שוקו מיונז
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #1
הוא קם בבוקר מוקדם, לפעמים אחרי לילה כמעט בלי שינה. התינוק בכה, האישה לא חשה בטוב, ואין רגע אחד של מנוחה. הוא לובש חליפה פשוטה, נועל נעליים שראו ימים יפים יותר, ויוצא אל בית המדרש – כאילו אין דבר בעולם חוץ מהסדר שמתחיל עוד מעט.
מאחוריו נשאר בית קטן, לפעמים עם מקרר חצי ריק, וצבע מתקלף. אבל הוא הולך ללמוד!!!
האברך – הגיבור השקט של דורנו. לא נואם, לא מפגין, לא צועק. יושב ולומד. שעות על גבי שעות. הראש אולי כואב, הלב דואג, הגוף עייף, אבל הדף נפתח. והלימוד נמשך. כי הוא יודע: התורה היא האוויר של עם ישראל. ולמרות הלחץ, החובות, והעייפות, ממשיך להתפלפל בהוויות אביי ורבא.
אנחנו חייבים לא רק להעריץ – אלא להוקיר באמת. להבין שזו לא בחירה נוחה, אלא שליחות שנושאת איתה אחריות כבדה– החזקת העולם כפשוטו.
תודה לכם, אברכים יקרים, שאתם נושאים את עול התורה במסירות שאין לה שיעור. יהי רצון שתזכו לראות ברכה וסיפוק בלימודכם מתוך שמחה וישוב הדעת.
מאחוריו נשאר בית קטן, לפעמים עם מקרר חצי ריק, וצבע מתקלף. אבל הוא הולך ללמוד!!!
האברך – הגיבור השקט של דורנו. לא נואם, לא מפגין, לא צועק. יושב ולומד. שעות על גבי שעות. הראש אולי כואב, הלב דואג, הגוף עייף, אבל הדף נפתח. והלימוד נמשך. כי הוא יודע: התורה היא האוויר של עם ישראל. ולמרות הלחץ, החובות, והעייפות, ממשיך להתפלפל בהוויות אביי ורבא.
אנחנו חייבים לא רק להעריץ – אלא להוקיר באמת. להבין שזו לא בחירה נוחה, אלא שליחות שנושאת איתה אחריות כבדה– החזקת העולם כפשוטו.
תודה לכם, אברכים יקרים, שאתם נושאים את עול התורה במסירות שאין לה שיעור. יהי רצון שתזכו לראות ברכה וסיפוק בלימודכם מתוך שמחה וישוב הדעת.
הנושאים החמים