שלום.
קיבלתי הצעה להלוואה בפריים פלוס 0.75% אך כתוב שם ג"כ בחשבון שנתי ששם זה יוצא יותר.
משהו יכול להסביר לי מה הכוונה במה שכתוב שם
- ריבית מותאמת שנתית
- 7.23%
- ריבית בחישוב שנתי המביא בחשבון ריבית דריבית
תודה רבה.
אני מצרף כאן מאמר שכתבתי פעם לאיזה מגזין כלכלי -
בבקשה.
אפקט ריבית דריבית במשכנתא – ובכלכלה ההתנהגותית שלנו
אלברט אינשטיין – אבי תורת היחסות: "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. ומי שלא – משלם"..
מה כל כך מיוחד בריבית דריבית שהיא 'פלא תבל' כ"כ גדול..??
בכתבה שלפנינו, נדבר על המונח 'ריבית דריבית' – איך היא משפיעה על כלכלתנו האישית ובפרט על המשכנתא שלנו, המשמעות ומה שכדאי לנו לדעת עליה. ומעבר לזה איך ההבנה הנכונה שלה יכולה להשפיע לנו על ההתנהגות הכלכלית ועושרנו העתידי, והיחס שלנו אל הכסף והריבית שעליו.
אז מהי בעצם ריבית דריבית ?
ריבית -
ריבית היא מונח בעולם הכלכלה המתאר את המחיר שמשלמים על השימוש בכסף הניתן בהלוואה. הריבית מחושבת לרוב באחוזים, לפי פרקי זמן שנקבעו מראש בהסכם. נהוג, שככל שהתקופה ארוכה יותר, כך מחירו של השימוש בכסף גבוה יותר – המשמעות היא לאחוּז הריבית הנקוב, זאת מכיון שלכסף ישנו ערך לשימוש עכשווי – ולשימוש עתידי, מעבר לכך, ככל שהתקופה מתארכת גם הסיכון שאותו נוטל המלווה גובר, והמחיר של סיכון ושימוש זה מגולמים בגובה הריבית.
ריבית דריבית –
אם הריבית מתארת את מחיר השימוש בכסף עצמו, הרי שהריבית דריבית – היא בעצם המחיר של הכסף שהצטבר בתור ריבית ועוד לא שולם, שגם הוא כל עוד לא יוחזר לבעליו [המלווה], נושא את מחירו שהיא ריבית. ובמילים אחרות, אחרי שהקרן נשאה ריבית, הריבית הראשונה מתווספת עליה, ומעתה הן ביחד קרן גדולה יותר, שעליהן ישנה ריבית מוספת. כל עוד ריבית זו לא תשולם והיא תתווסף לקרן והריבית שהיתה, הקרן למעשה רק הולכת ותופחת, והריבית שתצטבר עליהן תהיה גדולה הרבה יותר, מאשר אם היינו מחשבים ריבית רק על הקרן לבדה.
אז מה הפלא..?
הפלא הוא, שבראיה פשוטה היינו מחשבים ריבית שנתית רק על הקרן כפול התקופה, אבל האמת היא שהריבית שתתקבל בחישוב של ריבית דריבית תהיה גבוהה פי כמה, וככל שאורך התקופה תעלה, התפיחה של הקרן תעלה ועמה הריבית על כולה, ושוב הקרן תופחת עם הריבית שהצטברה, וכן הלאה..
ניתן דוגמא -
אדון לוי לקח הלוואה מהבנק בסכום של 100,000 ₪ לתקופה של 10-30 שנים, בריבית שנתית נקובה של 4% [מדובר בריבית קבועה לא צמודת מדד, לצורך החישוב].
במידה והיינו מחשבים כל שנה 4% - בלי אפקט ריבית דריבית, הרי שעל כל אחת מהשנים היה אדון לוי משלם 4,000 ₪, וב-10 שנים למשל היה יוצא 40,000 ₪ - ההחזר הסופי היה כאמור, 140,000 ₪. זאת מכיון, שכל שנה התחלנו לספור בנפרד 4% מתוך הקרן המקורית של 100,000 ₪. במקרה וההלוואה ניתנה ל-20 שנה, ההחזר יהיה עוד 40,000 בלבד, וביחד – 180,000 ₪. ב-30 שנה, יצטרך אדון לוי להחזיר 220,000 ₪. וכך גם היה אדון לוי סבור שיהיה עליו להחזיר..
להפתעתו, כאשר בא לבנק להחזיר את ההלוואה – גילה שההחזר גבוה בהרבה ממה שחשב..
שימו לב: 10 שנים אחרי נטילת ההלוואה – התבקש אדון לוי להחזיר 148,024 ₪ - 8,024 ₪ יותר שהצטברו בריבית דריבית – 20% יותר ממה שציפה. 20 שנה אחרי – חוייב אדון לוי להחזיר 219,112 ₪, במקום 180,000 ₪, מה שאומר שהריבית דריבית טפחה בעוד 39,000 – שהם כמעט 50% יותר ממה שחשב שיהיה עליו לשלם. ב-30 שנה המצב נהיה כ"כ נורא, שכבר נראה כאילו איבד כל קשר למציאות, התשלום עמד על 324,340 ₪. יותר מ-100,000 ₪ ממה שתיכנן לשלם!! 83% יותר. לשם המשוואה, בואו נזכור שכל ההלוואה כולה היתה 100,000 ₪..
שבור ורצוץ עזב אדון לוי את הבנק כשהוא בעל חוב – בדיוק באותו מצב כשהיה, רק בגלל הריבית דריבית [את הסכום של ה220,000 ₪ שהביא אתו לסגור הכל, נאלץ לשלם רק על הריבית], ולמולו שכנו אדון כהן כשחיוך ענק על פניו. 'היי, מדוע אתה נראה עצוב?' – 'מדוע אתה שמח?', אדון כהן שמח לספר על הפקדה של 100,000 ₪ שהשכיל לחסוך בצעירותו לפני 30 שנה, בריבית של 4%, וכיום הוא משך אותה עם רווח נקי של 224,340 – וביחד 324,240 ₪ שחסך לו.. 'בדיוק בגלל זה אני עצוב' – ענה לו אדון לוי – 'אני הוא זה ששילמתי את הסכום הזה כעת בבנק..'
הפלא השמיני - 'ריבית דריבית – או שאתה מרוויח, או שאתה משלם'..
ריבית דריבית במשכנתא שלנו – נומינלית ואפקטיבית (מתואמת)
אחרי שהבנו איך עובד הרעיון של הריבית דריבית, נוכל להתקדם ולהבין את משמעויות הריבית האמיתיות במשכנתא שלנו, ומה הן הריבית הנומינלית והריבית האפקטיבית. ומה אנחנו משלמים באמת בסופו של יום..
כאשר אנחנו מבקשים מהבנק משכנתא – ומקבלים ריבית 4% לדוגמא, זו היא בעצם ריבית נומינלית (נקובה), גם אם יועץ משכנתאות יוציא לכם הצעה מוזלת של 3% - עדיין יהיה מדובר על ריבית נומינלית. והיא הריבית המפורסמת..
בפועל, אנחנו לא משלמים את הריבית בסוף השנה – אלא בסוף כל חודש וחודש, וכאשר היא מתחלקת ל-12 חודשים, היא הופכת להיות 'מתואמת', או 'אפקטיבית' (שזה בעצם אותו דבר, מלשון האפקט – שנוצר מהריבית דריבית).
לדוגמא: אם ניקח משכנתא של 1,000,000 ₪ ל-20 שנה, בריבית נומינלית [נקובה] של 4%, הריבית שנשלם בפועל [האפקטיבית] תהיה 4.17% (החישוב נעשה על פי הנוסחה הבאה [1 – 12(0.003333 + 1)] ≈ 0.0417 = 4.17%). בואו נעזוב את החישוב, ונתמקד בעיקרון.
העיקרון הוא, שכל חודש מחייבים אותנו בריבית של 0.3333% [4% שנתי / 12], כך שבחודש הראשון נשלם על כל הסכום ריבית של 0.3333%, אבל בחודש הבא נשלם ריבית גם על הריבית ששילמנו בחודש הראשון שהתווספה לקרן, ובחודש שאח"כ הריבית של ה-0.3333% תוכפל על הקרן והריביות של החודשים שקדמו, וכך הולכת ותופחת לה ה"קרן", עד לסיום השנה. מובן מאליו, שלא נגמור ב4%! מצו"ב קישור ל
מחשבון ריבית אפקטיבית - בנק ישראל.
כהשלמה לדברים, אני מוכרח לשתף אתכם בתובנות מעולם הכלכלה ההתנהגותית, שאני מלווה ומרצה בו.
התובנות הן:
היחס הנכון אל כסף, וגם סכום כזה שבעינינו הוא לא יותר מאשר 'דמי כיס'.. מאה-מאתיים ₪, אינו נכון רק ביחס אליו עצמו, אלא ביחס לפוטנציאל הגלום בו, והפוטנציאל הזה אדיר.. אם נבין טוב, שבמידה ונתגבר על רצון [חלילה 'צורך'.. לא מזלזל] להוציא את הכסף כעת על מטרה שניתן להתגבר עליה בקלות, ובמקום זאת נכניס את הסכום לחיסכון ארוך טווח של ריבית דריבית, נקבל כעבור שנים סכום של פי שניים עד פי 3, אולי נוכל לחשב שוב את ההוצאה ביחס לתמורה שנקבל באותו זמן, האם היא שווה בעינינו סכום של פי 2-3 ממה שאנחנו משלמים כעת..? – אם התשובה היא לא, אז פשוט לא לעשות את אותה הוצאה..
רוצים דוגמא? בבקשה.. עברנו בקניון וראינו בגד במחיר 290 ₪, או איזה מוצר גיימינג כלשהו. מוסכם שהקניה היא לא חובה, אבל יכולה לשפר לנו את המצב רוח עכשיו ואולי גם קצת בהמשך.. ייתכן ואותו מוצר שווה 290 ש"ח – אבל אם נחשוב על כך שבהפקדה בקופת גמל כלשהי עם תשואה של 7% שנתי – עוד 20 שנה הוא יהיה שווה 1,122 ₪, אולי נחשוב על הצעצוע שוב, בכ"א – כבר לא מדובר על 290 ₪, מדובר על מעל 1,000 ₪!
וזו התובנה החמורה יותר! קחו נשימה ארוכה..
בריבית דריבית, זה או שאתם חוסכים – או שאתם משלמים!! אם תחליטו לא לחסוך את הכסף, קודם כל אתם מעבירים את הפוטנציאל הגלום בו למישהו אחר שנהנה מהכסף [שהיה] שלכם.. [זוכרים את אדון כהן ולוי, זה ממש כך..]. ובנוסף, אתם מרגילים את עצמכם לצריכה מיותרת, שגוררת לקיחת אשראי בריבית – שעליה כמובן תהיה ריבית דריבית, ואותו אדם אחר, לא יפסיק להודות לכם על הריבית דריבית שעוברת ממכם – אליו.. בדוק!
בעין מקצועית, השתדלו לצמצם תקופות ככל הניתן. פריסה ארוכה – היא עצת הבנקים או נותני האשראי, ביודעם שההחזר הקטן יפתה את הלווה שזקוק לכסף ויכולת ההחזר שלו בדר"כ מעוטת יכולת, ובכך הם מכפילים את אפקט הריבית דריבית, וממנפים את הכסף.
כל חיסכון, ואפילו הקטן ביותר, ככל שתשקיעו אותו לתקופות ארוכות יותר, יתפח ויתפח – למימדים גדולים. גדולים מאד. למשל הפקדה של 1,000 ₪ בחודש למשך 30 שנה, יגיע למעל מיליון ₪!!! בהחלט יכול לעזור בתקופת הפנסיה..
האפקט הגדול יותר יהיה – אם תוכלו לחכות 40 שנה [נניח, מי שיהיה חכם להתחיל להפקיד בגיל צעיר 25], בגיל הפנסיה, תקבלו מה480,000 ₪ שהפקדתם בחריצות ובאדיקות, כמעט 2,000,000 ₪!!! מה שאומר שאת המשך חייכם בתקופת הפנסיה תוכלו להמשיך עם סכום קבוע של 8,333 בחודש..
לסיכום, הפלא השמיני בתבל – הוא איך להצמיח מגרעין קטן של כסף עץ נושא פירות, ואולי גם פרדס.. בואו נקשיב לאינשטיין.