סיפור אמיתי מרגש מאוד...

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י יונה יונה;775306:
אם אתה בא ומספר לבנאדם סיפורי אמונה או השגחה פרטית והוא מתחזק מזה
ואח"כ הוא שומע שהם לא היו ולא נבראו........
מה אתה חושב שיקרה?

סיפור מהסוג הזה אם הוא לא אמיתי אסור לספר אותו! אולי גם תמציא סיפורים על גן עדן והעולם הבא? זה יכול לחזק ג"כ!
איזה יופי.
אני קופץ מהאשכול הזה לאשכול עם השיר על החרש ורואה שיש מכנה משותף בתגובות. מה זה חשוב המסר/הרעיון, הכי חשוב שהסיפור לא אמיתי......
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י חיוכון;775313:
איזה יופי.
אני קופץ מהאשכול הזה לאשכול עם השיר על החרש ורואה שיש מכנה משותף בתגובות. מה זה חשוב המסר/הרעיון, הכי חשוב שהסיפור לא אמיתי......

סליחה!
מחר אני יפיץ שמועות על רב גדול שהתגלה לי בחלום וכו וכו.......
אנשים יתחזקו והכל מעולה...... אה????

ו......זה לא כ"כ משותף, בשיר ההוא מעולם לא הבנתי למה מי שהמציא אותו חשב שזה מרגש... ואם הוא היה נפטר בכ"ג טבת?(אבל זה לא הדיון... נמשיך אותו באשכול ההוא)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
למה שימציאו?
נראה לך סיפור דימיוני?

ועל מה ששאלת קודם על הסיפורים של חיים ולדר נראה לי שכולם פרי דימיונו... אבל לא יודעת בברור. יש לו סיפור מאד דומה לזה שנקרא השחיין..
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
למה שימציאו?
נראה לך סיפור דימיוני?

ועל מה ששאלת קודם על הסיפורים של חיים ולדר נראה לי שכולם פרי דימיונו... אבל לא יודעת בברור. יש לו סיפור מאד דומה לזה שנקרא השחיין..
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לכל המעונין,
הנני מצהירה בזאת שאינני יודעת אם הסיפור לעייל אכן התרחש.
ואני מאמינה שהוא אכן יכול להתרחש


ודעתי שנכתבה בהודעות קודמות מכוונת בכלליות על כך שאסור להמציא סיפורים על השגחה פרטית/ תפילה/ אמונה וכו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אוקי:) נחה דעתנו, לילה טוב!!;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
יונה יקרה,
זה לא ואם,
השיר בין אם דמיוני ובין אם לא, עורר הרבה יהודיות. הרעיון הוא יפה, על יהודי שעשה מה שצריך גם כשלא קיבל את השכר הגדול מבחינתו-ההנאה של אבא שלו, והרגע המרגש שאבא שלו כעת שומע אותו על אף שבאזני בשר זה לא אפשרי, מבחינה ספרותית הוא משתמש בכל מיני אלמנטים שמרגשים כגון, בן של נכה ויום כיפור ויתמות.
כן, הוא יכול היה להתרחש גם בתשעה באב או בסתם תפילת שחרית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ועל סיפורים כגון אלו (ליתר דיוק סיפורי הבעש"ט) אמר מי שאמר
מי שמאמין הוא שוטה,
ומי שלא מאמין הוא כופר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י שיררי;775311:
מאיפה תדעי מי ליטאי ומי לא?
ומה זה משנה?

נכתב ע"י יונה יונה;775312:
אפשר הסבר:confused::confused::confused:
לאיפה אני משויכת לדעתך?

הי, לא להתלהם, זה היה סה"כ הלצה.
זה דבר מאד ליטאי לברר אם סיפור היה או לא.
לא נראה לי תוכל לספר סיפור מרגש/ מחזק/ מעורר ככל שיהיה לליטאי בלי שיפקפק באמיתותו ויחפש מקור לסיפור. ככה זה אצל ליטאים :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אז אני לא ליטאית....
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
שמעתי ממקור מוסמך שחלק ממה שמכונה סיפורי הבעש"ט שיש בהם אלמנטים דימיונים יוצאי דופן, נכתבו ע"י משכילים באירופה בכדי לגרום לזלול בחסידות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י לשם שינוי;775321:
הי, לא להתלהם, זה היה סה"כ הלצה.
זה דבר מאד ליטאי לברר אם סיפור היה או לא.
לא נראה לי תוכל לספר סיפור מרגש/ מחזק/ מעורר ככל שיהיה לליטאי בלי שיפקפק באמיתותו ויחפש מקור לסיפור. ככה זה אצל ליטאים :)

אבל אני לא ליטאית.......... :(
פישלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י חיוכון;775320:
ועל סיפורים כגון אלו (ליתר דיוק סיפורי הבעש"ט) אמר מי שאמר
מי שמאמין הוא שוטה,
ומי שלא מאמין הוא כופר...

אני מכירה את זה קצת אחרת....

מי שמאמין להכל פתי
אבל אני מאמין שהכל באמת היה יכול להתרחש

(וסליחה על עילגות הניסוח)
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י יונה יונה;775324:
אבל אני לא ליטאית.......... :(
פישלת.

לא נורא, לא באמת חשבתי לעקוב.
ולא באמת חשבתי שזה יגיד אם את ליטאית או לא.
סתם זה מתאים לליטאים אז ציינתי זאת.

וכעת נקסט-------- :p
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י כל מיני;775323:
שמעתי ממקור מוסמך שחלק ממה שמכונה סיפורי הבעש"ט שיש בהם אלמנטים דימיונים יוצאי דופן, נכתבו ע"י משכילים באירופה בכדי לגרום לזלול בחסידות.

בספר שבחי הבעש"ט יש דברים שנראים דמיוניים הרבה מעבר לדמיונם הפרוע של המשכילים, ולכן קשה להאמין שבסיפורים הידועים על הבעש"ט הם שמו את טלפיהם.
מה שכן - המשכילים הוציאו ספר בשם "שבחי אלכסיי" המספר על מופתים שכביכול עשה עגלונו של הבעש"ט, וזאת עשו כמובן כדי לגרום לזלזול בבעש"ט וביהדות בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אגב...
הסיפור לא מופיע בספריו של חיים ולדר אלא בספר "רגעים" של נחמן סלצר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
בכל מקרה המצב היום בכלל מחריד.
אנשים מערבבים חלקי סיפורים ויוצרים סמבתוכה אחת גדולה בשביל שהסיפור יתאים למסר שאותו הם רוצים להדביק לרעיון.[לאחרונה נתקלתי בסיפור שמופץ בעלונים,מעין שילוב של הסיפור הידוע האוצר מתחת לגשר הוסיפו שם רבנים שלא חיו בכלל באותה תקופה,והעיקר המציאו "הפי אנד" מושלם.]
תכלס,מספרים היום הכל על כולם[כבר לא משנה מי באמת היה הגדול שעליו מדברים ,הכל יתכן]
לדעתי ,להמציא סיפורים זה לאבד את כל היד,כי שמתברר למשהו שעבדו עליו הוא יפסיק להאמין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לדעתי לא טוב להמציא סיפורי השגחה, זה מאבד מהאמון של הסיפורים האמיתיים לגמרי, יש כלכך הרבה השגחה אמיתית אז למה לא לחזק עם דברים שבאמת היו ? (אני לא אומרת על הסיפור בפתיחת מאשכול שהוא לא היה כי קורים המון ניסים כאלה והסיפור מעביר גם מסר של תפילה וגם מסר של חובת זהירות לדעתי).

לגבי משלי צדיקים- זה משהו אחר לגמרי וצדיקים מכניסים סודות תורה גדולים במשלים ואין שום השגה בהם וחלילה לשנות סדרים של משלי צדיקים זה משבש את כל כוונת הצדיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
בדיוק קראתי הרגע משהו מתאים-תחילת ציטוט:
"כאשר חז''ל מספרים מעשה,הרי הוא אמת גמורה ובדיוק.אם "החפץ חיים "היה מספר דבר,הרי היה לנו חשש לאיזו תערובת של שקר?!
כך שרואים דברים בחז''ל -רואים אמת נקייה,ואם היה איזה פגם לא היתה התורה מעלימה ומכסה אותו,שהרי התורה כותבת כל פגם ואפילו אצל משה רבינו,והרי התורה מעוניינת שיאמינו במשה,ואם כן למה לגלות אצלו פגם וחטא,ולמרות זאת כתבה התורה שמשה רבינו חטא,כיון שזוהי האמת והתורה היא אמת". עד כאן הציטוט והמסקנה היא שגם לדברים שבקדושה -אין להגזים/להמציא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לוקחים ילדים לשיט בננות - הכינו אותם מראש! אפשר ליפול למים ולשהות במים כמה דקות רצופות.
לאחר סיפור משפחתי, על קבוצה משפחתית שהלכה לשיט בננות.
ולא הכינו אותם שאפשר ליפול.
הכי הרבה הכינו אותם שמי שרוצה יכול ליפול למים. ומי שלא, יחזיק חזק וישאר על הבננה.

אבל מעשה שהיה כך היה, לאחר שהתמקמו על הבננה באמצע המקום, והתחילו בשיט האמיתי והכייף, לפתע פתאום הבננה התהפכה על עצמה.
וכל מי שהיה עליה התהפך למים, ואם רצה לנשום, היה חייב לצאת ממתחת לבננה.
ואז כולם כולל כולם היו בתוך המים - כמובן כמובן עם אפודות הצלה וכו' ואין סכנת טביעה.
אבל זה כבר לא נעים לעמוד במים באמצע שום מקום.
אבל אז קרתה תקלה נוספת, המנוע של הסירה כבתה.
ואז מפעיל הסירה לא יכל להסתובב ולאסוף אותם.
אז הו קרא למובגרים בואו תשחו אלי ותעלו...
ורוב הקבוצה לא ידעה לשחות.
והמבוגרים אומרים לו, קודם תלך לאסוף את הילדים.. והוא (מפעיל הסירה) אומר אל תגידו לי מה ואיך לעשות.
והילדים בהיסטרייה, בוכים ומפוחדים.
ובנתיים סירה נוספת של אותה חברה שתפקידה לפקח וצופה במתרחש לא נוקטת אצבע, ורק לאחר 10 דקות שחלק מהילדים החלו להיסחף עם הרוח, אז הם הרימו אותם לסירה שלהם.
לאחר 10 דקות הוציאו את כולם מהמים.

מסקנא , לא קרה כלום בגוף, אבל להבא, יש להכין כל אחד ואחד בנפרד ופרטני, בזמן שהוא מרוכז ואין לו אלפי אנשים מול העיניים, ועוד דברים שמסיחים את דעתו, לעשות את זה אחד על אחד בבית או בכל מקום אחר, ולומר לו שים לב, אנחנו יוצאים לשיט בננות, ייתכן שנופלים למים, זה לא מסוכן. ולא קורה כלום. אין כרישים...
סך הכל דג ידגדג אותך באצבעות וינקה לך את הפטריות

ואם הוא לא ירצה בגלל זה, אז מה עדיף???
בס"ד



ווואו, חייבת לשתף במשהו,

חייבת.



אני אישית משתדלת לכבד הורים,
אוהבת את המצווה הזאת,
מבינה, ומתחברת אליה.
אבל כמו כולנו, לא תמיד קל.
לא תמיד הדבר הענק הזה-
הוא מה שבא ובזורם לעשות.

היום פגשתי חברה שלי,
חברה טובה מהילדות.
אני זוכרת אותנו קטנות,
גדלנו ביחד, התפתחנו,
היינו חברות שנים.
גדלנו, החיים עשו את שלהם,
וכל אחת פנתה לעיסוקיה,
בנתה לעצמה את החיים
שטובים בשבילה.

תמיד מאז שהיינו חברות
היה משהו שונה,
לא דיברנו עליו, אבל ידענו
אמא שלה הייתה לא נורמלית.
לא "לא נורמלית" של גרביים נוזלים,
מדברת מוזר, הולכת עקום.
לא, אמא שלה דווקא הייתה נראית
תמיד בטופ, תמיד בשיא.
אבל הפה שלה היה גדול, לא פיזי,
מילולי.

היא הייתה חולה בנפש.
היא יכלה להראות הכי נחמדה
אבל שלא היה את מי להרשים,
זה היה מסוכן,
חברה שלי עברה אלימות מילולית קשה,
בשנים שהייתה הכי צריכה לשמוע מילים טובות,
בזמנים שהכי צריך חיבוק חם, מעריך.
לחברה שלי לא היה את זה.
אני לא אפרט כי זה קשה לי לכתוב על זה,
אבל משפטים כמו "חבל שילדתי אותך", או-
"אם לא תתעוררי בבוקר- זה לא יפריע לאף אחד"
היו מילים שהיא התרגלה לשמוע.
מצמרר, כן. זה נשמה קטנה,
טובה, כל כך טובה.
ששומעת מילים שהיא לא צריכה לשמוע.
לא מגיע לה. זה לשקר לה.
זה לקרוע לה את הנפש,
שהיא גם ככה לא יציבה.

לחברה שלי לא הייתה ילדות קלה,
אבל כשהיינו ביחד, היינו שתי ילדות
נהנות, צוחקות, משחקות.
לא הבנתי כמה החיים שלה שונים.
רק כשגדלתי יותר, התחלתי להבין,
שאני לא מבינה בכלל,
ממה שהגיבורה הזאת עוברת.
אבל היו דברים שראיתי, ששמעתי.
הרווחה התערבה, המשפחה התפרקה
והיא נשארה לבד. עברה בין דירות,
חיפשה את עצמה בעולם המטורף הזה.
היו לה משברים, קשיים מכל הכיוונים
אבל היא החליטה שהיא נלחמת,
שהיא מנצחת. מול כל הסיכויים.
כששאלתי אותה מאיפה הכוחות שלה
היא אמרה לי:
"התיקון שלי זה להיות אמא,
אבל הכי טובה שאני יכולה להיות".

כל הנ"ל הקדמה למשפט ששמעתי היום
מהמלאכית הזאת.
נפגשנו במקרה, אחרי הרבה זמן.
ותוך כדי דיבור היא אומרת לי
"את יודעת, לא היה לי קל,
הנפש שלי סבלה המון, אבל
שתדעי, שאין לי אפילו 1%
שנאה על אמא שלי, שום אחוז.
ואם אני אגיד לך שכן, זה יהיה שקר.
ואת יודעת למה?
כי כל אמא בטבע שלה,
אוהבת את הילדים שלה,
רוצה לעשות את המקסימום בשבילם,
אבל לאמא שלי הייתה מוגבלות
והיא, אני בטוחה- עשתה את המקסימום,
המקסימום שלה, ביכולות שלה
אז איך אני אכעס עליה??
איך אני לא אאהב?!"

עמדתי מצומררת מול הנסיכה הזאת.
אין לי מילים, לפני שנים הייתי שם עדה,
איך היא מצליחה להוציא את המילים
הכל כך נדירות האלה מהפה שלה?
לא היה לי מה להגיב.
רק החלטתי להסתכל מחדש על המצווה-
"כיבוד הורים".

הזכות לכבד את האנשים שעושים בשבילנו-
את המקסימום שלהם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה