בקשה מחפש שטריימל יד שנייה בגובה בינוני נמוך במחיר טוב

  • הוסף לסימניות
  • #1
עדיף לאזור הדרום מרכז גם ירושלים בית שמש כל האזורים האלה זה טוב
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אהלן לכולם, לא מכיר את האתר יותר מדי אבל חבר המליץ לי לפנות לכאן, בתקווה למצוא כיוון.
רקע קצר:
אני בחור ישיבה (25) כמעט שלוש שנים. הגעתי לעולם הישיבות אחרי צבא, מבית דתי-לאומי קלאסי. לא הייתי "בראש" של ישיבה לפני הצבא, אבל התחזקתי מאוד במהלכו ואחריו, ומאז אני רוצה ודבק בלימוד תורה.
המסלול שעברתי:
התחלתי בישיבה של חוזרים בתשובה ("אש התלמוד", בערך שנה), והיה לי שם קושי חברתי גדול מאוד. עזבתי, שילבתי עבודה וכולל (חצי שנה), ומשם עברתי לישיבה נוספת של חוזרים בתשובה, בה אני נמצא עד היום. היה לי מאוד קשה ובאמת שעברתי מסירות נפש (התחלתי ללמוד שם סדר אחד והיום אני ישן שם ועושה שבתות).
הלימוד מצוין, אבל הראש לא מתחבר:
* בצד החיובי: התקדמתי המון בלימוד, ואני מאוד מחובר ללימוד תורה רציני, לדקדוק בהלכה, וזו הדרך שאני רוצה להקים בה בית. אני רוצה ללמוד כמה שיותר – אם לא כל היום, אז את רובו.
* בצד הקשה: אני לא מצליח למצוא חברים בראש שלי. אני בחור מאוד חברותי, שאוהב אנשים וצוחק, אבל אני מרגיש שהאווירה הכללית בישיבות האלה היא קיצונית עבורי – אנשים מנותקים לגמרי מהעולם החיצוני וזה יוצר חוסר איזון שאני מתקשה איתו.
בזהות שלי אני לא מחובר לעולם החרדי, לא אוהב את הקודים החברתיים, הלבוש והסגנון. אני לא לחוץ להתחתן אלא מעוניין להתקדם ברוגע, ואני יודע שלהקים בית לא יפתור בעיות כאלה. להיפך, אני חושש שתוך כמה חודשים אחרי החתונה אני יכול למצוא את עצמי במקום שבו אחשוב: "וואלה, למה נכנסתי לזה?" – כי הנישואין יכניסו אותי עמוק יותר לבוץ שאני לא מרגיש שייך אליו. אני מחפש להתחתן עם מישהי שתתאים ל'ראש' המאוזן שלי, אבל אני מבין גם שבמסגרת הנוכחית שלי זה אולי גם בלתי אפשרי.
הבקשה לעזרה:
אני נמצא בצומת דרכים. אני רוצה להישאר בעולם התורה ובהתקדמות הרוחנית, אבל אני לא רוצה לעשות את זה במחיר של אובדן עצמי, וחברתי.
אני מחפש המלצות על:
* ישיבה אפילו לא חרדית אבל עם אווירה חברתית מאוזנת, פתוחה, שתואמת יותר את הרקע שלי כבוגר צבא וראש בריא,
האם מישהו מכיר מסגרת כזו? כל רעיון או כיוון אחר יתקבל בברכה!
מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות
ובכן חשבתי לשתף אתכם בהתלבטויות לקראת תכנון של בית כנסת, הן מהצד של הגבאים, והן מהצד של העיצוב, ואיך הכל צריך להיות מותאם ומונגש מבחינה אקוסטית.


לא פעם ולא פעמיים אני מקבל קריאה לתת חוות דעת על תכנון של בית כנסת, יש פעמים שהתכנון הוא על הנייר, ויש פעמים שהתכנון כשהשלד בנוי ללא גמר, ורוב המקרים הוא כשהמקום בנוי לתפארה.


הכי קל מבחינתי זה להגיע למקום כשהוא בנוי ללא גמר כלל אבל לאחר ריצוף וחלונות.


ומצחיק שהמשותף לכולם, זה שכולם רוצים שיהיה שטייגען, רוצים רעש, המולה, "מאצעב" זהו הצד של הגבאים.

ואז אני מבקש פרק זמן לבחון את המקום, ובד"כ המקום כבר פעיל, (כך אצל כולם, קודם נכנסים).

הבחינה הראשונה היא כיצד המקום מתפקד כשיש ציבור גדול שמתפללים, הזמן הטוב ביותר מבחינתי זהו בתפילת מעריב.

ואז אני שולף את המכשיר למדידת דציבלים, ומסתובב סביב סביב, ורושם את התוצאות, בכל נקודה אפשרית.

לאחר מכן אני בודק מובנות דיבור, כיצד החזן נשמע בבירור.

ולאחר מכן אני בודק את זמן ההדהוד במבנה, משקלל את הנתונים במחשב, ומגיע לפגישה עם תוצאה, התוצאה שמשקפת את האמת זהו זמן ההדהוד בפועל.


לעיתים אף שזמן ההדהוד גבוה, עדיין החזן נשמע ברור, וזאת אודות התכנון הגאומטרי של המבנה.


ובכן כאן מגיע השלב השני, השלב בו צריך לשכנע את הלקוח, כי אף שהוא רוצה שיהיה מצב, אנו צריכים לבצע הנחתה של ההדהוד, ובכך אנו מורידים את מפלס הרעש (המעצבן) ודואגים למובנות הדיבור.


לאחר שהורדנו את מפלס הרעש (לאחר חישובים של החזרות גלי הקול) אנו ניגשים לעמדת החזן, ומתכננים מערכת רפלקטיבית קשיחה, שתפקידה לזרוק חזק את גלי הקול, ישירות לעבר המתפללים המפוזרים בכל השטח, גם בעזרת הנשים, וכאן התכנון דורש מחשבה רבה, ולפעמים שינויים תוך כדי תנועה, אמנם יש תוכנות מקצועיות שעושות את החישובים האלו, ובעיקר מתכננים איתם אולמות תרבות למיניהם, אבל בבית כנסת הצורך שונה, (ברור).



ומה שכתבתי שהתכנון דורש מחשבה רבה, זה כי אנו הרי העצמנו והגברנו את קולו של החזן, ע"י זריקת גלי הקול, ואז מה שקורה הקול פוגע חזק גם בקירות המבנה, ומשם לכל עבר לפי זוית הפגיעה, ואז אנו נדרשים לחשב כך שבכל קיר בו יש פגיעת גלי קול, גלי הקול לא יוחזרו בחזרה לתקרה, ולא לקיר השני אלא ידעכו לאחר 1.2 שניות.


וכיצד אנו מטפלים בקירות, קודם כל אנו מעצבים את הקירות בזויות של כעין משולשים, עם זוית ישרה אחת, כך שבצד מזרח היא בקו אפס, ולאחר מטר היא בולטת בערך 70 מ"מ, כך חוזרים על עצמו עד סוף בית המרדש,וכך וגלי הקול פוגעים בזוית הקיר וחוזרים לאזור המתפללים.


לאחר שלב התכנון, אנו בוחרים קודם כל מה כמות הספיגה בו אנו רוצים להשתמש, ולאחר מכן באיזה חומר להשתמש, יש סוגים רבים של חומרים, אני אוהב להשתמש בלוחות עץ אקוסטיים, עם חירוץ קל.

לאחר שסיימנו לטפל בקירות הצד אנו עוברים לטפל בקיר האחורי של המבנה בצד מערב, קיר זה דורש התייחסות גבוהה מאד כיון שהוא זה שמקבל את כל העוצמות, תחשבו על כדור טניס שנזרק בעוצמה לכיוון הקיר, ולכן אנו נשתמש בספיגה גבוהה מאד בקיר זה (0.85 NRC ומעלה) ובאם יש ארון ספרים זה תורם רבות לפיזור גלי הקול בצורה לא שווה (מעין דיפיוזרים).


לאחר מכן, אנו מתחילים לטפל בגלי הקול שמוחזרים בתקרת האולם, בד"כ בשליש הראשון אנו נשתמש בתקרה עם מקדם בליעה נמוך שתעזור לדחוף את גלי הקול, ובשאר החלקים עם מקדם בליעה בינוני, (0.65), כדי לא לייצר אוירה יבישה.


ואז מגיעה האזור מעל ה"בעל קורא" שם יש לבצע תקרה רפלקטיבית בזויות שונות, כדי שעוצמת הקול של הבעל קורא, תגיע לכל האזורים כולל עזרת הנשים.


סוג תקרת הבית מדרש שהמתכנים בד"כ אוהבים להשתמש זה גבס, או תקרת מתיחה, ולכן יש לבחור בגבס מחורר באזורים מסויימים, ולדאוג להניח מעל החירור מזרוני צמר סלעים או זכוכית.


זהו השלבים החשובים ביותר בבניית בית כנסת.
ECOCARE

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה