מחפשת פונקציה למציאת המקום השני של תו מסוים בSQL

  • הוסף לסימניות
  • #1
מחפשת פונקציה למציאת המקום השני של תו מסוים בSQL ,
ז"א אני רוצה שהפונקציה תחתוך לי מחרוזת לדוגמא מהמופע הראשון של C עד המופע השני של C
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בעזהי"ת

ל-instr יש פרמטר של מספר מופע התו המחופש, סימנתי בקו.
The syntax for the INSTR function in Oracle/PLSQL is:
INSTR( string, substring [, start_position [, th_appearance ] ] ) Parameters or Arguments
string - The string to search. string can be CHAR, VARCHAR2, NCHAR, NVARCHAR2, CLOB, or NCLOB.
substring - The substring to search for in string. substring can be CHAR, VARCHAR2, NCHAR, NVARCHAR2, CLOB, or NCLOB.
start_position Optional. The position in string where the search will start. If omitted, it defaults to 1. The first position in the string is 1. If the start_position is negative, the INSTR function counts back start_position number of characters from the end of stringand then searches towards the beginning of string.
nth_appearance Optional. The nth appearance of substring. If omitted, it defaults to 1.
Note
  • If substring is not found in string, then the INSTR function will return 0.
https://www.techonthenet.com/oracle/functions/instr.php
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
שלום אנחנו בונים אתרים כבר 10 שנים בכל סוגי הפלטפורמות כולל חנויות וירטואליות וורדפרס, מערכות ועוד, אנחנו גם עושים עיצוב אתרים, אם זה מעניין אותך תשלח לי מייל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי> ואני אשלח לך תיק עבודות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

ובכן חשבתי לשתף אתכם בהתלבטויות לקראת תכנון של בית כנסת, הן מהצד של הגבאים, והן מהצד של העיצוב, ואיך הכל צריך להיות מותאם ומונגש מבחינה אקוסטית.


לא פעם ולא פעמיים אני מקבל קריאה לתת חוות דעת על תכנון של בית כנסת, יש פעמים שהתכנון הוא על הנייר, ויש פעמים שהתכנון כשהשלד בנוי ללא גמר, ורוב המקרים הוא כשהמקום בנוי לתפארה.


הכי קל מבחינתי זה להגיע למקום כשהוא בנוי ללא גמר כלל אבל לאחר ריצוף וחלונות.


ומצחיק שהמשותף לכולם, זה שכולם רוצים שיהיה שטייגען, רוצים רעש, המולה, "מאצעב" זהו הצד של הגבאים.

ואז אני מבקש פרק זמן לבחון את המקום, ובד"כ המקום כבר פעיל, (כך אצל כולם, קודם נכנסים).

הבחינה הראשונה היא כיצד המקום מתפקד כשיש ציבור גדול שמתפללים, הזמן הטוב ביותר מבחינתי זהו בתפילת מעריב.

ואז אני שולף את המכשיר למדידת דציבלים, ומסתובב סביב סביב, ורושם את התוצאות, בכל נקודה אפשרית.

לאחר מכן אני בודק מובנות דיבור, כיצד החזן נשמע בבירור.

ולאחר מכן אני בודק את זמן ההדהוד במבנה, משקלל את הנתונים במחשב, ומגיע לפגישה עם תוצאה, התוצאה שמשקפת את האמת זהו זמן ההדהוד בפועל.


לעיתים אף שזמן ההדהוד גבוה, עדיין החזן נשמע ברור, וזאת אודות התכנון הגאומטרי של המבנה.


ובכן כאן מגיע השלב השני, השלב בו צריך לשכנע את הלקוח, כי אף שהוא רוצה שיהיה מצב, אנו צריכים לבצע הנחתה של ההדהוד, ובכך אנו מורידים את מפלס הרעש (המעצבן) ודואגים למובנות הדיבור.


לאחר שהורדנו את מפלס הרעש (לאחר חישובים של החזרות גלי הקול) אנו ניגשים לעמדת החזן, ומתכננים מערכת רפלקטיבית קשיחה, שתפקידה לזרוק חזק את גלי הקול, ישירות לעבר המתפללים המפוזרים בכל השטח, גם בעזרת הנשים, וכאן התכנון דורש מחשבה רבה, ולפעמים שינויים תוך כדי תנועה, אמנם יש תוכנות מקצועיות שעושות את החישובים האלו, ובעיקר מתכננים איתם אולמות תרבות למיניהם, אבל בבית כנסת הצורך שונה, (ברור).



ומה שכתבתי שהתכנון דורש מחשבה רבה, זה כי אנו הרי העצמנו והגברנו את קולו של החזן, ע"י זריקת גלי הקול, ואז מה שקורה הקול פוגע חזק גם בקירות המבנה, ומשם לכל עבר לפי זוית הפגיעה, ואז אנו נדרשים לחשב כך שבכל קיר בו יש פגיעת גלי קול, גלי הקול לא יוחזרו בחזרה לתקרה, ולא לקיר השני אלא ידעכו לאחר 1.2 שניות.


וכיצד אנו מטפלים בקירות, קודם כל אנו מעצבים את הקירות בזויות של כעין משולשים, עם זוית ישרה אחת, כך שבצד מזרח היא בקו אפס, ולאחר מטר היא בולטת בערך 70 מ"מ, כך חוזרים על עצמו עד סוף בית המרדש,וכך וגלי הקול פוגעים בזוית הקיר וחוזרים לאזור המתפללים.


לאחר שלב התכנון, אנו בוחרים קודם כל מה כמות הספיגה בו אנו רוצים להשתמש, ולאחר מכן באיזה חומר להשתמש, יש סוגים רבים של חומרים, אני אוהב להשתמש בלוחות עץ אקוסטיים, עם חירוץ קל.

לאחר שסיימנו לטפל בקירות הצד אנו עוברים לטפל בקיר האחורי של המבנה בצד מערב, קיר זה דורש התייחסות גבוהה מאד כיון שהוא זה שמקבל את כל העוצמות, תחשבו על כדור טניס שנזרק בעוצמה לכיוון הקיר, ולכן אנו נשתמש בספיגה גבוהה מאד בקיר זה (0.85 NRC ומעלה) ובאם יש ארון ספרים זה תורם רבות לפיזור גלי הקול בצורה לא שווה (מעין דיפיוזרים).


לאחר מכן, אנו מתחילים לטפל בגלי הקול שמוחזרים בתקרת האולם, בד"כ בשליש הראשון אנו נשתמש בתקרה עם מקדם בליעה נמוך שתעזור לדחוף את גלי הקול, ובשאר החלקים עם מקדם בליעה בינוני, (0.65), כדי לא לייצר אוירה יבישה.


ואז מגיעה האזור מעל ה"בעל קורא" שם יש לבצע תקרה רפלקטיבית בזויות שונות, כדי שעוצמת הקול של הבעל קורא, תגיע לכל האזורים כולל עזרת הנשים.


סוג תקרת הבית מדרש שהמתכנים בד"כ אוהבים להשתמש זה גבס, או תקרת מתיחה, ולכן יש לבחור בגבס מחורר באזורים מסויימים, ולדאוג להניח מעל החירור מזרוני צמר סלעים או זכוכית.


זהו השלבים החשובים ביותר בבניית בית כנסת.
ECOCARE
ארבע שנים של צפיה מאז הכרכים הקודמים, וכמות הפייק ניוז, ההוצאות להורג וההשערות לא ניתנות לספירה. כבר ממבט ראשון בספר, ניתן להבין שההשקעה והאורך מצדיקים את ההמתנה.
כמו תמיד, בביקורות מסוג זה אני מעט מתקשה לחלק לכותרות מסודרות ולנושאים, עימכם הסליחה...



כשיש ביד שתי ספרים, אפשר כבר להתחיל לדבר בפרספקטיבה של סדרה, ולבקר בהתאם. ע"פ הבניה של הספרים עד כה, אני מהמרת, ודי בטוחה בדעתי, שזה הולך לכיוון של טרילוגיה. ולפני שאתם מגלגלים עיניים ומגחכים על הטרנד, בואו נדבר רגע מה זאת טרילוגיה, ומה ההבדל בינה לבין סדרת ספרים. טרילוגיה בעיני היא שלושה ספרים, עם דגש על המספר שלוש. העלילה היא עלילה אחת, המחולקת לספרים עם סיום ביניים בכל ספר, עד הספר האחרון. הספר הראשון לרוב יהיה הכרות עם העולם בו הטרילוגיה מתקיימת, הצגת הקונפליקט המרכזי של העלילה, כשהספר יסגר בטוב, יחסית. הספר השני יהיה הספר הקשה ביותר, העלילה תעמיק עוד, הטוב והרע יתרחקו עוד יותר זה מזה, האופל יתגבר, והסיום – לרוב לא חיובי. הספר האחרון ימשיך את השני, עד לנקודת השיא ולהתרה. לעומת זאת, סדרה בעיניי, היא אוסף של ספרים הנמצאים תחת כותרת משותפת – גיבור זהה, קונספט זהה, זירה זהה ועוד. בשנים האחרונות תופעת הסדרות התפשטה בציבור החרדי בשיטת כל המרבה הרי זה משובח, ומחצית מהספרים הם 'חלק מסדרת המתח האגדית' או ש'עלילותיו של גיבורנו לא תמו וניפגש שוב בספר הבא'. בגלל כל זה, הופעה של טרילוגיה אמיתית, ועוד פנטזיה – היא מבורכת בעיניי, ואני מקווה שבעקבותיה התופעה תתפשט עוד ועוד.

הספר בנוי בצורה מדהימה. אם בספרים הקודמים היו תלונות על התמרחות, פה העלילה קצבית וכל משפט הוא תגלית חדשה והתקדמות בסיפור. הספר מתחיל בפרולוג מפחיד וקשה לקריאה, ואח"כ בערך מאתיים עמודים של התרחשויות שליליות. לאחר מכן יש אתנחתא קלה למשך כמה עשרות עמודים כיפיים ומגניבים, ואז כמעט עד סוף הספר האופל משתלט ולינאר חוטפת מכל כיוון אפשרי. ופתאום, ממש במאה עמודים האחרונים של הספר, סוף סוף משהו טוב קורה ללינאר, עד הסיום – שבו המצב בשלוש הממלכות קשה מאי פעם, אבל לינאר ופיאגרו באיזשהו ניצחון חלקי על המשטר. ואז, מגיע האפילוג. קטע פשוט יפיפה. ספרותית, כתיבתית, עלילתית. והדבר המדהים בעיני – זה שהסופרת סגרה מעגל עם האפילוג.
העלילה מדהימה ומפתיעה, מלאת הפתעות וטוויסטים. מתברר, כצפוי, שהסופרת ידעה מראש בדיוק מה הולך לקרות בספרים הבאים, ושתלה הרבה רמזים מקדימים ושאלות שנפתרות. בלי לתת מדי הרבה ספויילרים – אגדות רבות מתגלות כאמיתיות, חלומות מתגשמים ודמויות מהעבר מוארות באור חדש ומפחיד. קטע שאהבתי הוא הספר בתוך ספר – מלכות של שמש ירח ועשן כוכבים. מגניב!

כצפוי מסיפור דיסטופי, האופל שולט בכל. הנבלים – הם הסטראוטיפ המדויק. הרוע הוא אמיתי, ומאידיאל. זוכרים את הפריחה היפה ליד בקתת משפחה רז? את התיאורים על טעמם המדויק של הדוקאנים, צבע השקיעה והרעב הכבד? אז התיאורים נשארים, אבל המתוארים משתנים בחדות. בספר מתוארים לאורך, לרוחב ולעומק נופים אפלים, נבלים אכזריים, חיות מחרידות ועוד. האלימות קשה מאוד לקריאה, ולשואלים – קשה פי כמה מהספרים הקודמים. אם עד כה השיא היה ההוצאה להורג של ההורים של דיתה לעיניה, בספר הנוכחי זו רק מדרגה ראשונה. הוצאות להורג על ימין ועל שמאל, איומים, תאי כלא מחרידים, ואנשים שפשוט מחרידים לקריאה. החלק שהיה לי הכי קשה לקרוא – זה הקטעים על העם הראשלי, שהתיאורים עליו הם פשוט בחילה. באופן אישי – רעדתי פיזית במהלך הקריאה. למתלוננים על הספר הראשון – אל תקראו את השני, הוא לא יעשה לכם טוב.

מה שעוד מעמיקה מאוד בספר, היא הפנטזיה. בספרים הקודמים היא הוכנסה במינון קטן, ופה הסופרת הולכת על הקופה והפנטזיה היא פנטזיה על מלא. קצת היה קשה להחזיק ראש עם כל כך הרבה חיות, כלי נשק וטקסים, אבל זה שווה, כי התוצאה פשוט יפיפה. ברמת האליגוריה גם יש העמקה קלה, כשלינאר הופכת ממביאת גאולת הכפרים למביאת גאולת הממלכות, ומושגים כמו אחרית הימים נכנסים. אם כי, אני מחכה לראות איך הסיפור יסתיים, ואז לגבש את דעתי על האליגוריה שהסופרת הכניסה. יש לי הרהור מסוים, יכול להיות שהיא הכניסה את כל האליגוריה ו/או היהדות כדי להצדיק את הרוע של הראשלים? כי באופן רגיל, לא כותבים בציבורינו על נבלים עד כדי כך אכזריים, ברמת ההנאה מהרוע, וכשהיא בעצם אומרת – הם שונאים את בני אברהם סתם, מאותה סיבה שחמאס הרגו לנו 1300 איש לפני שנתיים, היא מצדיקה את עצמה. אבל אם היא הולכת על הקבלה חזקה, היא תצטרך גם לספק הסבר מיהי לינאר ועוד שאלות. כך או כך, מסקנת הביניים שלי על השאלה של איזה ז'אנר הסדרה – היא פנטזיה אפית עם מרכיבים אליגוריים. בזה, בסוגריים, היא לוקחת מיונה ספיר את התואר של הפנטזיה הראשונה במגזר...

נקודה משמעותית שהפריעה לי: אפיון הדמויות בסיסי מאוד מאוד, והגיבורים לא עוברים שינויים פנימיים משמעותיים. אם לפחות היא הייתה כותבת רק בטווח האפיון, ניחא. אבל לינאר נעה ונדה באירועים שדורשים ממנה מעבר, והתגובות שלה משתנות ולא עיקביות, מה שמוריד מאוד מהאמינות של הדמות. כשטורמסו מאיים עליה היא נכנעת בכזו קלות! הייתי מצפה ממנה ליותר. גם היחס המשתנה שלה לבנות העמים, וההחלטות הלא מספיק מנומקות. גם ההצטרפות של דיקלואר לפולארים בעייתית, כי נכון שבספר הראשון היא בנתה את הדמות שלו כאחד שמאמין בכח ובתנו לצה"ל לכסח, אבל חוץ מאופי יש לגיבור גם אישיות, והאישיות של דיקלואר עד כה הייתה יפה! היו לו מידות טובות, והוא באמת ובתמים אהב את לינאר. אני מסרבת להאמין לכך שהוא נתן לה פשוט למות, זה לא דיקלואר של הספר הראשון!
הערה נוספת, שקשורה גם לעלילה, היא שלינאר מפגינה טיפשות מסוימת, למה היא לא קוראת לניצוץ? גם אם הוא לא ענה לה בפעם הראשונה, הייתי מצפה שתנסה שוב ושוב, ולו רק מהרצון להיאחז במשהו. אגב, היו דברים רבים שניחשתי מראש, ופשוט חיכיתי שלינאר תקלוט אותם גם, לדוגמא ברגע שהיא נכנסה למצודת הזכוכית היה ברור לי שאנשי המלח יסייעו לה לצאת, ומי הם האחים באגדת האחים מראשל שיערתי עוד לפני הקריאה של הספר.

יש לסופרת קטע מסוים, שהיא פותחת נושאים ותעלומות בקול רעש גדול, ולבסוף כמעט ולא מתייחסת אליהם או שהם נדחים לספר הבא. עיר האסירים כמעט ולא הוזכרה, זה קו עלילה שנפתח בספר הקודם וחשבתי שימשיך בספר הנוכחי. גם הפרולוג מטיל האימה בעצם לא היה משמעותי בכלום לעלילה, מלבד ההרגשה המעצבנת כשהקוראים מחזיקים במידע שהגיבור לא מכיר, ופועל בצורה שגויה. והשיא – זה הפומפוזיות של "רזי ניהר, מביאת גאולת הכפרים". במציאות כמעט ואין חשיבות בספר הנוכחי לשם שלו, והוא לא באמת מניע את העלילה. אפרופו רזי ניהר, יש פה סתירה - באגדה על רזי ניהר נאמר שכשהסבתא העבירה את כח ראיית הצללים לנכדתה היא הפסיקה לראות אותם, אז למה בזמן שלינאר כבר קיבלה את הכח הוא לפתע מופיע אצל המשרתת ההיא? ובנוסף, איפה הוא היה קודם, למה היא לא ראתה צללים לפני שהיא חלתה באנטהילוקיוס?

מרגישה קטנונית לכתוב את זה, ולכן זה רק בסוף בסוף – היו כמה סצנות ואלמנטים שהזכירו לי ספרים אחרים, יתכן שזה נטו הרגשה שלי, אבל בכל אופן מניחה את זה. מעבר הכור – שרשרת שמסובבים בה משהו ואז עוברים... קשה לי להאמין שזה לא קשור למחולל זמן. כנ"ל המושג טוהר הדם שאין לי מושג למה הוא נכנס בכלל לספר, היה אפשר להתגזען וללמוד סולם דרגות גם בלי המילים האלו שאין להם באמת אחיזה במציאות, הרי אין שם מדרג של חצויי דם או מעמדות ביניים כתוצאה מנישואים בין אנשים ממעמד שונה. הייתי משנה את שלט הכניסה לראשל למשהו אחר, ובטח לא פעמיים טוהר. שינויי צורה, הפריאטור שהופך ליונה... חבל, היה אפשר בקלות לשנות אותם למשהו שלא מזכיר שום ספר.
בשלב מסוים בספר, עלה מול עיני חלום של מלך, על ציפור שחורה וציפור לבנה, וטיפת דם שנופלת על כוזר, וגם הסצנה של ההעלאה על המוקד הזכירה לי קטע שבו נער אחד אמור להתלות על העמוד הירוק במרכז אתיל, ולבסוף מגלה את אביו, ודיקלואר הוא הקבלה אמיתית לשאול - כמובן שכל אלו הן אסטואציות בלבד.
(ורק בסוגריים: החורף של שירי | החורף של דיתה😉)

כיף שקראתם עד פה,
ותודה לאביגיל גדולד על יצירת האומנות הזו.
מומלץ בחום!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה