מזמן לא נכנסתי לכאן.. אחרי שקיבלתי על הראש.. מקווה שהפעם תיהיו עדינים איתי:P

  • הוסף לסימניות
  • #1
מתחילים להריח את ראש השנה..
 

קבצים מצורפים

  • Untitled-3.jpg
    2.1 MB · צפיות: 21
  • IMG_1851.jpg
    KB 941.3 · צפיות: 19
  • הוסף לסימניות
  • #2
תמונות מיוחדות במינן!

בתמונה הראשונה ,אם היא היתה רוחבית זה היה הרבה יותר טוב,
ומוסיף ספייס משני הצדדים!

בתמונה השנייה הצבעים קצת אדמדמים-
תסתכלי על הפנים של שתי הבנות!

אבל בגדול -
התמונות ממש יפות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נסיכות.

בתמונה השניה כדאי לתת טיפה רווח ביניהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תמונות מהאגדות!!!
את התמונה השניה הייתי עושה עם האוירה של הראשונה, זאת אומרת יותר גוונים של צהוב כתום.
זה יותר קסום ואגדתי בעיניי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מהמם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
חמודות!!!

שלך?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אני חושבת שהפוסט הזה הכי איתגר אותי עד כה 🥵
מרוב תחקיר כבר איבדתי כיוון והייתי צריכה לאסוף
את עצמי ואת התוכן לכדי יחידה אחת
אחידה ומדוייקת.

מקווה שעמדתי באתגר, את זה תספרו לי בתגובות
למטה אחרי שתקראו, מחכה לזה :).

אז,
בפוסט הקודם למדנו איך לדמיין את הראש כקובייה –
דרך פשוטה שמאפשרת להבין זוויות ופרספקטיבה
ונותנת לנו בסיס יציב.

אבל... הראש הוא לא באמת קובייה, נכון?
אז איך מתקדמים משם? - אל תהיו מרובעים ;)

בדיוק בשביל זה יש את שיטת לומיס –
שיטה מהממת של האמן אנדרו לומיס [Andrew Loomis],
שמציע דרך מינימליסטית ומדויקת לצייר ראש במהירות ובקלות,
תוך שמירה על פרופורציות נכונות.
(ובהמשך נראה גם איך שתי השיטות משתלבות יחד)

כמו שראינו גם בפוסט הקודם,
בכל שלב הבנייה ככל שנפשט את האיור לצורות גאומטריות-
כך יקל לנו, וכך נצליח לבנות בצורה טובה יותר איור משכנע.

והפעם נשתמש בצורת עיגול וכדור:
היות ובשיטת לומיס משתמשים בעיקר בכדור וקווים לציון חלקי פנים וכיוון –
לכן תתאפשר בנייה תלת-ממדית של מבנה הראש מכל זווית.

בשלב הראשון נתחיל מציור עיגול שנתייחס אליו ככדור.
1764846281017.png


בשלב השני נוסיף קווים שמנחים אותנו- קווי אמצע- אופקי ואנכי,
קווי האמצע עוזרים לנו לפרספקטיבה ומציינים את הגובה והעומק.

1764846443137.png

כעת בשלב השלישי- נמצא את "קווי השלישים".
מהם קווי השלישים? - אלו הקווים המחלקים לנו
את הפנים לשליש, שליש,שליש.
השליש הראשון מתחיל מקו המצח עד הגבות,
השליש השני הוא מהגבה לסיומת האף,
השליש השלישי מסיומת האף לסנטר.
ואיך נמצא אותם?
התחילו מסימון במרכז הצירים שציירינו בשלב הקודם,
קו המצח וקו הסנטר יהיו במרחק מה משפת העיגול.
1764846779301.png


בשלב הרביעי, נסמן בצידי הכדור שלנו עיגול בכל צד- בגודל עד 2/3 מגובה הכדור.
וכאילו נחתוך ממנו, מהכדור, את הצדדים- כדי לקבל בסיס לצורת הגולגולת.
1764847311727.png

העיגולים האלו הם בעצם "הכוונת" של הראש-
לפיהם נזהה את זווית הראש.
ולכן נסמן בתוך העיגולים גם קו אנכי ואופקי בזוויות השונות.

אחרי שסימנו את כדור הגולגולת וקווי העזר,
מגיע שלב חיבור הלסת — שלב מפתח בהבנת מבנה הראש.
בשלב הזה אנחנו "מלבישים" את הלסת על הכדור, כמעט כמו שמניחים מסכה.
הקווים שמגדירים את צידי הלסת יוצאים ממרכז עיגולי צדי הראש, ונמשכים כלפי מטה — עד לקצוות קו הסנטר, בשלב "קווי השלישים".
1764849095940.png
הקווים האלו מתעקלים בעדינות בהתאם לצורת הכדור, כדי לשמור על תחושת עומק ותלת-ממד.
את הסנטר ניצור בזווית מחודדת ולא מעוגלת כמו מסיכה.

טיפ נחמד:
דמיינו שהלסת היא חצי התחתון של לב
1764849690154.png


וכל שנותר לנו כעת, זה להוסיף את האוזניים
והצוואר.
1764849744877.png



וכך זה נראה גם בזוית 3/4 ובפרופיל.
שיטת לומיס- פרופיל.jpg שיטת לומיס- שלושת רבעי.jpg

⚠️ שימו לב לעיקולים שיש ליצור בלסת ליצירת הלחיים והסנטר שבזווית 3/4 👆.

____
נסו לצייר את הראש בשיטת לומיס בכמה זוויות שונות ומגוונות,
ושתפו אותי איך היה לכם ואם זה עזר לכם ☺️
וניפגש בפוסט הבא- בו נראה איך הקובייה משתלבת לנו עם לומיס
אז אל תלכו לשומקום 😎

מצרפת לכם פה רפרנס לזוויות ככלי עזר
1764850666436.png
[התמונה מאתר פינטרסט ומיועדת לשימוש אישי בלבד.]

____

💡 ובפינת הידעת?
1764851601824.png
[התמונה לקוחה מהאתר illustrationhistory.org]
אנדרו לומיס, פיתח את השיטה המוכרת בשמו בשנות ה- 50 של המאה הקודמת, לקראת סוף ימיו.
הוא היה מאייר אמריקאי שהעביר את הידע שלו בספרים מפורסמים שנלמדים עד היום!

השיטה לא רק עוזרת לבנות ראש נכון – אלא משפרת מאוד
את ההבנה של פרופורציות ופרספקטיבה באופן כללי.
היתרון הגדול של שיטת לומיס הוא בפשטות שלה,
שמאפשרת גם לאמנים מתחילים להבין את הפרספקטיבה
ולהרגיש ביטחון בציור הראש, מבלי להיסחף בפרטים מורכבים.
שיתוף - לביקורת זאת'י מאתמול
ליל ראשון של חנוכה. הקורונה בעיצומה, ובימים קרים אלו הסכנה להדבקות אף עולה.
גשם עז ניתך ארצה, שוטף אספלט אפור ומלוכלך. מי היה מואיל בטובו לעשות את העבודה השחורה הזו אלמלא הגשם? אלוקים יודע.

חנות החד פעמי הקטנה שקקה אדם. מספר המרצפות המנוקדות שחיפו על הרצפה, היה מעליב ביחס לכמות האנשים שבה. שירה, אחראית משמרת ממושקפת, תזזה בין אישה לרעותה, מחווה דעה על שילובי צבעים מרהיבים לעריכת שולחן עבור ערב לביבות משפחתי ומגבש. וכמובן, לא שוכחת חלילה להזכיר לכל המי ומי - 'מי שעדיין לא שם לב, השלט בדלת הכניסה ברור דיו. אין כניסה בלי מסיכה!'

נס שהתווספה למערכת עובדת חדשה. פשוט נס חנוכה. מי חשב שיהיה כזה עומס - אם כל השנה, על כל חגיה, החנות המתחרה שלהם עוקפת אותם בפער בהשגת יעדים. ושלא תטעו - בחנות שלהם מייבאים את המוצרים הכי הכי טובים! פשוט המתחרים השקיעו יותר בפרסום.

הנה היא באה לכיוונה, כנראה בדיוק צריכה אותה.

"יעל, נכון?" שירה מוודאה עם העובדת החדשה שמתקרבת אליה ובידיה סט צלחות תכול. "הראש שלי לא עובד בלחץ המטורף הזה". היא מתנצלת על השאלה המטופשת.

"כן". יעל מחייכת. "הכל טוב. יש לנו עוד כזה במלאי?" היא מרימה את הסט, מנופפת בו.

"וואו, כל מה שעל המדף נגמר?" ברוך הוא וברוך שמו. שושי המנהלת תשמין מנחת. ספק אם תעבור בין המשקופים הצרים. "אני אבדוק במחסן אם נשאר עוד. ו... יעל". שירה עוצרת אותה רגע מלהסתובב אל עבר הלקוחה שממתינה בקוצר רוח לתשובה. "רוצה לצאת איתי להפסקת צהרים? יש עוד שלושה בנות. הן תסתדרנה". היא קורצת. מעניין להכיר אותה יותר, נראית בחורה לעניין.

"בטח!" יעל מאשרת בשמחה אמיתית. למה לא. לשבת לאכול לבד אף פעם לא כל כך נחמד.

---

"אז איך את מסכמת את העבודה?" שואלת שירה את יעל לאחר שהתמקמו שתיהן סביב שולחן האוכל בחדר הפנימי.

"האמת בסדר". יעל נוגסת בכריך עשיר מעשה ידיה. אמא כבר מזמן לא מכינה לה. אין לה כל כך כח. "ואת, אחלה אחראית". מחזירה לה קריצה על מקודם.

שירה צוחקת, צלחת הפסטה שלה לקראת סיום. "תודה. זו העבודה שלי כבר שנים אז חסר לי לזייף".

"אה, וואו. כל הכבוד לך". יעל מדברת קצר ותמציתי. מסתוריות ובגרות מעבר לגילה נלוות לעיניה של יעל, ומעלים בשירה סימני שאלה לפשרן.

רגע לפני שפצתה שירה את פיה שוב לשחרר את השאלה הבאה, נפתחה הדלת שמאחריה. היא הסתובבה. אביגיל, עובדת בעלת וותק של מספר שנים, עמדה נסערת בפתח.
"כן?" בטח לקוח עם דרישה מסוימת, חוסר במלאי או תקלה בקופה. ברקע נשמעו צעקות, גורמות לשירה לפקפק בהשערותיה.

"עוד פעם האישה המסכנה ההיא". אביגיל נושפת בתסכול. "היא פשוט חופרת! אמרתי לה לצאת מאה פעם אבל אין עם מי לדבר!"

"זאת'י מאתמול?" שירה מקווה שלא. אין לה כוחות לאנשים מהסוג הזה.

יעל מכחכחת בגרונה, משתנקת באמצע הביס. הצעקות מבחוץ נשמעות לה מוכרות מדי. רק-לא-זה. שירה מסתובבת אליה, שואלת אם היא בסדר. היא מהנהנת לחיוב, מרכינה ראש. אסור שיראו שהיא חיוורת.

"כן, היא. עוד פעם בלי מסיכה". אביגיל כועסת ממש. למה אנשים כאלה חסרי אחריות? זו ממש סכנת נפשות! "ועוד איך היא קוראת לי ליד כולם? בחורה עזת פנים. אני. בחורה. עזת. פנים". ידיה נקפצות לאגרופים.

שירה קמה ממקומה אל עבר הלוקיישן. היא תשים לאישה הזו סוף אחת ולתמיד. אביגיל כמעט ורצה אחריה, מפנה אותה לכיוון הנכון. יעל נותרה קפואה במקומה, רעש מחריש אזניים תוקף אותה, לחץ בחזה.

"הנה היא". מצביעה אביגיל. "תראי עוד איך היא ממשיכה לעמוד על שלה בצעקות על שילת. אישה משוגעת".

ממקומן ראו השתיים את שילת הקופאית, עומדת חסרת אונים. "את חייבת לשים מסיכה גברת, זה נוגד את החוק".

"מה את אומרת". קולה של 'זאתי מאתמול' גבוה מאד, וטון דיבורה מזלזל. "מעניין לי ת'סבתא. אמרתי לך שאסור לי לשים מסיכה!"

"הי הי הי גברתי". שירה מפציעה מאחוריה. כל ההצגה הזו לא לעניין, לקוחות יברחו מהחנות. "זה לא הטון ולא המילים המתאימות לחנות שלנו. אם לא טוב לך עם הכללים, המתואמים עם החוק יש לציין, פשוט תצאי מהחנות ואל תחזרי לכאן. יש מספיק מקומות לקנות בהם חד פעמי".

"את לא תדברי אליי ככה". טון דיבורה של הגברת עדיין בדציבל מכובד, אך מיתריה רועדים ודמעות עלו בעיניה. "אסור לי לשים מסיכה. אני יכולה להיחנק. את רוצה לחנוק אותי? זה מה שאת רוצה!" היא מתנשפת, דמעותיה זורמות. "את משתפת איתם פעולה!"

שירה התבלבלה. לזה לא ציפתה. "סליחה גברתי, על מי את מדברת?"

"את יודעת טוב מאד על מי אני מדברת". האישה לא נרגעה. חלק מהאנשים סביבן הידק את טבעת החנק הסוגרת עליהם, והחלק השני התרחק, רגיש לסטואציה. "בטח יעל ספרה לך, נכון? היא גם לא מאמינה לי. היא אומרת לי שאני עושה לה בושות. שאני אמא רעה. היא שונאת אותי". היא ממש בוכה. היא רק רצתה לבקר את יעל בחנות החדשה שבה היא עובדת. לאחל לה בהצלחה ולהביא לה שוקולד. למה היא נגדה גם כאן?

יעל. העובדת החדשה. ההתנהגות המוזרה שלה בחדר האוכל.

זו אמא שלה.

האגרוף שקבלה שירה לבטן היה מוחשי. אביגיל שלידה פערה את פיה בהלם, ושאר העובדות שנכחו בסיטואציה נבלעו אל תוך עצמן. לא שמענו לא ראינו.

האסימון אצל שירה החל לרדת לאט לאט, והיא התקדמה אל עבר חדר האוכל במהירות. רוצה להתנצל, רוצה לוודא, רוצה לדעת.

הפתק המאולתר שמצאה מונח ברישול על יד חצי הכריך של יעל, הפיל לגמרי את האסימון ברעש מחליא.

"גם אם אמא שלי היא חולה בנפש, זה לא אומר שהיא לא בנאדם.
לכאן אני לא אחזור יותר.
היית מדהימה שירה, אני יודעת שזו לא אשמתך".

---






נושא כאוב מאד לכתוב עליו, אבל גם נורא חשוב🙏
כתבתי
מאמר באותו הנושא, למי שמעוניין לקרוא ועוד לא קרא. והלוואי ותעלה המודעות קצת יותר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה