מעגל הש(מ)נה

[דיו וקסת]

מעגל הש(מ)נה


אחרי החגים בתשרי שנה שעברה /

החלטתי לפצוח בדיאטה חמורה,

לאכול בריא ולעשות הליכה כמובן /

ואדהכי והכי הגיע חודש חשוָן.

אמרתי לעצמי - החורף רק התחיל /

תן להתרגל למטריה ולמעיל,

רק ניכנס ליומיום ולשגרה /

ומיד נתחיל בדיאטה האמורה.

אך בינתיים הגיע כבר חודש כסלו /

ולעצמי אמרתי עם יד על הלב,

אי אפשר בלי איזו סופגנייה עם ריבה /

נדחה את הדיאטה לחודש הבא.

בטבת בא החורף וקור גדול נהיה /

ובשביל הדיאטה שלנו זה היווה בעיה,

איזה קור! אי אפשר להתנתק מהשמיכה /

שלא לדבר על לצאת להליכה.

חוצמיזה לאכול זה מחמם, כך אומרים /

הייתי ממש מוכרח לזלול בשרים.

שלא אהיה חולה, יש לי אחריות /

אכן, מה לא עושים בשביל הבריאות.

בחודש שבט, אתם ודאי מנחשים /

צריך לקיים מצוות פירות יבשים.

חודש אדר הגיע אחריו /

ואמרתי לעצמי בביטחון רב,

עכשיו זה ממש לא הזמן /

עם כל משלוחי המנות וה'אוזני המן'.

אבל בלבי עברה המחשבה /

בניסן אני מתחיל, מוכן להישבע.

לפני פסח הייתי צריך להתאמץ /

לחסל מהר-מהר את כל החמץ.

ובפסח, חג המצות ותפוחי האדמה /

העניין נדחק לזמן מה.

הגיע אייר וסיוָן אחר כך /

ומעומס החום שוב העסק נשכח.

בקיץ - פרוסת אבטיח וגלידה טובה /

אין חולק שהם מצרך חובה.

בתמוז ובאב כבר התחילה החופשה /

והזמן לא התאים להחלטה כה קשה.

בחודש אלול כבר נהייתי חרוץ /

והעסק כבר כמעט התחיל לרוץ.

אבל אז היה לי תירוץ אחר /

מה הוא היה? כבר אינני זוכר.

ושוב נחתו כל החגים /

בהם מצווה להרבות בבשר ודגים.

אבל החגים עברו והמשקל החל דוחק /

"דיאטה עכשיו. ובלי להתחמק!"


זהו, אני מתחיל דיאטה, נשבע /

אבל לא מעכשיו, מהחודש הבא.

 

[נריה מגן]

נאה.
רק תעשה טובה, תמחק את הסלאשים - הלוכסנים. הם מטרידים ומפריעים לרצף הקריאה.