מידע שימושי מכבידנט טיפול שורש לילד בן 8

  • הוסף לסימניות
  • #1
במכבידנט אומרים שהפסיקו לעשות טיפולי שורש לילדים רק בהרדמה כללית באסותא
האם מישהו יודע על מדיניות כזו ? ומה ניתן לעשות? יש מרפאות מכבידנט שכן עושים?
אשמח למידע
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שווה לכם לבדוק אם כדאי לעבור קופת חולים. הקופה נבחנת בדברים שאתם זקוקים לעזרה ולא בשמה הפופולארי.הרבה הצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
במכבידנט אומרים שהפסיקו לעשות טיפולי שורש לילדים רק בהרדמה כללית באסותא
האם מישהו יודע על מדיניות כזו ? ומה ניתן לעשות? יש מרפאות מכבידנט שכן עושים?
אשמח למידע
אני עשיתי לילדה לפני כחודשיים טיפול שורש
במכבידנט בב"ב וללא הרדמה כללית
אולי זה ילד שכבר טופל בעבר ולא שיתף פעולה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה . זה מה שרציתי לדעת אם בבני ברק זה יותר קל
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
במכבידנט בבני ברק עושים טיפולי שורש לילדים
ממליצה לך לקבוע תור למומחה ילדים
ואם לא הולך (כמו אצלי) אז יש אפשרות לטפל בסדציה באסותא
שזה בעצם טשטוש גבוהה שבו הרבה ילדים מטפלים אמנם החיסרון שלו הוא שא"א לגמור הכל בפעם אחת כמו הרדמה
אבל בכל זאת זה לא הרדמה מלאה לילד
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
במכבידנט בבני ברק עושים טיפולי שורש לילדים
ממליצה לך לקבוע תור למומחה ילדים
ואם לא הולך (כמו אצלי) אז יש אפשרות לטפל בסדציה באסותא
שזה בעצם טשטוש גבוהה שבו הרבה ילדים מטפלים אמנם החיסרון שלו הוא שא"א לגמור הכל בפעם אחת כמו הרדמה
אבל בכל זאת זה לא הרדמה מלאה לילד
הבעיה שזה עולה לא מעט כסף מעל גיל 5
אנסה בבני ברק
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ממש לא נכון טיפול ע"י סדציה עולה כמו טיפול רגיל
כ 53 ש"ח לטיפול
לאחר בירור באסותא. אין לנו טיפול שורש לילדים בכלל ללא הרדמה כללית
טיפול בטשטוש יתכן שמחירו כטיפול רגיל אבל בהרדמהמעל גיל 5 או 6 זה במימון מלא ללא שום כיסןי של מכבי
כך שחזרנו למכבידנט בני ברק
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לאחר בירור באסותא. אין לנו טיפול שורש לילדים בכלל ללא הרדמה כללית
טיפול בטשטוש יתכן שמחירו כטיפול רגיל אבל בהרדמה מעל גיל 5 או 6 זה במימון מלא ללא שום כיסוי של מכבי
כך שחזרנו למכבידנט בני ברק
מעניין כי אני עשיתי לילד שלי אחרי שהרופאה שלחה אותנו
ועשו לנו בסדציה באסותא ברח' הברזל
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אכן עד גיל 5 או6 זה נעשה ובחינם


סדציה לצורך טיפולי שיניים
  • גז צחוק - עד חצי שעה
  • סדציה פומית
*ההשתתפות העצמית המקסימלית לטיפולים שנערכים בביקור אחד היא 52.50 ₪.
  • לחולים במחלות כלליות ולחולים בסיכון – לאחר קבלת אישור מקדים ממכבי, תינתן התחייבות על טיפולים המבוצעים בבתי חולים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
עד גיל 5 טיפול בהרדמה מלאה הוא על חשבון הקופה וכלול בסל.
טיפול שורש לא מצריך הרדמה מלאה בדרך כלל, אבל כן מצריך מומחה.
כאן במכבידנט מודיעין עילית, עברתי כמה טיפולי שורש לילדים בלי הרדמה (עם גז צחוק).
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מענין אני עשיתי לילדה בת 7 שהיתה סרבנית גדולה כבר שלחו להרדמה כללית עד שמצאנו רופאה שהצליחה לטפל בה ועשתה טיפול שורש רק עם גז צחוק
 
  • הוסף לסימניות
  • #16


סדציה לצורך טיפולי שיניים
  • גז צחוק - עד חצי שעה
  • סדציה פומית
*ההשתתפות העצמית המקסימלית לטיפולים שנערכים בביקור אחד היא 52.50 ₪.
  • לחולים במחלות כלליות ולחולים בסיכון – לאחר קבלת אישור מקדים ממכבי, תינתן התחייבות על טיפולים המבוצעים בבתי חולים.
אכן סדציה שהיא טשטוש מכוסה מבחינת הקופה
אבל באסותא מתעקשים לא לעשות טיפול שורש ללא הרדמה כללית
במכבידנט בני ברק אמרו ש שולחים ל"אור יהודה " את הנזקקים לטיפול שורש ורק את תןושבי בני ברק בלבד
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מענין אני עשיתי לילדה בת 7 שהיתה סרבנית גדולה כבר שלחו להרדמה כללית עד שמצאנו רופאה שהצליחה לטפל בה ועשתה טיפול שורש רק עם גז צחוק
דחוף!
מי הרופאה שמצאתם? אני נואשת ומתוסכלת כבר 4 שנים רצה מרופא לרופא ואפילו הפניה להרדמה כללית לא הצלחנו להוציא הילדה לא מוכנה לשבת על הכיסא!
מי מכיר את ד"ר רבקה ברחובות והאם באמת מצליחה על סרבנים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
דחוף!
מי הרופאה שמצאתם? אני נואשת ומתוסכלת כבר 4 שנים רצה מרופא לרופא ואפילו הפניה להרדמה כללית לא הצלחנו להוציא הילדה לא מוכנה לשבת על הכיסא!
מי מכיר את ד"ר רבקה ברחובות והאם באמת מצליחה על סרבנים?
קוראים לה ד"ר בנאן בביתר עילית במכבידנט
והיא ממש טיפלה בה כמו פסיכולוגית
כי לפני זה היינו אצל כמה רופאים בינהם גם מומחי ילדים והצרחות והבעיטות היו עד לב השמים אי אפשר היה לדבר אפילו עם הילדה אפילו לצלם היא לא נתנה
ולפני יאוש אחרון של לקחת להרדמה כללית וזהו אמרו לנו על הרופאה הזו והיא הצליחה ובגדול היינו אצלה כמה טיפולים כולל טיפול שורש והיא הורידה לה את החרדה ושמה לה גז צחוק והיה מעולה ב"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
קוראים לה ד"ר בנאן בביתר עילית במכבידנט
והיא ממש טיפלה בה כמו פסיכולוגית
כי לפני זה היינו אצל כמה רופאים בינהם גם מומחי ילדים והצרחות והבעיטות היו עד לב השמים אי אפשר היה לדבר אפילו עם הילדה אפילו לצלם היא לא נתנה
ולפני יאוש אחרון של לקחת להרדמה כללית וזהו אמרו לנו על הרופאה הזו והיא הצליחה ובגדול היינו אצלה כמה טיפולים כולל טיפול שורש והיא הורידה לה את החרדה ושמה לה גז צחוק והיה מעולה ב"ה.
יש לך טלפון?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה