כללי סקר נשמה של אמן

[אברימי]

חן חן על מסות התסכול והאכזבה העצמית. דומה שלכל אחד יש הצלחות ויש גם כשלונות. היתרון של המצליחנים האמיתיים זה להפוך את הכשלון למדרגה, לטפס עליה אל ההצלחה הבאה.
כלום לא ייצא מלחשוב מה היה קורה אילו הייתי בן 16 היום, ולמה בזבזתי (?) את שנותי.
זה הזמן לקום להתעודד, להתחיל בכל תחום שרוצים, ולא, לא חייבים להתמקד בתחום אחד. נהפוך הוא: לנסות כמה שיותר, ובעיקר להתאהב ביצירה ובעמל. אנשים שיש להם גישה רחבת היקף, דהיינו הם מתמצאים בהמון תחומים, גם אם הם לא גאונים במיוחד באותו תחום, חייהם מעניינים ומלאי דינמיקה, בניגוד גמור ל"מנגנון הרוסי" זה שטיפח כשרונות מגיל אפס בצורה מטורפת, ושלח תינוקות ללימודי כינור ופסנתר רק כדי להראות לכולם שהרוסים חכמים...
מתברר שחלוקה נכונה של הכישורים יותר מועילה בחיים, מאשר התמקדות בתחום אחד ומונוטוני.
לא לחינם נקראים אנשים שפעילים בתחומים רבים "אנשי אשכולות".

 

[איש קטן]

אבריימי, תן לי לחלוק עליך.

אנשי אשכולות זה ייחודי. רובינו רוצים להתמקצע בתחום אחד, ולהצליח בו. מיקוד זה מקור ההצלחה, אם יודעים להתמקד על המשבצת הראויה והנכונה.

יש צדק בטיעון, שמרוב ריצה מתחום לתחום, ונגיעה מועטה בכל תחום, מסתכנים בחוסר מעש בסופו של דבר, וכמאמר הפתגם, סקפטי מכאן ומכאן.

איך כינה זאת רב ידוע שאת שמו שכחתי? "אדם שיודע מעט על הכל, הוא כמו קאטשקע (ברווז), יודעת לשחות, יודעת ללכת ויודעת לעוף, אבל מכל דבר קצת, לא עד הסוף".

אתה יודע מה, אבריימי, אולי זה באמת טוב? וואלה, נקודה למחשבה. אולי קאטשקע באמת טוב, (ועתה מוצא אני את עצמי מנענע באצבעי בתנועת האצבע הרחבה ביותר מול המסך, כדרך שעושים בני הישיבות הליטאיים בעת לימודם). וצע"ג.

אולי באמת, קאטשקע זה טוב.

 

[מקארתור]

@אורגן שהופעל על אויר = הרמוניקה ?!
@נא לצרף לסקר הבא, אוהב חורפים קשוחים, למרות הסבל מהקור, לא מסתדר עם קיץ, גשם שווה אקשן, ילדים מצמידים אף קטן לזגוגית....
אוהב מוסיקה, להמשיך?... שונא לנגן, בשביל מה, לא משתווה לשמיעה, אהבתי לנגן על פירוק והרכבת מכשירי בית אלקטרוניים מקולקלים, לקוח קבוע וטרדן אצל המתקן האזורי....

 

[איש קטן]

הנה, עוד בדיל מידע חיוני, שיעזור לי לתפור את תיק המקארתור, האיש והמסתורין.

 

[אברימי]

@אורגן שהופעל על אויר = הרמוניקה ?!
@נא לצרף לסקר הבא, אוהב חורפים קשוחים, למרות הסבל מהקור, לא מסתדר עם קיץ, גשם שווה אקשן, ילדים מצמידים אף קטן לזגוגית....
אוהב מוסיקה, להמשיך?... שונא לנגן, בשביל מה, לא משתווה לשמיעה, אהבתי לנגן על פירוק והרכבת מכשירי בית אלקטרוניים מקולקלים, לקוח קבוע וטרדן אצל המתקן האזורי....

רואה את עצמי במראה חוץ משונא לנגן, והפיסקה האחרונה על המתקן האיזורי. ממש אפפעם לא הייתי אצלו, הרכבתי הכל לבד....

 

[אלי ויסברג]

וטיפה ביטחון עצמי (דווקא מצרך חסר)

משונה שבטחון עצמי חסר לך עם החוצפה הבריאה בה ניחנת...

 

[איש קטן]

מתברר שזו לא חוצפה, אלא מירמור.

 

[אלי ויסברג]

סתם שאלה, אני יודע לנגן טוב מאוד על עצבים; זה נחשב כלי, או בגלל שזה ווקאלי בלבד זה לא נחשב?

וא"כ, כאשר אני עושה זאת דרך מיקרופון האם נחשב (מאחר ולא נחשב להוציא יד"ח במצוות)?

ואם אני שומע ממישהו ומדבר, זה נקרא "מנגן על פי שמיעה"?

הפיתרון היחיד זה לשים "מנגן לפי".

 

[איש קטן]

אני לא חושב שאתה יודע מספיק טוב לנגן על העצבים.

 

[אברימי]

זה לא נחשב כלי, זה נחשב מוציא מהכלים

 

[איש קטן]

אלי, לעיונך:

למנגן שימושים רבים בתחום הסגסוגות ובין 85% ל־90% מהמנגן שמופק מופנה לכך. מנגן משולב עם אלומיניום בסגסוגות רבות ובעזרתו אפשר לייצר פלדת אל-חלד זולה במיוחד. שימושים נוספים:

• מנגן מוסף לבנזין בשביל למנוע נזק למנוע.
• ל־MnO₂ שימוש בסוללות וכזרז כימי.
• בצביעת זכוכית, מנגן מעלים גוון ירקרק שמקורו בברזל ומוסיף בריכוז גבוה צבע סגול.
• MnO₂ הוא פיגמנט חום.
• אשלגן פרמנגנטי (KMnO₄) הוא מחמצן חזק שמשתמשים בו לעתים קרובות בכימיה אורגנית.

 

[אלי ויסברג]

"מנגן בעודף הוא חומר <a href="/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%9C" title="רעל">רעיל</a>. חשיפה לאבק ואדי מנגן יכולה להיות מסוכנת אפילו ברמות נמוכות. תמיסת פרמנגנט <a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94" title="חומצה">חומצית</a> תחמצן כל <a href="/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%99" title="חומר אורגני" class="mw-redirect">חומר אורגני</a> שתבוא איתו במגע. ב־<a href="/wiki/2005" title="2005">2005</a>, מחקר הראה על קשר בין שאיפת מנגן לבין בעיות ב<a href="/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA" title="מערכת העצבים המרכזית">מערכת העצבים המרכזית</a> אצל <a href="/wiki/%D7%A2%D7%9B%D7%91%D7%A8" title="עכבר">עכברים</a>".

נו, אצל שוחר-עכברים כמוני זה ודאי יעורר בעיות, ואולי יצליח להשתיק.

 

[איש קטן]

הושפעת?

 

[אלי ויסברג]

אסור פה לצחוק על אף אחד ר"ל היל"ת טפו-פו, נשאר לי רק לצחוק על עצמי. מה גם שזה בריא.

 

[גרפיקסטאר]

חן חן על מסות התסכול והאכזבה העצמית. דומה שלכל אחד יש הצלחות ויש גם כשלונות. היתרון של המצליחנים האמיתיים זה להפוך את הכשלון למדרגה, לטפס עליה אל ההצלחה הבאה.
כלום לא ייצא מלחשוב מה היה קורה אילו הייתי בן 16 היום, ולמה בזבזתי (?) את שנותי.
זה הזמן לקום להתעודד, להתחיל בכל תחום שרוצים, ולא, לא חייבים להתמקד בתחום אחד. נהפוך הוא: לנסות כמה שיותר, ובעיקר להתאהב ביצירה ובעמל. אנשים שיש להם גישה רחבת היקף, דהיינו הם מתמצאים בהמון תחומים, גם אם הם לא גאונים במיוחד באותו תחום, חייהם מעניינים ומלאי דינמיקה, בניגוד גמור ל"מנגנון הרוסי" זה שטיפח כשרונות מגיל אפס בצורה מטורפת, ושלח תינוקות ללימודי כינור ופסנתר רק כדי להראות לכולם שהרוסים חכמים...
מתברר שחלוקה נכונה של הכישורים יותר מועילה בחיים, מאשר התמקדות בתחום אחד ומונוטוני.
לא לחינם נקראים אנשים שפעילים בתחומים רבים "אנשי אשכולות".

להתחיל בגיל 20+ ??? מה קרה לך? זמן מנלן? כסף מנלן? יש לך מושג כמה עולה שכירות (בני ברק )+ טיטולים + מגבונים + מוצצים + מטרנה (שלבים) + גרבר + גופיות + צעצועים+ עגלות + רהיטים + לחם וחלב + מטפלת + "הוצאות שבת ויו"ט"... (תמשיך את הרשימה)
צורך השעה לעבוד הרגע בכל עבודה מזדמנת ומשכורת אפשרית (בעלי מאד מוכשר ודווקא לכן חבל לי להוציא אותו מהלימוד, לפני שהוא נהיה איזה משהו) ולהתעצבן על העבר (מדוע לפני החתונה כשהיה לי זמן וכסף לא היה לי שכל?) ולחלום על העתיד (אם יהיה לי פתאום כזו רווחה כלכלית גם לרכוש מקצוע (ברצינות), להגשים ת'עצמי, גם להוריד שעות מהעבודה הנוכחית (פינוי זמן ללימודים) וגם... וגם... וגם...

מזל שיש לי דמיון מפותח אפשר להפליג על גבו לאן שרוצים...
יש אפשרות לטרמפים

הכי מתסכל כשפוגשות אותי חברות ילדות ומרימות גבה, את!! מה קורה לך?! לא מתאים לך!! מצוקה כלכלית?! מזכירה פשוטה?!! איזה בזבוז!! לא להאמין!! שום קריירה? שום פרויקט? שום כלום? חשבנו שאת תהיי הכי מסודרת מכולנו!

 

[אלי ויסברג]

גרפיקסטאר, הגישה שלך כל כך שגויה.
הייתי ממליץ לך להיפגש עם קאוצ'ר, או סתם איש שמבין בעניין, שיעמיד אותך על טעותך האיומה ויתחיל לך את החיים מחדש.

 

[איש קטן]

גרפיקסטאר

אני מתחבר למילים שלך עד אימה.

אז קודם כל, המערבולת רק אומר שאת תפורה על תחום הפרסום בול. כולנו שם מבולבלים עד אימה. רק כמו שאומר אלי, זה בדיוק הזמן לנקות את הראש, ולהתחיל מההתחלה.

המרמור לא יביא לך חלות לשבת, זה יכול לגרום לך לא לראות את החלות כשהם קיימים, וחבל.

קחי את הכישרון הענק שלך, שמשתמע מבין השורות שהוא קיים, ובגדול, תתחילי ללמוד ספרים טובים על פרסום וכדו', ותתחילי כאילו נולדת היום, צעד צעד, בעקשנות.

אני בטוח שתגיעי רחוק.

(אגב, לגבי הבעל שלומד והאשה נקרעת, אם זה גורם לך אושר, אזי כל הכבוד והערכה. אבל אם זה עושה לך רע ודופק לך את החיים, מוטב אילו היית עושה שאלת רב, אם התמיכה בלימודו על חשבון ערך החיים שלך, שיכול להשפיע גם על הילדים, ולדפוק דור שלם - ראוייה.

הרב, שבוודאי תומך בלומדי התורה, יכול להאיר את עינייך בכיוונים שלא חשבת.

 

[אברימי]

20+?
טוב, יש לך עוד 50 שנה להתמרמר.
אני מכיר מישהו שפתח עסק כשפרש לגימלאות מאוחרת בגיל 70. הוא מצליח.

 

[LF4]

נו, ניפגש עוד 40 שנה ונראה איפה אנחנו אוחזים...