כללי מכתב גלוי לגרפיקאית מהעיתון

[מכלול]

האם אין מי שמגיהה את החומר לפני סגירה ובודק שלא נפלו שורות וכו??
תמוהה בעיני.

תלוי באיזה עיתון.

 

[חיוך]

אולי השעה אשמה אבל עדיין לא הצלחתי להבין מרוב פילסוף על מה את זועקת - שמפזרים לך את הכתבה על מלא עמודים? שחונקים אותה בקצת? מה הסיפור בדיוק??
לילה טוב!

 

[נוי]

אולי השעה אשמה אבל עדיין לא הצלחתי להבין מרוב פילסוף על מה את זועקת - שמפזרים לך את הכתבה על מלא עמודים? שחונקים אותה בקצת? מה הסיפור בדיוק??
לילה טוב!

השעה אשמה.
קראי מחר, הפנימי, והסיקי מסקנות.
תודה מראש!

 

[נני5]

ממתי הגרפיקאית מחליטה כמה עמודים לתת לכל כתבה?
עבדתי פעם בעיתון, וכל הזמן היה קשר עם העורכים שקבעו לכל כתבה כמה עמודים לתת, והם גם אלו שהוציאו משפטים מהכתבה עצמה - להדגשה.
אם העורכת לא בודקת את העיתון, אז מה היא כן עושה? נותנת את הפקודה לסופרת שתכתוב?

 

[רחל]

גרוע מאוד היה המצב אם היינו נותנים לכותבות לעצב את העיתונים, ולו לא היינו מגיהים אחריהן, כי אז עיתוננו היה פסול מלחתכילה, וחוצמיזה, הדבר הכי שנאוי על הגרפיקאיות זה ההתערבות של הכותבות בעיצוב.
עם כל הכבוד, כל אחד ומקצועו הוא.

 

[C H A N Y]

הי! אבל לא לשכוח מוסר השכל!

גרוע מאוד היה המצב אם היינו נותנים לכותבות לעצב את העיתונים, ולו לא היינו מגיהים אחריהן, כי אז עיתוננו היה פסול מלחתכילה, וחוצמיזה, הדבר הכי שנאוי על הגרפיקאיות זה ההתערבות של הכותבות בעיצוב.
עם כל הכבוד, כל אחד ומקצועו הוא.

עם כל הכבוד נוי לא ניסתה ללמד גרפיקאית עיצוב מה הוא.
כולה היא מפנה את תשומה ליבם לכך שהעיצוב צריך לשרת את התוכן ולא ההפך.
אפשר בהחלט לשים יותר דגש על בהירות ונוחות הקריאה.

נוי,הפנמתי?

 

[נוי]

עם כל הכבוד נוי לא ניסתה ללמד גרפיקאית עיצוב מה הוא.
כולה היא מפנה את תשומה ליבם לכך שהעיצוב צריך לשרת את התוכן ולא ההפך.
אפשר בהחלט לשים יותר דגש על בהירות ונוחות הקריאה.

נוי,הפנמתי?

בהחלט, יש כבוד!
אם כי מה שהביא אותי לכתוב את הקטע זו בעיית רציחת הכתבות

 

[BlueRay]

הבעיה טמונה אצל העורכים ולא אצל הגרפיקאיות!
כמעמדת בעיתון, אני מקבלת הוראות מה להדגיש, מה למסגר, כמה עמודים וכו'
וכן האחריות על ההגהה ממש לא על הגרפיקאית!
מלחץ הזמן אין סיכוי שהיא תעבור על תוכן הכתבה, היא קוראת רק מלמעלה כדי לראות את הנושא המדובר וזהו. תפקיד ההגהה מוטל על העורכים בלבד.

 

[ארבע]

אי פעם שימשתי כעורכת. תפקידי היה לעבור על הכתבות, לאתר שגיאות ולשפר ניסוחים. לא אשכח את הכותבת שנתנה הנחיות עיצוביות לגרפיקאית בגוף כתבתה. כתבתה עסקה בנושא שידוכים, ולכן הרקע, לפי הנחיותיה, היה אמור להיות ים (קשה זיווגו של אדם), הכותרות בצבע כחול, בגופן איקס. פסקות מסויימות אמורות היו, לפי הנחייתה, להמצא תחת רקע קצף הגלים, ואחרות - ברקע של בתרי ים. קיצור, שגעה את השכל.

תתמקדנה הכותבות בכתיבה, המגיהות והעורכות בשיפור פני השטח והמעצבות הגרפיות במלאכת העימוד והעיצוב.

 

[קברניט]

מאמר נכון מאוד, לכה"פ מצד הרגשה של הכותבת.

נאמר כך, יש את ההתערבויות של העריכה, ויש את של מחלקת העיצוב.
ישנם עורכים גרועים, ששותלים תיקונים ויכולים לפנצ'ר את הכתבה. היינו, הוא תיקן כאן מילה, ולא קלט שבגלל ה'תיקון' שלי הוא פינצ'ר עכשיו משפט שלפני שתי שורות. כמו כן יש עורכים מעצבנים, שחייבים להשאיר את טביעות הידיים שלהם על הכתבה, הם ישנו את הפתיחה וישחקו עם הסגנון, עד שהם יהרגו את הנשמה של העבודה, וינשימו לתוכה נשמה חדשה משלהם.
ויש את העורכים הטובים, שדואגים לא לפגוע באוירה ובסגנון המיוחד של כל כותב, הם רק עוברים ועורכים את הטעון תיקון. כזהו למשל בנימין ליפקין, עורך לדוגמא, שכיף (גם לכותב) לקרוא את הכתבה אחרי שעברה את העריכה המקצועית שלו.

אצל המעצבים.זה סיפור אחר. יש מעצבים שאין להם את ההבנה ואת הרגישות להתאים עיצוב מתאים וספציפי לכל כתבה ע"פ תנאי וצרכי הכתבה. מה שאני רק יכול לומר, שבד"כ אלו דברים שמאוד מאוד איכפת מהם לכותב, אבל רוב ציבור הקוראים לא מודע לדקויות האלו. אם הכתבה טובה, הוא קורא, נהנה וממשיך הלאה.
גם אם הכותב בטוח שאלו דברים שנשמת הכתבה תלויה בהם, בד"כ זה לא כך. ברור שעיצוב מתאים מעצים כל כתבה טובה, אך גם בלעדיו, טקסט טוב הוא טוב, ועיצוב לא מתאים לא יכול לפגוע בו משמעותית [ואני לא מדבר על גרפיקאית גרועה שמעצבת בפונט גרוע על רקע כהה].
תקחו ללב, אבל בקטנה. תשאירו את כאב הלב לדברים הגדולים.

 

[רות מיכל]

מאמר נכון מאוד, לכה"פ מצד הרגשה של הכותבת.

נאמר כך, יש את ההתערבויות של העריכה, ויש את של מחלקת העיצוב.
ישנם עורכים גרועים, ששותלים תיקונים ויכולים לפנצ'ר את הכתבה. היינו, הוא תיקן כאן מילה, ולא קלט שבגלל ה'תיקון' שלי הוא פינצ'ר עכשיו משפט שלפני שתי שורות. כמו כן יש עורכים מעצבנים, שחייבים להשאיר את טביעות הידיים שלהם על הכתבה, הם ישנו את הפתיחה וישחקו עם הסגנון, עד שהם יהרגו את הנשמה של העבודה, וינשימו לתוכה נשמה חדשה משלהם.
ויש את העורכים הטובים, שדואגים לא לפגוע באוירה ובסגנון המיוחד של כל כותב, הם רק עוברים ועורכים את הטעון תיקון. כזהו למשל בנימין ליפקין, עורך לדוגמא, שכיף (גם לכותב) לקרוא את הכתבה אחרי שעברה את העריכה המקצועית שלו.

אצל המעצבים.זה סיפור אחר. יש מעצבים שאין להם את ההבנה ואת הרגישות להתאים עיצוב מתאים וספציפי לכל כתבה ע"פ תנאי וצרכי הכתבה. מה שאני רק יכול לומר, שבד"כ אלו דברים שמאוד מאוד איכפת מהם לכותב, אבל רוב ציבור הקוראים לא מודע לדקויות האלו. אם הכתבה טובה, הוא קורא, נהנה וממשיך הלאה.
גם אם הכותב בטוח שאלו דברים שנשמת הכתבה תלויה בהם, בד"כ זה לא כך. ברור שעיצוב מתאים מעצים כל כתבה טובה, אך גם בלעדיו, טקסט טוב הוא טוב, ועיצוב לא מתאים לא יכול לפגוע בו משמעותית [ואני לא מדבר על גרפיקאית גרועה שמעצבת בפונט גרוע על רקע כהה].
תקחו ללב, אבל בקטנה. תשאירו את כאב הלב לדברים הגדולים.

רוב הכתבות שקיבלתי עליהן הכי הרבה הדים ותגובות אלו הן הכתבות שלא עברו עריכה כלל ע"י העורך/ת מלבד כמה הגהות לשוניות שאכן השביחו את הכתבה.
לעורך יש טעם אישי ולפי זה הוא פועל.
כתבה שעורך א' יפסול על הסף, עורך ב' יפרסם עם הפנייה בעמוד הראשון. זה דרכו של עולם.