נוטרמיגן - תחליף חלב לאלרגנים - מישו יודע לגבי כשרות?

[פיטפוט]

דחוף מאוד
(עבור תינוקת בת שנה שאין לה מה לאכול....)

אולי יש מישו שבירר את הענין ויוכל להחכימנו.

 

[סא איור]

כשרות לפסח או לכל השנה?
לגבי פסח אין לי מושג, לגבי כל השנה כשאין ברירה אז...

 

[למען דעת]

http://www.prog.co.il/showpost.php?p=976268&postcount=10

 

[פיטפוט]

הכשרות שרשום על זה, זה של: הרבנות הראשית לענדרלאנד, אמסטרדם, הולנד.

מי הם? אפשר לסמוך?
הרי חייב שתהיה כשרות מסוימת.

 

[judi2525]

תחליף החלב נוטרמיגן, פרג'סטימיל-כשרותם לכל השנה

מאמר רחב בנושא כתב א. אפרתי בתהודת כשרות 23 ובחלק מהדברים דעתי שונה מדעתו.

שני תחליפי החלב נוטרמיגן ופרג'סטימיל, מיועדים לתינוקות אשר אינם יכולים לצרוך את תחליפי החלב החלביים והצמחיים, מסיבות של אלרגיה או אי יכולת לעכל חלב פרה.

הנוטרמיגן וכן הפרג'סטימיל מכילים חלבון שמקורו מחלב פרה [קזאין] אשר עבר פירוק לחומצות אמינו שהן אבני הבנין של כל חלבון, ובכך פותר הוא בעיה לתינוקות שלא יכולים לצרוך תחליפי רגילים. פירוק זה נעשה במפעל ע''י אנזים שמקורו מלבלב של חזירים, ומכאן שאלת כשרות המוצר. כמו כן מופרדים בתהליך הייצור מרכיבים נוספים מהחלב העשויים לגרום אלרגיה.

למרות השימוש באנזים טרף יש להתיר לתינוקות הצריכים תחליפים אלו מכל סיבה רפואית שהיא אף אם לא מדובר במצב של סכנה ח''ו אלא אף באי נעימות כגון תגובות אלרגיות , מהנימוקים הבאים:

א.האנזים נותן טעם לפגם - משיחה שקיימתי עם אחד מרבני הOU נאמר לי שניסו לתת לגוי לטעום את האנזים והטעם היה גרוע ביותר, ולכן לא נאסרת התערובת בעטיו בשום שלב.

ב. כמות האנזים מועטה מאוד [פחות מ0.5%] ולכן הוא בטל בס'. אך היות שהוא גם נ''ט לפגם אין שלב שבו התערובת נאסרת ואין מצב של חנ''נ כפי שכתב בעל המאמר הנ''ל.

ג. ביטול איסור ע''י גוי-אמנם ישנן דיעות המחמירות גם כאשר גוי ביטל איסור, לאוכלו לישראל, אך כאן מדובר באיסור פגום וכן לא היתה כוונה לבטלו, ובלא''ה במקום צורך ניתן להסתמך על המקילים.[הדיעות הובאו בדרכי תשובה סימן ק''ח ס''ק]

ד. לדברי הד''ר פבר שכתב מכתב בנושא במאמר הנ''ל כל שאריות האנזים מוצאות בתהליכי ההפרדה שנעשים במוצר בהמשך ולכן לא נותרות שאריות שלו בפועל, דבר המיקל הלכתית.[אפשר לסוחטו]

לכן מבחינה הלכתית האיסור בטל, והתערובת מותרת בשימוש.

ד. הצורך בכך לתינוק-שאלה כללית בנושא תינוקות ותזונתם, מהי ההגדרה ההלכתית של הצורך שלהם במזון מתאים וממילא אלו איסורים מותר או אולי צריך לעבור כדי לספק להם את הנדרש. החזו''א כותב באו''ח סימן נ''ט ס''ק ג' על בסיס דברי הגמ' ביבמות קי''ד. שקבעה ''סתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב'' שלא מדובר בסכנת רעב שימות בצמא כמו שפירש רש''י שם, אלא מדובר שיש אוכל אחר להאכילו, אבל חלב טהור אין, ולמרות זאת מותר להאכילו חלב טמא ''דחסרון חלב סכנה הוא לו שיבוא ליד חולי וכל חולי הוא ספק סכנה''. ועל סמך דעה זו יש פוסקים המקילים מאוד בצומות של מיניקות שמא מחמת הצום ייפסק חלבן, ומעבר לתחליף חלב נחשב סכנה לדעת החזו''א. אמנם נידון זה אינו נוגע ישירות לעניננו היות שהגמ' קבעה שתינוק מסוכן אצל חלב אם, אך מניין לנו שגם לגבי תחליף חלב אם הדין כך. אך החזו''א בהמשך דברין מתייחס לצורך הקטן במזון מתאים בצורה יותר כוללנית.

וכן כתב שם בס''ק ד' בביאור דברי הרמ''א באו''ח סימן שכ''ח/יז שכתב ''מותר לומר לגוי לעשות תבשיל לקטן דסתם צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה דמי'' וכוונת הרמ''א להתיר בישול או שאר מלאכות דאורייתא ע''י נכרי לצורך קטן. וביאר החזו''א שהרמ''א מתכוון אפילו לרעב של שעה מועטת אבל רעב של זמן שרגילים להקפיד עליו נחשב סכנה: ''ובזמנינו שמצוי מאוד חלאים מתרגשות בתינוקות נראה דכל שיש ספק שיגרום לו קלקול מעיים לעצור או לשלשל, או גרם כאב מעיים, או חום כלשהו הוא בכלל ספק סכנה... ואפשר דכוונת השו''ע ביש לו מה להאכילו, אבל כפי הצורך יש להאכילו תבשיל שזהו מזונו הטוב וגם בזה מתירים שבות של אמירה לנכרי...

משמע מדברי החזו''א שכל שינוי במזון התינוק או צורך לתת לו את מזונו הטוב ביותר נחשב לעיתים כסכנה , וכל צורך מתיר לכל הפחות איסור דרבנן של אמירה לגוי.

עד איזה גיל נחשבים כל צורכי קטן כחולה שאין בו סכנה- בספר נשמת אברהם ח''א על הסעיף הנ''ל בסימן שכ''ח הביא את דברי האחרונים בענין. החזו''א כתב שמדובר עד גיל שנתיים או שלש וכן פסק הגרשז''א . ובקצות השולחן כתב שכל זמן שנותנים לו מזון מיוחד לקטנים נחשב קטן לענין זה. דעת המנחת יצחק להקל בדבר שעד גיל תשע נחשב קטן להחשיב צרכיו כצרכי חולה ויש שדחו דבריו.

במקרה של תחליף חלב לתינוק שזהו מזונו, פעמים שמדובר בפיקו''נ ממש כאשר זה החלב היחיד שהתינוק מעכל. לעיתים, הצורך הוא לפתור אלרגיות וקשיי עיכול שמגדירים את התינוק רק כחולה שאין בו סכנה ככל צרכי קטן, ומותר כאמור לעבור לצורך כך אף על איסורים.

אבל יש לזכור שהמקרה של הנוטרמיגן והפרג'סטמיל הוא קל ביותר מבחינת ההלכה כיון שהתערובת מותרת מהנימוקים א-ד שהובאו לעיל. לכן, בכל צורך שרופא ממליץ על תחליפים אלו מכל סיבה שהיא יש להתיר להשתמש בהם.

ביחס לכשרותם לפסח, כל רכיבי אבקת הפרג'סטימיל הינם ללא חמץ, למעט הדקסטרוז שיש ספק לגביו האם מופק מדגנים ובדרך כלל בארה''ב לא משתמשים בדגנים לצורך זה.

******************************************


שלום לכבוד הרב,
בתשובה לשאלה שנשאלת בעבר השבת כי בנוטרמיגן יש חמץ גמור.
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=69798


רציתי לברר מהו המקור לכך, כיוון שמעיון במרכיבי הפורמולה לא מצאתי אזכור לחמץ וכמו כן הפורמולה הותרה ע"י הרבנות באנגליה לשימוש בפסח שעבר (ראה: http://www.kosher.org.uk/downloads/pesach_2005.pdf)

הנושא מאוד חשוב לי כיוון שזהו המזון לתינוקות המתאים ביותר עבור בתי.
תודה רבה!


התשובה:
מאת: הרב דוד לאו - מודיעין
בדקתי את הנושא, עם נציגי בתי הדין השונים, ועם הרב עקיבא כץ,
אין אחד שיכול לומר שמזון זה כשר לפסח, כי אמנם אין בו רכיבים גמורים של חמץ, אבל לא מכשירים את המפעל לפסח, ובמשך השנה משתמשים גם בעמילנים בעייתיים (עמילן חיטה וכדו').
אבל, אי ןספק שברגע שזהו המזון המתאים לבתך, אסור לך למנוע ממנה אוכל זה, מה עוד שכנראה (זו הגדרת העוסקים בנושא) אינו מכיל חמץ גמור.
האכל אותה את המזון הזה גם בחג, כרגיל.
רוב נחת

 

[פיטפוט]

ואוו, תודה ענקית על ההשקעה!!
חסד גדול מאוד!

 

[סטאזרית]

אני רואה רק עכשיו אבל הרב משה שאול קליין פסק כי אסור למנוע מתינוק רגיש מזון שמתאים לו
וכן כי אסור למנוע מאדם תרופה הכרחית אע"פ שאין לה אישור לפסח
ואנחנו וידאנו זאת אישית איתו