- הוסף לסימניות
- #1

נקודת מבט (pov בשפת המומחים) היא מרכיב חשוב בקומפוזיציה.
בתכנון הקומפוזיציה צריך לחשוב- מי מספר את הסיפור או חווה אותו, ובאיזה מקום אתם ממקמים את הצופה (כן, הקהל הוא חלק מהקומפוזיציה שלכם
אז בציור הזה הסיפור הוא על חתולים שפלשו למטבח של אולם, והמנהל שמביט בחלון מבחוץ תופס אותם על חם.
ניתן לספר את הסיפור (כלומר לצייר את הציור. ציור= סיפור) מזווית של המנהל, ואפשר מזווית החתולים הנהנים. לפי הזווית שבה תבחרו- כך הקהל שלם יזדהה עם הציור (בהלת המנהל או שמחת החתולים)
כאן בחרתי למקם את הצופה נמוך, (דרך קו אופק נמוך) מאחורי החתולה שהרגע כנראה הגיעה לחגיגה (כמו הצופה...) כדי לתת לו את החוויה של החתולה. ובשביל שהמנהל לא יעלם מבחינת 'האווירה', והמתיחות שבסיפור שלו תהיה נוכחת- הוא ממוקם בצורה כזו שקווי הציור מוליכים אליו (מצורף ציור), וכך אנו מקבלים לא רק ציור, אלא סיפור.

אם כן נסכם-
כשאתם מתכננים קומפוזיציה חשבו על-
1. מי מספר את הסיפור שלכם. (ישנם ציורים שבהם יש רק צד אחד, ויש כאלה שיש כמה צדדים, ואז צריך לבחור)
2. איפה נמצא הקהל שלכם בציור.
3. קווי הולכה שיעבירו את הצופה בין זוויות ראייה שונות בסיפור.
על זאת ועוד, בהמשך בעז''ה
מחכה לראות עבודות שלכם!
בהצלחה!
נערך לאחרונה ב:
הנושאים החמים