דרוש מידע מה עושים עם קנאה בין אחים-אני כבר חסרת אונים בעניין

  • הוסף לסימניות
  • #21
צריך לשנות את הגישה אליו מ"מקנא" כי הוא פחות ל"אהוב" כי הוא הילד שלנו לא פחות
ברגע שההורים יעשו עם עצמם עבודה פנימית זה ייפתר !!! כאן זה מתחיל
העבודה העיקרית היא של ההורים... לא של ילד בן 5
אני חושבת שזה עניין של גישות,

אני אישית פחות חושבת שנכון לשדר שדרים בלי דיבור ישיר, הילד לא יודע לקרוא אותם והוא עסוק כרגע במצב נתון שלו עם עצמו,
לא באיך אבא ואמא מסתכלים עליי, הוא כבר לא שם.

וכשאני מדברת על דיבור פתוח וישיר אני לא מדברת על העברת האחריות לילד,
אני מדברת על קשר, על תקשורת, על התקשרות, (ואלה 3 מושגים נפרדים לגמרי)
אני מדברת על מודעות ברמת ילד בן 5, לא על משהו מפונטז ותאורטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
לא קראתי את התגובות של כולם.
עונה לך @אמא מאושרת! ישירות:
תאמיני באמת בתוכך שאין לאף אחד סיבה לקנא באף אחד.
כל אחד - כבודו במקומו מונח.
ברגע שתאמיני בזה באמת!!! שהוא לא מקנא -
תעברי לשלב הבא: תתעלמי מהמריבות שלהם.
תראי שזה ייגמר מהר מאוד!!
יותר מהר מהפעמים שבהם את מנסה לעשות סדר ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני חושבת שזה עניין של גישות,

אני אישית פחות חושבת שנכון לשדר שדרים בלי דיבור ישיר, הילד לא יודע לקרוא אותם והוא עסוק כרגע במצב נתון שלו עם עצמו,
לא באיך אבא ואמא מסתכלים עליי, הוא כבר לא שם.
זה רגש, לא מחשבות
הוא בסה"כ בן 5
וזה לא משנה מה משדרים, הוא מרגיש את האמת שמתפעלים יותר מהקטן... והוא סתם קנאי
תאמיני באמת בתוכך שאין לאף אחד סיבה לקנא באף אחד.
כל אחד - כבודו במקומו מונח.
ברגע שתאמיני בזה באמת!!! שהוא לא מקנא
אם הוא היה מספיק בטוח בעצמו יכולתם לנסות שאפילו הוא עצמו ייהנה מאחיו הקטן והחכם
פשוט מכירה ילד כזה (בן 5.5) שמספר לכולם בגאווה חוכמות של אחותו הקטנה (בת 3) והם יודעים לריב!!!!!!!!, אחרי הכל הם אחים
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כשאני עושה את זה מידי פעם הוא כל כך מאושר וכל הדרך הוא שואל אותי אם בטוח הקטן לא יבוא? :)
אם כך אכן שווה לך לנסות דרך זו !!! [ שאלת הילד רק מוכיחה שזה הצורך שלו ]
אבל אם זה יהיה הפתרון אני אתאמץ בכל מחיר בעז''ה

ואני אומר זאת מנסיון עם ילד שנשאר בכתה מכינה לשנה נוספת ומרוב התסכול שלו שהוא נשאר, הוא היה מציק ומרביץ לילדים, [שבאמת קטנים ממנו בשנה] משתולל, לא ממושמע וכו' וכו'

בתחילה נסיתי להעמידו על המקום אך זה פשוט לא היה שייך ודרך זו רק החריפה את המצב.

בהתייעצות והמלצת ההנהלה מחנכים בעלי ניסיון, אימצתי גישה אחרת לילד , לתת לו את ההרגשה שהוא הגדול , לתת לו שליחויות למזכיר וכדו' משבח אותו יותר כשעוה משהו טוב, [כמובן בזהירות שלא יגרום לאוירת קנאה ]

וראה זה פלא !!! מאז שינוי הגישה הילד הרבה יותר ממושמע !!! הרבה יותר רגוע !!! ושמח !!! פחות מציק לילדים אחרים !!!
אז בהחלט שווה לנסות !!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לא קראתי את התגובות של כולם.
עונה לך @אמא מאושרת! ישירות:
תאמיני באמת בתוכך שאין לאף אחד סיבה לקנא באף אחד.
כל אחד - כבודו במקומו מונח.
ברגע שתאמיני בזה באמת!!! שהוא לא מקנא -
תעברי לשלב הבא: תתעלמי מהמריבות שלהם.
תראי שזה ייגמר מהר מאוד!!
יותר מהר מהפעמים שבהם את מנסה לעשות סדר ;)
לא ברור ??????????? איך זה בדיוק עובד ??? ואוליי זה מציאות שהילד מקנא בילד מה שייך כאן להאמין ??? התעלמות מביאה לפיתרון ??? [ אולי במקרה שיש דרבון מהצד השני והתעלמות חלקית אז יכול להבין.] סתם להאמין שלא מקנא ולהתעלם איך זה בדיוק עובד ????????? אשמח להבין ....... תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לא ברור ??????????? איך זה בדיוק עובד ??? ואוליי זה מציאות שהילד מקנא בילד מה שייך כאן להאמין ??? התעלמות מביאה לפיתרון ??? [ אולי במקרה שיש דרבון מהצד השני והתעלמות חלקית אז יכול להבין.] סתם להאמין שלא מקנא ולהתעלם איך זה בדיוק עובד ????????? אשמח להבין ....... תודה
בוודאי שזה ככה!!
כי אם האימא מאמינה בלב שלם שאין סיבה לקנא
ולכל אחד יש הרבה מעלות וחסרונות
אז הילד יירגע, יהיה לו מקום
אבל ההורים צריכים באמת להאמין בזה...
@אמא מאושרת! יכול להיות שאת יותר מידי מראה לבן החמש לך שאת יותר אוהבת את הקטן יותר ואליו אין לך סבלנו (במיוחד שהוא מקנא)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
הדבר הראשון שבא לי לכתוב לך היא שזה ממש לא אשמתכם...
ואתת יודעת מה? גם אם כן לא מאוד יעזור להתבוסס ברגשות אשמה.... אבל זה לא.
זה קורה במשפחות הכי הכי הכי טובות. כולנו אגואיסטים, אצל הילדים זה פשוט חשוף יותר..

כן יכולה להמליץ לך על 2 כיוונים שכדאי לשלב בינהם,
קודם כל לבודד את ההתנהגויות שמבחינתך הם מחוץ לתחום ועליהם לעמוד בצורה יבשה.
ילד שמציק, מרביץ, וכו', הולך לחדר, לדוגמא,
אתה מתבלבל, בבית שלנו אין התנהגויות כאלה, לך לחדר ותחשוב על זה,
כשתרגיש שאתה מסוגל להשאיר את היצר הרע בכלוב שלו אתה יכול לבוא לומר לי.

השני זה הנושא של תקשורת.
אתה ילד טוב, אולי לפעמים יש דברים שלא נעימים לך או שהיית רוצה שיהיו אחרת,
יש דרך לומר את זה.
אם אתה מרביץ כי לא נעים לך עכשיו שאתה מרגיש שכולם התלהבו מאח שלך, טיפלת בבעיה שלך לבד, למרות שלא פתרת אותה, ועכשיו אני רק צריכה להעניש אותך, כי אין דבר כזה להרביץ משום סיבה.
אבל אם אתה בא ואומר לי שלא נעים לך, שאתה עצוב, שבא לך משהו, אני יכולה לנסות לחשוב יחד איתך.

ברור שזו רמת שיח מאוד גבוהה, אבל מניסיוני אם מקפידים עליה, חוזרים על עצמינו בסגנון,
מעוררים אצל הילד מודעות, אולי אתה מרגיש שאח שלך יותר מצחיק ממך?
זה בסדר להרגיש ככה, זה נורמלי, הרבה אנשים מרגישים ככה,
כל השאלה היא אם נותנים להרגשה הזו להרוס לי בלב ולהדליק אש שורפת וכואבת, או לנסות לד-ב-ר.

עוד לא נתקלתי בילד ששיח כזה בשילוב הגבולות ההתנהגותיים הברורים, לא קידמו אותו והרגיעו,
ופגשתי ילדים ופגשתי ילדים מורכבים מאוד.

מקווה שיעזור לך קצת....
מלא הצלחה!
וואוו @musicismylove
איזו חכמת חיים וגישה בריאה!!
כל מילה - זהב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
כל ילד ולא משנה באיזה גיל אוהב להרגיש אחראי...
ההרגשה של אחריות יכול לפצות על הרבה תשומת לב מדברים אחרים שהוא אולי לא מקבל...
ככלל חייב שיהיו כללים ברורים לאיזה דברים בשופו"א לא קורים אצלנו
(תשדלו לא להיכנס לפינות, שלא יקשה על ילד לעמוד בזה)
ולהבליט ככל האפשר את המעלות היחודיות שלו...
בהצלחה לכולנו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
עוד לא נתקלתי בילד ששיח כזה בשילוב הגבולות ההתנהגותיים הברורים, לא קידמו אותו והרגיעו,
ופגשתי ילדים ופגשתי ילדים מורכבים מאוד.

מדהים!
מדובר באמת בשח רגשי פתוח עם הילד-אני מאמינה בזה מאד! רק שלא תמיד מוצאים את הפניות לזה כשהוא כל כך מרגיז באותו רגע
אולי לנסות בזמן רגוע יותר למשל לפני שינה?
זהו לזה בדיוק כוונתי בתגובתי קודם - בשלב מסויים כשמנסים עוד ועוד להעמיד את הילד במקום ולא הולך, והוא ממשיך במעלליו, לפעמים זה מתפתח לכעסים בעוצמות גבוהות יותר ואטומטי כל פעם שמציק לאחרים וכו' הבלמים שלנו כבר פחות עובדים כשזב מגיע לילד הזה, מרוב שזה חוזר ונשנה, ואז באמת קשה לחנך נכון / לדבר איתו רגוע ולהעמיק למקום שבו הילד נמצא והמעיק עליו שגורם לו התנהגות זו.

ולסיום כנ''ל [בהודעה קודמת ]יש לי ילד מאתגר בכתה שהציק לאחרים וכו' לאחר שהבנתי שהוא מתוסכל על זה שנשאר בכתה לשנה נוספת שיניתי גישה כי הבנתי את מקומו, פחות הערות יותר נתינת שליחויות והרעפת הרגשה שהוא גדול ומצויין ואפי' אני שולח אותו למזכיר להביא חומר וכו' = בשינוי הגישה כלפיו הוא פשוט השתנה משמעותית רגוע יותר ופחות מציק והרבה יותר ממושמע. זה עכשיו ממש בימים אלו !!!!

לאחר שתביני באמת את המניע של הילד בן ה- 5 שווה לשנות גישה יהיה לך יותר קל ותוכלי לדבר איתו הרבה יותר רגוע ותראי בעצמך את השינוי לטובה בע''ה !!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מה כוונתך בשאלה,
איך "להציל' את הקטנצ'יק מההתעללות של האח גדול?
או איך להרגיע את בן ה-5 שירגיש טוב....?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מה כוונתך בשאלה,
איך "להציל' את הקטנצ'יק מההתעללות של האח גדול?
או איך להרגיע את בן ה-5 שירגיש טוב....?
ברור שהכי חשוב זה לגרום לגדול הרגשה טובה שהוא לא ילד רע ומציק
כי ההצקות שהקטן סובל הם אולי לא נעימות אבל בהרגשה שלו מבחינה נפשית הכל בסדר הוא מרגיש אפילו כביכול צדיק שסתם חוטף
אבל הגדול הולך עם הרגשה שהוא ילד לא טוב, מקנא ומציק וזה הכי גרוע -זה הדבר שהכי מפריע לי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה