כללי מעטפות

  • פותח הנושא gol
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י זאבי;590099:
עד היום ידעתי שבמקרה שיש למטה רקע שאינו חוקי מבחינתם, הם מדביקים על זה מדבקה לבנה (צרה וארוכה), עכשיו אני שומע עכשיו משהו חדש!
במקרה של שטח ריק לגמרי המכתב יגיע לנמען במהירות
ובמקרה שאין שטח ריק זה גם יגיע, רק באיחור של כמה ימים,
הבנתי נכון? והאם עקבת שזה באמת כך?

לא רק זה,
מאיתנו דרשו תוספת מחיר על המשלוח,
והיה לנו רווח של 1.3 ס"מ, כלומר רק 2 מ"מ פחות מהנדרש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י נסים בן חיי;590103:
לא עכבתי, אבל זה מה שידוע לי, לכן אני חוזר על השאלה: מה הכוונה כאן ה"נסיון" מישהו בדק מה קרה כאשר הדפיס רקע בהיר/כהה/אלמנטים בצדדים, מעניין לשמוע...
כשאני כותב מנסיון הכונה שלי ששלחתי מכתבים עם רקע למטה ואלמנטים בפינות,
והדואר לא הדביק על זה שום מדבקה לבנה למטה (כפי שידוע לי שעשו במקרה כזה, יתכן שהיום זה כבר לא כך)
(כמו"כ בעל הדפוס שהעיר את תשומת ליבי לדרישות הדואר בפעם הראשונה, לאחר ששלחתי לו מתוקן עם רקע בהיר הוא מיד הדפיס, [אם כי זה לא ראיה מוכחת])
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
שוב אין שום בעיה אם אתה מדפיס פרוצס אפשר על כל המעטפה
אם זה צבע 1/2 תשאיר מקום לגרייפר עפ"י דרישות בית הדפוס
אבל אין בעיה עם רקע בהיר,(שים לב שיש הרבה מעטפות שבאות בצבע קרם ועוד לדוג' אולמות שמחות וכו')
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אמרו לי שהחוק הזה נכנס לתוקף רק בשנתיים האחרונות והם עומדים עליו, זה נכון?
ועוד משהו:
הכללים תקפים גם במעטפות גדולות כמו A4 ו A5?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני חושב שאם כל אחד יעלה דוגמאות של מעטפות שביצע, יהא זה לתועלת הכלל,
כמובן בציון אם היו בעיות מבחינת הדואר או לא,

אז אני הראשון, המעטפה שצרפתי עוברת חלק בדואר כבר כמה שנים, ללא דרישת תוספת מחיר. (מדובר על מעטפה בגודל 23 על 11)
 

קבצים מצורפים

  • 01.JPG
    KB 60.7 · צפיות: 26
  • הוסף לסימניות
  • #26
אז זהו שהחוק תקף רק בשנים האחרונות.
תעלו דוגמאות מהתקופה האחרונה.
אני שאלתי בדואר אמרו לי 1.5 ס"מ לבן לחלוטין בלי כלום מלמטה.
וזה באמת הרס לי עכשיו עיצוב של 2 סטים של נירת.
ועוד יותר גרוע שאחד מהם זה מעטפה עם חלון... נשארתי עם מלא כיתוב, לוגו ואלמנטים שצריכים להכנס ברבוע אחד קטן.
אוף!
אם יש למשהו דוגמא למעטפה עם חלון שיעלה בבקשה.
תודה רבה לכולכם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
המעטפה שצרפתי היא אמנם מלפני כמה שנים, אבל עדיין משתמשים בה כיום באופן שוטף, כך שאם השתנה משהו בחוק, הייתי שומע מזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
יש הבדל בין שליחה דרך ת"ד (שלשול המעטפה בתיבה האדומה המיתולוגית)
לבין דואר כמותי ישירות דרך הדואר, בזה האחרון אין פשרות,
ובראשון עצבו, ציירו, עטרו, גרפקו, מה שעולה בדעתכם ובאיזה עיצוב שתחפצו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
זה הענין מיג שאני לא ידעתי את זה.
ועכשיו יש לי בעיות רציניות.
חבל שלא מלמדים את זה קודם.....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ואם מישהו החליט כך, מי אמר שאי אפשר לחשוב אחרת?

אז אתמול בלילה עלה לי הרעיון בראש, היום יישמתי.

דונאט משפחתי ע-נ-ק בקוטר של 25 ס"מ. ממולא בקרם פטיסייר עשיר ומעל גנאש שוקולד מריר ומעליו שוקולד ורוד וסוכריות.
בהגשה, פורסים פרוסה לכל סועד.- ואז מתגלה המילוי הנוזלי והטעים הזה....אין כמו קרם פטיסייר.
IMG_2261_1024x682.jpg
נכון, התמונה חשוכה, עמכם הסליחה.
שימו לב ליחס בין גודל הדונאט לאלו של מכשיר המולטי.


איך מכינים?
נצטרף סיר בקוטר גדול.
שמן בגובה של כ-6 ס"מ

בצק של סופגניה, כל מתכון יתאים.

קרם פטיסייר קנוי או ביתי. כ-400 גרם קרם.

200 גרם שוקולד מריר+125 מ"ל ריצ' לגנאש
150 גרם שוקולד לבן + צבע מאכל ורוד ייעודי לשוקולד + 1 כף שמן
סוכריות לקישוט עוגה
*ראו הערות בסוף

אחרי התפחת הבצק מכינים כדור בצק ענק בקוטר של כ-22 ס"מ. מניחים על ניר אפיה וקורצים ממרכזו עיגול. מכסים בניילון ומתפיחים 20 דקות. אם החור הצטמצם בגלל ההתפחה, קורצים את העיגול הפנימי מחדש.
מחממים שמן לטיגון בסיר רחב.
חותכים את ניר האפיה סביב הדונאט. משאירים שוליים של כ-2 ס"מ מסביב.
כשהמן חם מספיק [קיסם שננעץ בו מבעבע סביב קלות], מרימים בזהירות את ניר האפיה ומורידים לתוך השמן עם ניר האפיה כלפי מטה. לאחר כ-15 שניות טיגון יהיה אפשר להסיר את ניר האפיה. מטגנים כ-8 דקות מכל צד על להבה לא גדולה מדי, כדי שהדונאט לא יקבל צבע כהה מדי לפני שיהיה מוכן.
מוציאים בעזרת תרווד מכל צד של הדונאט ומניחים על ניר סופג להתקררות מוחלטת.

לאחר שהדונאט התקרר לגמרי, ממלאים שקית זילוף עם צנטר בעל פיה ארוכה בקרם פטיסייר, הופכים את הדונאט לצד התחתון שלו וממלאים סביב הקוטר של הדונאט בנקודות במרווח של כ-1.5 ס"מ זה מזה. מחוררים חור עם הצנטר, מזלפים פנימה קרם בכמות נדיבה, אבל לא כזו שתברח כולה החוצה, חוזרים על פעולה זו בהרבה נקודות סביב הקוטר של הדונאט.
הופכים על רשת שמונחת במעט הגבהה מעל ניר אפיה.

מכינים גנאש ויוצקים על הדונאט שייזל לכל הצדדים ויכסה את כולו. לאחר כ-2 דקות מרימים את הרשת ומעבירים אותה למגש ולמקרר להתקשות של הגנאש. את הגנאש העודף שנזל על ניר האפיה שומרים בכלי במקרר לשימוש אחר.

לאחר שהגנאש התקשה לחלוטין, ממיסים שוקולד לבן עם שמן, מוסיפים צבע מאכל ייעודי לשוקולד. ממתינים שהשוקולד הורוד לא יהיה חם, אבל עדיין נוזלי ויוצקים סביב הדונאט מלמעלה באופן שייצור נטיפים לצדדים סביב הדונאט, זורים סוכריות ומעבירים למקרר להתקשות של השוקולד הורוד.
מעולה בהקפאה.
מפשירים לפני ההגשה
IMG_2265_1024x682.jpgIMG_2262_1024x682.jpg


*אפשר לוותר על השוקולד הורוד ולפזר סוכריות על הגנאש או להמיר סוכריות בקרוקנט.
ריססו של תרסיס זהב על דונאט עם קרוקנט על גנאש ישווה לו מראה יוקרתי במיוחד.

חנוכה שמח לכולם!


הערה- אפשר לאפות את הדונאט בתנור. מרססים בתרסיס שמן בנדיבות כשנכנס לתנור ועד פעמיים המהלך האפיה.
כמובן לא אותו דבר, אבל למי שלא רוצה לטגן, ורוצה בכל זאת להכין...
לאחרונה אני שומעת הרבה מחמאות, לא דווקא כלפיי אלא בסביבה, בכל מקום.
(או אולי רק עכשיו התחלתי לשים לב אליהם).

שמתי לב כמה טוב לשמוע מחמאות, כמה אנשים משתנים בעקבות מחמאות.
איך טיפוסים נרגנים מאירים פנים בעקבות מילה טובה.
לי יש יחס מורכב למחמאות: מצד אחד אני חשה אושר לשמוע מחמאות, מצד שני זה קצת נראה לי ציני,
כי מחמאות נתפס בעיני כמשהו אינטרסנטי לפעמים. כאילו: לא מהעוקץ ולא מהדבש. לא צריך מחמאות וגם לא עקיצות.
כך שהיתה תקופה שממש התנגדתי למחמאות או לא חיבבתי אותן.
מחמאות? זה נשמע לי חלקלק וצבוע.
על מי אנשים עובדים כשהם מחמיאים? הם אולי רוצים להשיג משהו? רוצים להשתלט? אומנם זה משמח לשמוע מחמאות,
אבל גם נראה שמחמאות זה דבר צבוע מעט.

אבל לא משנה מה המניע של המחמאות, אנשים שמחים יותר כשמחמיאים להם!
הם משתנים!
נעשים יותר חביבים ופחות עצבנים!
כמו מעגל של אור, מחמאות זה דבר שמתגלגל מאחד לשני וגורם לאווירה טובה ונינוחה.

לאחר כל הנ"ל אני רוצה להעלות כאן קטע שכתבתי על מחמאות, וגם בקשה מכם, ממי שקורא את הדברים:
יש לכם רעיונות למחמאות? כיתבו כאן וכל אחד יבחר אלו מחמאות מתאים לו לנכס לעצמו ולתת לסביבה.
כי יש כל כך הרבה טוב בעולם.
כי תחשבו על זה: באמצע היום אמא אומרת לילדיה: איך זכיתי בכם, איזה ילדים מיוחדים ה' נתן לי. (למרות שיש לה כלפיהם טענות רבות, היא בוחרת לראות את הטוב ואומרת את הטוב פעם אחר פעם).
רק לחשוב איזה מעגל של טוב יכול להיות.
או מורה אומרת לתלמידות עד כמה הן אהובות מיוחדות כל אחת בדרכה.
וגם להפחית ביקורת, ולומר הערות בדרכי נועם.


קטע שכתבתי כשהבנתי עד כמה מילים טובות זה דבר טוב:

בא לי להציף את העולם במחמאות
לומר לכל אדם עד כמה הוא מיוחד
ויחודי
ואין כמוהו בעולם,

בא לי להטביע את העולם במחמאות
שאנשים ילכו עם מחמאות בכיסים
בתיקים
מכל מקום יישפכו מחמאות
בלי סוף
שאנשים ישמעו רק מילים טובות
ויצופו בתוך טוב

בא לי למלא את העולם במחמאות
כמו מבול
שיכסה ארץ
במחמאות.
שאנשים ילכו מבסוטים מעצמם
ולא יצטרכו דבר.

אבל אז הבנתי
שאי אפשר לומר מחמאות
לאדם שהוא רעיל לעצמו
וכל עוד לא נאמר לעצמנו מחמאות,
גם מבול חיצוני של מילים טובות
לא יוכל לעזור.

אז בבקשה
תמלאו את עצמכם במחמאות
כל הזמן מילים טובות, מעודדות,
קחו מלוא חופניים ים של מחמאות
תדעו כי יחודיים אתם.
ומיוחדים. קחו לכם צידה, מחמאות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה