עבודה בתשעה באב

  • הוסף לסימניות
  • #1
אתם יודעים אולי מה החוק קובע לגבי עבודה בתשעה באב?

תודה,

חיה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
טוב, מצאתי את זה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3577396,00.html

אם אתם שומרי מסורת, צמים בט' באב ומבקשים להיעדר ביום זה ממקום עבודתכם - כדאי שתדעו שההיעדרות הזו תהיה על חשבונכם.

עו"ד דני פלד ממשרד עו"ד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות' אומר כי ברשימת מועדי ישראל, שנקבעו בפקודת סדרי השלטון והמשפט, לא כלול יום ט' באב, יום הציון לחורבן בית המקדש, ולכן על מועד זה לא חל ההסדר המחיל את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, כלומר הוא אינו נחשב יום שבתון.

אז מה דינם של הנעדרים מהעבודה בט' באב (שיחול השנה ביום ראשון הבא, 10 באוגוסט) והחפצים בקבלת שכר בעבור אותו היום? המעביד אינו מחויב במתן זכות לעובד להיעדר באותו היום בשכר. פירוש הדבר שאם תרצו בכל זאת להיעדר מעבודה ולקבל תשלום בעבור היום הזה - תוכלו לעשות זאת על חשבון החופשה השנתית שלכם. אבל לצורך כך אתם חייבים לקבל את הסכמתו של המעביד.

אפשרות אחרת היא שהעובד יכול לקחת יום אחד מהחופשה המגיעה ביום ט' באב, ובלבד שהודיע על כך למעביד 30 ימים מראש. אבל ייתכן שבמקום העבודה שלכם קיימים הסדרים מיוחדים לעניין ההיעדרות מהעבודה ביום ט' באב, שכן על פי ההלכה, עבודה בתשעה באב תלויה במנהג המקום.

המציאות במדינת ישראל היא שקיימים צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים והסכמי עבודה אישיים, הקובעים רשימת ימי בחירה, ובהם גם ט' באב. לעובד ישנה זכאות להיעדר בתשלום מהעבודה בשניים ממועדים אלה. לעתים אף מסתפקים המעבידים בנוהג הקיים במקום העבודה, שלפיו נעדרים העובדים ממקום העבודה במועד זה, תוך קבלת תשלום בעבורו.

התקשי"ר, החל על עובדי המדינה, קובע בסעיף 32.411 כי ניתן להיעדר מהעבודה בשני ימי בחירה מתוך הימים המנויים בסעיף, תוך קבלת שכר עבור יומיים אלה. הרשימה באותו הסעיף מונה גם את יום הצום של ט' באב.

בענפים שונים ניתנו צווי הרחבה, הקובעים כי ט' באב הוא יום בחירה, ביניהם ענפי היבוא, היצוא, המסחר בסיטונות, המתכת והאלקטרוניקה.

מעבידים רבים בחרו לאמץ הסכמים קיבוציים כלליים, ולכן רוב העובדים במדינת ישראל, בענפים השונים, זכאים לשני ימי בחירה מתוך רשימה הכוללת את ט' באב. מקובל גם בהסכמים אלה, כי ימי הבחירה (ובהם ט' באב) אינם באים על חשבון החופשה השנתית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כן, מדובר בפשלה רצינית של הנציגים שלנו בכנסת, שפורים ותשעה באב אינם מוגדרים כימי חג/חופשה על חשבון המעביד.
בהרבה מקומות פרטיים לא נהוג לתת לעובד "יום בחירה" ואז באמת תשעה באב על חשבון העובד.
שימו לב, שכאשר אתם באים להתקבל למקום עבודה חדש, במידה והוא חילוני, להתעקש על כך שפורים ותשעה באב לא ינוכו מימי החופשה השנתיים, המגיעים לכם עפ"י חוק. ועל הדרך לזכור את חול המועד וערבי חג...
הכי לא יאומן זה שנעשה תיקון לחוק לפני כשלושה חודשים, והתיקון קבע ש"עובד שרוצה להעדר בתשעה באב מהעבודה ואין לו את הזכות הזאת מכוח הסכם פרטי/קיבוצי רשאי להעדר ביום זה, גם בלי שהמעביד יאשר לו את יום החופשה הזה, אבל עליו להודיע 30 יום מראש וכו'" אז אם כבר מישהו בכנסת הבין שעובד שלוקח את תשעה באב כחופשה לא עושה זאת כדי להשתזף על שפת הים- למה כבר לא להסדיר את היום הזה כיום חופשה ע"ח המעביד לכל אחד, שאורח חייו דתי/חרדי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
עזבו את החוק, קחו את המציאות, אין ברכה לעבוד בט באב זה כתוב מפורש, אז בשביל מה? תעבדו קשה יותר כי זה צום ומצד שני הכסף ילך לכם על צרות שינחתו עליכם, ותרו על משכורת של יום אחד ותהנו ממי שאמר והיה העולם שיחזיר לכם את הכסף, חוץ מזה שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבנינה זה לא שווה את ההשקעה של אובדן יום עבודה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה