת את האוצרות של הקב"ה: כל כפית שאת מכניסה לילד הזה בתוך הפה –
זה מתורגם לנצח נצחים. גם אם מחר הוא שוב צריך לאכול, אבל מה שהיה אתמול לא מת!
כל לילה מחדש שאת מספרת לו סיפורים ומבלה איתו את שעות אחר הצהרים – זה מתורגם
לנצח!
את האמונה הזו הנחיל לנו יעקב אבינו: "ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה ולרגל
הילדים". יעקב אבינו, שדמותו חקוקה במרכבה וראשו בשמים, מהלך לאט לאט ברוחו של
כל ילד מעביר אותם את הכביש (מעבר יבוק).
אותו יעקב אבינו שמנהל מאבקים מול שרו של עשיו ומדבר עם מלאכים – אותו יעקב
מגדל משפחה של שנים עשר נפשות, ויש לו את כל הסבלנות שבעולם לכל ילד. למה?? כי
יודע ש'יוסי' הקטן הזה זה לא 'יוסי' זה יוסף הצדיק! אני מגדל פה נשמה אלוקית.
גד הקטן זה לא 'גדי', זה שבט קדוש שנקרא גד!
כל אמא יהודיה צריכה לדעת: אני מגדלת לקב"ה את הילדים שלו. שום מעשה שלי לא
מתבטל. כל התפתחות נוספת שהילד שלי מתפתח בזכותי – אני מגישה לקב"ה את הילד
שלו. אני הכהנת של הבית הזה, שיש בו השראת השכינה, אני אחראית על לשכת המדיחין
וגם על לשכת פנחס המלביש. אני מבעירה אש ומכינה אוכל לכל המשפחה, אני פה הכהן
שכל בית המקדש מעט הזה מנוהל על ידו.
רק לשבר את האוזן: בגדי כהונה היו יקרים כל כהן היה זוכה לשרת פעם בחצי
שנה! אבל כל פעם הכהנים היו מהדרים ומגיעים עם בגדי כהונה חדשים. כן. הכהן
הזה, בשביל פעם בחצי שנה להקריב קרבנות, הוא היה קונה בגדי פשתן יקרים מאוד.
ואמא יהודיה זוכה לנהל בית של השראת השכינה יום יום!
אם נפנים את זה, אם נקלוט את גודל החשיבות שיש לעוד יום שגרתי בבית יהודי אם
נקלוט שאצל יהודי אין דבר 'מת', כל יום נוסף של בית שמנוהל לפי תורה – זה
מתורגם לנצח בתחיית המתים. לא רק המתים יקומו, כל הכביסות שכיבסת, כל הכפיות
שדחפת, כל הריצות אחרי יענקי ומוישי וכל הסיפורים שסיפרת בפעם האלף – כל זה
יקום! כל זה יצוף ויתגלה כדבר שקיים לפני הקב"ה ולא התבטל.
רק כאן זה מתבטל. רק כאן אף אחד לא מתעניין מה עשית אתמול, כי הסקנדל חזר היום
בגדול. רק כאן אף אחד לא מתעניין מה היה בסיר אתמול, כי גם היום צריך לאכול,
אבל אצל הקב"ה הכל אמת ויציב וקיים. שום דבר לא נעלם.
*הסיבה היחידה שמה שהיה אתמול 'מת' זה בשביל לזכות אותנו בעוד יום להיות העקרת
בית של הקב"ה.*
יתן ה' שנזכה לגדול מהימים הלא קלים האלו – נזכה להציג לפני הקב"ה את הבתים
המפוארים שהעמדנו לו: "ויעש להם בתים".


--

 

[זושא כץ]

אחת הנקודות שהרב עזריאל טאובר זצ"ל הרבה לשנן באזניהן של נשות ישראל
הצדקניות, שכידוע העיקר האחרון בי"ג עיקרים זה "אני מאמין באמונה שלימה בתחיית
המתים".



--

עלון בדרכו של הרב טאובר
מחזק ומענין
כדאי להצטרף לרשימת התפוצה במייל מידי שבוע

 

[פופל]

מאמר מיוחד בנושא 'חוזק' מהגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל שהתפרסם בשבוע האחרון, אולי זה מתאים.

מומלץ! אני ואשתי מתענגים על מאמריו כל שבוע, אפשר לקבל אותם במייל שמופיע בחוברת.