בקשה מישהו יכול לעזור לי, וורט על הודיה להשי"ת

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום וברכה.
אני זקוק בדחיפות לרעיון,וורט,פירוש יפה, בנושא הודיה להשי"ת על כל הטוב אשר גמלנו.
תודה רבה גדולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3

 
  • הוסף לסימניות
  • #4
א. הרב אלישיב למד בגיל 90+ לומר תודה באנגלית למנתח שניתחו וביאר שא"א ע"י שליח היות והכרת טובה אמיתית היא בעצמך. וביסס ע"פ האבודרהם שבכל חזרת הש"ץ אנו יוצאים יד"ח מהש"ץ ורק במודים צריך לומר לבד היות ואינה דומה תודה שהודיתי בעצמי לתודה ע"י שליח.
ב. ר' יצחק הוטנר ביאר ש'מודה' הוא גם מלשון הודאה על האמת וגם מלשון תודה על מה שעשית עבורי (ושניהם בברכת מודים- מודים (תודה רבה) על חיינו וכו' ומודים (על האמת) שאתה ה').
והרעיון הוא שתודה אמיתית היא שאני מודה ומתוודה על כך שבלעדיך לא הייתי יכול להסתדר (תחשוב על תודה שאומר טובע למצילו!).
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
סבא רבא שלי (ת''ח מוכר מאוד שכבר נפטר) היה אומר:
על שרה אמנו כתוב ''בת ק' כבת כ' ''
ומפרש:
בת ק'- פרק ק' בתהילים- 'מזמור לתודה' צריך להיאמר עם כל הכוח וה'ברען' ממש כמו שמתחננים את פרק כ'- 'מזמור.. יענך השם ביום צרה...'
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הגמ' במגילה שואלת למה לא אומרים הלל בפורים. ומתרצת הגמ' שקריאת המגילה היא גופא אמירת הלל. ונשאלת השאלה איך ע"י קריאת המגילה אנחנו מקיימים מצוות הלל.

התירוץ לכך יבואר ע"פ הגמ' בשבת ששואלת שמצד אחד כתוב "כל האומר הלל בכל יום הרי"ז מחרף ומגדף" ומצד שני כתוב "ר' יוסי אומר יהי חלקי מגומרי הלל בכל יום". ומתרצת הגמ' שכוונת ר' יוסי "גומרי הלל"- למי שקורא כל יום פסוקי דזמרה וע"ז נאמר יהי חלקי מגומרי הלל כל יום. ועדיין קשה מה ההבדל בין הלל לפסוקי דזמרה? הרי שניהם זה הילול להקב"ה. ומתרצים שהלל של ר"ח מסופר על יציאת מצרים וקריעת ים סוף שהם בעצם ניסים גלויים של הקב"ה, אבל בפסוקי דזמרה אנו מודים על הדברים שהם לכאורה טבעיים ומובנים מאליהם- שמים וארץ וים- ולכן מי שאומר הלל בכל יום הרי"ז מחרף ומגדף, כי הוא מוכיח שהוא מאמין רק בניסים גלויים , אבל מי שאומר פסוקי דזמרה בכל יום, זה מעלה הרבה יותר גדולה – שזה לכאורה דברים טבעיים, ואנו אומרים פסוקי דזמרה, להודות להלל ולקב"ה שגם הדברים האלו הם ניסים גלויים. ולכן הגמ' במגילה מתורצת שהמגילה זה סיפור שהתפרש על 9 שנים ונראה כאילו זה סיפור טבעי לחלוטין. אבל כשמספרים את סיפור המגילה וקוראים את המגילה אז מתברר גודל הנס, ומתוך הלכאורה דבר טבעי מתברר גודל הנס , ולכן לא אומרים הלל כי זה סתירה לכל הנס, כי הלל זה הודאה על דברים שהם מעל הטבע וניסים גלויים בבירור, אבל נס של פורים הוא כאילו חלק מהטבע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
שלום וברכה.
אני זקוק בדחיפות לרעיון,וורט,פירוש יפה, בנושא הודיה להשי"ת על כל הטוב אשר גמלנו.
תודה רבה גדולה.

 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש ווארט מסנגורן של ישראל ר' לוי יצחק מברדיטשוב בעל ה'קדושת לוי' זיע"א סליחה על ההקדמה הארוכה)
על הפסוק "אודך ה' כי עניתני ותהי לי לישועה" שאומרים בהלל,
בפשטות הכוונה שהקב"ה ענה לתפילתנו, אך הוא מפרש באופן אחר,
שבן אדם סתם כך במשך חייו אינו שם לב כמה עליו להודות להשי"ת על כך שיכול להזיז את ידו ורגלו,
את אצבעו לפתוח את הפה וכן כל פעולה הכי קטנה שהיא, ואפילו זה שלא כואב לו עכשיו הבטן או הראש,
כן כן אלו אינם דברים שמובנים מאליהם כלל וכלל, ישנם אנשים רבים לא עלינו שסובלים יום יום ייסורים נוראים,
מנסיון לי היה אבן בכליות ואלו ייסורים נוראים ביותר, אך כשלאדם טוב אינו מרגיש שעליו להודות לבורא העולם,
אך לאחר שאדם חש ברע ולא עלינו שוכב במיטה, או אם אפילו כואב לו הראש וכדו', לאחר שמבריא מודה לבורא העולם,
על שעכשיו אינו מרגיש מכאוב וכדו', וזה הפירוש, "אודך ה' כי עניתני" מלשון 'עינוי' שרק משום שעינית אותי ואז לאחר מכן "ותהי לי לישועה" רק דרך זה מגיעים ל"אודך ה'",
וכמובן שמזה לומדים אנו כמה עלינו להודות על כל צעד ושעל ועל כל תזוזה ולו הקטנה ביותר לבורא העולם שנותן לנו כח לדבר ולשמוע, ללכת ולטייל, להרים ולהוריד את היד וכן את הרגל, וכל דבר הכי קטן.
כל טוב והרבה הצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אחרי שלאה ילדה את יהודה - כתוב "הפעם אודה את ה' ותעמוד מלדת" ??
ושואלים השואלים למה ותעמוד מלדת? היא הודתה . . .
אלא מה לפעמים כשאדם אומר תודה זה נשמע - תודה תודה וזהו.... לאמר תודה צריך תמיד עם בקשה להלאה,
ולכן ותעמוד מלדת - היא לא ביקשה הלאה.
מיד אחרי מודים -בתפילת שמו''ע מבקשים שים שלום - מה הקשר? זה ברכות ההודיה , איך נכנסות כאן בקשות? אלא שהודיה על העבר ובקשה על העתיד חייבים להיות צמודים.
כשמודים לקב''ה על משהו שגמל איתנו - מיד לבקש הלאה.
וזה מה שאמרה רחל אצל יוסף - "יוסף ה' לי בן אחר" מיד מבקשת עוד.
מודים אנחנו לך - - שים שלום...

ובשם הח''ח כשילד אומר לאמא תודה למשל על ארוחה טובה, מה אמא אומרת לו?
רוצה עוד?
כך גם מאבא שלנו בשמים - אמרת תודה? רוצה עוד? תקבל שפע משמים - רק תבקש!
צריך לנצל את רגעי התודה שהשמים פתוחים והקב''ה רוצה לשפוך, לבקש ממנו הלאה שפע וטוב.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #10
קראתי רעיון יפה בעיתון מרוה לצמא: (כותבת את הרעיון כפי שזכור לי, מקוה שמדייקת בפרטים)
כתוב בנשמת "אילו פינו מלא שירה כים ולשונינו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח וכו'... אין אנחנו מספיקים להודות"
ובהמשך כתוב: על כן אברים שפלגת בנו... הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו....."
איך יתכן - בתחילה "אין אנחנו מספיקים להודות" ואח"כ "הם יודו ויברכו"?
הסביר את זה ע"י משל למלך שמגיע לעירה לביקור ומתכנן לישון בבית של עני , וכדי שיוכל לישון בביתו, הוא שולח לו את כל מה שנדרש כדי שיוכל לבנות אכסניה ראויה לאירוח עבור המלך, החל מהחומרים הגדולים ועד לפרטים הקטנים ממש,
וזהו שאומר העני במסיבה , עם בואו של המלך: אני - אין לי איך להודות למלך, אין לי כלום משלי, אבל דוקא זה שאין לי כלום, והוא נתן לי את האפשרות לבנות לו את האכסניה, והביא לי הכל כדי לבנותה בצורה הכי מכובדת ומושלמת, כל פרט שם ממחיש את הגדולה של המלך שיש לו הכל, ונתן לי ברוחב לב.
גם אנו, אין לנו אפשרות ואין בכוחנו להודות לה' על גודלו ועוצמתו, אך גוף האדם והניסים שמתרחשים בו יום יום רגע רגע, הם הם ההוכחה לגדלותו של הבורא!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה