סגירת מרכאות אחרי מרכאה בודדת או מראה מקום ממוסגר

[ספרא וסייפא]

זה גם מה שההגיון מורה (הרי מראה המקום אינו חלק מן הציטוט).

אכן.
רק שאז זה נראה כאילו המראה מקום הוא מקור הציטוט.

 

[ספרא וסייפא]

בעוז והדר ההוראה היא שהגרש הוא לפני המראה מקום.

אני דיברתי על מרכאות על ציטוט כולל של קטע, ונתקלתי בבעיה זו כשיש מראה מקום בסוף ציטוט.
אתה מדבר על עוז והדר, שההנחיה שם שאין מרכאות בציטוטים. רק גרש לפני ואחרי פסוק. שם אכן אין טעם להקיף את המראה מקום.

 

[אפכא מסתברא]

אכן.
רק שאז זה נראה כאילו המראה מקום הוא מקור הציטוט.

מחילה, לא קראתי בעיון את כל השאלה. כאשר יש ציטוט בתוך ציטוט, צריך הציטוט הכולל להיות מוסגר במירכאות כפולות והציטוט הפנימי במירכאות (יחידות). כמובן, מראה המקום של הציטוט הפנימי יהיה מחוץ למירכא הסוגרת אותו, אבל לפני המירכאות הכפולות הסוגרות את הציטוט הכולל, ואילו מראה המקום של הציטוט הכולל יהיה לאחר המירכאות הכפולות הסוגרות אותו. (בתקוה שיש בכוח דמיונכם לצייר מה שכתבתי כאן.)
מה שכתבתי הוא מה שהכללים אומרים, אבל לכל מכון יש כנראה הכללים שלו, וטעמיו ונימוקיו עמו.

 

[ספרא וסייפא]

מחילה, לא קראתי בעיון את כל השאלה. כאשר יש ציטוט בתוך ציטוט, צריך הציטוט הכולל להיות מוסגר במירכאות כפולות והציטוט הפנימי במירכאות (יחידות). כמובן, מראה המקום של הציטוט הפנימי יהיה מחוץ למירכא הסוגרת אותו, אבל לפני המירכאות הכפולות הסוגרות את הציטוט הכולל, ואילו מראה המקום של הציטוט הכולל יהיה לאחר המירכאות הכפולות הסוגרות אותו. (בתקוה שיש בכוח דמיונכם לצייר מה שכתבתי כאן.)
מה שכתבתי הוא מה שהכללים אומרים, אבל לכל מכון יש כנראה הכללים שלו, וטעמיו ונימוקיו עמו.

הוא אשר דיברתי. לזה התכוונתי.
אכן רוב המכונים כיום נמנעים משימוש במרכאות כפולות, רק לציון ראשי תיבות.