בס"ד
שימו לב לדבר אחד:
"שרשרת הסרטים"
1. רואים את הביקור של הרב שליט"א.
2. רואים את ההצגות החרדיות.
3. רואים את שאול חיון וכדומה.
4. רואים את גרובייס וכדומה.
5. רואים סרטים מצויירים.
6. רואים משהו לא בדיוק חרדי.
7. רואים משהו עם קצת פריצות. (שאסור מדאורייתא גם לנשים, "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". כן כתוב בספר החינוך).
8. רואים משהו עם יותר פריצות. (כי חושבים מה כבר ההבדל בין הדרגא הקודמת לזה...).
9. סרטי תועבה רח"ל. (שנפסק בהלכה שאסור באיסור דאורייתא של יהרג ואל יעבור, כדין אביזרייהו דג"ע, ואם מגיע גוי ומכריחו באיום אקדח לראות סרט כזה, מחוייב למסור עצמו למיתה על קידוש ה' ולא להסתכל).
וכדאי לציין שמספיק שאדם יראה רח"ל סרט כזה במשך 10 דק' - והוא גמור לשנתיים הבאות. וזה במקרה הטוב. וכנראה יצטרכו התערבות אנשי מקצוע וטיפולים וכו'.
זהו הסדר איך אדם נמשך ונמשך יותר ויותר מכביכול "טוב", עד עומק התהום.
מופיעים כאן 9 שלבים, אבל במקרים רבים מדובר על 4-5 שלבים בלבד.
לא תמיד קורה כך, אבל במקרים רבים מאוד, זה כך.
תראו: הדבר הבסיסי במה שכתבתי הוא, שסרט זה דבר מושך. נקודה. כל סרט מושך לראות עוד ועוד, וכמובן שלאט לאט מה שהיה מעניין אתמול עכשיו כבר לא מעניין, ומחפשים משהו יותר יפה, יותר מעניין, ועם יותר ריגושים, וכו'.
יתכן אולי, שאם אדם אחראי באמת יעשה לעצמו קו אדום מוחלט: אני לא עובר את שלב 2 או 3, בשום פנים ואופן, אולי זה פיתרון.
אך מי אמר שהילד ג"כ יעשה לעצמו את הקו האדום?
לדוגמא: אני מכיר בני נוער שכאשר החבר משך לראות סרט טרף, אז מכיוון שבעיקרון אבא מרשה לראות סרטים, אז גם זה לא בדיוק אסור, ומכאן נפלו עמוק מאוד.
תמיד דברים אלו, בכל דרגא שהיא, הולכים מדחי אל דחי, מה שאתמול לא רציתם בשפו"א לראות, היום זה לא כ"כ נורא, ובעוד תקופה זה כבר לגטימי.
שימו לב: זה כתבתי מתוך נסיון מתוך עיסוק בנושא זה עם בני נוער (ובזה גם מבוגרים לא שונים הרבה...).
ותזכרו עוד כלל שהילד תמיד יחקה את ההורה, אפילו אם ההורה לא רוצה ולא מרשה לו לחקותו.
בהצלחה רבה
נ.ב. מבחינתי עכשיו מי שרוצה יכול להתווכח עד אין קץ על מה שכתבתי, אך זה המציאות מתוך נסיון רב.
הנושאים החמים
