מה ההבדל בין תמונות סטודיו לתמונות פרסום

[Shia]

נראה לי שיש הבדל בין עיצוב לצילום.

נראה לי שמעצב מעמיד לשימוש הלקוח שלו יצירה גרפית למטרה ספציפית. לכן זכויותיו של הלקוח על היצירה מוגבלות למטרה זו.

לעומת זאת צלם, למיטב הבנתי מעביר לרשות הלקוח את הבעלות המלאה על הצילומים שהוא הזמין, אם כך, כיצד הוא יכול לכהתיב ללקוח איזה שימוש הוא יעשה בחומרים שבבעלותו?

(מאותה סיבה, אם הלקוח לא מזמין שירותי צילום, אלא קונה מהצלם "תמונות סטוק", יהיה דווקא כן הגיוני לתמחר את לפי מטרת השימוש)

אולי אני טועה, אבל כך לפחות אני רואה את הדברים...

 

[מי]

אני חושבת שהדוגמא הממחישה ביותר את ההבדל, זו הדוגמא של שוואקי. כמה הוא ייקח להופעה בקיסריה, וכמה הוא ייקח לחתונה?
זוהי נקודת ההבדל בין צילום לפרסום לפרסום "סתם".
באופן כללי, שרותים למגזר העסקי תמיד יעלו יותר משרותים למגזר הפרטי. לדוג': מחיר עריסת פלסטיק לתינוק, כולל משטח עץ ומזרן, הינו עד 300 ש"ח (כולל מע"מ). מחיר משטח החתלה נפתח, כדוגמת אלו המצויים בקניונים ותחנות רכבת, הינו 1500 ש"ח (לא כולל מע"מ).
וכי עלויות הייצור שלו גבוהות יותר? אם כבר, נמוכות יותר. ההבדל היחיד הוא בקהל היעד, ובמחיר שהוא מוכן לשלם. את העריסות מוכרים להורים (או למעונות יום), ואת משטחי ההחתלה מוכרים לחברות אחזקה גדולות.

 

[mig]

נראה לי שיש הבדל בין עיצוב לצילום.

נראה לי שמעצב מעמיד לשימוש הלקוח שלו יצירה גרפית למטרה ספציפית. לכן זכויותיו של הלקוח על היצירה מוגבלות למטרה זו.

לעומת זאת צלם, למיטב הבנתי מעביר לרשות הלקוח את הבעלות המלאה על הצילומים שהוא הזמין, אם כך, כיצד הוא יכול לכהתיב ללקוח איזה שימוש הוא יעשה בחומרים שבבעלותו?

(מאותה סיבה, אם הלקוח לא מזמין שירותי צילום, אלא קונה מהצלם "תמונות סטוק", יהיה דווקא כן הגיוני לתמחר את לפי מטרת השימוש)

אולי אני טועה, אבל כך לפחות אני רואה את הדברים...

כנ"ל בדיוק צילום,
זוהי יצירה צילומית למטרה ספציפית כאשר זכויות היוצרים נשארות שייכות לצלם והלקוח מקבל זכות שימוש מוגבלת, עד כמה זה כבר תלוי בהסכם ביניהם.

כמוכן שמעתי על כאלו שהגדילו לעשות ואישרו תמונה לפרסום לתקופה מוגבלת כאשר לאחריה היה צורך להאריך את חוזה השימוש בתמונה (תוספת תשלום...)

ותתפלא (או שלא...) הם לא מובטלים...

 

[צל99]

שאלת המוצא היא האם אכן מדובר באותו מוצר, באותה רמה ובאותה מידה של השקעה.
אם אכן הכל אותו דבר ורק מטרת השימוש היא אחרת, הרי שאין בכך שום היגיון ושום הצדקה.

צבי, הדוגמה שהבאת לגבי ההבדלים בין מחיר אלבום חתונה למחיר אלבום בר מצווה, הוא דוגמה מצויינת להבדל מוצדק במחיר.
בתור צלם אירועים אתה ודאי יודע היטב כי צילום חתונה היא משימה מורכבת בהרבה מצילום בר-מצווה.
הסטנדרטים הנהוגים בצילומי חתונה הם גבוהים יותר, צריך לדעת לנהל את הזמן באופן חכם כדי להספיק לצלם את כל המחותנים משני הצדדים, לדעת איך לתפוס את המומנטים הנכונים במהלך החופה והריקודים, לזהות את אורחי הכבוד בזמן-אמת, לצלם את הכלה באופן המחמיא ביותר ביום חופתה, ובסוף להוציא אלבום שהזוג הצעיר יהיה מרוצה ממנו ויציג אותו בגאווה.
כל זה דורש ידע, נסיון ומקצועיות שלא בהכרח נדרשים בצילום בר מצווה שבו הציפיות נמוכות יותר והמשימות פשוטות יותר וקלות יותר לביצוע.

לכן, אם בצילום לפרסום נוקט הצלם באמצעים מיוחדים כדי להבטיח תוצאה ברמה גבוהה יותר, יש כמובן הצדקה לגבות על כך סכום גבוה יותר, אולם אם המחיר משתנה רק בגלל סוג השימוש שייעשה בצילום לאחר מכן, יש בזה אפילו חשש של הונאה.
הרי לא ייתכן שמחיר פיתוח תמונות ייקבע לפי צבע עיניהם של המצולמים, או שבחנות המכולת יהיה מחירו של בקבוק קולה לשבת גבוה יותר מאותו בקבוק שנרכש למטרת שתיה ביום שלישי...

כל מה שכתבת נכון אבל הוא הגורם השולי לתמחור.

הנושא העיקרי הוא שלחתונה אני מרויח פי כמה מבר מצוה כי בחתונה אנשים ישלמו לי על זה ובבר מצוה לא. כי אלבום חתונה שווה למשפחה X ואלבום בר מצוה שווה X/4.

זה הכל.

 

[צל99]

ובדוגמא שהבאת, מחיר בקבוק קולה בקיוסק נע בסוף מסלול בנגב עולה פי כמה מאשר בסופרסלדיל.

כי שם זה שווה יותר...

 

[Shia]

כנ"ל בדיוק צילום,
זוהי יצירה צילומית למטרה ספציפית כאשר זכויות היוצרים נשארות שייכות לצלם והלקוח מקבל זכות שימוש מוגבלת, עד כמה זה כבר תלוי בהסכם ביניהם.

תמונות החתונה שלי נמצאות בבעלותי המלאה וזכותי לעשות בהם כל שימוש שעולה בדעתי.
יתרה על כן, אין סיכוי שאני אאפשר לצלם החתונה שלי לעשות שימוש כלשהו בתמונות שהוא צילם עבורי.
לעולם לא הייתי לוקח צלם שאינו מסכים לתנאים אלו.

ובדוגמא שהבאת, מחיר בקבוק קולה בקיוסק נע בסוף מסלול בנגב עולה פי כמה מאשר בסופרסלדיל.

כי שם זה שווה יותר...

אבל גם בקיוסק, בקבוק קולה עולה אותו מחיר לכל הלקוחות ולכל מטרה, גם אם אתה הולך להתקלח עם הקולה או למלא בעזרתה את הרדיאטור ברכב. המחיר יישאר אחיד.

 

[צל99]

שוב, תמונה לפרסום ותמונה לשמוש משפחתי זה מוצר אחר בשוק, לא "שמוש שונה לאותו מוצר".


כתבת למעלה-
-נראה לי שמעצב מעמיד לשימוש הלקוח שלו יצירה גרפית למטרה ספציפית. לכן זכויותיו של הלקוח על היצירה מוגבלות למטרה זו.

לעומת זאת צלם, למיטב הבנתי מעביר לרשות הלקוח את הבעלות המלאה על הצילומים שהוא הזמין, אם כך, כיצד הוא יכול לכהתיב ללקוח איזה שימוש הוא יעשה בחומרים שבבעלותו? -

כלומר קבעת את אקסיומה שלך וואתה לא מבין את האקסיומה שלנו.

מי קבע את זה ש"מעצב מעמיד יצירה למטרה X בלבד" ולא מוכר את כל זכויות השמוש באותה יצירה?
מי קבע את זה שצלם "מעביר את הבעלות המלאה על התמונות" ולא רק "מוכר זכויות שמוש למטרה X"?

אז בצילום אני לא מוכר את אותה תמונה בזכויות מוגבלות לX ולא לY. אבל שכשאני יודע מראה שהשמוש הוא Y או X בהחלט יתכן והתמחור יהיה שונה....

 

[Shia]

כל מה שכתבת נכון אבל הוא הגורם השולי לתמחור.

הנושא העיקרי הוא שלחתונה אני מרויח פי כמה מבר מצוה כי בחתונה אנשים ישלמו לי על זה ובבר מצוה לא. כי אלבום חתונה שווה למשפחה X ואלבום בר מצוה שווה X/4.

ברור... הכל שולי. הניסיון של הצלם, המוניטין שלו כצלם חתונות, כמות ההשקעה בהפקת אלבום חתונה, כל אלה, לא משמעותיים לתמחור.

אז למה בכל זאת אנשים משלמים יותר?
לדבריך, זה בגלל ש"כי בחתונה אנשים ישלמו לי על זה ובבר מצוה לא"

עלה בדעתך שהם מוכנים לשלם יותר כי הם גם מצפים לקבל יותר והם אכן מקבלים יותר?

 

[mig]

תמונות החתונה שלי נמצאות בבעלותי המלאה וזכותי לעשות בהם כל שימוש שעולה בדעתי.
יתרה על כן, אין סיכוי שאני אאפשר לצלם החתונה שלי לעשות שימוש כלשהו בתמונות שהוא צילם עבורי.
לעולם לא הייתי לוקח צלם שאינו מסכים לתנאים אלו.

כן גם שלי, ורוב הצלמים בתמונות חתונה נותנים גם את הזכויות, אבל לא כולם, בדור הקודם למשל זה התבטא בהשארת התשלילים אצלם.

הצלם לא יכול לקחת תמונה שלך ולפרסם בלי אישורך וכד', אבל הוא יכול לדרוש תשלום על שימושים חורגים שאתה תעשה בצילומים, כגון לצורך פרסום.

או שנניח הוא צילם בחתונתך תמונה של רב/ אדמו"ר התמונה שייכת לחלוטין לו והוא לא ממש מבקש את רשותך על מכירתה, הפצתה וכד'...

למה מה שכ"כ ברור ומובן בעיצוב לא מובן בצילום??

 

[צל99]

ברור... הכל שולי. הניסיון של הצלם, המוניטין שלו כצלם חתונות, כמות ההשקעה בהפקת אלבום חתונה, כל אלה, לא משמעותיים לתמחור.

אז למה בכל זאת אנשים משלמים יותר?
לדבריך, זה בגלל ש"כי בחתונה אנשים ישלמו לי על זה ובבר מצוה לא"

עלה בדעתך שהם מוכנים לשלם יותר כי הם גם מצפים לקבל יותר והם אכן מקבלים יותר?

אתה מערבב בין 2 הדברים.
הדיון כאן הוא לא למה צלם X יקר מצלם Y- אלא למה אלבום כיסים לחתונה של צלם X יקר בהרבה מאלבום כיסים לבר מצוה של אותו צלם.
המוצר די דומה. ובטח שהבדל המחיר לא משקפים את ה-יותר הדפסות או יותר שעות.

 

[ארטנט]

אני חושבת שהדוגמא הממחישה ביותר את ההבדל, זו הדוגמא של שוואקי. כמה הוא ייקח להופעה בקיסריה, וכמה הוא ייקח לחתונה?
זוהי נקודת ההבדל בין צילום לפרסום לפרסום "סתם".
באופן כללי, שרותים למגזר העסקי תמיד יעלו יותר משרותים למגזר הפרטי. לדוג': מחיר עריסת פלסטיק לתינוק, כולל משטח עץ ומזרן, הינו עד 300 ש"ח (כולל מע"מ). מחיר משטח החתלה נפתח, כדוגמת אלו המצויים בקניונים ותחנות רכבת, הינו 1500 ש"ח (לא כולל מע"מ).
וכי עלויות הייצור שלו גבוהות יותר? אם כבר, נמוכות יותר. ההבדל היחיד הוא בקהל היעד, ובמחיר שהוא מוכן לשלם. את העריסות מוכרים להורים (או למעונות יום), ואת משטחי ההחתלה מוכרים לחברות אחזקה גדולות.

כאן הסיבה היא אחרת לגמרי, כי עריסות שנמכרות באלפים, מייצרים באלפים, ולכן המחיר שלו אכן יורד עד שליש ואפילו יותר מזה, משא"כ במוצרים שאין להם ביקוש גבוה

 

[photosbyrik]

בעל אשכול זה פנה אלי (וכנירא לעוד צלמות) והוא לא הבין את זה ולא ראיתי סיבה לשבת איתו חצי שעה על הטלפון ולהסביר לו אבל בשירשור זה אני כן רוצה לנסות להסביר את ההבדלים.

תמקדי את השאלה כך:
האם חייבים לדווח את מטרת התמונה?
לדעתי לא. לא היית צריכה לספר שזה לפרסום.

דבר ראשון עם הוא היה עם בגדים לבנות שלו (וזה חנות לבגדי בנות) הייתי עושה כמה אופציות שונות עם כל בגד ומחליפה 3-4 בגדים בשעתיים צילום שאני מקדישה ללקוח. אבל כשהוא רוצה 10-15 בגדים במיסגרת חבילה רגילה (עם לא הייתי יודעת שזה לפירסום) לא הייתי מאפשרת דבר כזה... ועם הוא היה בא אלי ואומר לי שזה סתם צילומים ואז הייתי רואה את זה בפירסום הייתי דורשת קנס (יותר גבוה מהמחיר ההתחלתי שהיתי דורשת) ועם הוא לא היה מוכן לשלם את זה הייתי לוקחת אותו לבית דין או בית משפט והייתי זוכה... אין לקוח אצלי שלא חותם על חוזה שהשימוש בתמונות הוא לצורך פרטי בלבד ובשום אופן לא לצורך מסחרי.

זה פשוט עניין של השקעה
אין דין כרטיס ברכה לשוויגר כדין מודעה במקומון
ואין דין מודעה במקומון כדין רול אפ ומודעות רחוב

אמרתי לו את זה ולצערי הוא אמר שהוא עבד עם הרבה גרפיקאיות ובחיים הוא לא שמע שמחיר של פירסום בעלון למכירה חד פעמיית בבית שונה ממחיר של שלטי חוצות של חברת הצורפים.... (או כל דבר אחר)

די עם התרוצים -זה לא ענין של השקעה- זה ענין של שווי המוצר בשוק.

טויוטה מוכרים רכב משפחתי ב120000 וגיפ מנהלים ב500000, האם המחיר עולה להם פי 4?
לא. פשוט ג'יפ שווה X וקורולה שווה Y.

תמונה לפרסום שווה בשוק יותר מתמונת ילד חמוד לאלבום המשפחתי.

זה גם נכון וגם ההשקעה היא שונה.
לפני כמה חודשיים צילמתי ילדה חמודה (הבת שלי) שכבר מגיל 0 מיצתלמת כמו דוגמנית לעטיפה של גרביון שצריך ליראות את הגרביון בצורה טובה, הבגד כמובן יושב בדיוק והשיער וכמובן הפנים צריכות להיות מושלמות.... ל4 תמונות לקך לי 3 שעות (וזאת לא סתם ילדה אלה ילדה שמיצתלמת מעולה) וכן הוצאתי רק 4 תמונות שמתאימות לפירסום ואני בתור אמא הייתי לוקחת לפחות 20-30 תמונות בפוזות שונות שהיא היתה ניראת מקסים ומדהים אבל לצערי לגרביון היה צריך להיות הכל מושלם!

כנ"ל בדיוק צילום,
זוהי יצירה צילומית למטרה ספציפית כאשר זכויות היוצרים נשארות שייכות לצלם והלקוח מקבל זכות שימוש מוגבלת, עד כמה זה כבר תלוי בהסכם ביניהם.

כמוכן שמעתי על כאלו שהגדילו לעשות ואישרו תמונה לפרסום לתקופה מוגבלת כאשר לאחריה היה צורך להאריך את חוזה השימוש בתמונה (תוספת תשלום...)

ותתפלא (או שלא...) הם לא מובטלים...

לדוגמה עם הגרביון כמובן לקחתי להם מחיר כפול 10 מתמונה רגילה בתמונות משפחתיותץץץ וכן גם הגבלתי אותם בזמן הפירסום....

הדוגמה הכי קלסית בהבדלי מחיר בצילום הוא צילום אוכל
1- צילום שכתבה בעיתון
2- צילום לספר מתכונים
3- צילום שיהיה על המוצר עצמו
למה???? כך....
1- התמונה העיתון תהיה חד פעמיית ויהנו מימנה X אנשים
2- את הספר יקנו Y אנשים ויהנו מהתמונה
3- את המוצר יקנו מליוני אנשים ויהנו מהתמונה והמוצר....

 

[מי]

ובדוגמא שהבאת, מחיר בקבוק קולה בקיוסק נע בסוף מסלול בנגב עולה פי כמה מאשר בסופרסלדיל.

כי שם זה שווה יותר...

גם ולא רק.
העלויות של שינוע בקבוק קוקה קולה קטן לחניון של עין גדי, יקרות בהרבה משינועו לסופרדיל.
(העלויות של שינועו לקיוסק של חוף שרתון אינן שונות, וזו באמת דוגמא נכונה)

 

[מי]

בעל אשכול זה פנה אלי (וכנירא לעוד צלמות) והוא לא הבין את זה ולא ראיתי סיבה לשבת איתו חצי שעה על הטלפון ולהסביר לו אבל בשירשור זה אני כן רוצה לנסות להסביר את ההבדלים.


דבר ראשון עם הוא היה עם בגדים לבנות שלו (וזה חנות לבגדי בנות) הייתי עושה כמה אופציות שונות עם כל בגד ומחליפה 3-4 בגדים בשעתיים צילום שאני מקדישה ללקוח. אבל כשהוא רוצה 10-15 בגדים במיסגרת חבילה רגילה (עם לא הייתי יודעת שזה לפירסום) לא הייתי מאפשרת דבר כזה... ועם הוא היה בא אלי ואומר לי שזה סתם צילומים ואז הייתי רואה את זה בפירסום הייתי דורשת קנס (יותר גבוה מהמחיר ההתחלתי שהיתי דורשת) ועם הוא לא היה מוכן לשלם את זה הייתי לוקחת אותו לבית דין או בית משפט והייתי זוכה... אין לקוח אצלי שלא חותם על חוזה שהשימוש בתמונות הוא לצורך פרטי בלבד ובשום אופן לא לצורך מסחרי.


אמרתי לו את זה ולצערי הוא אמר שהוא עבד עם הרבה גרפיקאיות ובחיים הוא לא שמע שמחיר של פירסום בעלון למכירה חד פעמיית בבית שונה ממחיר של שלטי חוצות של חברת הצורפים.... (או כל דבר אחר)


זה גם נכון וגם ההשקעה היא שונה.
לפני כמה חודשיים צילמתי ילדה חמודה (הבת שלי) שכבר מגיל 0 מיצתלמת כמו דוגמנית לעטיפה של גרביון שצריך ליראות את הגרביון בצורה טובה, הבגד כמובן יושב בדיוק והשיער וכמובן הפנים צריכות להיות מושלמות.... ל4 תמונות לקך לי 3 שעות (וזאת לא סתם ילדה אלה ילדה שמיצתלמת מעולה) וכן הוצאתי רק 4 תמונות שמתאימות לפירסום ואני בתור אמא הייתי לוקחת לפחות 20-30 תמונות בפוזות שונות שהיא היתה ניראת מקסים ומדהים אבל לצערי לגרביון היה צריך להיות הכל מושלם!




לדוגמה עם הגרביון כמובן לקחתי להם מחיר כפול 10 מתמונה רגילה בתמונות משפחתיותץץץ וכן גם הגבלתי אותם בזמן הפירסום....

הדוגמה הכי קלסית בהבדלי מחיר בצילום הוא צילום אוכל
1- צילום שכתבה בעיתון
2- צילום לספר מתכונים
3- צילום שיהיה על המוצר עצמו
למה???? כך....
1- התמונה העיתון תהיה חד פעמיית ויהנו מימנה X אנשים
2- את הספר יקנו Y אנשים ויהנו מהתמונה
3- את המוצר יקנו מליוני אנשים ויהנו מהתמונה והמוצר....

מובן ונכון לחלוטין.

 

[נוי]

ריקי, ד"ש מהגרביון.
פגשתי בו לפני כחודש וזיהיתי מיד את החמודונת שלך. שמחתי שעל האריזה לא מופיעה כרגיל איזה שיקסה סקנדינבית.

 

[photosbyrik]

ריקי, ד"ש מהגרביון.
פגשתי בו לפני כחודש וזיהיתי מיד את החמודונת שלך. שמחתי שעל האריזה לא מופיעה כרגיל איזה שיקסה סקנדינבית.

היית צריכה ליראות את הבת שלי בחנות היא אומרת לי "מאמי זה כמו שירה" אמרתי לה "זה לא כמו שירה זה שירה" "אבל מאמי איך זה כאן"
שבוע שעבר הם למדו את האות ג וכל אחת מביאה משהוא בג אז היא הביא את הגרביון

 

[naamah]

כפי שכבר נאמר, תמחור לשוק העסקי ותמחור לשוק הפרטי הם שני דברים שונים.
זכותו של הצלם לקבוע את המחירון שלו בהתאם, ומי שלא מתאים לו מוזמן ללכת הלאה, לבעל המקצוע הבא.
מעבר לזה, מי שחושב שתמונת חלאק'ה מתאימה לפרסום, זו כבר בעיה אחרת.