מטות את הכף (42)

  • הוסף לסימניות
  • #1
ב"ה.



שָׁכַחְתִּי לָךְ חֶסֶר נְעוּרַיִךְ
זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים בַּמִּדְבָּר
בְּמַחְלוֹקוֹת מוּל נְבוּאָה.

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ
לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר
בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.

שָׁכַחְתִּי לָךְ קֶסֶם נְעוּרַיִךְ
חַטַּאת מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים
בְּהַקְטָרָה לַבְּעָלִים.

זָכַרְתִּי לָךְ קֶסֶם נְעוּרַיִךְ
עִם אַדְמוֹנִי יְפֵה עֵינַיִם
עֵת הֻלֶּדֶת תְּהִלִּים.

שָׁכַחְתִּי לָךְ תֶּבֶל נְעוּרַיִךְ
בְּגוֹלַת 'נַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם'
עָרִים בְּצוּרוֹת, יָפוֹת.

זָכַרְתִּי לָךְ אֵבֶל נְעוּרַיִךְ
בַּעֲקוּדֵי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
בִּימֵי רַשִׁ"י וְתוֹסְפוֹת.

שָׁכַחְתִּי לָךְ שֵׂכֶל נְעוּרַיִךְ
בִּתְנוּעַת הַשְׂכָּלָה אֲרוּרָה
הַמַּפִּילָה לָרֹב חֲלָלִים.

זָכַרְתִּי לָךְ סֵבֶל נְעוּרַיִךְ
בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם נוֹרָאָה
לִיהוּדִים לְלֹא הֶבְדֵּלִים.

שָׁכַחְתִּי לָךְ רֶגֶז נְעוּרַיִךְ
בְּכֹחִי וְעֹצֶם יָדִי
מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה.

זָכַרְתִּי לָךְ רֶגֶשׁ נְעוּרַיִךְ
בְּעוֹלָם חֶסֶד תְּמִידִי
וְתוֹרָה לְלֹא בַּטָּלָה.

שָׁכַחְתִּי לָךְ פֶּרֶד נְעוּרַיִךְ
בְּהִתְפַּלְּגוּת 'וַיִּתְרֹצֲצוּ'
בְּתוֹכְכֵי שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה.

זָכַרְתִּי לָךְ פְּאֵר נְעוּרַיִךְ
בְּהִתְאַחֲדוּת לְקוֹל 'הֵחָלְצוּ'
לִנְקָמָה בַּמָּדוֹן בִּגְבוּרָה.


אִם אֶשְׁכָּחֵךְ כְּשִׁפְחָה
אֲזַי קִרְיָה נֶאֱמָנָה
פְּרוּצָה כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם.

אֶלָּא אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה
דִּמְעָה אַחַת אַחֲרוֹנָה
לְגָאֲלֵךְ גְּאֻלַּת עוֹלָם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
איזה יופי של שיר, מנחם משהו.
קוראת כמה פעמים וכל פעם מוצאת פנינים חדשות, מיוחד.

ומה הכוונה באמת זכרתי לך חסד של לכתך אחרי, כשלא ממש היה שם לכתך אחרי בעיניים עצומות ומאמינות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מדהים. מחזק. מעורר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה רבה!

ומה הכוונה באמת זכרתי לך חסד של לכתך אחרי, כשלא ממש היה שם לכתך אחרי בעיניים עצומות ומאמינות?

שאלה יפה.
בחלק מהמדרשים והמפרשים מבארים את הפסוק על זמן היציאה ממצרים למדבר, כשהסכימו לצאת עם משה למדבר בציווי ה' ללא צידה לדרך.
מעניין להרחיב בזה יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בחלק מהמדרשים והמפרשים מבארים את הפסוק על זמן היציאה ממצרים למדבר, כשהסכימו לצאת עם משה למדבר בציווי ה' ללא צידה לדרך.
זה לא הפשט הפשוט של הפסוק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
זה לא הפשט הפשוט של הפסוק?

הכוונה שהפסוק מדבר דווקא על זמן היציאה (שבו היו באמונה) ולא על זמנים אחרים מתוך ארבעים השנים במדבר, שבחלקם היו תלונות וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אמנם חז''ל אומרים שאלו שבעת הימים הראשונים, אך לא נראה לי שהכוונה שהזוהר נעלם לחלוטין לאחר מכן, הוא רק התכסה בשכבות אבק המדבר וקשיי היום יום.

יפה אמרת, גם בלי חרוזים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא ממש הבמה, אבל אני לא מתאפקת אז לפחות בקטן בשביל המצפון...

ומה הכוונה באמת זכרתי לך חסד של לכתך אחרי, כשלא ממש היה שם לכתך אחרי בעיניים עצומות ומאמינות?

רק אפשר לראות איך אנחנו ביקורתיים כ"כ, ואיך באהבת השם אותנו הוא קורא לזה "חסד".

ממה שאני יודעת, חסד נעורייך הכוונה לעצם הצהרת הנאמנות ביציאה מאזור הנוחות המוכר, (עד כאב אמנם, אבל מוכר, ידוע.) והליכה אחר ה' אל הלא נודע. זו הצהרת נאמנות שאין שניה לה. בדיוק כמו בברית הנישואין- באש ובמים, להיות יחד. עם כל מה שה כולל. לכן זה נקרא אהבת כלולותייך.

(כמה שזה הזוי שקשה לצאת ממצרים, הם אמרו את זה בעצמם- זכרנו את... ואת... ידעתי לאילו צרות לחכות. מה עומד ליפול עלי מחר בבוקר. עם מה אני אמור להתמודד. הספק קשה בהרבה מהידוע הקשה ביותר, והם עמדו בזה. זה ה"חסד נעורייך")
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ממה שאני יודעת, חסד נעורייך הכוונה לעצם הצהרת הנאמנות ביציאה מאזור הנוחות המוכר, (עד כאב אמנם, אבל מוכר, ידוע.) והליכה אחר ה' אל הלא נודע. זו הצהרת נאמנות שאין שניה לה. בדיוק כמו בברית הנישואין- באש ובמים, להיות יחד. עם כל מה שה כולל. לכן זה נקרא אהבת כלולותייך.

אכן כך נאמר בכמה מדרשים ומפרשים. למשל ברוקח:

לכתך אחרי במדבר כאשה שהיא יוצאה עם אהוב שלה ומאמנת שלא יחסר לה לחם וכל דבר, כך האמינו ישראל ביוצרם וילכו אחריו במדבר, דכתיב וה' הולך לפניהם יומם. בארץ לא זרועה הם הלכו אחריו בארץ ציה וצלמות שאינה זרועה, ובעוד שהיו במצרים נאמר להם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, אעפ"כ האמינו בדברו וגם צדה לא עשו להם...


הסיבה שמקבילים זאת דווקא לזמן היציאה ממצרים (ולא לשאר השנים במדבר), היא בגלל "ארץ לא זרועה". ההדגשה שאין אפשרות לגדל אוכל במדבר, ובכל זאת יצאו בלי צידה באמונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אכן כך נאמר בכמה מדרשים ומפרשים. למשל ברוקח:

לכתך אחרי במדבר כאשה שהיא יוצאה עם אהוב שלה ומאמנת שלא יחסר לה לחם וכל דבר, כך האמינו ישראל ביוצרם וילכו אחריו במדבר, דכתיב וה' הולך לפניהם יומם. בארץ לא זרועה הם הלכו אחריו בארץ ציה וצלמות שאינה זרועה, ובעוד שהיו במצרים נאמר להם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, אעפ"כ האמינו בדברו וגם צדה לא עשו להם, זהו שיסד רבנא משלם בנותה ליראות מאמינך המטרת למו מניך.


הסיבה שמקבילים זאת דווקא לזמן היציאה ממצרים (ולא לשאר השנים במדבר), היא בגלל "ארץ לא זרועה". ההדגשה שאין אפשרות לגדל אוכל במדבר, ובכל זאת יצאו בלי צידה באמונה.
זה מענין, כי אם כך למה לא נכתב למדבר במקום במדבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שאלה ממש מעניינת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אכן שאלה טובה.

כך דורשים חז"ל את הפסוק.
כאמור, זה יכול לכלול את כל התקופה הראשונה שבה צעדו כבר במדבר עצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
היה גם את "נעשה ונשמע".
ובכלל, הם בכל זאת נשארו ולא ברחו...

רבי לוי יצחק היה גאה בנו עכשיו...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה