מידע שימושי מלא פתגמים ומשפטים יפים ומעודדים תהנו. :)

  • הוסף לסימניות
  • #1
פתגמים הם מזמן מקור לחוכמה,
ומציעים תובנות המהדהדות עמוקות עם החוויות שלנו.
הם ביטויים תמציתיים של אמיתות אוניברסליות, המועברות לעתים קרובות בדורות, וכוללים שיעורי חיים שיכולים להנחות אותנו בשעת צרה.
הנה השתקפות על כוחם וחשיבותם של פתגמים:---כוחם של פתגמים:

השתקפות בשטיחי החיים, פתגמים משמשים חוטי זהב, השוזרים יחד את החוויות האנושיות המשותפות שלנו לנרטיב קוהרנטי של חוכמה.
כל פתגם, כמו אבן חן קטנה, נושא משקל של מאות שנים של מחשבה, מזוקקים לכמה מילים נוקבות.
יש להם את היכולת המדהימה להאיר את דרכנו, במיוחד ברגעים של חוסר ודאות וייאוש.
קחו בחשבון את החוכמה הנצחית של "גם זה יעבור".
הביטוי הפשוט הזה מטמיע את הטבע החולף של המאבקים שלנו, ומזכיר לנו שקשיים אינם קבועים. הוא מציע נחמה, מטפח תקווה וסבלנות בזמן שאנו מנווטים בסערות החיים. לנוכח מצוקה,
פתגמים כאלה יכולים להעצים אותנו להתמיד, להחדיר את האמונה שימים בהירים יותר לפנינו.
פתגמים משמשים גם כמראות המשקפים את הערכים והתרבויות שלנו.
הם מטמיעים את האתוס של קהילה, ומציעים תובנה לגבי מה שמוקירים ומאמינים בו.
לדוגמה, האימרה "תפר בזמן חוסך תשע" מדגישה את החשיבות של טיפול בבעיות מיידית, ומלמדת אותנו את הערך של חריצות וראיית הנולד.
יתר על כן, פתגמים יכולים לעורר פעולה. "מעשים מדברים חזק יותר ממילים" דוחקת בנו לגלם את האמונות והכוונות שלנו באמצעות המעשים שלנו, ומחזקת את הרעיון שתרומתנו לעולם חשובה יותר מסתם הבטחות.
חוכמה מסוג זה יכולה לעורר מוטיבציה, לדחוף אותנו לנקוט צעדים לקראת החלומות והשאיפות שלנו.במערכות יחסים,
פתגמים יכולים לשמש תזכורת עדינה לחשיבות האמפתיה וההבנה.
"תתייחס לאחרים איך שאתה רוצה שיתייחסו אליך" משמש כעיקרון מנחה לטיפוח חסד וכבוד, ועוזר לבנות קשרים חזקים עם הסובבים אותנו.

בסופו של דבר, כוחם של פתגמים טמון ביכולתם להדהד עם המחשבות והרגשות הפנימיים ביותר שלנו, לספק בהירות והדרכה. הם מעודדים הרהור, מעוררים שינוי ומפיחים תקווה, ומזכירים לנו שאנחנו לא לבד במסע שלנו.
כאשר אנו מאמצים את קוביות החוכמה הללו, אנו מוצאים את עצמנו מצוידים יותר להתמודד עם אתגרי החיים, חמושים בידיעה שאחרים הלכו בדרכים דומות לפנינו.---

לסיכום, פתגמים אינם רק מילים; הם קווי חיים שמחברים אותנו לחוכמת העבר, ומנחים אותנו לעבר עתיד בהיר יותר ומלא תקווה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
רגעראגע.jpg
'ש.jpg

רעכרכע.jpg

רגארג.jpg

אכ.jpg

ד'קרא.jpg

גכע.jpg

אטאכ.jpg

גכ.jpg

אי.jpg

אטאכררעאג.jpg

אכטא.jpg
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
ר.jpg

ראארא.jpg

רגד.jpg

רעגכרכע.jpg


'החיים כמו אופניים, אם קשה לך סימן שאתה בעליה'

אל תגיד "הפסדנו את הרכבת", אלא תאמר: "הקדמנות את הרכבת הבאה"

הודי לה' שאת יכולה לשמוח, ושמחי שאת יכולה להודות לה'

אם אי אפשר לעבור מלמעלה, מוכרחים להשפיל למטה

רע מהרע יותר אינו יכול להיות

הנסיון הוא הטוב שבמורים, אך חבל ששכר הלימוד אצלו הוא כ"כ גבוה

אל תיקח הכל ללב הוא לא מחסן

כשלא הולך כמו שרוצים צריך לרצות איך שהולך

החיים נהר, הצרות מצולה, וחוש ההומור חגורת הצלה

היה אסיר תודה לבעיות הקטנות, הם מסיחות את הדעת מן הגדולות

קל מאוד להכריז: "שברו את הכלים" הרבה יותר קשה להדביק את השברים

גם בפח וגם בפחת אל תתלוש את שערך,

האמן כי הקרחת לא תקל על צערך

החיים קשים רק ב120 שנים הראשונות

כשהגלים מתחזקים - מתגלים החזקים.

אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות

אם הפלגת אל הלא נודע והוא לא האיר לך פנים – חזרת עם משהו

אני לא מחפש אני מוצא

אני לא מצליח לשנות את האחרים משום שאני לא יודע מה אני רוצה מהם ואני לא מצליח לשנות את עצמי משום שאני לא יודע מה הם רוצים ממני

אני מעדיף אדם המוכן לעתיד מאשר עתיד המוכן לאדם

אשליות הן מנת חלקו של מי שאפשר להשלות אותו

את הנעשה אין להשיב ואת ההשבה אין לעשות

בסוף כל מסע מפרך מצויה השלווה הנצחית

גם אלפי דברים שלמים לא יוצרים שלמות

גם פצצה גרעינית יכולה לפגוע ביתוש אבל אפשר להסתפק ב"סנו"

דמיון מציאותי - מי שמרחף על כנפי הדמיון בלי לנתק עצמו מהמציאות

הדאגה היא נחלתו של ההווה כשהוא מתכונן לקראת העתיד

הדמיון מצייר לנו את העתיד

הדמיון-היכולת להמיר את המחר של העבר לשפע של ההווה

הדרך אל האושר רדופה באין סוף נצחים

ההזדמנות מתדפקת אצל מי שהזדמן לקראתה

ההצלחה היא ברית בין החלום והתעוזה

הוזה בהקיץ -מי שחלומו מתעורר בזמן שהוא ער.

החיים מאפשרים לך לחלום והחלום מאפשר לך לחיות

המוצא מחפש במקומות שאחרים לא ניסו

המצליח – מי שלא נותן להצלחה לברוח ממנו

הנס לא מחכה למי שמחכה לו

הרגליים לוקחות אותנו הרצון מזיז אותנו

הרגלים מזיזות את המקום שלנו והרצון את המיקום שלנו

התלהבות היא כמו תגובת שרשרת צריך רק למצוא את הנפץ

התקוה היא סוג של אור שאפשר לראות דרכו בחשיכה

יש מי שמדבר ברצינות על החיים ויש מי שחי ברצינות את הדיבורים

יש מי שמצליח לרגע ויש מי שלרגע הוא מוצלח

לא יעלה על הדעת הוא סוג של דעת שעלה

מי שמאמין בכוח שיכבול את עצמו באזיקים

מי שמחבק את העבר שלא יתפלא שהעתיד אינו מחבק אותו

מי שנמצא בתחתית הביצה לא שואל את עצמו מתי הוא התחיל לשקוע

מי שפוסע בדרך לא סלולה מסייע בסלילת הדרך

מי שרוצה לשמוע טוב שיהיה נכון להקשיב

מספיק רק משאלה אחת להביא אושר – שכל שאר המשאלות תתגשמנה

מרבית החלומות ניתן לבצע ומיעוט הביצועים הם ממש חלום

עדיף לראות עניין בעתיד מאשר לקוות לעתיד מעניין

הנסיון כמו נעלי עקב, כואב אבל מגביה!

הפרחים גדלים בזבל אנשים גדלים בסבל

36279_tumb_750Xauto.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מלאי בדיחות..

כשאתה קונה חלות במאפיה הם אומרים שזה בטעם של בית. כשאתה אופה חלות בבית אתה אומר שיצא ממש כמו בחנות.

מה יתרון המקק על בנ"א? שהמקק לא מפחד ממקקים.

המלצר שאל אותי: רוטב? - אמרתי לו: לא תודה, רק השבוע הוצאתי את החליפה מניקוי יבש.

איך בכוש קוראים לעוגה כושית?

הילד חוזר מהגן ומודיע: אמא, ביום שישי אני צריך להביא לגן חבילה של עיתונים וארבעס. הגננת אמרה שאני אהיה
אבא של שבת.

אני אף פעם לא אוכל מהריצפה. מה שלא יהיה. לא רק כשנופלת לי חביתה או פרוסה מרוחה. אפילו אם נופל לי תפוח או חבילת וופלים סגורה או אפילו קופסת שימורים. לא אוכל מהריצפה. נקודה. אפילו אם הריצפה נקייה שרק הרגע שטפו אותה. אפילו אם יש על הריצפה שטיח. לא אוכל מהריצפה וזהו. זה עיקרון אצלי. למה לאכול מהריצפה? למה זה דחוף כל כך לאכול מהריצפה? כל פעם כשנופל לי איזה מאכל על הריצפה אני קודם מרים אותו מהריצפה ורק אחר כך אוכל.

מטופל לרופא: כואב לי בהרבה מקומות. רופא: אז אל תלך למקומות האלו.

הרגע הזה שאתה שקוע בשיחת טלפון ופתאום אתה מוצא את עצמך מחפש גרביים במקרר...

רוצה להרוויח כסף מהבית? תמכור אותו.

למכירה: בלון גז במחיר פיצוץ, עיתון במחיר שאסור לפרסם, שעון במחיר חבל על הזמן, מרצפות במחיר רצפה, מצית במחיר מדליק, מוצרי ח"פ במחירים של פעם בשנה, תנורים במחיר חם, שופר במחיר הקרן, תחפושות במחיר מצחיק, כורסא במחיר נח, ארנק במחיר שווה לכל כיס, מעטפות במחיר בול, חץ וקשת במחיר חיסול.

למה לשטיבלעך קוראים כך? שתי דקות בא הלך.

איך זה שעוד לא קם אף לוחם נגד צער בעלי חיים להגן על היתושים הנרצחים באכזריות בידי אנשים חסרי מצפון.

אצלינו קוראים לטשולנט בלי בשר טשולנט ווקאלי.

עדכון קל: בירושלים לא מזיעים. בחורף.

אין ילד מלוכלך, יש ילד שמלוכלך לו.

התמונה שבה נראה אחד הרוצחים מאלעד עם סיגריה שקיבל מהשוטר שלכד אותו גרמה לזעזוע עמוק גם בקרב יפי הנפש מהשמאל הישראלי: איך משטרת ישראל לא מתביישת לתת לרוצח הערבי חסר היישע דבר כל כך לא בריא?

יהודי אחד הגיע לרב כולו פחד: החלת מפתח נשרפה לו. אל תדאג, הרגיע אותו הרב, תהיה לך פרנסה אבל בשחור.

אחרי פסח אבא ואמא רצים... אמא רצה למשקל, ואבא רץ לבנק. היא בהלם מהפלוס והוא בהלם מהמינוס.

בחוה"מ מישהו אמר לי כל עם ישראל בשמורות הטבע, אחר אמר לי כל עם ישראל בפקקים, אחר אמר לי כל עם ישראל באטרקציות, כמה עם ישראל יש?

נפטרתי מכל האוכל הלא בריא שהיה לי בבית, זה היה מאוד טעים.

מתי אתה יודע שהתבגרת? כשאין לי כח מתחלף באין לי כוחות.

לא משנה מה היא אמרה תמיד תאמר לה שהיא צדקה כי צדקה תציל ממוות.

היתרון להתחיל בעבודה חדשה הוא שאתה יכול לחזור על כל תירוצי האיחורים שלך מההתחלה.

הכי גרוע זה להיות טכנאי מזגנים. הוא מגיע למקום כשאין מזגן וסובל מחום ועד שכבר נדלק המזגן הוא צריך ללכת.

הפחד הזה שהקופאית תגמור להעביר את כל המוצרים לפני שאבא יחזור עם המוצר שהלך להחליף לפני דקה.

אני מראש לא הגעתי לנופש עם ציפיות, למה? כי המשכיר ארגן לי מצעים אז למה שאני אביא מהבית.

מישהו התעניין אצלי במה הרבנית שלי עובדת? עניתי לו נראה לך מכובד שהרבנית תעבוד?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה