מדריך | איך להוסיף חיות ודינמיקה לתנועה

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לכולם,
המדריך הזה הוא אומנם בסיסי ולא יותר מידי מפורט, אך הוא מעביר את המסר היטב (לדעתי לפחות :) ).

החלטתי ליצור את המדריך הזה עקב הפעמים שראיתי ציורים ממש מדהימים של חבר'ה פה, ושהדבר היחיד שהוריד מאיכות הציור (לדעתי), הוא הגורם ההכי חשוב - התנועה!

במדריך הזה אתם תוכלו לראות, שלא מספיק לבחור את התנועה ולצייר אותה, אלא גם צריך למצוא את התנוחה ההכי טובה לתנועה, ולעשות אותה גמישה, דינמיט, והכי חשוב - עם חיים!

במדריך הזה איירתי כמה דמויות בתוך ריבועים, כשבכל ריבוע יש 2 דמויות שעושות את אותה התנועה בדיוק, רק שהשמאלית יותר גמישה ודינמיט.

בחרתי להשתמש בילד, כי בילד הדינמיות הכי חשובה, הוא צריך להיות קופצני ומלא חיים, שמספיק שתתנו מבט קטן ותרצו לקפוץ!
בנוסף, הדמויות הן "איש מקל", כי מה שחשוב זה לא איכות הציור, אלא התנועה, ודרך "איש מקל", זה ממש ברור.
על האנשי מקל, הוספתי פס אדום, שהוא ממחיש את "עמוד השדרה" של התנועה.

עכשיו אני אתן הסבר קל על מה שקורה בקוביות הללו, אין מה לפרט, הציורים מעבירים את המסר היטב.
מסודר לפי מספר הקוביות-
1.דמות של ילד עומד ומחייך, מימין אנו רואים ילד עומד בצורה הקלאסית הפשוטה וה"משעממת", שום דבר מיוחד, שום אופי.. ומשמאל אנו גם רואים ילד שמחייך, רק שהחיוך הזה (יחסית לימני) הרבה יותר משכנע וממכר!
2.דמות של ילד רץ, מימין התנועה הקלאסית, משמאל התנועה הגמישה יותר.
3.דמות של ילד עצוב, שימו לב איך שהדמות השמאלית מכפילה את העצבות והייאוש..!
4.דמות של ילד שקופץ, איזה דמות לדעתכם נותנת מעצמה את השיא שלה?..
5. דמות של ילד שהולך, ושוב, השמאלית הרבה יותר יפה גמישה ועם אופי...
6.דמות של ילד שדואג/פוחד, ושוב, השמאלית הרבה יותר חייה..

מקווה שה"מדריכון" הזה היה שימושי ושלמדתם משהו קטן ונחמד.. :)
אגב אין זכויות יוצרים, אז תרגישו חופשי..

כרגיל העמוד מחולק לחלקים בבלוג, על מנת לצפות מקרוב.. (קישור בחתימה)
 

קבצים מצורפים

  • מדריכוןB.jpg
    1.3 MB · צפיות: 57
  • הוסף לסימניות
  • #2
ווואו מדהים. תודה רבה!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה רבה! מדפיסה ותולה על הלוח מול המחשב
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מדריך מעולה ומועיל. חמוד ,ממחיש ומזמין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מהממממממממממם! אהבתי! זה מה שנקרא "ק-ו-מ-י-ק-ס!
היום אני רואה בשוק ספרי קומיקס לאלפים, שהדבר היחיד שקומיקאי שם, זה שקוראים לזה קומיקס!
ציורים יבשים להחריד, עם הבעות קפואות עוד יותר! בעוד שספר קומיקס אמור להיות זורם, קליל עם המוווווון תנועתיות ועוד יותר המון חיות!
נכון יואל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תודה על המדריך
זה מקסים וממחיש מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
איזה מותק!!!!!!!
מעולה, חד וברור, ממחיש להפליא.
תודה!!! אני בעד (:
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תודה רבה!
המדריך הועיל לי מאוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י ראש בריא;909221:
מהממממממממממם! אהבתי! זה מה שנקרא "ק-ו-מ-י-ק-ס!
היום אני רואה בשוק ספרי קומיקס לאלפים, שהדבר היחיד שקומיקאי שם, זה שקוראים לזה קומיקס!
ציורים יבשים להחריד, עם הבעות קפואות עוד יותר! בעוד שספר קומיקס אמור להיות זורם, קליל עם המוווווון תנועתיות ועוד יותר המון חיות!
נכון יואל?

מסכים עם כל מילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י yoyoBL;909146:
במדריך הזה איירתי כמה דמויות בתוך ריבועים, כשבכל ריבוע יש 2 דמויות שעושות את אותה התנועה בדיוק, רק שהשמאלית יותר גמישה ודינמיט.
דינאמית, בעקרון, אבל הדמויות שלך הן באמת מקלות דינמיט מהלכות... (:
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
יישר כח על המדריך, העלת נקודה מאוד חשובה!
ונחמד לראות שאפילו לתנועות הדינמיות יש את הטאצ' שלך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אלינור - התכוונת לתנועות ה'לא דינאמיות' מן הסתם..
אכן גם אני חשבתי על זה.
כלומר, שגם הצד הימני הוא טוב בהרבה מהציורים הקפואים המשוטטים ברחובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אהבתי :)
מדריך חשוב מאוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מדריך מעולה. האיורים מקצועיים ממש!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם!
איזה כיף לחזור אליכם עם עוד חלק בסדרה שלנו על איור ראש 😆

התגעגעתם ?
כי אני כן, וממש כבר חיכיתי להביא לכם את הפוסט הזה.
ומסיבות טובות ומשמחות היו עיכובים
**פירוט והרחבה על כך בהודעה שאחרי הפוסט,
רק אומרת- שווה קריאה!


טוב, אז מה יש לנו היום?
ציר הזמן שעל הדף – איך מציירים גיל?
מכירים את זה שאתם מנסים לצייר לוחם קשוח,
ובסוף יוצא לכם ילד חמוד שנראה כאילו התחפש? (אם בפורים עסקינן)
מסתבר שהמרחק בין 'משחק ילדים' לבין 'מבוגר אחראי' על הדף,
נמדד לפעמים בעיקול בודד של קוים או חידודם.

כבר קרה לכם ששאלתם את עצמיכם:
"איך להפוך דמות מילד למבוגר בלי שזה ייראה פשוט כמו גרסה גדולה יותר של אותו דבר?"
(לפחות אני שאלתי את עצמי את השאלה הזו בתחילת דרכי בעולם האיור בכלל ובאיור אנימה בפרט 😅)

אז אגלה לכם שהסוד טמון בשינויים עדינים בפרופורציות.
ככל שהדמות צעירה יותר, הפנים "נאספות" כלפי מטה,
העיניים תופסות שטח גדול יותר והקווים מעוגלים ורכים. ככל שאנחנו מתבגרים,
הפנים מתארכות, קו הלסת מקבל נוכחות, והמרחקים בין תווי הפנים גדלים.

באנימה, ההבדלים בין ראש גברי לנשי יכולים להיות דקים מאוד, אבל הם קריטיים ליצירת אפיון אמין.
בעוד שדמויות נשיות יתאפיינו לרוב בקווי מתאר רכים יותר, עיניים גדולות ומצח מעוגל,
הדמויות הגבריות ידרשו מאיתנו קצת יותר זוויות: קו לסת מודגש יותר, אף בעל מבנה ברור יותר,ותווי פנים שמשדרים יציבות.

נראה יחד איך ההבדלים האלה באים לידי ביטוי בכל גיל – מהילדות ועד לבגרות.
בפוסט צירפתי לכם טיפים פרקטיים וזוויות שיעזרו לכם להבין את מבנה ראש הדמות שלכם על ציר הזמן,
בדגש להבדל בין בנים לבנות.

לפנינו תמונה של כלל הגילאים (בהכללה), ומניחה שכבר אתם רואים כמה הבדלים.
ראשים לפי גיל.jpg
בכל גיל יש ניואנסים קטנים שעושים את כל ההבדל,
בואו נעבור יחד על כל סוג גיל ונמצא את ההבדלים:

1. חוק ה"שליש התחתון": בציור ילדים ופעוטות, רוב תווי הפנים (עיניים, אף, פה) יתרכזו בחלק התחתון של הפנים. ככל שהדמות מתבגרת,
ה"מצח" הופך קטן יותר באופן יחסי, כי שאר תווי הפנים מתפרסים ותופסים מקום על הגולגולת שמתארכת.

ראשים לפי גיל 2.jpg⚠️ האליפסה הוורודה תוחמת את שטח ריכוז איברי הפנים, והמשולש מציין את יחסי המרחק באופן מדוייק בין העיניים והפה.
המשולש הינו שווה צלעות.

2. בלחיים של ילד נחפש את הקימור העגול (לחיים של תפוח),
בעוד אצל מבוגרים נתחיל לראות את ה"שקע" שמתחת לעצם הלחי ואת הקווים הישרים יותר של הלסת.
אך שימו לב! עדיין קיים הבדל דק בין ילד לילדה גם בצורת הלחיים- אצל ילדות יהיה קו מעוקל יותר.


image (44).png



3. אצל ילדים גדולים יותר נתחיל להבחין בקווים המנחים המאופיינים למין הדמות, כמו:
רוחב ראש, קו לסת זויתי לבנים ומעוגל יותר לבנות, לבנות ראש "ביצתי" יותר.
גם הצוואר מתחיל להשתנות, אם כי לרוב בגילאים האלה מציירים גם לבנים וגם לבנות אותו עובי צוואר,
ההבדל הוא בעיקר בחיבור של הצוואר לכתפיים.

image (45).png

4. אצל נוער כבר ההבדל יהיה מאוד בולט- לסת זוויתית לבנים
ולסת מעוגלת עם סיומת מחודדת לבנות.
image (46).png


לגבי מבוגרים, אין יותר מדיי ציוני הבדלים מבנוער.
כן יבואו עוד הבדלים לידי ביטוי בתווי הפנים ובמבנה הגוף, שאלו כבר נושאים בפני עצמם.
image (47).png

ועכשיו נעבור לפרופיל ונראה דגשים נוספים וזהים איך הם באים לידי ביטויי:


הבדל בין איש לאישה.jpg

בסופו של דבר, הדיוק הזה הוא לא רק עניין טכני.
כמו שראינו בפוסטים הקודמים, כשאנחנו יודעים "מה קורה מתחת לקווים", אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות יצירתיים וחופשיים באמת.
כשאנחנו מבינים איך לבנות מבנה ראש שמתאים בדיוק לגיל ולמגדר של הדמות, אנחנו מעניקים לה את הנשמה והעומק שמגיעים לה.

אז... מה דעתכם? אתם מרגישים שקל לכם יותר לאפיין ילדים או מבוגרים?
מחכה לשמוע מכם בתגובות, וכמובן – אם תרגלתם, אשמח מאוד לראות את השיתופים שלכם! 😎


____


❓ בפינת "הידעת?" אפקט ה"נאוטניה" (Neoteny)

האם תהיתם פעם למה אנחנו מרגישים דחף מיידי לגונן על דמויות מסוימות באנימה, בעוד שאחרות משדרות לנו סמכות ומרחק?

הכל נעוץ במושג שנקרא נאוטניה – מונח שמגיע מעולם הביולוגיה ומתאר שמירה על תכונות ילדותיות אצל יצורים בוגרים.
מאיירי אנימה ומנגה הם אמנים בשימוש בפסיכולוגיה הזו, כי רבת עצמה: כשאנחנו רואים דמות עם ראש עגול, עיניים גדולות ומיקום תווי פנים נמוך, המוח שלנו מפרש אותה אוטומטית כ"טובה", "תמימה" או כזו שצריך לגונן עליה.
בעצם כשהם יוצרים דמות "חמודה" (Kawaii) או כזו שמעוררת אמפתיה, הם ישמרו לה פרופורציות של ראש של ילד (עיניים גדולות ונמוכות, מצח רחב, סנטר קטן) גם אם היא אמורה להיות בוגרת.

מנגד, ככל שמאייר רוצה לשדר ניסיון חיים, עוצמה או ריחוק, הוא יאריך את תווי הפנים ויקטין את העיניים ביחס לראש. הדיוק הזה שדיברנו עליו במדריך הוא לא רק אנטומי –
הוא כלי פסיכולוגי רב עוצמה שמאפשר לכם "לתכנת" את הרגש של הצופה כלפי הדמות שלכם עוד לפני שהוא הכיר את הסיפור שלה.

האם תהיתם פעם למה יש דמויות באנימה שנראות לנו תמיד חביבות ומעוררות אמפתיה, גם כשהן כבר מזמן לא ילדים?

דוגמה קלאסית לדמות כזו היא- קן קובו (Ken Kubo) מהאנימה האייקונית Otaku no Video.
(אין בדוגמה זו המלצה לצפות באנימה!)
neoteny.jpg

שימו לב לעיצוב שלו: למרות שהוא בחור בוגר, תווי הפנים שלו שומרים על רכות ילדותית מובהקת.
קן קובו הוא דוגמה חיה לכך שניאוטניה היא בחירה אסטרטגית. הוא לא "סתם" נראה צעיר; המראה שלו נועד לשדר את הלב הטהור של היוצר שהוא.
למרות שהוא סטודנט בקולג' (ובמהלך הסדרה הופך לאדם בוגר ומצליח), העיצוב שלו שומר על תווי פנים עגולים, עיניים גדולות ומבט "פעור" וסקרן.
הבחירה הזו של האנימטורים לא הייתה מקרית – היא נועדה להדגיש את התמימות שלו, את ההתלהבות הבלתי נגמרת ואת העובדה שבנפשו הוא תמיד יישאר "ילד" שמאוהב בעולם היצירה.
והיא זו שגורמת לצופים להתחבר להתלהבות הטהורה שלו.

וכשמצאתי את הרפרנס של קן קובו, הרגשתי שהכל פתאום מתחבר.
יש משהו במבט שלו, בשמירה על הקווים הרכים האלה למרות שהוא כבר אדם בוגר, שמזכיר לנו למה אנחנו מציירים מלכתחילה –
כדי לשמור על הניצוץ, על הסקרנות ועל הלב שתמיד נשאר צעיר.

אז הטיפ שלי אליכם:
כשאתם מעצבים דמות בוגרת, תשאלו את עצמכם – כמה "ילד" אתם רוצים להשאיר בה?
הזווית של הלסת או הגודל של האישון הם אלו שיקבעו אם הקהל שלכם ירגיש כלפיה יראה או... חיבה עמוקה.
אז אחרי החגים כבר מזמן מאחורינו, תכף כבר חודש כיסלו,
והתלבטתי רבות איך להביא את הנושא הבא- ראש.

אז אם אי פעם הסתכלתם על ציור אנימה וחשבתם לעצמכם –
איך בכלל מתחילים לצייר ראש כזה? אתם לא לבד 😅

לפני שנקפוץ להוסיף עיניים גדולות כמו שלמדנו בפוסטים הקודמים,
ושיער מתנפנף, נלמד לבנות בסיס נכון.

כשניגשים לצייר אלמנטים ועצמים מורכבים-
תחילה מפרקים אותם לצורות גאומטריות בסיסיות,
בכדי לפשט כמה שיותר.

ככל שמפשטים יותר בהתחלה ובונים נכון את הבסיס-
כך הציור ייראה משכנע בשלב הסופי.

הצורות הגאומטריות שאנו עשויים לפגוש במדריך זה ובמדריכי איור נוספים ואחרים הם:
צורות גאומטריות.jpg

והצורה שאנחנו נשתמש בתור התחלה?- קובייה פשוטה 🎲.

למה קובייה?
כי היא עוזרת לנו להבין כיוון, נפח ,עומק ויחס סביבתי (פרספקטיבה).
גם כשאנחנו מציירים דמות חמודה עם עיניים נוצצות,
הקוביה היא הצורה הכי פשוטה לתרגול.
נבין איפה למקם את הפנים, איך הראש מסתובב בחלל,
ואיך נשמור על פרופורציות נכונות מכל זווית-
בגלל שהקובייה מורכבת מריבועים, וריבוע זו צורה שכל צלעותיה שוות.

🧩 במדריך הזה נלמד איך להשתמש בקובייה ככלי תלת-ממדי פשוט
שמניח יסודות מוצקים לכל ציור של ראש – לאו דווקא בסיגנון אנימה.

לפני שנצייר פרטים – בואו נבין את הכיוון.
הראש האנושי הוא לא שטוח, אלא בעל נפח- שיש לו גובה, רוחב ועומק.
לכן, נתחיל מתיבה פשוטה להלן קובייה (ריבוע תלת־ממדי) כדי לאמן את העין והיד לראות את הראש במרחב.
ונצייר אותה במספר זוויות לפי כללי הפרספקטיבה.
*שימו לב שבפוסט הזה אנחנו כלל לא מתמקדים בפרטים!
הכל פה זה בסיס וקווים מנחים להמשך שיבוא.



בכדי להקל עליכם- נתחיל עם 2 זוויות שונות שהם 6:
1. מלפנים רגיל, מלפנים מוטה כלפי מעלה, מלפנים מוטה כלפי מטה.
2. 3/4 רגיל, 3/4 מופנה כלפי מעלה, ו 3/4 מופנה כלפי מטה.


1763298410303.png

⚠️ בכדי שלא אתבלבל בכיוונים צבעתי דופן מנחה בהצללה, בזוויות השונות.

כעת נסמן קו אופקי וקו אנכי לסימון מיקום העיניים ואמצע הפנים, כלומר לחלק את הדופן לרבעים.

1763298929606.png
ונוסיף פרצוף מינימליסטי באופן כזה:
1763299094974.png
כך תעשו עם מספר זוויות נוספות- כדי להרגיל את העין לנפח והתלת מימדיות.
זה ישמש אותנו לבניית המשך הראש.

ראש קובייה.jpg


📌 המשך יבוא!
בפוסט הבא נתקדם לשלב הבא – שיטת לומיס, שיטת בנייה מקצועית עם גמישות שמתאימה גם לסגנון אנימה.

מוזמנים לשתף בתגובות את הניסיונות שלכם, שאלות, או אתגרים שצצו בדרך 💬👇.
מתרגשת לראות את היצירות שלכם 😊

ובפינת הידעת ⁉️
ידעתם שיפנים כותבים מימין לשמאל ?!– אנכית .
המנגה (ספרי הקומיקס) מודפס מהכיוון ההפוך למה שהעולם רגיל, מכיוון שנכתב אנכית
ולנו היתרון- שלנו זה לא מוזר.
גם בשפות התרגום מיפנית ספרי המנגה מודפסים מימין לשמאל.
ולמרות שהמנגות והספרים היפניים נפתחים מהכיוון ההפוך (מהכריכה הימנית לשמאלית),
הכתב היפני עצמו נכתב לרוב מלמעלה למטה, בעמודות מימין לשמאל –
בעיקר בטקסטים מסורתיים כמו ספרות, מגילות ועיתונים ישנים.
עם זאת, בכתיבה מודרנית כמו ספרי לימוד, שלטים ואתרי אינטרנט – נהוג לכתוב משמאל לימין ובשורות אופקיות, בדיוק כמו באנגלית!
ולכן הדיפדוף יהיה תמיד תלוי בכיוון הכתיבה.

רב-גוניות זו מאפשרת ליפנים גמישות מרשימה בעיצוב טקסטים ובהתאמה לקהלים שונים.

אז בזמן שאנשים בעולם צריכים להתאמץ לקרוא מהכיוון הנגדי ממה שהם רגילים,
לנו נותר רק לקרוא בהנאה- כרגיל 😇

1763301564680.png
קלעים/נעמי צוובנר

ספר די ישן
שמשום מה שלא השאיר את רישומו
לרוב האנשים, גם חובבי קריאה, שם הספר לא אומר דבר.

בעיניי הוא מעולה,
עד כדי כך שקראתי לטור סקירה ספרותית -
כי, אממ, אין לי ביקורת.


קלעים הוא ספר קליל אבל עמוק,
זורם ונוגע
דרמה משפחתית עם מתח עלילה שנראה בלתי פתיר.
אין בו את הכבדות שמאפינת את שאר ספריה של הכותבת
(שמזמנת את התגובה האוומטית: נעמי צובנר, פחות הטעם שלי..)

לכל מי שרוצה פשוט לקרוא סיפור ולרוץ איתו,
בלי ריצות לזירה אחרת בקצה השני של העולם,
בלי קפיצות לחדרי חקירות וחורשי מזימות,
בלי הבלחות עבר עתיד ויקום מקביל.
בעיניי זה מחייב כתיבה מושכת ועלילה ברמה גבוהה
הרבה יותר קל להחזיק מתח וערנות קוראים ע"י אלמנטים של סכנה
או ע"י סקרנות מה קורה בינתיים בעלילה השניה
במיוחד בדור המסכים שאנחנו,
להשאיר אותנו במקום אחד בלי לזפזפ
זו אומנות.


הספר עוקב אחרי יחסים של שתי בנות דודות,
תלי (אתל) ואסנת,
מהגן ועד האירוסין.
יחסים עקומים, הזויים, פוגעניים,
היום אולי היו קוראים להם רעילים ועוד כל מיני אבחנות.
ספרים כאלו יש הרבה.
מה שמיוחד בספר הזה
זה כמה נקודות:

* הסריקה של כל התקופות.
איך התצוגה משתנה עם הגיל, אבל לא המהות.
איך אי אפשר להפסיק אם זה גם כשמבחינים מגיל גן,
גם כשמפרידים מסגרות.
גם כשנפגע יודע כבר לא להתקרב.

* איך עובד תעתוע,
גם עלינו הקוראים.
אנסה איך מוליכים שולל את כל העולם כמעט.
איך הנטיה להרס של הני כדי לרומם אותי
יכול להיות נסתר,
מההורים, מהחברות, מהפוגע עצמו.
שבאמת בטוח שהוא מיטיב.

*כשהפוגע הוא ילד.
ילד לא יכול להיות הרע בשום סיפור.
והוא גדל, והוא שואף ומשפר כל מיני צדדים,
אבל הנטיה החזקה והנסתרת ממנו -
איך ומתי משתלטים עליה.

*המורכבות של הדמויות.
המעשים הטובים והצרכים העמוקים של הפוגע,
טוב לב ונסיון לעבוד על המידות ולשמור על הלשון ועל השלום - של הנפגע
בשילוב עם התפתחות האופי ולמידה להגיד לא, עד כאן.
איך מרגישים המבוגרים באותה משפחה
כמה ההורים צריכים לתמוך בילד מול התנהגויות שלו
כמה סבים צריכים לאחד משפחה או להאפשר הפרדה
ואם כ"כ רחוקים שלא רואים את הנזק
ואף אחד לא מתנדב להסביר.


נכון נוצר רושם של ספר קשה?
ההיפך הוא הנכון.
ספר מלא תיאורי מלאי צבע וענין
של ילדות, של בית ספר, של מסיבות ושמחות
של תקשורת ואינטראקציה של בנות בכל הגילאים
עם כל מה שמעסיק בנות. בכל הגילאים.


כלל כל הדמויות מאופינות בכשרון ואמינות אבסולוטית.
לכל אחד תפקיד ברור, אופי יחודי,
וגם גמישות מפליאה.
איידי, אמא של אסנת, שחוזה את האת הסרט מראש.
הסבתא, שרוצה כ"כ לקרב ולא להרגיש.
בלה, אמא של תלי, שנחושה להוציא ממה שיש את המיטב
ומהמשפחה שלה, כמה שהיא קטנה, את גאות היחידה.
הוא דמות מורכבת, ששנאתי כנערה,
ועכשיו אני מאוד מעריכה. אותה ואת הכתיבה עליה.
מרגלית, החברה של אסנת בסמינר,
שהוא דמות צבעונית בלפני עצמה אבל יש לה גםתפקיד מאד חשוב
לדברר את אסנת. לשמוע מה יושב מתחת לערימת טוב לב הזאת.

שאם לא הייתי מכירה,
הייתי חושבת שאין ילדות כאלה. אין נערות כאלה, ואין בחורות כאלה.
שתמיד רוצות להיות טובות.
שתמיד רוצות להיטיב עם השני, וללמד זכות.
האופי שלהם טוב בעצם והתמימות, גם כשהיא נשברת, שומרת על טוהר.
אבל אני מכירה בנות כאלה. והן קיימות.
אני חושבת שמה שהכי אמין פה, זה שככל שהיא גדלה ומתבגרת,
הטוב הזה נסדק.
גם אם נלחמת בו כמו ילדה טובה, היא כבר לא יכולה להתעלם.
ובסוף היא גם נשברת. אבל מה זה נשברת.
מה שמפתיע, אולי קצת פחות אמין, שתלי הופך את עורה, בדיוק באותה הסיטואציה.

ותלי,
ולרגעים כבוגרת אני מקנאה בה.
איך אפשר תמיד להיות מרוצה מעצמך.
תמיד לשווק את עצמך מעולה.
וכולם, כולם, מאמינים לך.
גם אם אין לך אחים, גם כשיש.
גם כשיצאת לעבודה במקום ללמוד,
גם שלא ק בלו אותך.
כשרצו אותך, כשלא רצו אותך.
ובשקט בשקט נודה כולנו שלא קל בכלל לגדול ליד מישהי כמו אסנת
שנראה ששכחו לחלק לה חסרונות - בערכים ובמידות בפנימיות.
ואת הקנאה שלה במשפחה גדולה - קשה לא לראות.


אז איך זה המשיך כשהלכו לסמינרים שונים בתכלית
איך השפיע פשיטת הרגל
איך התנהלו השידוכים
ואיך אפשר לעשות גם באירוסין, ופעמיים,

תקראו ותספרו לי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה