כללי סיפורי גננות - טעויות של לקוחות

  • הוסף לסימניות
  • #1
כמו שיש לילדים טעויות, יש גם ללקוחות.
ואחת הלקוחות שלי עשתה טעות כל כך מצחיקה שאני לא יכולה להפסיק לצחוק מזה.
היא כמובן לא מודעת לזה שזו טעות אבל זה מצחיק בכל מקרה.

סיכמנו על עבודה צבעים והכל, סיכמנו וסגרנו הכל סופי שהעבודה גמורה.
ייצאתי את זה ל PDF, צרבתי על דיסק את כל החומרים הרלוונטיים ואז אני מקבלת אימייל ששואל אותי כך:

מדוע כשאני מסתכלת על העבודה ששלחת לי אני רואה את הצבע שסיכמנו, אבל כשאני מסתכלת על הקובץ הגמור הוא בצבעים אחרים הרבה יותר יפים?

הקיצר, פשוט ראתה צבעי CMYK בצורה מעוותת והתלהבה שאני אעשה לה כזה.

לקח לי זמן להפסיק לצחוק ולשכנע אותה שצבעים כאלה פלורסנטיים לא כדאי לה להשתמש אם היא לא רוצה להבריח את הלקוחות שלה.

אתם לא מרגישים לפעמים עם לקוחות כמו איזה גננת שצריכה ללמד א-ב לילד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כן, מרגישים......
(תשני את הלוגו שיהיה ארוך, העיקר שיבלוט על הקופסא, לא נורא שזה לא נראה כמו הלוגו האמיתי.... :) )
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כל כך מוכר
:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לכל אחד יכול להיות שק משעשע של אי הבנות מצחיקות ביותר של לקוחות,
ההבדל הוא, שהילדים יגדלו והטעויות שלהם הם חלק מחן ילדותם.
בעוד שמבוגרים הטעויות שלהם נובעות מבורות ואף אחד מהם לא ירצה לדעת שצוחקים עליו מאוחרי גבו, ממש כפי שאנחנו לא נרצה שיצחקו אחרי הטעויות שלנו בשטחי החיים בהם אנחנו עצמינו בורים - ומן הסתם לכל אחד יש אי אלו שטחים כאלו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
טוב אני לא צדיקה כמוך.
אני נהנית לפעמים לצחוק מטעויות כאלה.
אני לא צוחקת על הלקוח כלקוח, אלא מהטעות בלי קשר למי שעשה אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קרה לי מקרה משעשע במיוחד ועצוב...

עבדתי על חוברת עבודה לביה"ס בנושא מאוד מקורי ומורכב, מושקע בצורה לא רגילה,
הוחלט על חוברת שחור לבן וכריכה צבעונית, כ-400 עמודים,

לאחר אין סוף עיצובים מושקעים ורעיונות של עבודות שימשכו את הילדות לנושא בצורה חוויתית ועוד.. ועוד...
כמעט שנה וחצי של עבודה לא נורמלית,
כשסוף סוף הגענו לשלב הסגירה והשליחה לדפוס,

מתקשרת הלקוחה ואומרת:

ואאו יצא כ"כ מדהים... לא חבל, אולי נעשה אותה (את החוברת..) צבעונית. :):(
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י תמנתי;1016311:
טוב אני לא צדיקה כמוך.
אני נהנית לפעמים לצחוק מטעויות כאלה.
אני לא צוחקת על הלקוח כלקוח, אלא מהטעות בלי קשר למי שעשה אותה.
לא נעים להרגיש 'הפושעת הגדולה'.
אני חושבת שכל אחד מאיתנו, כשהוא נפגש בבורות ברמות מדהימות, צוחק בליבו.
רק - להפוך את זה לדיון ציבורי...
מציעה לך להסב את האשכול, לסיפורים אישיים על בורות מזעזעת שגילינו אנחנו, בנושאים שאין לנו קשר אליהם, או בנושאים שלנו - בתחילת דרכינו.
דוגמא?
כשהתחלתי לעבוד עם מיילים, לא כל כך קלטתי את הרעיון,
יום אחד הייתי אמורה לקבל מייל, והמחשב קרס, הטכנאי הודיע שהוא יהיה מתוקן רק למחרת.
ואני התקשרתי במהירות לשולח המייל, שלא ישלח היום, כי אין לי מחשב, אלא רק מחר.
(מבחינתי זו הייתה כמו תיבת דואר, ואם הבית קרס ביחד עם התיבה, המכתב הולך לאבדון, לא קלטתי את כל הנושא של רשת מקוונת, הייתי בטוחה שזה מגיע רק למחשב שבו אני עובדת, ואם הוא שבור, אז...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י תמנתי;1016311:
טוב אני לא צדיקה כמוך.
אני נהנית לפעמים לצחוק מטעויות כאלה.
אני לא צוחקת על הלקוח כלקוח, אלא מהטעות בלי קשר למי שעשה אותה.

או, לא נראה לי שזה נובע מצדיקות יתירה.
ובהחלט גם אני יכולה לגחך לעצמי - או לשתף במידת הניתן את הלקוח למה הבדיחה שלו כ"כ משעשעת...
ויש בהחלט אנקדוטות שניתן לפרסם פה ושם...

אבל אשכול ייחודי שכזה... שכל חטאם של מושאי הבדיחות הוא חוסר השתלמותם בנושאים המדוברים??
ועוד אל תשכחו שהם גם יכולים לקרוא את זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אפשר לשנות את הכותרת לאשכול המשך של:
"סיפורים הזויים שקראו לגרפיקאים"
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י בלון;1016410:
לא נעים להרגיש 'הפושעת הגדולה'.
אני חושבת שכל אחד מאיתנו, כשהוא נפגש בבורות ברמות מדהימות, צוחק בליבו.
רק - להפוך את זה לדיון ציבורי...
מציעה לך להסב את האשכול, לסיפורים אישיים על בורות מזעזעת שגילינו אנחנו, בנושאים שאין לנו קשר אליהם, או בנושאים שלנו - בתחילת דרכינו.
דוגמא?
כשהתחלתי לעבוד עם מיילים, לא כל כך קלטתי את הרעיון,
יום אחד הייתי אמורה לקבל מייל, והמחשב קרס, הטכנאי הודיע שהוא יהיה מתוקן רק למחרת.
ואני התקשרתי במהירות לשולח המייל, שלא ישלח היום, כי אין לי מחשב, אלא רק מחר.
(מבחינתי זו הייתה כמו תיבת דואר, ואם הבית קרס ביחד עם התיבה, המכתב הולך לאבדון, לא קלטתי את כל הנושא של רשת מקוונת, הייתי בטוחה שזה מגיע רק למחשב שבו אני עובדת, ואם הוא שבור, אז...)

אין בעיה
אני לא בעד לעשות צחוק מאנשים, בכלל לא.
מאד משתדלת להזהר בזה
אבל הצחוק הוא בעצם לא הבורות שלהם, אלא מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להתמודד עם זה.
כמו למשל להתאים עיצוב לטעות אופטית של מסך שלא קורא CMYK

אבל אם זה מאד מפריע תתעלמו מהאשכול
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה