כללי עבודות מהתקופה האחרונה

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
הייתי מאד רוצה לשמוע את חוות דעתכם באופן כללי
במיוחד -
באיזה תחום כדאי להשתדרג?
אני מרגישה צורך ללמוד עוד והייתי רוצה עזרה בהתמקדות, אם יש למי מכם עצה
אודה מאד
 

קבצים מצורפים

  • עבודות מהתקופה האחרונה.pdf
    1.3 MB · צפיות: 34
  • הוסף לסימניות
  • #2
נהניתי מאד מהעבודות שלך!
יש לך סגנון נקי ומדויק מצד אחד,
אבל הכרזה על האומנות בסגנון אחר - וזה אומר שיש לך את הפתיחות לעצב כל מיני סגנונות,
שזה מעלה למעצבת.
(את הלוגו פחות אהבתי - מזכיר לי לוגו למטבחים)

המון הצלחה!
תנסי לעצב עוד סגנונות, ולהשתפשף עם העבודה, ככה מתקדמים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מקסים
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה!
תודהeti2030 על התגובה המפורטת!!
ניסיתי להעלות כתמונה אך משום מה לא נראה שעלה בידי, סליחה
הייתי שמחה לשמוע מעוד,
אני הייתי רוצה ללמוד עוד על עקרונות עיצוב ועוד קצת שליטה שהענינים ילכו יותר מהר בתוכנות אבל ממש לא מתחשק לי ואין לי צורך לעבור קורס נוסף כולל,
יש משהו מומלץ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
עבודות יפות מאד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
עבודות מאד יפות! עיצוב נקי מדויק ונעים לעין - (מישהי כבר אמרה, גם אני הייתי מציעה לשנות את הלוגו - הוא נראה קצת חובבני ולא משדר את הביצועים המקסימים שלך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י ציפור שיר;2012966:
תודה!
תודהeti2030 על התגובה המפורטת!!
ניסיתי להעלות כתמונה אך משום מה לא נראה שעלה בידי, סליחה
הייתי שמחה לשמוע מעוד,
אני הייתי רוצה ללמוד עוד על עקרונות עיצוב ועוד קצת שליטה שהענינים ילכו יותר מהר בתוכנות אבל ממש לא מתחשק לי ואין לי צורך לעבור קורס נוסף כולל,
יש משהו מומלץ?
לחצ/י כדי להרחיב...

אם יש לך אנגלית טובה תוכלי למצוא המון חומר ברשת.
יש לך גם ספרים של מנטור עם המון טיפים (לא יודעת מה הרמה שלך מבחינת שליטה בתוכנה).

וגם, יש קורס אקסטרה של סיעור מוחות שהחלק של התוכנות אורך מס' חודשים (בלי קורס פרסום) ומקבלים שם המון מעוף וידע נוסף בפוטושופ ואינדיזיין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה רבה! כן האנגלית שלי טובה מאד אולי אני באמת יראה אם בשלב הזה מסתדר לי עם למידה עצמית (יש תקופות שזה פשוט לא הולך...)
אם יש למישהו לינקים טובים אשמח לקבל(אם אני נודניקית תתעלמו אני רק מעיזה לנסות... :)
השליטה שלי בתוכנות טובה אבל הרבה מחפשת את הדרכים המקצועיות יותר באינדיזיין ובפוטושופ
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
עבודות טובות! עיצוב מינימליסטי נקי ועדין.
לגבי שליטה בתוכנות, זה ענין של הרבה התנסות, ומה לעשות שלפעמים אנחנו כבעלי חוש אומנותי פחות נהנים מהחלק הטכני....;)
אני חושבת שהדרך הטובה היא לעבוד קשה ולקבל השראה ממעצבים טובים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
עבודות יפיפיות.
נקי, ברור ועכשווי

כישרון חזק.
הייתי לוקחת אותך לעצב את הספר שלי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תודה רבה!
אשמח לשמוע על הספר הבא שאת כותבת... :)
שפרה קסלר 052-7665965
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 2 3 4 3K
    • כ
    מידע שימושי די לאבחונים, לא לומדים מקצוע.
  • ככר השוק //
    • התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
    אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
    או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
    מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
    ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
    אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

    ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
    יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
    אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
    רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
    * הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
    * מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
    * מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

    אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

    רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
    בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
    התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

    ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
    אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

    לגבי "לעבוד במחקר"
    זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
    למחקר מגיעים ב2 צורות.
    1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
    העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

    מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

    2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אלו דברים, נחליאלי(ת), רבקהא ועוד 25 משתמשים28 //
    67 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נחליאלי(ת)
    כן, ראיית חשבון זה אותו דבר תכנות או אדריכלות, גם באוניברסיטה יש שני תארים - הנדסאי = מה...
  • 2 5K
    • א
    שיתוף - לביקורת חייהם הסוערים של עויזר ושושי
  • אשר צ'סקו //
    • לא בשׁמיים היא?​

    עם שוך השמחות (עליהם נכתב     כאן), עויזר התעורר בוקר אחד עם הרגשה חזקה של מתיקות ועריבות התורה מפעמת בו. ככל שחלפו הדקות, ההרגשה הלכה והתעצמה, עד שעויזר המבולבל מצא את עצמו משתגע ומתלהט אחריה במרחב הסלון.

    שושי שנבהלה לראות את בעלה המפוג'ם מתנדנד בעוצמה בעיניים עצומות, הציעה להכין ארוחת בוקר טובה כי 'נראה לה שמישהו פה רעב'. אבל עויזר החליט שלא בא לו. ובאופן כללי אפשר לוותר על ארוחות בוקר אם לא על ארוחות בכלל. "התורה כוללת כל הטובות שבעולם" הוא הסביר.

    שושי אמרה שהיא מתפעלת מתשוקתו היוקדת, אם כי היא עדיין סקפטית בקטע של האוכל, ובכל מקרה כדאי שימצא מסגרת מסודרת לבטא את דחפיו הרוחניים, כי מהספה בבית אף פעם לא יוצא דברים טובים.

    "כוילל!" הכריז עויזר "אני מוכרח כוילל".

    כשהדיבוק חזר מהתפילה כבר היו בידיו רשימת כויללים פוטנציאליים, ולאחר שסעד את ליבו שבאופן מאד מפתיע נעשה רעב, פנה לארון הספרים. כי מה לעשות - בשביל להתקבל לכוילל איכותי צריך לבוא מוכן.

    שושי הטובה עשתה הכול בשביל לאפשר לבעלה הצדיק ריכוז מוחלט (היא החביאה את הספינר). ובאמת כבר בסוף היום חבקו השניים יצירה תורנית מרשימה, ששילבה החל מתשובה עמוקה בהיתר עגונות ועד לווארטים מרעננים על פרשת השבוע. (כשבמהלך הדברים נשזרו לא מעט רמזים על דעתו הפוליטית של האמן...)

    "אין ספק שזה יתפוס" חיכך עויזר את ידיו בסיפוק.

    "אין ספק" פסקה שושי וניגשה לפנות את השולחן.

    מי שלא בהכרח חשב כך היה הרב גודמן מ"בית אברהם", שעם סיום הופעתו של עויזר לא ידע אם לבכות או לבכות. הוא כבר ראה כמה אנשים וגם שמע כמה סברות בימי חייו, אבל מה שזה לא היה עכשיו, הצליח להפתיע גם אותו.

    "תמיד ידעתי על 70 פנים לתורה", הוא אמר, "אף פעם לא הכרתי את החַבּוּרֶה הזאת."

    "אז התקבלתי?" התרגש עויזר שהרגע רב בישראל הכיר בכוחו לחדש חידושים 'שלא נשמעו ממעמד הר סיני'. כלשון הרב עצמו.

    "לא!" ענה ראש הכוילל וחתך ללימודו.

    עויזר הנבוך חשב להפעיל פרוטקציות, אבל אז גילה שאין לו כאלה. מצד שני, שושי לא נשברה מהסיפור, היא אמרה שגם את תורת היחסות לא כולם מצליחים להבין וזה לא הופך את איינשטיין לפחות טוב, ובקיצור, כדאי לנסות כוילל נוסף. (לא שח"ו היא ידעה מה זה תורת היחסות, אבל גם את החַבּוּרֶה לא יכלה להסביר, כך שזה יצא טוב.)

    בבוקר המחרת עויזר הופיע בשערי "היכל שלמה זלמן", ובלי להסס ניגש ישירות למי שזיהה כהראש כוילל.

    "חשקה נפשי בלימוד התורה!" פתח ללא גינונים.

    "ואיך זה קשור אליי??" הרחיק אותו האברך המסכן שלא התמודד עם פרץ הרגשות של ההלך.

    כשהעניין הוברר, האברך הצביע על האיש המבוקש והמליץ לעויזר לפנות אליו.

    דא עקא שהאחרון היה בדיוק באמצע ללון בעומקה של הלכה. מה שנקרא בז'רגון הפחות חזל"י – לתפור שינה על השולחן. וכידוע, ראשי כויללים לא אוהבים שמעירים אותם סתם כך ממצב זה.

    ובכן, שניות ספורות לקח לעויזר להבריק את הרעיון, ותיכף התיישב בקצה השני של הספסל, כשבאמתחתו ביטחון עצמי מופרז וערימת ספרים משמעותית.

    ובכן רבויסיי, אור התורה שבקע שם רגע אחרי זה... אחח. גם זקני צפת היו מסתנוורים.

    עויזר החל ללמוד בחשק עז ובהתנדנדות קיצונית וקול תורתו הלך וחזק מאד. מאד.

    אלא שהברקים שנשמעו מסוף המדרש ועד סופו הפריעו מן הסתם לאי אלו מקומיים, ותוך כדי שהעילוי עוקר הרים וטוחנם זה בזה במרץ, הסתובב לעברו יהודי מהספסל שלפני, וביקש אם אפשר להנמיך לטובת אלו שעדיין שומעים. אך עויזר שעתידו הרוחני עדיין נמנם על השולחן, סירב במרץ, "תורה היא וללמוד אני צריך" הוא צעק. וקיווה מאד שהרב שלשמאלו עֵד לאהבת ה' שמפעמת בקרבו (אם כי מתוך שינה).

    בהמשך עויזר החל לשלב ניגונים, מה שגרם ליהודי להסתובב שוב והפעם לדרוש בתוקף 'שקט מוחלט'! עויזר לא התבלבל "זה לא הבית מדרש שלך. ואם יורשה לי, גם לא של אבא שלך" אמר וחזר לתלמודו.

    כשמכונת התנ"ך החלה לשלב דפיקות אדירות בסיום כל משפט, שנתו של ראש הכוילל סוף סוף נגדעה. (יש לציין שהיא הייתה חזקה מאד.)

    "אני רוצה ללמוד בכוילל שלך!" הכריז עויזר והרים את כיפתו של הרב למקומה על ראשו.

    "מה יש לך אתה??" רטן הלה שהתברר כאיש פשוט ועייף. "תפנה לרב", אמר והצביע על לא פחות ממי שבית המדרש לא שייך לאביו. אופס.

    בהמלצת שושי עויזר פירסס מיד.

    הניסיון השלישי גם לא הביא בכנפיו בשורה גדולה, וכשעויזר סיים לפרט את הישיבות בהם למד ע"פ סדר הא-ב, הרב אמר ש'הוא היה שמח לקבל אותו אבל הוא פשוט לא רוצה'.

    "את שומעת" פנה עויזר לשושי כשהבין שהעסק לא כזה פשוט "יכול להיות שהעניין עם הכוילל ייקח קצת זמן"

    "לא נורא" אמרה שושי באמפתיה, "גם רבי עקיבא התחיל ללמוד בגיל 40."

    עוזר אמר שנכון, אבל הוא מעדיף שזה יקרה קודם אם אפשר..."

    ואכן הסוף הטוב הגיע מוקדם מהתחזית, הרב הנוכחי שהיה חמים במיוחד, לא בחן אותו ולא שאל יותר מדי שאלות, הוא רק לחץ את ידו בחום ואיחל 'בהצלחה מחר'.

    עויזר הרגיש מיד שמצא את שחשקה נפשו, ומצדו גם לא התעניין יותר מדי. ואולי לכן נבהל לגלות את עצמו למחרת לומד זוהר בחברת מניין מקובלים. אבל למי אכפת, תורה היא וללמוד הוא צריך.



    נ.ב. חבריי המלומדים.
    אני מתלבט אם להמשיך בסדרה או שיש טעם לפגם בעונות שניות.
    דעתכם חשובה לי אשמח לשמוע אותה.
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: חוי!, תכלת שמיים, חלומות שווא ידברו ועוד 118 משתמשים121 //
    38 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ק
    קשת החיים
    חחח, איך אני אוהבת את שלוות הנפש של שושי, ענק!!!
  • 189
    • ס
    ביקורת ספרות יומן קריאה / אם מישהו שומע, מאת אסתר קווין
  • סיפור8 //
    • בעז"ה


    יומן קריאה / אם מישהו שומע, מאת אסתר קווין


    לפני מספר שבועות ניגשתי אל הספרנית ובפי בקשה מוזרה.
    ביקשתי ממנה פשוט סיפור. סיפור טוב.
    הספרנית לא הבינה מה אני רוצה, הרי אני בספרייה. השתדלתי לפרט: "לא רוצה כרגע סיפורי דרמה נשיים סוחטי רגש, עם המון מערכות יחסים והרהורים אין סופיים. מצד שני גם לא רוצה ספר אקשן גבריים בסגנון מרגלים- מוסד. רק סיפור. סיפור טוב."
    הספרנית עדיין לא הבינה מה אני רוצה. "מה זה סיפור טוב?"
    "סיפור עם התחלה, אמצע, וסוף," הסברתי ברהיטות. "שפשוט כיף לקרוא. עלילה, דמויות, כל זה. רק סיפור."
    טוב, היא כנראה ראתה שאיתי היא לא תגיע רחוק, ובמלמול לא ברור קמה ופסעה איתי היישר אל עמקי המדור, משם שלפה כמה ספרים והושיטה לידי. אני לצערי חותמת גורלם של ספרים גם על פי הכריכה האחורית, וחלק מהספרים חזרו בחשאי אל המדף מייד לאחר שהספרנית המלמלת חזרה לעמדתה. אחד מהספרים שנותר בידיי הוא הספר "אם מישהו שומע" של אסתר קווין. מבט בכריכה האחורית, התלבטות קלה - ולקחתי הביתה.

    (הופס, עצירה רגע: בואו נדבר שניה על כריכות אחוריות. להרבה סיפורים יפים אצלנו יש כריכות אחוריות שפשוט לא ברמה שלהם. הכל מתחיל ונגמר באופנה בלתי מובנת בספרות שלנו, שנוטה לא לכתוב שום דבר ברור בכריכה האחורית מלבד כמה ציטוטים מרחבי הספר. כריכה אחורית, כך לעניות דעתי, נועדה לעשות את תפקידה הקלאסי והצנוע: לתת לנו טעימה מתמצית העלילה. בספר הזה, למשל, היה מספיק לכתוב את התקציר התמציתי ביותר, הנע בין רובוטים מעופפים, שדרן שסוחף את אמריקה ואמונה ביכולות הפנימיים, והייתי לוקחת את הספר בחשק רב יותר. ומכאן קריאה לכל כותבי הכריכות האחוריות באשר הם: אפשרו להן לעשות את מה שהן נועדו לעשות. אם לַסֵּפֶר שלכם יש מה לְסַפֵּר, אין שום צורך להחביא את זה תחת כמה ציטוטים מלהיבים. פשוט תכתבו את זה.)

    למעשה, מייד כשהתחלתי לקרוא את הספר, קלטתי שיש לי ביד סיפור טוב.
    מהר מאד נשאבתי לספר. זה היה מעניין. הכתיבה טובה, אפקטיבית, לא מתאמצת ולא עמוסה.
    קווי העלילה נעים בין שני סיפורים המתרחשים במקביל: האחד, מסופר בגוף שלישי, הוא של משפחה אפרפרה ולא חשובה עם אבא צולע שמנהל קו טלפוני נידח, בן עם שאיפות כלכליות, ומערכת יחסים משפחתית מורכבת. קו העלילה השני מתרקם בגוף ראשון, על ידי אמו של יודי וחמותה של רוחי, שמתמודדת עם השונות שלהם ועם תוצאותיה.

    אז בואו נדבר על הספר, וכרגיל, מתוך נקודת מבט של כותבים, שאוהבים לשלות תובנות על הכתיבה שלהם מכל דבר שמכיל אלף בית:)


    מה אהבתי:
    1. את מה שלא כתוב
    שאלתם את עצמכם פעם עד כמה הקורא שותף בסיפור שלכם? הנה וורט קטן ומיוחד, שיוכל להבהיר לנו את העיקרון הסופר-חשוב של שותפות הקורא בסיפור: אחת הסיבות לכך שהאדם נברא כך שהוא יצטרך לעבוד ולעמול עבור קבלת הטוב, היא כיוון שהוא מטבעו אינו אוהב לקבל "לחם חסד", או בלשון הקבלה- "נהמא דיכסופא", לחם בושה. ונשאלת השאלה: מדוע, אם כן, לא ברא הקב"ה את האדם עם טבע שונה, שבו לא תהיה לו בעיה לקבל לחם חסד, מבלי לחוש בושה? בתורת החסידות ניתנת לכך תשובה עמוקה ומעניינת מאד: הסיבה הפנימית לכך שהקב"ה ברא את טבעו של האדם כך, היא מכיוון שהוא רצה שהאדם יהיה כביכול שותף במעשה בראשית. כאשר האדם בוחר בטוב- הוא כביכול שותף להקב"ה בבריאה, בכך שהוא הופך אותה להיות שלימה יותר.

    אם נקח את זה להבדיל לכתיבה, טמון כאן סוד עמוק וחשוב מאד: גם בקריאה, התשוקה האנושית ליצירה ושותפות - לא נעלמת. הקורא לא רק רוצה לצפות ביצירה המתהווה, הוא רוצה להיות שותף. שותפות נוצרת כאשר חסרים חלקים בפאזל, בין אם אלו תובנות רגשיות עדינות ובין אם אלו פשוט סימני שאלה מסקרנים בנבכי העלילה. כאשר הכותב לא מגלה הכל במפורש, ומעניק לקורא הזדמנות להבין דברים ולהסיק מסקנות בכוחות עצמו, הוא בעצם מוציא אותו מעמדה פסיבית של קורא בלבד, ומעניק לו את המתנה הגדולה ביותר: את השותפות ביצירה.

    ומכאן נחזור לספר "אם מישהו שומע"- במהלך הסיפור אנחנו נחשפים למורכבות מעניינת בין האבא, יעקב שלמה, לבני משפחתו, שבאה לידי ביטוי בדיאלוגים או במעשים, שעל ידם אנחנו מבינים את מה שמתחת לקרקע. עד שלב מאוחר יחסית בסיפור, שום הצהרה בומבסטית בנוגע לכשלים הטמונים במערכות היחסים המשפחתיות לא מוגשים עבורנו, הקוראים, על מגש של כסף; אנחנו בונים תובנות על סמך רמזים בלבד.

    "אני חייבת לחזור לארץ כמה שיותר מהר, אבא לא במיטבו."
    "איך הוא מרגיש, באמת?"
    "מסכן," משיבה זהבה בקיצור.

    וזה משהו שאני אוהבת. אני אוהבת את העונג הטמון בהבנה איטית, שהולכת ומתבססת פרק אחרי פרק; את היכולת להיות עירנית וחושבת במהלך קריאה, ואפילו את חוסר המושלמות המפתיע, הלא קלאסי, המוצג בסיפור, שיש בו יופי בפני עצמו.

    1. הלחץ
    ואז היא הציצה מאחורי כתפו של אבא שלה. "וואו!" היה מה שאמרה, שולחת ידיים. "מה זה?"

    נקודה יפה נוספת היא העובדה שלקראת סוף הסיפור, מתווספים גורמי לחץ. סוף הסיפור כאן נדמה למפת ניילון דקה שהטילו עליה עוד ועוד חפצים במרכזה, והיא הולכת ושוקעת תחת המשקל הגדל; מצד אחד נטישה על סף הדלת, מצד שני מעצר על ידי האף בי איי ומצד שלישי נסיון התאבדות הרסני של רובוט; כמה תפניות עלילה שבכולן טמון אפקט הלחץ יוצרות מערכה שקשה לעזוב מהיד. לחץ נוצר על ידי כח מנגד חזק- כמו אויב שהולך ומתחזק, או זמן שהולך ואוזל- ובדיוק כמו פפריקה בתבשיל עוף מרוקאי, כדאי להוסיף אותו בנדיבות למערכה השלישית- זה יעשה לה רק טוב.

    1. המסר
    "עכשיו אני מבין מה קורה פה." הוא מסיט את מבטו מארשת פניו התובעניות של האיש.
    "ולפני כן?"
    "לפני כן?" קולו של יעקב שלמה איטי. "לפני כן לא ידעתי בכלל שמישהו שומע אותי."

    המסר מאד מאד יפה בעיניי. התסריט של הספר לא מופרך או פנטזיונרי, ובדרכו השקטה והפשוטה הוא מגיש אמת נכונה מאד: יש בך כוחות שאתה לא מודע לקיומם. וכן, הקול שלך חשוב בעולם. הוא נועד להישמע.



    אז לסיכום- קיבלתי מה שרציתי. ספר שיעביר אותי בין כמה קווי עלילה באופן בהיר ומסקרן, מבלי לייגע את מוחי בשאלה מי אמר למי ומדוע; שסיפק מתח ועניין ובו בזמן דילמות רגשיות ויחסים בין אישיים בלתי מושלמים; ושייתן לי מסר שלקחתי, ובשמחה. כל מה שצריך, בעצם, בסיפור.
    פשוט סיפור טוב.


    תודה שהייתם איתי עד כאן :)
    אם קראתם את "אם מישהו שומע" – אשמח ממש לשמוע מה חשבתם. ואם אתם מכירים סיפורים טובים נוספים- תדעו שאני בהחלט ממשיכה לחפש:)




    -
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: שין אלף, אדריכלית מתחילה, בובה בובה ועוד 25 משתמשים28 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סיפור8
    תודה על ההמלצות! אני הכי בעד ספרים ישנים:) אפשר לדעת אם באמת אהבנו אותם מספיק כדי לחזור אליהם...
    הצטרפות לקהילת מעצבי כריכות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה